tag:blogger.com,1999:blog-54656551365293763452011-12-24T21:32:01.015+02:00קצת על עצמי, קצת על היצירה שלי, וקצת על כל מיני :-)Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.comBlogger511100tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-8057611730171245422010-05-12T01:47:00.003+03:002010-05-12T01:51:49.427+03:00<span style="font-size:180%;">קוראים/ות יקרים/ות,<br />הבלוג שלי חוזר לכתובתו הקודמת, לתפוז. </span><br /><span style="font-size:180%;">בשלב זה העברתי את כל הרשומות שנכתבו מתחילת השנה, ובהמשך כל הפוסטים החדשים ייכתבו בתפוז בלבד.<br />אני אשמח מאוד לראות שם את כולכם.<br />הנה הכתובת -<br /></span><a href="http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=miauhow"><span style="font-size:180%;">http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=miauhow</span></a><span style="font-size:180%;"><br /><br />להתראות,<br /></span><br /><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><img style="BORDER-BOTTOM: 0px; BORDER-LEFT: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-TOP: 0px; BORDER-RIGHT: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-805761173017124542?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-16247274594374086902010-04-21T20:51:00.004+03:002010-04-21T21:25:04.918+03:00<div><br /><div><div><div><span style="font-size:130%;">אמיגורומי כמובן... הנה, תראו למה: </span></div><div><span style="font-size:130%;"><br />כשהיינו סטודנטים וגרנו בבאר שבע, אחד החברים שלנו תמיד הפתיע אותנו בבישולים שלו. באחד מימי ההולדת שלו, חברים קנו לו את ספר הבישול של יונתן רושפלד, שהיה אז אחד מהשפים היותר מצליחים בארץ. את אחד מפרקי הספר הוא פתח במילים "אני ללא ספק בתקופת הרביולי של חיי". ובכן - אני ללא ספק בתקופת האמיגורומי של חיי... אמנם פה ושם יש איזה פרוייקט קטן שמזיז אותי לתחומים אחרים, אבל אני מוצאת את עצמי חוזרת שוב ושוב לסריגת אמיגורומי. יש משהו כל כך מהנה וכל כך מרגיע בסריגה הזו, שגם נותנת תוצרים בזמן קצר יחסית (יחסית נניח לשמיכה, שאל או צעיף, שהסריגה שלהם נמשכת אצלי לנצח).<br />אני אתחיל בחוב קטן - ג'ירפה שנסרגה כבר די מזמן, לג'ירפה הכי מדהימה שאני מכירה, הלא היא קינשסה. כבר הרבה זמן שרציתי לסרוג לה ג'ירפה, ולא יצא, ופתאום לפני כמה חודשים נתקלתי בהוראות לג'ירפה מתוקה, ואמרתי לעצמי שאם לא עכשיו זה כבר לא יקרה לעולם. </span></div><span style="font-size:130%;"></span></div><span style="font-size:130%;"></span></div><span style="font-size:130%;"></span></div><span style="font-size:130%;"></span><br /><p><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 248px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5462657240611619522" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/S89B0WRfAsI/AAAAAAAAB3o/jw2THgZhlwg/s400/giraffe4.jpg" /></p><br />זה היה כבר די מזמן, ומאז הספקתי לסרוג כמה וכמה בובות.<br />בשבת האחרונה ההורים שלי ואחותי באו לבקר, והספר </span><a href="http://www.amazon.com/Creepy-Cute-Crochet-Zombies-Ninjas/dp/1594742324/ref=pd_sim_b_6#noop" target="_blank"><span style="font-size:130%;">creepy cute crochet</span></a><span style="font-size:130%;"> שקיבלתי מ-Tzik ו-vinny לאחד מימי ההולדת שלי הסתובב בסלון. מבט קצר של אחותי בספר הספיק לה, והיא מייד ביקשה לקבל את היצור הירקרק והחמוד שמופיע על הכריכה. נועה שמעה שאני עומדת לסרוג משהו מהספר, ומייד הסתכלה בו בעצמה ודרשה את הקוף, גם הוא על הכריכה. עוד באותו ערב התיישבתי לסרוג במרץ, והקוף עצמו היה גמור. למחרת הלבשתי אותו באפודה ובכובע, והנה הוא לפניכם: </span><br /><span style="font-size:130%;"></span><span style="font-size:130%;"></span><span style="font-size:130%;"></span><span style="font-size:130%;"></span><p><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 308px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5462657250543345730" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/S89B07RZIEI/AAAAAAAAB3w/2DxOpwmSWgo/s400/monkey1.jpg" /></p><br />עכשיו הגיע תורו של היצור הירקרק. הראש שלו היה פחות מסובך משחששתי, והסתבכתי דווקא עם... הכנפיים שלו! (כן, יש לו כנפיים, חדי העין יראו אותן מציצות מאחורי הידיים). סרגתי פעם אחת, ופרמתי, וסרגתי פעם שניה, ואז זרקתי אותן לפח והלכתי לישון. למחרת בבוקר הכול נראה הרבה יותר פשוט, וגם היצורון הירקרק הושלם. </span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;"><br /></span><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 308px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5462657238513040562" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/S89B0OdJPLI/AAAAAAAAB3g/HNDuVmg2vB0/s400/cthulu1.jpg" /><br />השם של היצורון, Cthulu, סיקרן אותי מאוד. הספר אמור להיות ספר של מפלצונים, והוא גדוש וזומבים, שלדים ושאר תפלצות. הן חמודות אמנם, כי הן סרוגות, אבל הן מפלצות. חיפוש קצר בגוגל העלה שקת'ולו הוא יצור עתיק ומפלצתי, איום ונורא, מה שנקרא - אבי כל המפלצות. כשסיפרתי את זה לאורית היא אמרה שלא אכפת לה, וכשהוא סרוג הוא ממש חמוד. מה נשאר לומר? אם היא מרוצה - דיינו! </span><span style="font-size:130%;"></span><span style="font-size:130%;"></span><span style="font-size:130%;"></span><p><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 306px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5462657256816567314" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/S89B1SpC5BI/AAAAAAAAB34/gs4kvLyJc3A/s400/monkey+and+cthulu1.jpg" /></p><br />לפני סיום אני אספר לכם על </span><a href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408281&amp;blogcode=11732941" target="_blank"><span style="font-size:130%;">בלוג קנדי </span></a><span style="font-size:130%;">שווה במיוחד אצל נתנאלה, ששוב מגלה את רוח הנדיבות שלה, ואנצל את ההזדמנות לאחל לאהבה שלה רפואה שלמה, ושתיפטר מהגבס מהר!!<br /><br />הרבה בריאות!<br /><br /><br /><br /></span><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><span style="font-size:130%;"><img style="BORDER-BOTTOM: 0px; BORDER-LEFT: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-TOP: 0px; BORDER-RIGHT: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></span></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-1624727459437408690?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com14tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-66289027527915330532010-04-14T20:48:00.006+03:002010-04-15T23:05:15.552+03:00<span style="font-size:130%;">יוליה היא חברה טובה שלי.</span><br /><br /><br /><span style="font-size:130%;">השבוע חישבנו שאנחנו חברות כבר רבע מאה. כן, כן, 25 שנה. בהחלט לא מעט בהתחשב בגילנו הלא-מאוד-מופלג (34-35).</span><br /><br /><br /><span style="font-size:130%;">כשהיינו בכיתה ה' יוליה עברה דירה מחיפה לכפר סבא, לרחוב מקביל אלי, והגיעה ללמוד איתי באותה כיתה. אני חושבת שהפכנו לחברות בערך 5 דקות אחרי שהיא נחתה בכיתה, והשאר - היסטוריה, ועוד איזו היסטוריה...</span><br /><br /><br /><span style="font-size:130%;">אז עוד היה לה שם אחר בכלל... והיתה לה צמה ולי שיער קצוץ. אח"כ היה לה שיער קצוץ ואני גידלתי לי רעמת שיער, ואח"כ שתינו הסתפרנו, והפסקנו להסתפר, והסתפרנו שוב...</span><br /><br /><br /><span style="font-size:130%;">עברנו לא מעט בחברות הזו שלנו. ידענו עליות לשחקים וירידות לתחתית השאול של החברויות, אבל החברות שלנו היתה חזקה יותר מהכול.</span><br /><br /><br /><span style="font-size:130%;">בשבת האחרונה חגגנו ליוליה את יום ההולדת שלה, קצת באיחור באשמת מזג האוויר ופסח. חשבתי וחשבתי מה להכין לה, ואז החלטתי להכין לה תמונה לקליניקה החדשה שפתחה, לייעוץ להורים לילדים עם בעיות שינה (מי שמשוטט בפורומי הורים למיניהם, בטוח שמע על "שיטת יוליה" - אז כן, זו יוליה של השיטה). מכיוון שהתאהבתי בזוג התמונות עם העצים והינשוף ש</span><a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1371351&amp;passok=ok" target="_blank"><span style="font-size:130%;">זיקוקית הכינה למיקוש</span></a><span style="font-size:130%;"> רציתי לעשות תמונה דומה. כשהעצים שלי כבר היו מוכנים וגזרת הינשוף היתה מונחת לפני, המצפון התחיל להציק, ובגדול. מילא, לקחת השראה, שלא לומר להעתיק, אבל לא לשנות כלום?? לא בבית ספרי... בנוסף, קופסת חוטי הכותנה שלי הסתכלה עלי בגעגועים... חיטוט קל בתיקיית ה"אני חייבת לסרוג את האמיגורומי הזה" במחשב שלי העלה הוראות לינשוף סרוג. התחלתי לסרוג, ותוך כדי סריגה עשיתי קצת התאמות כדי להגיע לגודל סביר של ינשוף, כזה שייכנס למסגרת התלת מימדית. כשסיימתי לסרוג את הינשוף, המצפון שלי היה מספיק רגוע כדי להשלים את התמונה.</span><br /><br /><br /><span style="font-size:130%;">רוצים לראות מה יצא? בבקשה -</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><br /><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5460055734785494050" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/S8YDwx25TCI/AAAAAAAAB2g/i2MmLnMh4sM/s400/DSC01905.JPG" /><br /></span><span style="font-size:130%;">והנה תקריב על הינשוף -</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5460055738792424242" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/S8YDxAyOMzI/AAAAAAAAB2o/CWGnJiQAcUI/s400/DSC01906.JPG" /></span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><p><br /><span style="font-size:130%;">יוליה יקירתי, מה נשאר להוסיף? יום הולדת שמח, בריאות ושמחות לרוב!!</span></p><p><span style="font-size:130%;"></span></p><p></p><br /><br /><br /><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><img style="BORDER-BOTTOM: 0px; BORDER-LEFT: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-TOP: 0px; BORDER-RIGHT: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-6628902752791533053?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com11tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-25084780339621245612010-04-11T21:13:00.005+03:002010-04-12T20:01:05.362+03:00<span style="font-size:130%;">לא הכרתי את סבא שלי מצד אמי. הוא נולד בעיירה וידז שבבלרוס, בשם ישעיהו שולמן. היו לו כ-7 אחים ואחיות. לצערי אף אחד מאלו שנשארו אחריהם לא בטוח במספר. אחד האחים שלו, אלתר, הפך לקומוניסט, וברח לרוסיה ביחד עם הדודה שלהם. סבא שלי היה חייל בצבא הפולני. הוא היה על אוניה בדרך חזרה לפולין, וכשהאוניה עגנה בחיפה כדי לתדלק, הוא אמר למפקדו שיש לו כאב שיניים וביקש לרדת מהאוניה כדי לטפל בכאב. הוא הורשה לרדת, ומעולם לא חזר.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">הוא ברח למושב חירות, אל בן דודו, יוסף זילברמן. יחד, הם קברו את המדים של סבא שלי, ובן הדוד נתן לו שם משפחה חדש - ארצי.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">שאר האחים והאחיות, יחד עם שני ההורים, נרצחו יחד עם רוב תושבי העיירה וידז.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">סבא שלי נפטר מדום לב בגיל 54.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">לא זכיתי להכיר אותו, אבל אני כאן כדי להעביר את הסיפור שלו הלאה. הנה תמונה שלו ושל סבתי, דבורה, מהחתונה שלהם. התמונה מרוטשת, כי ככה היה נהוג לעשות אז בתמונות חתונה, כדי שיהיו יותר "חגיגיות"...</span><br /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 383px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5458954967599572338" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/S8IansigZXI/AAAAAAAAB2Y/Mvuz8udFgY0/s400/%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9D8.jpg" /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><br /><span style="font-size:130%;">לפני כמה שנים, משה זילברמן, הבן של צדוק, שהיה אחיו של יוסף, מצא את הילדים של אותו אח שברח לרוסיה, ואמא שלי גילתה לתדהמתה שיש לה 2 בני דודים מקרבה ראשונה. הבת חיה כיום בוורשה, פולין, והיא פרופסור לאגרונומיה באוניברסיטה, והבן חי באוטאווה, קנדה, והוא פרופסור למחשבים. שניהם ביקרו כאן בארץ, ואנחנו בקשר רציף איתם.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><br /><span style="font-size:130%;">עצוב כל כך לדעת שבעצם לא נשאר מי שיספר את הסיפור של המשפחה הזו, והמעט שאנחנו יודעים הוא ליקוט של בדלי מידע והשערות.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><br /><span style="font-size:130%;">יהיה זכרם של קדושי השואה ברוך.</span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-2508478033962124561?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-85414996023802645052010-03-31T19:51:00.020+03:002010-04-01T11:51:57.149+03:00<div dir="rtl" style="TEXT-ALIGN: right" trbidi="on"><div dir="rtl" style="TEXT-ALIGN: right" trbidi="on"><span style="font-size:130%;">לפני שבועיים רגינה ואני יצאנו ביחד(!!!) ליום חופש.<br />אז מה? אתם בטח שואלים, מה ההתרגשות הגדולה?<br />אז ככה: רגינה ואני עובדות יחד באותו צוות תמיכה, ובצוות תמיכה כמו בצוות תמיכה - השאיפה היא תמיד שכוווווולם יגיעו לעבודה. בכל פעם שמישהו שנעדר בגלל מחלה שלו / מחלה של הילד / סתם סידורים וכו', העומס הופך לבלתי נסבל, ולכן היינו בטוחות שהסיכוי שייתנו לשתינו ביחד לצאת ליום חופש אפסי. אז ישבנו ופינטזנו על יום החופש המושלם... ופינטזנו ופינטזנו... עד שיום אחד החלטנו שזהו, מספיק לפנטז, צריך לבקש. ברגע של תעוזה, רגינה נכנסה לחדר של שרון והודיעה לו שאנחנו מבקשות לצאת ליום חופש ביחד, ושהוא יחליט מתי. התשובה שלו (יום חמישי הבא מתאים לכן?) הפתיעה אותנו, ומייד התחלנו לתכנן תוכניות מה נעשה ביום החופש שלנו. מיותר לציין שכמות התוכניות לא היתה מביישת חופשה אינטנסיבית בת שבועיים ויותר...<br /><br /><br />רצינו להתחיל את הבוקר בחנות הצמר החדשה שנפתחה לא מזמן בפתח תקווה (שאלוהים יעזור לי... אני לא זוכרת את השם. היא נמצאת ברח' ברקוביץ', מול החנות של ורדה. מלאה בחוטים יפהפיים מהארץ ומחו"ל ובעיקר מצויידת במוכרת מקסימה, סבלנית ומוכשרת ביותר!), אבל היה סגור. אחרי קניה קטנה ב"פיצפון" (יובל היה חייב, פשוט חייב, כובע קיצי ירוק משובץ של minene...) שמנו פעמינו אל המקום האמיתי - נחלת בנימין כמובן.<br /><br /><br />התכנית שלי היתה למצוא בדים מתאימים למכנסיים שרציתי לתפור לנועה, לפי גזרה מהחוברות המעולות של </span><a href="http://sandihendersondesign.com/category_13/Sewing-Patterns.htm" target="_blank"><span style="font-size:130%;">סנדי הנדרסון</span></a><span style="font-size:130%;"> (מומלצות ביותר! כל השלבים מוסברים היטב ומלווים בתרשימים צבעוניים וברורים). סיבוב קצר ב"בדים למעצבים" הבלתי נמנע הניב בד קורדרוי מהמם בתכלת מעושן עם פרחים, בד נוסף משובץ, שארית ירוקה מקסימה עם עלים, ועוד חתיכת בד חום עם עצים וינשופים שלא עמדתי בפניו. סיבובים בחנויות נוספות הניבו עוד מטר אחד של בד שנקרא "סימפוניה", שהוא מעין טריקו דק, עדין וגמיש, מושלם ל</span><a href="http://ykipodim.blogspot.com/2009/12/blog-post_25.html" target="_blank"><span style="font-size:130%;">צעיפי הקשרים</span></a><span style="font-size:130%;"> של יעל קיפודים. עוד קצת תחרה ושאר קשקושים, ארוחת צהריים ב"כרמלה בנחלה" והופס - יום החופש נגמר. ועכשיו צריך לגשת לעבודה ולתפור משהו מכל הרכישות.<br /></span><br /><br /><span style="font-size:130%;">הבד הראשון שבו בחרתי לתפור היה כמובן הקורדרוי - לא הצלחתי לעמוד בפניו. חיש מהר הועתקה הגזרה, צוירה על הבד, כמה תנועות מספריים, כמה תפרים והבסיס למכנסיים היה מוכן. יום למחרת הוספתי את הסלסולים בתחתית, עם תחרת הקרושה שאני כל כך אוהבת, ואת הגומי במתניים, ואחרי התאמה קלה של הגומי, המכנסיים היו מוכנים ללבישה בחג. </span><br /><br /><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5454856748481961106" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 306px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/S7OLT8no3JI/AAAAAAAAB1A/PBDLLNoCIQU/s400/DSC01915+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />עכשיו היתה לי משימה חדשה - למצוא חולצה לבנה מתאימה. אחרי חיפושים ב-4 חנויות שונות גיליתי חנות של גולף קידס אי שם בפינה נידחת בקניון והחולצה נמצאה, ותודה לתלושי השי לחג... </span><br /><br /><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5454856744397993282" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 306px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/S7OLTtZ8dUI/AAAAAAAAB04/8mbkS_gUJbA/s400/DSC01912+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />בערב החג נאלצתי לעבוד בבוקר. אל תגלו לאף אחד, אבל מנסיון של חגים קודמים ידעתי שהטלפונים, אם בכלל, יהיו מועטים ביותר. התייצבתי בעבודה מצויידת בחוטי כותנה וכמה חרוזים. לשמחתי התחזיות שלי התממשו ורוב היום היה שקט לחלוטין, ובצהריים היו לי כמה פרחים בתכלת ולבן, מקושטים בחרוזים, ומוכנים לעטר קשת לשיער, שתשלים את התלבושת החגיגית. כשהגעתי הביתה מצאתי את כולם במנוחת הצהריים שלהם, מה שהשאיר לי מספיק זמן ושקט לתפור את הפרחים לקשת (תזכורת לעצמי: לקנות בדחיפות אקדח דבק חם!). </span><br /><br /><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5454856752017792354" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 305px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/S7OLUJypXWI/AAAAAAAAB1I/2sRoPkjjYGw/s400/DSC01916+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><br /><br /></span><div><span style="font-size:130%;">הפרחים הם פשוטים ביותר לסריגה, והנה ההוראות:<br /><br /><br />עושים טבעת קסם (אפשר למצוא הדרכה לטבעת קסם ב</span><a href="http://hatuli.blogspot.com/2009/06/blog-post.html" target="_blank"><span style="font-size:130%;">פוסט הזה</span></a><span style="font-size:130%;">). סורגים עין שרשרת, ואז סורגים בתוך הטבעת -<br />(חצי עמוד, 3 עמודים) 5 פעמים.<br />מהדקים היטב את טבעת הקסם. רצוי למשוך ממש ממש חזק, כדי לסגור את החור עד כמה שאפשר.<br />לסיום סורגים עין שטוחה בתוך עין השרשרת שסרגנו בהתחלה, כדי לסגור את הפרח. </span></div><div><br /><br /><span style="font-size:130%;">למי שלא מסתדר עם טבעת קסם -<br />סורגים 4 עיני שרשרת וסוגרים אותן לטבעת בעין שטוחה.<br />סורגים עין שרשרת ואז סורגים בתוך הטבעת (חצי עמוד, 3 עמודים) 5 פעמים. מסיימים עם עין שטוחה בתוך עין השרשרת הראשונה. במקרה הזה נשאר חור קצת יותר גדול במרכז. </span></div><br /><br /><div><br /><br /><span style="font-size:130%;">אני רציתי להוסיף עוד קצת נגיעות צבע לפרחים, ולכן השתמשתי בחרוזי ונציה, מהגדולים יותר. הם בעלי חור גדול ואפשר להשחיל אותם על חוט הכותנה די בקלות. את החוט שמשכתי כדי להדק את טבעת הקסם העברתי לקדמת הפרח דרך החור שנשאר, השחלתי על חרוז ואז השחלתי אותו על מחט לצמר, ללא חוד. העברתי את החוט חזרה אחורה דרך החור שבמרכז, סידרתי את החרוז שיישב יפה באמצע, עשיתי קשר והטמעתי את שארית החוט בתוך הפרח, מאחור. בחוט השני שנשאר, בסיום הסריגה, השתמשתי כדי לתפור את הפרחים לקשת לשיער. כמובן שניתן להטמיע אותו בסריגה ולהדביק את הפרחים לקשת בעזרת דבק חם, או לעשות בהם כל שימוש שתרצו. </span></div><br /><br /><div><br /><br /><span style="font-size:130%;">רגע לפני סיום, אזכיר את דנדושה המוכשרת בעלת הלב הענק, שעורכת </span><a href="http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1657511" target="_blank"><span style="font-size:130%;">בלוג קנדי</span></a><span style="font-size:130%;"> בבלוג המרהיב שלה, לכבוד ההתרחבות של החנות של אחותה תמי, </span><a href="http://www.nekuda.biz/" target="_blank"><span style="font-size:130%;">נקודה בכפר</span></a><span style="font-size:130%;">. שווה להיכנס ולשטוף את העיניים. ולסיום סיומת, קבלו תמונה אחת ששווה אלף מילים של אושר צרוף -<br /><br /><br /><br /></span></div><div style="BORDER-RIGHT: medium none; BORDER-TOP: medium none; BORDER-LEFT: medium none; BORDER-BOTTOM: medium none"><span style="font-size:130%;"><br /></span></div><div style="BORDER-RIGHT: medium none; BORDER-TOP: medium none; BORDER-LEFT: medium none; BORDER-BOTTOM: medium none"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5454856757910245330" style="BORDER-RIGHT: medium none; BORDER-TOP: medium none; DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; BORDER-LEFT: medium none; WIDTH: 306px; CURSOR: hand; BORDER-BOTTOM: medium none; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/S7OLUfvhD9I/AAAAAAAAB1Q/5gVn_S6rbWA/s400/DSC01921+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /></span></div><span style="font-size:130%;">רק בשמחות!<br /><br /></span><br /></div><br /><br /><br /><br /><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><span style="font-size:130%;"><img style="BORDER-RIGHT: 0px; BORDER-TOP: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-LEFT: 0px; BORDER-BOTTOM: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></span></a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-8541499602380264505?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com14tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-17926286608918861302010-03-01T23:21:00.005+02:002010-03-02T00:04:28.215+02:00<span style="font-size:130%;"></span> <div><span style="font-size:130%;"></span><div><span style="font-size:130%;">הזמן: כחודש לפני פורים.</span></div><div><span style="font-size:130%;">המיקום: אותו מיקום של כל שיחות הנפש החשובות - בדרך לגן.</span></div><div><span style="font-size:130%;">אני, בטוחה בתשובה שאני עומדת לקבל ("לא יודעת...") שואלת: נועה, למה את רוצה להתחפש בפורים?</span></div><div><span style="font-size:130%;">נועה (בשיא הבטחון): לבת ים.</span></div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><div><span style="font-size:130%;">אני: אהמ... המ... הה??????????</span></div><div><span style="font-size:130%;">נועה: כן, כן, לבת ים, עם חוט שמחבר את הזנב ליד, כמו בפסטיגל (של שנה שעברה).</span></div><div><span style="font-size:130%;">אני: את בטוחה? איך מתחפשים לבת ים?</span></div><div><span style="font-size:130%;">נועה: נו, עושים זנב כזה, שמתחבר עם חוט לזנב.</span></div><div><span style="font-size:130%;">אני (עם גלגלי השיניים פועלים במלוא הקיטור): טוב נו... אולי, יכול להיות שזה אפשרי...</span></div><div><span style="font-size:130%;">נועה: אמא, אפשר, אפשר. אני רוצה להיות בת ים עם זנב שמתחבר עם חוט ליד (שמים לב למוטיב החוזר?).</span></div><div><span style="font-size:130%;">נו מה, עד שסוף סוף הילדה לא רוצה שמלת קצפת עם נצנצים ורודים לא נכין לה?</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">תכנון קצר בראש בדרך לעבודה (אחרי שהורדתי אותה בגן) הניב רעיון לחצאית מכוסה בקשקשים, שמסתיימת בזנב של דג (כן, כן, שמתחבר עם חוט ליד). ממשיכה להרהר: חלק עליון אמור להיות ביקיני... על גופתי המתה... ביקיני?!? לגן?!?!? ועוד בחורף?!?!?!?!?!?!?!? צריך להשיג חולצה צמודה בצבע גוף ולתפור עליה את הביקיני.... נשלים את הכול עם טייץ, שלא יהיה לה קר ברגליים.... וואלה, אולי אני אפילו אעמוד בזה...</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">כמה ימים אחר כך: אני עם אורית במעיין הבדים בכפר סבא.</span></div><div><span style="font-size:130%;">אחרי ששגענו את המוכר הסבלני להדהים עם כל צבעי הפליס האפשריים (הרי חורף. צריך שכמיות. ופונצ'ו. ועוד קצת פליס כי הצבעים נורא יפים ובטח אפשר לתפור סראפן חורפי מקסים מהם), נזכרתי שבשביל זנב מלבד כדאי שיהיה בבית לבד. הצבעים שנרכשו: כחול, תכלת, ואיזה צהוב להפיח קצת רוח חיים בכל העסק.</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">השלב הבא: שלב ההכחשה שפורים מגיע, ומיד אחריו בשיא האלגנטיות הגיע שלב ההדחקה שאני זו שצריכה לתפור את התחפושת. השקית עם הלבד נקברה עמוק עמוק בארון רחוק מהעין.</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">שבועיים לפני פורים הגיע השלב החביב עלי, שלב הפאניקה. שקית הלבד הוצאה מהארון לפינה יותר נראית לעין בבית.</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">3 ימים אחר כך הוצאתי את הלבד הכחול מהשקית.</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">ביום חמישי, שבוע ויום לפני מסיבת פורים בגן הגיע שלב ההיסטריה, שהוא בדרך כלל השלב שבו אני נכנסת לפעולה. </span><span style="font-size:130%;">עוד באותו ערב החצאית כבר צוירה ונגזרה. הגיע הזמן לגזור את הקשקשים. הסתכלתי על הצהוב והתכלת ופתאום הם נראו לי מדכאים מדי, לא מספיק עשירים. שקית שאריות הלבד נשלפה מאי שם, ותוך חצי שעה קשקשים בשלל צבעים נגזרו וסודרו על 2 צידי החצאית.</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">למחרת בבוקר, כשנועה התעוררה, היא הסתכלה על כל החלקים הגזורים, ואז הסתכלה עלי במבט מוכיח ושאלה: "אמא, אבל איפה החוט שמתחבר לזנב?" כאן כבר לא עמדתי בזה ושלפתי את המשפט המוכר: "סבלנות, סבלנות, לא קונים בשום חנות". הסברתי לה שהתחפושת עוד לא מוכנה, אבל הכול יהיה בסדר, כולל החוט.</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">אחרי הפיזור לגנים התחלתי לתפור את החצאית. צד אחד היה גמור והצד השני היה כמעט גמור כשהרמתי את העיניים לשעון וגיליתי שלא אני ולא רני שמנו לב לזמן, ועוד רבע שעה אנחנו אמורים לצאת מהבית לאזכרה של חמי. עזבתי הכול כמו שהוא וטסתי להתארגן.</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">כשחזרנו הביתה שוב התיישבתי לתפור במלוא המרץ. סיימתי את הצד השני של החצאית, וציירתי גלים בטוליפ נצנצים (בכל זאת תחפושת....... חייבים נצנצים....... תפרתי את 2 חלקי הזנב, חיברתי להם רצועת גומי עם לולאה בקצה, בשביל להכניס את היד, ומילאתי באקרילן ואז עשיתי הפסקה לטובת הכנת ארוחת ערב ומתן יחס לתושבי הבית. בערב חיברתי את 2 צידי החצאית אחד לשני, תפרתי גומי למתניים וחיברתי את הזנב. בשעה 22:30 כבר נחתי על זרי הדפנה: החלק הגדול נגמר. מכאן והלאה זה שטויות.</span></div><div><span style="font-size:130%;">5 דקות אחר כך 2 צדפות לבד כבר היו גזורות ומוכנות, וכמה שכבות של כוכב ים לקשת שעל השיער נגזרו גם הן. </span><span style="font-size:130%;">תפרתי את כוכב הים וחיברתי לקשת, כמה נצנצים על הכוכב והקשת, ופרשתי לישון.</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">למחרת בבוקר מדדנו את החצאית כדי לדעת מידות מתניים סופיות, הוספנו ביחד טול לזנב (בשלב הזה הייתי חייבת עוד זוג ידיים אז ניצלתי את ההזדמנות לעשות לנועה היכרות ראשונית עם מכונת התפירה. היא למדה לסובב את הגלגל ולהשתמש בידית של הרוורס).</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">את הצדפות תפרתי לחולצה בעיקר ע"י סיבובים ידניים של גלגל המכונה. אני אמנם יודעת לתפור, אבל לא מספיק מומחית בשביל כל הקווים הקטנטנים והעגולים האלה... עוד קצת נצנצים על הצדפות, והתחפושת מוכנה!!</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">יום לפני מסיבת פורים נזכרתי שיש לי בבית בובות אצבע של דגיגונים ושאר יצורי ים שקניתי פעם באיקאה כדי לעשות מהן תמונה... התמונה כנראה תהיה מוכנה בגלגול הבא... הבובות אומצו כתפאורה נוספת לתחפושת ונתפרו לזנב.</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">בהמלצה של חברה לעבודה הוספנו גם שרשרת פנינים, כיאה לבת ים שמכבדת את עצמה, והרי היא לפניכם, המאושרת באדם:</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;"><br /></span></div><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 269px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5443787567066441090" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/S4w38yeu5YI/AAAAAAAABuM/vYz9Kxe29_o/s400/DSC01851-11.jpg" /></span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">תקריב על איזור הזנב, כי קינשסה אמרה שחייבים ;-)</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 343px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5443787572579030898" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/S4w39HBCV3I/AAAAAAAABuU/cJNK5ocyAks/s400/DSC01851-12.jpg" /></span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">ותקריב על איזור החיוך, כי אני אמרתי שחייבים :-)</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 304px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5443787583323087666" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/S4w39vCnozI/AAAAAAAABuc/e6BBB7ePpfA/s400/DSC01852-11.jpg" /><br />מה אני אגיד לכם... נהניתי!! </span></div><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">רק בשמחות!!</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;"><br /></span><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><img style="BORDER-BOTTOM: 0px; BORDER-LEFT: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-TOP: 0px; BORDER-RIGHT: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-1792628660891886130?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com12tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-39958000443727364312010-02-28T23:49:00.007+02:002010-03-01T00:05:35.974+02:00<span style="font-size:130%;">אחרי הרשומה הקודמת, על שרשרת הפרחים, קיבלתי המון תגובות חמות שמאוד ריגשו אותי. בין התגובות ראיתי שהיו כמה בקשות להוראות לסריגת העלים. אחרי כמה נסיונות, טעויות ותהיות - הגעתי לעלים המושלמים.</span><br /><span style="font-size:130%;">סרגתי אותם במסרגה מס' 3, בחוטי כותנה.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">בסיס: </span><br /><span style="font-size:130%;">סורגים 5 עיני שרשרת. נועצים את המסרגה בעין הראשונה שסרגנו וסורגים עין שטוחה כך שהשרשרת תיסגר לטבעת.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">העלה:</span><br /><span style="font-size:130%;">סורגים 3 עיני שרשרת שמהוות את העמוד הראשון. אחריו סורגים 8 עמודים נוספים בתוך הטבעת.</span><br /><span style="font-size:130%;">סורגים עמוד כפול בתוך הטבעת. סורגים 3 עיני שרשרת, וחצי עמוד בעין הראשונה בשרשרת הקטנה הזו.</span><span style="font-size:130%;">עכשיו סורגים עמוד כפול בתוך הטבעת המקורית שלנו, ועוד 8 עמודים בתוך הטבעת (כן, צפוף, אבל כולם נכנסים, לא לדאוג).</span><br /><span style="font-size:130%;">לסיום סורגים עין שטוחה בעין השלישית של ה"עמוד" הראשון.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">אם רוצים, אפשר לסרוג כמה עיני שרשרת שיהוו את הפטוטרת של העלה.</span><br /><br /><br /><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 410px; DISPLAY: block; HEIGHT: 314px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5443417734475898578" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/S4rnlst_XtI/AAAAAAAABts/-Ft90vcIty8/s400/crochet+leaves.jpg" /><br /><span style="font-size:130%;">זהו זה.</span><br /><br /><br /><br /><span style="font-size:130%;">בהצלחה!</span><br /><br /><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><img style="BORDER-BOTTOM: 0px; BORDER-LEFT: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-TOP: 0px; BORDER-RIGHT: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-3995800044372736431?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-42776020036651475982010-02-27T06:11:00.007+02:002010-02-28T23:45:01.771+02:00<span style="font-size:130%;">אוי לי ואבוי לי, כמה הזנחתי אותך, בלוג יקר. אני יודעת, אני יודעת. פעם ב........ אני נכנסת לפה, מייללת על זה שאין לי זמן לנשום ולתחזק אותך, מבטיחה להשתדל יותר, ושוברת את ההבטחה שלי כל כך מהר, שאפשר לקבל סחרחורת. אז הפעם לשם שינוי אני לא אבטיח כלום. אני רק אכתוב על השרשרת של קינשסה.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">לפני כחודשיים קינשסה, חברה טובה ויקרה מפז, חגגה יום הולדת. חודשיים מראש כבר היה לי תכנון מדוייק מה אני הולכת להכין לה. היה לי תרשים מוכן לשרשרת מוטרפת מחרוזים, מלאה צבעים ומרקמים. עוד נשארו לי קצת התלבטויות לגבי הצבעים, ואוטוטו עמדתי להתחיל במלאכה, כדי להספיק בזמן.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">ואז קינשסה גילתה את הבלוג המהמם של <a href="http://lidialuz.blogspot.com/">לידיה לוז</a>. היא שלחה לי קישור ל<a href="http://1.bp.blogspot.com/_ugLzLsep2Jc/SvRqkmBkdxI/AAAAAAAADGk/43MK93Ta2lE/s1600-h/Pastorinha.jpg">שרשרת מקסימה</a>, עשויה כולה מפרחים סרוגים בצבעים מרהיבים, והוסיפה 3 מילים - "אני רוצה כזו........" כמובן שלא יכולתי לשבור לה את המילה. מייד ניגשתי לכל מאגרי הוראות הסריגה שלי, ושלפתי משם הוראות לפרחים. אח"כ פניתי לידידנו משכבר הימים גוגל, ולחברה שלו פיקאסה, ולפורום אומנות שימושית ב-YNET, ולפורום סריגה בתפוז, והתחלתי לשלוף משם פרחים, פרחים ועוד פרחים.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">אחרי שהצטברו לי מספיק הוראות לפרחים, הגיע הזמן לצבור את הפרחים עצמם. התחלתי לסרוג ולסרוג. חלק מהפרחים מצאו חן בעיניי ונשמרו. חלקם נפרמו או פשוט נזרקו וההוראות נגנזו לאחר שנתנו תוצאות מאכזבות. עם הזמן קופסת חוטי הכותנה שלי צמחה וגדלה, והועשרה בעוד צבעים, והפרחים נערמו ונערמו. אחרי שהצטברו מספיק פרחים, הגיע הזמן להוסיף להם עלים. כמובן ש-3 גווני ירוק שהיו לי לא הספיקו, וקופסת החוטים התמלאה עוד קצת... העברתי את הירוקים לסלסלה קטנה, יותר נוחה לניוד, והתחלתי לנסות לסרוג עלים. 2-3 נסיונות והגעתי לעלה המושלם. לאט לאט העלים התחילו להצטבר בסלסלה.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">עכשיו כמובן הגיע שלב החיבורים, וזה היה האות שלי לשים את כללללללללל הפרחים בצד בתוך שקית קטנה ולהתעלם מהם מתוך תקווה שאולי הם יחברו את עצמם אחד לשני בצורה מושלמת ויחסכו לי את ההתלבטויות איפה לשים כל אחד מהם. אחרי שבוע חזרתי לשקית ולהפתעתי ראיתי שהפרחים והעלים לא עשו עם עצמם כלום, ונשארו שוכבים בציפיה...</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">5 ימים לפני חגיגות יום ההולדת הגעתי עם השקית לאורית, ויחד התחלנו לסדר את הפרחים, עד שהגענו לסידור המושלם. אמנם העלים לא היו איתי, אבל השרשרת התחילה לקבל צורה. אחרי שהגענו לסידור המושלם נזכרתי שאני גם אמורה להגיע חזרה הביתה. מכיוון שחיבור הפרחים בסיכות לא היה פרקטי, גייסתי לעזרתי את מצלמת הפלאפון, וצילמתי את הסידור שלנו, כדי שאדע איך לתפור את השרשרת.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">הגענו הביתה, השכבנו את הילדים לישון, ואז הגיע הזמן באמת להתחיל לתפור. תפרתי ותפרתי, עוד פרח ועוד אחד, ויצרתי את שרשרת הבסיס. עליה הוספתי את הפרחים הקטנים כשכבה נוספת. אני חייבת להודות שכשכל הפרחים היו מחוברים אחד לשני, הסתכלתי על השרשרת וקצת התאכזבתי. כמובן שכבר לא היו לי הרבה ברירות, וחיברתי את העלים. אני לא ממש יודעת להסביר למה, אבל העלים נתנו בדיוק את הטאץ' שהיה חסר לי. קצת קריסטלים ופנינים להשלמת האורך הדרוש (וגם כדי שלא יהיה חם מדי כשעונדים את השרשרת) - והתכשיט היה מוכן סוף סוף.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">ביום ההולדת שלה, קינשסה קיבלה ממני את השרשרת הזו, ואני חושבת שלמרות שהיא ידעה בדיוק מה היא הולכת לקבל, הצלחתי להפיע אותה.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">ועכשיו, אחרי כל הברבורים, קבלו אותה -</span><br /><br /><br /><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 376px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5442775951216732082" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/S4if4_xP57I/AAAAAAAABsw/hW6BWevbink/s400/flowers+necklace1.jpg" /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">ואי אפשר בלי קצת קלוז-אפים כשיש כל כך הרבה מה לראות - </span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><br /><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5442775571974154610" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/S4ifi6-xaXI/AAAAAAAABso/D4fsZV1SBtc/s400/flowers+necklace2.jpg" /></span><br /><br /><p><span style="font-size:130%;">מיותר לציין שבין תחילת הכתיבה של הפוסט הזה ועד לרגע פרסומו עבר יותר מחודש......... בינתיים הספקתי בצער רב מאוד לפרוש מתפקידי כמנהלת <a href="http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-888-13747,00.html">פורום אומנות שימושית ב-Ynet</a>, אחרי כמעט 4 שנות ניהול. אני מאחלת לכסלו, שנבחרה להחליף אותי, המון הצלחה בתפקיד החדש שלה, ומאמינה שהיא וגליק ימשיכו לשאת בגאון את ניהול הפורום המיוחד הזה.</span></p><p></p><br /><br /><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><img style="BORDER-BOTTOM: 0px; BORDER-LEFT: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-TOP: 0px; BORDER-RIGHT: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-4277602003665147598?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com15tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-1214672388706305372009-12-19T15:31:00.005+02:002009-12-19T15:51:51.122+02:00<span style="font-size:130%;"></span> <div><div><span style="font-size:130%;">בקומונה "פרידה ונומה" אילאיל, שהיתה שניה וחצי לפני הלידה, ארגנה החלפת פטריות וגמדים. בהחלפה הזו היינו צריכות לשלוח משהו עם מוטיבים של גמדים ו/או פטריות.</span></div><div><span style="font-size:130%;">מהרגע שראיתי את ההחלפה הזו ידעתי שאני חייבת להשתתף בה, ולו רק בגלל שיש לי הוראות לסריגת גמד ופטריה ששוכבות אצלי כבר יותר משנה ברשימת ה"יום אחד אני חייבת לסרוג כאלה". חיש מהר נשלפה קופסת חוטי הכותנה שלי, עם המסרגה הצמודה (הפעם מס' 3.5), נבחרו צבעים וישבתי לסרוג.</span></div><div><span style="font-size:130%;">מכיוון שהרבה זמן לא סרגתי אמיגורומי, בחרתי להתחיל בפטריה, שנראתה לי פשוטה יותר מהגמד, ובאמת היתה פשוטה יחסית.</span></div><div><span style="font-size:130%;">אחרי הפטריה הגיע הגמד. התחלתי בידיים, שהן הכי מעצבנות לסריגה, המשכתי ברגליים, שגם הן מעצבנות, אבל טיפה פחות מהידיים. משם המשכתי לגוף, ראש, זקן, שפם, טוניקה, גימורי שרוולים, מגפיים וחגורה, ואז היה צריך לתפור את הכול יחד. בדרך כלל בשלב הזה אני תופסת ייאוש ועוזבת את כל העבודה לשבוע לפחות לפני שאני מתיישבת לתפור. הפעם הזמן היה דחוק, וגם רציתי להשתדל מאוד לא רק לעמוד בזמנים אלא אפילו להקדים אותם, אז אחרי יום אחד בלבד של נטישה חזרתי לגמד שלי, ותוך ערב אחד הוא היה תפור ומוכן.</span></div><div><span style="font-size:130%;"><br /></span></div><div><span style="font-size:130%;">הנה הגמד והפטריה -</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416941635965930578" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SyzXt7zFzFI/AAAAAAAABiY/RDIImOTM1LE/s400/%D7%92%D7%9E%D7%93+%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94+006+%5B1024x768%5D.jpg" /></span></div><div><br /><span style="font-size:130%;">והגמד בפרופיל -<br /></span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;"><br /><br /></span></div><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416941641297514434" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SyzXuPqPT8I/AAAAAAAABig/WLqnOLcgdSs/s400/%D7%92%D7%9E%D7%93+%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94+007+%5B1024x768%5D.jpg" /></span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">ותקריב על הגמד, שתצליחו לראות את כל הפרטים של הפנים שלו -</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5416941644340861378" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SyzXua_1GcI/AAAAAAAABio/Gir98-x5bHw/s400/%D7%92%D7%9E%D7%93+%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94+009+%5B1024x768%5D.jpg" /><br /></span><div><span style="font-size:130%;">אני קיבלתי בהחלפה הזו מ<a href="http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1597751" target="_blank">דיילי</a> תחתיות מקסימות לכוסות, עשויות לבד ורקומות ביד.</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div></div><div><span style="font-size:130%;">רגע לפני סיום, אני אספר לכם, למקרה שהצלחתם לפספס, על </span><a href="http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1591300" target="_blank"><span style="font-size:130%;">עופרה</span></a><span style="font-size:130%;">, שמכינה מטבחי עץ מהממים לילדים, ממש החלום הרטוב של כל ילד (ושל אמא שלו גם ;-). עד סוף השנה האזרחית, עופרה תעניק 100 ש"ח הנחה לכל מי שירכוש מטבח דרך האתר שלה, </span><a href="http://www.petitkitchen.co.il/" target="_blank"><span style="font-size:130%;">Petit</span></a><span style="font-size:130%;">. יופי של מבצע ליופי של מתנה!</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">רק בשמחות!</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div></div></div><br /><br /><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><img style="BORDER-BOTTOM: 0px; BORDER-LEFT: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-TOP: 0px; BORDER-RIGHT: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-121467238870630537?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com12tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-88307692821826742312009-12-01T22:41:00.004+02:002009-12-01T22:57:05.282+02:00<span style="font-size:130%;">לפני כשבועיים </span><a href="http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=MicGadjet" target="_blank"><span style="font-size:130%;">מיקוש</span></a><span style="font-size:130%;">, חברה יקרה, חגגה יום הולדת. יום ההולדת שלה פתח את "עונת ימי ההולדת החורפיים", או כמו שאני קוראת לזה "עונת ההתלבטויות". לא פחות מ-11 קרובי משפחה וחברים חוגגים ימי הולדת בחודשי החורף הבאים עלינו לטובה, וכמובן מגיעה סוגיית המתנות - לקנות? להכין? מה לקנות? מה להכין?<br />למיקוש היה לי ברור שאני מכינה מתנה. גם היה לי ברור שאני הולכת על משהו גדול, ולכן היה לי ברור שאורית תצטרף אלי לסיעור המוחות ולביצוע.<br />מיקוש מאוד אוהבת תיקי "מסנג'ר", אלה הרחבים, שנתלים באלכסון עם ידית ארוכה ארוכה. עוד לא הספקתי להתלבט עם עצמי איך כדאי לתפור תיק כזה, וזיקוקית האלופה באה לעזר עם </span><a href="http://wkdesigner.wordpress.com/2009/08/17/push-the-envelope/" target="_blank"><span style="font-size:130%;">קישור להוראות ולגזרה </span></a><span style="font-size:130%;">של תיק שנראה פשוט להכנה אבל מאוד מאוד מרשים.<br />כהרגלי בקודש, לפני שמתחילים אצתי רצתי לעשות תחקיר. עיינתי בגזרה, קראתי את ההוראות, הגעתי למסקנה שזה אפשרי, והודעתי לאורית שאפשר לצאת לדרך. חמושות בזיקוקית, בקינשסה ובגוזל הצמוד יצאנו לנחלת בנימין. מצאנו את הג'ינס המושלם, ובד הכותנה המושלם שירפד את התיק מבפנים. עוד כמה סיורים בחנויות סדקית הניבו רוכסן בצבע ובאורך מתאים, וגם אבזם לכיוון אורך הרצועה, והתיישבנו לעבודה.<br />שוב, קראנו את כל ההוראות. אני הקראתי, ביחד תרגמנו תוך כדי הסתכלות על הגזרה, ואורית כתבה את הכול, שלא נשכח. ראינו סופית שהתיק קליל וברור, ונגשנו למלאכת חיתוך הבדים. אורית גיהצה, אני חתכתי. עד פה הכול טוב ויפה. התחלנו לתפור. צדדים של הבד החיצוני - יש. בוקסינג של הבד החיצוני - יש. כיסים לבטנה - אחד מחולק כדי שהסלולרי יישב יפה והשני גדול יותר - יש. צדדים, בוקסינג - ויש בטנה. ופה נגמרה לנו השבת. לקחתי אלי את מכונת התפירה וכל החלקים, והייתי בטוחה שלמחרת ב-12 בצהריים, בין הנקה להנקה, התיק יהיה גמור.<br />אז זהו, שלא.<br />אפילו - ממש ממש לא.<br />למעשה - כל כך לא, שאי אפשר שיהיה יותר לא מוכן מזה......<br />וכל זה למה?<br />בגלל הרוכסן שעל ה"מכסה" של התיק.<br />לכאורה - הכול מוסבר בהדרכה. כשניסיתי לעשות את מה שכתוב שם - תוהו ובוהו. לא הלך. קראתי את כל התגובות לפוסט של ההוראות, ראיתי שמישהי שאלה וביקשה הבהרה. קראתי את ההבהרה ו-נאדה. שאלתי גם אני כמה שאלות . קיבלתי מהמחברת המקסימה של ההדרכה הזו מייל עם דיאגרמה נוספת, ו - גורנישט. לא הלך. משהו שם התפספס לי כנראה ולא הבנתי איך אני אמורה להושיב את הרוכסן ואיפה המגרעת שאמורה להיווצר לי ולהכיל את הרוכסן. ניסיתי ותפרתי ופרמתי ושוב תפרתי ושוב פרמתי, קיללתי קצת, קיללתי עוד קצת ושום פתרון לא נראה באופק.<br />מה עושים? מתקשרים לאורית בהיסטריה. אורית אמרה לי להירגע. יש עוד זמן. תקראי שוב. קראתי. לא עזר. מייל "הצילו" לזיקוקית, ואז הבנתי שהיא בעצם עסוקה בעבודה עד מעל לראש ואין לה זמן להרגיע אותי עכשיו, ובטח שלא לעזור לי לתפור רוכסנים ושאר ירקות.<br />לקחתי הרבה אוויר ועזבתי את התיק בצד, בבחינת "אם אני אתעלם, הרוכסן בטח ישחיל את עצמו לבד לתיק".<br />לא עזר.<br />אחרי חצי יום של מחשבה נזכרתי שפעם מזמן, תפרתי לאורית כיס פנימי עם רוכסן באחד התיקים שלה. חיפוש קצר העלה את ההדרכה לתפירת כיס כזה. הסתערתי על מכונת התפירה בחמת זעם, ותוך 5 דקות היה לי כיס עם רוכסן. מכאן הדרך להשלמת התיק היתה קצרה. אורית הוסיפה לתיק פרח קטן לקינוח, וזהו זה. "הר הבית בידינו". "הר הבית" הזה מתברר כבעייתי לא רק בתחום הרוכסנים, אלא גם בתחום הצילום. הוא סרבן צילום אמיתי, ואני וגם אורית מתנצלות על התמונות המחפירות משהו. נקווה שבכל זאת נצליח להעביר את התיק. אז הנה מבט כללי -</span><br /><br /><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5410372833104089634" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SxWBbSOX0iI/AAAAAAAABf8/qwJhOhAfWv8/s400/%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A92+%5B1024x768%5D.jpg" /></span> <p></p><br /><p><span style="font-size:130%;">וקצת יותר מקרוב -</span></p><p><span style="font-size:130%;"></span></p><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5410372839987153074" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SxWBbr3bCLI/AAAAAAAABgE/DV4-NfV8Cpk/s400/%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A91+%5B1024x768%5D.jpg" /><br /><br /></span><p></p><p><span style="font-size:130%;">והפרח כמובן -</span></p><p><span style="font-size:130%;"></span></p><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5410372849663859890" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SxWBcP6h3LI/AAAAAAAABgM/CiCOD82N3IA/s400/%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A93+%5B1024x768%5D.jpg" /><br /></span><span style="font-size:130%;">ביום חמישי שעבר מיקוש קיבלה את התיק החדש שלה. נרשמה התלהבות, ואני מקווה שהוא באמת ישמש אותה.<br />מי שמתכננת לתפור תיק כזה וגם לה לא ברור הקטע עם הרוכסן, מוזמנת להשתמש בתובנות הבאות: </span><br /><ul><li><span style="font-size:130%;">אם תסתכלו בגזרה של התיק, יש חלק שנקרא FLAP וחלק נוסף שנקרא ZIPPER FACING. שני החלקים האלה נגזרים בנפרד. מה שאני עשיתי בסופו של דבר מתאים לפתרון הבא - מחברים את 2 החלקים יחד, וגוזרים אותם כחתיכה אחת. כלומר: מוסיפים 3 אינץ' לגובה של ה-FLAP.<br /></span></li><li><span style="font-size:130%;">את הכיס עם הרוכסן תופרים פחות או יותר בגובה של 3 אינץ' מהקצה העליון של החלק הנ"ל שגזרנו, בדיוק כמו שתופרים </span><a href="http://u-handbag.typepad.com/uhandblog/2007/02/zippered_inner_.html" target="_blank"><span style="font-size:130%;">כיס פנימי עם רוכסן</span></a><span style="font-size:130%;"> בתוך תיקים.</span></li></ul><span style="font-size:130%;">אז כמו שאומר השיר של כוורת - "בכל זאת הגענו למרות הכול", וטוב שכך :-)</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">רק בשמחות,</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><br /><br /><br /><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><img style="BORDER-BOTTOM: 0px; BORDER-LEFT: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-TOP: 0px; BORDER-RIGHT: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-8830769282182674231?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com8tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-22031900572530886882009-10-30T20:12:00.003+02:002009-10-30T20:28:47.141+02:00<span style="font-size:130%;"><br /></span><div><span style="font-size:130%;">אני זוכרת את זה כאילו זה היה ממש לפני רגע.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">אני חושבת על זה שעברו מאז 14 שנים ולא מאמינה.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">הייתי אז חיילת. קצינה בשירות סדיר.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">ישבנו אני, חבר טוב טוב ואורית בחדר של אורית וראינו סרט עם קנת' בראנה ואמה תומפסון - רצח מן העבר. מי דמיין שתוך שעה יתרחש רצח שיהיה כל כך בהווה, שנתקשה להאמין לו. אבישי, אחינו הקטן שהיה אז בן 12 וחצי נכנס לחדר והודיע לנו - ירו ברבין. הסתכלנו עליו לרגע, לא מעכלים את מה שהוא אמר לנו. חשבנו שהוא צוחק עלינו. איך יכול להיות שיירו בראש הממשלה? לא אמורה להיות בכלל עצרת למען השלום? אבישי נשאר בחדר והתעקש - ירו ברבין. העברנו לערוץ שתיים והסתכלנו כמו לא מאמינים. ואז איתן הבר יצא והודיע לעולם "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה..." התחבקנו ובכינו.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">ולמחרת - יום רגיל. צריך לחזור לצבא. אני לא זוכרת איך הגעתי לבסיס. אני רק זוכרת שלא הצלחתי באותו יום לחשוב על כלום. באותו ערב אחד הקצינים מהבסיס אמור היה להתחתן. התלבטנו - הולכים? לא הולכים? אי אפשר לבטל חתונה. אי אפשר לתת לו להתחתן בלי החברים שלו מסביב. הלכנו. זו היתה החתונה העצובה ביותר שהייתי בה אי פעם. אני מאוד מקווה שלא אני ולא אף אחד אחר יצטרך להיות בחתונה כזו. אנשים ישבו מסביב לשולחנות באווירת נכאים, מסרבים להאמין לסיטואציה האבסורדית שנקלענו אליה. עזבנו את האולם בשעה מוקדמת יחסית, ובלי להגיד אף מילה נכנסנו לאוטו ונסענו לירושלים, לעבור על פני הארון.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">14 שנים עברו מאז.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">לא למדנו כלום.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">השחיתות בכל מקום.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">אדם לאדם זאב.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">האדישות חוגגת.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">הנחמה היחידה שלי, היא רגעי האושר הקטנים האלה, אלה שמגיעים משום מקום ומפתיעים בכל פעם מחדש. לפעמים קל לנו נורא לפספס אותם, לעבור על פניהם כאילו ברור מאליו שככה צריך להיות.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">אסור לנו לעשות את זה.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">אסור לנו לפספס את רגעי האושר הקטנים.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">כשנדמה שכלום לא נשאר, הם אלה שמצילים אותנו.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">יהי זכרו ברוך.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 281px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5398461604765226450" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SuswOi2d1dI/AAAAAAAABes/coAP-dNO-Wo/s400/entity.jpg" /></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-2203190057253088688?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-6878568942382235412009-10-26T11:53:00.006+02:002009-10-26T12:07:38.376+02:00<span style="font-size:130%;">גיסתי שתחיה אלופה בבישול ובאפיה. הכי אני אוהבת, כשהיא באה עם איזה קינוח או איזו עוגה שנראים מליון דולר וטעימים להפליא, וכשאני מבקשת מתכון אני מגלה שלוקח 5 דקות להכין את זה, כולל הזמן שלוקח לשלוף את המתכון מקופסת המתכונים.<br />אחד המתכונים הקלילים האלה הוא של קראמבל תפוחים. קראמבל הוא קינוח אנגלי מסורתי. יש בו תפוחים חתוכים, שעליהם מפזרים פירורי בצק, ומכניסים לאפיה בתנור. מעצם היותו קינוח קליל, גם ההגשה שלו היא קלילה. אין פה חיתוך למנות יפות ומסודרות כמו חיילים בשורה. כשהוא יוצא מהתנור פשוט לוקחים ממנו בכף ועורמים על צלחת. המהדרין בשחיתויות לא יוותרו על כדור גלידת וניל שתצנן ותאזן את הקראמבל הלוהט, ותהפוך אותו לקינוח שאי אפשר לעמוד בפניו. אז יאללה, לעבודה.<br /><br /><strong>המצרכים לתחתית: </strong></span><br /><ul><li><span style="font-size:130%;">5 תפוחים מקולפים וחתוכים לקוביות גדולות. אני אוהבת להשתמש בזן הזהוב. אפשר להשתמש גם בגראנד סמית (הירוקים החמוצים) או בכל זן שאתם אוהבים.</span><br /></li><li><span style="font-size:130%;">25 ג' חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות.</span><br /></li><li><span style="font-size:130%;">2 כפות סוכר חום בהיר (דמררה).</span><br /></li><li><span style="font-size:130%;">1 כפית שטוחה קינמון טחון. בארוחות משפחתיות אני מכינה ללא הקינמון כי אבא שלי לא מחובבי התבלין הקסום הזה. עדיין מתקבל קראמבל מעולה.</span></li></ul><p><span style="font-size:130%;">מפזרים את התפוחים על תחתית של תבנית פיירקס בינונית מרופדת בנייר אפיה. חשוב לרפד את התבנית, אחרת הקרמל שנוצר בתחתית מקשה מאוד על הניקוי. מפזרים על התפוחים באופן שווה את החמאה, הסוכר החום והקינמון.</span><br /></p><p><span style="font-size:130%;"><strong>לפירורים:</strong></span></p><ul><li><span style="font-size:130%;">200 ג' קמח לבן (כוס וחצי).</span><br /></li><li><span style="font-size:130%;">150 ג' חמאה קרה חתוכה לקוביות.</span><br /></li><li><span style="font-size:130%;">140 ג' סוכר (3/4 כוס).</span></li></ul><p><span style="font-size:130%;">מכניסים הכול למעבד מזון עם להב מתכת ומעבדים בפולסים קצרים עד שנוצרים פירורים שמזכירים קוסקוס. מי שאין ברשותו מעבד מזון יכול ללוש במיקסר בעזרת וו גיטרה, רק עד שנוצרים פירורים, או למולל את התערובת בידיים עד שנוצרים פירורים. שופכים על התפוחים שבתבנית. אופים ב-180 מעלות צלזיוס כ-45 דקות או עד שפני הקראמבל מזהיבים.</span><br /></p><p><span style="font-size:130%;">מגישים חם. רצוי להוסיף כדור גלידת וניל לצד הקראמבל.</span></p><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 418px; DISPLAY: block; HEIGHT: 276px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5396847380772041010" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SuV0GV3qMTI/AAAAAAAABeI/hBct6TEdp2k/s400/crumble.jpg" /><br /><br /><p><span style="font-size:130%;"><strong>גיוונים:</strong></span></p><ul><li><span style="font-size:130%;">אפשר להוסיף אגוזים וצימוקים לשכבת התפוחים. השתמשו באגוזים החביבים עליכם - מלך, פקאן, לוז וכו', קצוצים גס.</span><br /></li><li><span style="font-size:130%;">בגרסת הקיץ של הקראמבל, אני ממירה את התפוחים בפירות קיציים - משמשים, שזיפים, אפרסקים, נקטרינות, ענבים ירוקים שלמים - מה שיש במקרר. חותכים כמות ששווה ל-5 תפוחים. במקרה של פירות חמצמצים במיוחד, אפשר לפזר עליהם כף נוספת של סוכר חום. כמו כן, בגרסא הזו אני תמיד מוותרת על הקנמון, מכיוון שמגוון הפירות נותן מספיק טעמים ואין טעם להעמיס בטעם דומיננטי נוסף.</span><br /></li></ul><p><span style="font-size:130%;">נסו את הקראמבל בגרסאות משלכם וספרו לי איך יצא.</span></p><p><span style="font-size:130%;">שיהיה בתאבון! </span></p><br /><br /><p><span style="font-size:130%;"></span></p><br /><br /><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><span style="font-size:130%;"><img style="BORDER-BOTTOM: 0px; BORDER-LEFT: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-TOP: 0px; BORDER-RIGHT: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></span></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-687856894238223541?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-90224684714234282832009-10-18T11:28:00.006+02:002009-11-02T17:15:29.379+02:00<span style="font-size:130%;"></span> <div><span style="font-size:130%;"></span><span style="font-size:130%;"></span><div><span style="font-size:130%;">ביום שישי האחרון התקיים מפגש של קומונת פרידה ונומה. אחרי 2 מפגשים שאליהם נרשמתי ולא הצלחתי להגיע ברגע האחרון, סוף סוף הצלחתי להגיע למפגש הזה. לא רק שהגעתי, אלא גם הספקתי להשתתף במשחק המשאלות שנילקי מארגנת זו הפעם השלישית. במשחק המשאלות כל אחת מבקשת 3 דברים שמתחשק לה, מתחומי יצירה שונים. אח"כ כל אחת שולחת מסר ובו היא כותבת מה היא יכולה ורוצה להגשים, ונילקי מתאמת את הזוגות כך שלכל אחת מתגשמת אחת מהמשאלות שלה. נפל בחלקי להגשים את המשאלה של ארייה - סלסלה סרוגה מחומרים טבעיים ובצבעים טבעיים.<br />נורא רציתי לסרוג את הסלסלה מחוט שפגט. יש לו צבע טבעי מקסים, והסריגה בו מתקבלת ממש יפה, למרות שיש נקודות שבהם העובי של החוט משתנה. א-ב-ל מתברר שלחוט שפגט יש בעיה רצינית ביותר והיא..... הריח שלו! הוא פשוט בלתי נסבל! לקחתי חתיכה מהחוט ורחצתי אותה היטב במים וסבון. הריח אמנם השתפר, אבל לא ברמה שתאפשר לי לתת מתנה בריח כזה...<br /><br />אז אחרי שתחתית הסלסלה, שהיתה כבר בקוטר של כ-17 ס"מ נזרקה לפח בשל הריח שלה, פניתי לסרוג מחבל דק. התכנון המקורי היה לסרוג סלסלה לפי ההדרכה של </span><a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1460061" target="_blank"><span style="font-size:130%;">זיקוקית</span></a><span style="font-size:130%;">, אבל לאחר ששוב הגעתי לתחתית כמעט מלאה של הסלסלה, הרגשתי פתאום שאני רוצה להוסיף משהו משלי לכל העסק, ופרמתי הכול. החלטתי לסרוג סלסלה מרובעת. סרגתי 2-3 שורות ראשונות, ו... נכון, שוב פרמתי. הפעם בגלל שלא הערכתי נכון את הגודל של התחתית והיא יצאה קטנה מדי. הוספתי עיניים ויצאתי שוב לדרך. הפעם כבר סרגתי עד הסוף, והנה הסלסלה -<br /><br /></div><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5393870485456387986" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/StrgoOoXf5I/AAAAAAAABdw/iwzXubxfuQ0/s400/DSC01536+%5B1024x768%5D.JPG" /><br /><br />הוראות:<br /><br />הסלסלה נסרגה מחבל דק, במסרגה מס' 6. ההוראות הן לסלסלה ריבועית, אבל אפשר להתאים אותן בקלות לסלסלה מלבנית.<br /><br />תחתית:<br /><br />סורגים 31 עיני שרשרת.<br /><br />סורגים חצי עמוד בכל אחת מהעיניים, החל נהעין השניה מהמסרגה (סה"כ 30 חצאי עמוד).<br /><br />שורה 2 והלאה: סורגים עין שרשרת, מסובבים את העבודה וסורגים חצי עמוד בכל חצי עמוד.<br /><br />ממשיכים כך עד לגודל התחתית הרצוי.<br /><br />בסיס לדפנות:<br /><br />סורגים שורה נוספת. בסיומה, כשמגיעים לפינה, סורגים בפינה 3 חצאי עמוד. ממשיכים לסרוג חצאי עמוד מסביב לכל התחתית. דואגים לפזר אותם בצדדים בצורה שווה כדי שהתחתית תישאר ישרה. בכל פינה סורגים 3 חצאי עמוד. כשמגיעים לעין השרשרת שממנה התחלתי, סוגרים את השורה בעין שטוחה.<br /><br />דפנות:<br /><br />את השורה הראשונה של הדפנות סורגים בלולאה האחורית של כל חצי עמוד, ולא מתחת ל-2 הלולאות. את השורות הבאות כבר סורגים כרגיל. הסריגה בלולאה האחורית נותנת לנו מעבר יפה וחד בין התחתית לדפנות.<br /><br />סורגים עין שרשרת, וחצי עמוד בכל חצי עמוד. עכשיו כבר אין צורך להוסיף חצאי עמוד בפינות מכיוון שאנחנו "עולים למעלה" כדי ליצור דפנות, ולא מרחיבים יותר את התחתית. סוגרים כל שורה בעין שטוחה. ממשיכים לסרוג כך עד לגובה הרצוי של הסלסלה.<br /><br />(הערה: אפשר לסרוג את הדפנות בספירלה, ללא סגירת שורות. במקרה כזה. כאשר מגיעים לגובה הרצוי, סורגים עין שטוחה בחצי העמוד הבא.<br /><br />סיומת מסולסלת (לא חובה):<br /><br />שורה 1: עין שרשרת, חצי עמוד בכל חצי עמוד, כאשר חצאי העמוד נסרגים בלולאה הקדמית בלבד, כדי שהקיפול של הסיומת יהיה יפה. סוגרים את השורה בעין שטוחה.<br /><br />שורה 2: 3 עיני שרשרת, עמוד בכל חצי עמוד. סוגרים בעין שטוחה בעין השרשרת השלישית שסרגנו בתחילת השורה.<br /><br />שורה 3: 3 עיני שרשרת ועמוד בעמוד הראשון, 2 עמודים בכל עמוד. סוגרים את השורה בעין שטוחה.<br /><br /><br />ניתן להוסיף שורות ו"נפנופים" ככל שרוצים.<br /><br /><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5393870492429073682" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/StrgoomyPRI/AAAAAAAABd4/9dZqeY93OLU/s400/DSC01542+%5B1024x768%5D.JPG" /><br /><br />כשחיפשתי רעיונות לכרטיס ברכה שיתאים לסלסלה, בדיוק הוצאתי כמה כוסות מאיקאה מנייר האריזה החום שעטף אותן. פתאום הבריק לי שבכרטיס פשוט מתבקש להמשיך את הקו ה"טבעי", ותוך דקה בערך היה לי ביד פרח מעיגולים שקרעתי ביד מהנייר החום. את הגבעול הכנתי מרפיה, ואת הכול הנחתי על רקע עם פרחי פרא, שגם התאימו לסיכה המתפצלת שהשתמשתי בה.<br /><br /><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5393870497669559682" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/Strgo8INtYI/AAAAAAAABeA/pYDTlZPHBJg/s400/DSC01543+%5B1024x768%5D.JPG" /><br />זהו זה. אני מאוד מקווה שארייה אוהבת את המתנה שלה, ושהצלחתי להגשים לה משאלה.</span></div><div><span style="font-size:130%;">וזה גם המקום לומר תודה ענקית לדיילי שהגשמה לי משאלה והכינה לי קופסת מתכונים יפהפיה, מחולקת עם חוצצים - בדיוק כמו שאני אוהבת!!</span></div><div><span style="font-size:130%;"><div><br /></div></span></div><br /><br /><br /><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><img style="BORDER-BOTTOM: 0px; BORDER-LEFT: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-TOP: 0px; BORDER-RIGHT: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-9022468471423428283?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-9975497420917309732009-10-02T11:00:00.012+02:002009-10-04T22:58:45.993+02:00<span style="font-size:130%;">לקראת החורף המתקרב והשפעות המאיימות, ובעיקר כי רציתי להוסיף משהו קצת יותר אישי למתנת יום ההולדת לסבתא שלי, תיבדל לחיים ארוכים, החלטתי סוף סוף לנסות לתפור נרתיק קטן לטישו. יש אין ספור הדרכות ברשת, אבל כל פעם הסתכלתי עליהן, הן הסתכלו עלי חזרה ובזאת נגמר הסיפור. הפעם באמת רציתי נרתיק כזה, אז התעמקתי באחת ההדרכות ובאמת קראתי אותה עד הסוף וגיליתי כמה זה בעצם פשוט. אתמול ישבתי עם כמה חברות טובות לערב יצירה והתכוננתי לתפור נרתיק כזה. זיקוקית שישבה שם וסרגה לה בנחת שאל מהמם ציינה שלפעמים הדרכות באנגלית יכולות מאוד לייאש, ושיש הרבה אנשים נמנעים מליצור רק כי אין להם סבלנות לקרוא באנגלית. מייד גייסתי את אורית למלאכת הצילום, ותוך כדי הכנת נרתיק צילמנו את השלבים, והרי לפניכם ההדרכה.</span><br /><br /><br /><span style="font-size:130%;">החומרים:</span><br /><br /><br /><ul><li><span style="font-size:130%;">2 חתיכות בד בגודל 6*7 אינץ' (למי שמתעקש בס"מ - 15.2*17.8). (המידות מתאימות לחבילות הטישו הקטנות של קלינקס. לחבילות בגודל שונה ייתכן שיהיה צורך להתאים אותן. הרוחב של החבילות בד"כ זהה, כך ש-7 אינץ' יתאימו, אבל האורך לפעמים קצר יותר ואז ייתכן שיספיקו 5.5 או אפילו 5 אינץ').</span> </li><li><span style="font-size:130%;">2 חתיכות סרט אלכסון צר או רחב באורך 6 אינץ' (15.2 ס"מ) כל אחת</span></li><li><span style="font-size:130%;">חוט בצבע תואם</span></li></ul><p><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5388825875018854722" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/Ssj0lQTusUI/AAAAAAAABcg/hFiycrUWwKM/s400/01+%5B1024x768%5D.JPG" /><br /><span style="font-size:130%;">מניחים את חתיכות הבד אחת על השניה כשהצד היפה פונה החוצה, כלומר - בד אחד עם הפנים למטה ובד שני שמונח עליו עם הפנים אלינו. (הערה: לא טעיתי בהנחת הבדים שבתמונה. פשוט השתמשתי בבד משובץ, ובבדים האלה 2 הצדדים זהים).</span></p><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5388825885099925890" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/Ssj0l13PoYI/AAAAAAAABco/ZQKdjjon_CY/s400/02+%5B1024x768%5D.JPG" /><br /><span style="font-size:130%;">פותחים את אחד הצדדים של סרט האלכסון, ומניחים את החלק שפתחנו על שפת הצד הצר (6 אינץ') של הבד שאנו רוצים בתור בד פנימי. מחברים בסיכות את סרט האלכסון ושני הבדים, ותופרים כמעט על קו הקיפול, קצת יותר כלפי חוץ. עושים כך גם בצד הצר השני של הבדים.</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5388825890441018978" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/Ssj0mJwqPmI/AAAAAAAABcw/5O9j2mi29iA/s400/03+%5B1024x768%5D.JPG" /><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5388825896803057026" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/Ssj0mhdfPYI/AAAAAAAABc4/rbvIXrBYhTg/s400/04+%5B1024x768%5D.JPG" /><br /><span style="font-size:130%;">מקפלים את סרט האלכסון כך שיכסה גם את הבד החיצוני. מחזקים בסיכות ותופרים לכל האורך, הכי קרוב שאפשר לשפת הסרט.</span><br /><br /><br /><br /><p><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5388825901687713970" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/Ssj0mzqFMLI/AAAAAAAABdA/mxxA6Kqfw9w/s400/05+%5B1024x768%5D.JPG" /></span></p><br /><br /><p><span style="font-size:130%;">עושים כך גם בצד השני. התקבלו 2 בדים שהצד היפה שלהם פונה כלפי חוץ ועל 2 הצדדים הצרים שלהם יש סרט אלכסון.</span></p><p><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5388843621783343746" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SskEuQKGkoI/AAAAAAAABdI/19bFmJ4X2d8/s400/06+%5B1024x768%5D.JPG" /></span></p><br /><br /><p><span style="font-size:130%;">(הערה: בהדרכה המקורית שקראתי לא היה שימוש בסרט אלכסון. שם גזרו את הקצוות הצרים במספרי זיג זג, ותפרו על הקצה סרט רגיל. לי באופן אישי הגימור הזה לא נראה מספיק יפה, אבל כל אחד ושיקוליו הוא).</span></p><p><span style="font-size:130%;">כשהצד הפנימי פונה <strong>למטה</strong>, מקפלים את 2 הצדדים העטופים בסרט אלכסון כלפי המרכז. מחזקים בסיכות ותופרים ב-2 הצדדים במרחק של רגל מכונה מהקצה.</span><span style="font-size:130%;"></span></p><p><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5388844224493101954" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SskFRVbTo4I/AAAAAAAABdQ/JuU0aJkJZtQ/s400/07+%5B1024x768%5D.JPG" /></span></p><br /><br /><p><span style="font-size:130%;">גוזרים את עודפי הבד במספרי זיג זג.</span></p><p><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5388848349608696770" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SskJBcrgW8I/AAAAAAAABdY/RGVSUizfyKE/s400/08+%5B1024x768%5D.JPG" /> </p><p><span style="font-size:130%;">הופכים, והנרתיק מוכן. הנה הנרתיק שתפרתי ביחד עם חבר ועם חבילת טישו של קלינקס, להמחשת הגודל. בהתחלה הנרתיק נראה רחב מדי, אבל בגלל הנפח של החבילה, הטישו מסתדר "בול" במקום.</span></p><p><span style="font-size:130%;"></span><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5388849432225044898" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SskKAdvW2aI/AAAAAAAABdg/PzqQDFH5n8c/s400/09+%5B1024x768%5D.JPG" /><br /><span style="font-size:130%;">אני מאוד אשמח אם תחזרו לפה ותספרו לי האם ההדרכה מספיק ברורה, וגם תקשרו לתמונות של נרתיקי הטישו שלכם.</span></p><br /><p><span style="font-size:130%;">בהצלחה!</span></p><p></p><br /><br /><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><img style="BORDER-BOTTOM: 0px; BORDER-LEFT: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-TOP: 0px; BORDER-RIGHT: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-997549742091730973?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com14tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-63791694332319480332009-09-29T08:38:00.003+02:002009-09-29T08:50:06.015+02:00<div style="TEXT-ALIGN: right"><span style="font-family:verdana;font-size:130%;">לפעמים אני נתקלת בעבודות שנראות מושלם, אבל למרות המושלמות הן מטרידות אותי. יותר נכון לומר שהקלות שלהן מטרידה אותי. מדובר על עבודות שאני (ולא רק אני) קוראת להן "קנה והדבק". דוגמא מעולם עיצוב האלבומים: לוקחים דף מושלם, מדביקים עליו תמונה אחת, סרט אחד, קצת ראב-אונים ואיזה כפתור או צ'יפבורד להשלמת המראה (כולם כמובן שייכים לאותה סדרת מוצרים...) וזהו זה, יש דף מושלם. 40 כאלה ומונח לפנינו האלבום המושלם באפס זמן. הדפים המושלמים האלה אמנם נראים מליון דולר, אבל בדרך כלל הם גם עולים מליון דולר. מה שמטריד אותי בעצם, זה שאין מאחוריהם שום מחשבה. אין משהו ש"ידליק" אותי, אין שימוש לא שגרתי בחומר או בטכניקה, איך אח שלי אומר? "אין כלום מתחת..." אני אסייג ואומר שהרבה פעמים עבודות כאלה יכולות להציל אותנו, כשחייבים להכין משהו ואין טיפת מוזה לרפואה. במקרים כאלה, אין כמו הסטים האלו. הם ממש מצילי חיים.<br /></span></div><br /><div style="TEXT-ALIGN: right"><span style="font-family:verdana;font-size:130%;">אם נשליך את זה לעולם הסריגה, יצרני הצמר דואגים לייצר לנו כל עונה מחדש חוטים כאלה, שלא צריך להשקיע בהם שום מחשבה, שום דוגמא מורכבת, שום ספירת עיניים, העלאות והורדות. פשוט סורגים בסריגה הכי פשוטה והכי אינטואיטיבית, ויוצא פריט מושלם. קשה שלא ללכת שבי אחרי חוטים כאלה, ואני מוצאת את עצמי הולכת שבי אחריהם לפחות פעם בעונה. במצבים כאלה אני דואגת להשתיק את כל הקולות הפנימיים שלוחשים לי ש"ככה זה לא חוכמה", באורח פלא פורחות להן מראשי כל הדוגמאות שאספתי שמתאימות אך ורק לחוטים חלקים, אלו שבשביל לסרוג אותן אני צריכה לשבת בחדר אטום לרעשים ולגירויים חיצוניים שמפריעים להתרכז, אני מייד שוכחת את קיומו של החוט האהוב עלי (Dora, אין קשר לילדה המצויירת המחרידה. חוט חלק, קצת מבריק, במחיר עממי לחלוטין, והוא הכי נעים ורך בעולם), ופשוט קונה את החוט "החתיך התורן". דוגמא לחוט כזה הוא החוט שממנו סרגתי ל-Hadarling את הצעיף לפינוק החורפי בשנה שעברה. חוט יפהפה, בשילוב צבעים מהמם של ורוד-חום-שמנת. הסריגה הכי פשוטה, בחצאי עמודים, יצרה צעיף עם שורות מושלמות של השילוב הנ"ל.<br /><br /></span><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5386776941130561250" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SsGtFmxaNuI/AAAAAAAABa4/MhgBWmRL0qA/s400/pinuk2009-1+%5B1024x768%5D.JPG" /></div><br /><div style="TEXT-ALIGN: right"><span style="font-family:verdana;font-size:130%;">בשבוע שעבר היו לי כמה סידורים ברעננה. כשסיימתי את העניינים הרשמיים שלשמם הגעתי, מצאתי את עצמי בחנות הצמר האהובה עלי, "צמר גורמה". אובייקטיבית, אין שום סיבה בעולם שדווקא זו תהיה החנות הנבחרת. היא נמצאת ברעננה, באמצע רחוב אחוזה המלא רמזורים. אין לידה חניה (כלומר יש, אבל המחיר שלה זהה ל-2 חבילות צמר סטנדרטיות). המחירים שם מופקעים לחלוטין. ובכל זאת... רק שם אפשר לשזוף את העיניים במסרגות משובחות שבמשובחות, שאין סיכוי שיגרמו ליבלות אחרי חורף שלם של סריגה. רק שם אפשר להתלבט שעות אילו מסמני מקום כדאי לקחת - ממתכת או מפלסטיק, שטוחים או עגולים, עם סגירה או בלי סגירה... רק שם אפשר לשבת בנחת עם המוכרות ולקבל את כל ההסברים הדרושים, עם כל הסבלנות בעולם. רק שם הצמר מסודר בצורה כל כך מושכת את העין, לפי סוגים וצבעים, שאי אפשר לעזוב בלי כמה כדורי צמר בשקית...<br /></span></div><br /><div style="TEXT-ALIGN: right"><span style="font-family:verdana;font-size:130%;">כאמור בשבוע שעבר מצאתי את עצמי בחנות, מחפשת חוט מסויים. החוט לא היה שם, וכמעט יצאתי מהחנות כשנתקלתי בצעיף מהמם. סליחה, תיקון: מ-ה-מ-ם. הצעיף היה עשוי פונפונים, מסודרים להפליא בשורות. הוא היה יפהפה, ויותר מזה - נעיםםםםםםםםםםםם למגע!! התאהבתי מייד. שאלתי את המוכרת איך סורגים צעיף כזה ואיך הוא מתקבל כל כך מסודר. היא חייכה ואמרה "רק ימין". תרגום למי שלא סורג ב-2 מסרגות: זה כל כך פשוט, שאת יכולה לסרוג את זה בעיניים עצומות. השלב הבא היה כמובן סקירת הצבעים, ואז כבדרך אגב היא הראתה לי צמר דומה, שהפונפונים בו קטנים יותר ורכים יותר. שארית השליטה העצמית שלי פרחה החוצה מהדלת. כבר ראיתי את נועה הולכת לגן עם הצעיף המהמם שאני עומדת לסרוג לה, שיחמם אותה כל החורף. מייד בחרתי בפונפונים ורדרדים-לבנים. אחרי הרהורים עמוקים שנמשכו כדקה החלטתי להיות מעשית יותר והורוד הוחלף במשהו צבעוני יותר, שיתאים לכל קולקציית הצבעים בארון. שאלתי את המוכרת כמה חבילות יידרשו לצעיף לילדה בת 5. אחרי התשובה ההחלטית שקבעה שחבילה אחת תספיק מעל ומעבר, לקחתי 2 חבילות "שלא יחסר". שילמתי במיטב כספי ורגע לפני שיצאתי מהחנות נזכרתי שאין לי מושג איך סורגים בצמר כזה (יש חוט דק ואחריו פונפון גדול, ואז עוד מהחוט הדק ועוד פונפון, וכו') ובעיקר אין לי מושג איך להעלות עיניים. השיטה הרגילה הרי לא תעבוד בגלל הפונפונים. חייקה המומחית עזרה לי להעלות עיניים (באלתור מוחלט אגב. אין שום דרך אחרת), סרגתי 2 שורות ויצאתי לדרכי. בדרך הביתה עברתי באקוורל ושם ראיתי את אותו החוט ב-14% פחות... כעבור כשעתיים כשליש מהצעיף היה גמור. עוד ערב סריגה אחד והמלאכה הושלמה. אפילו את הפרנזים קל מאוד לעשות כיוון שלא דרושים הרבה - הפונפונים עושים כאן את כל העבודה. למותר לציין שחבילה אחת אכן הספיקה לחלוטין, ואפילו נשאר קצת עודף לנועה, שמייד אימצה לחיקה את הפונפונים הנותרים, שלא יהיה להם משעמם חלילה. זה כמובן יספק לי תירוץ לחזור לחנות כדי להחליף את הצמר שנשאר וכמובן להצטייד בעוד... זה לא נגמר אף פעם :-)<br /></span><br /><span style="font-family:verdana;font-size:130%;">אז כן, גם אני כמו כולן מכינה לפעמים עבודות "קנה והדבק", או במקרה שלנו "קנה וסרוג בעיניים עצומות", ותראו איזה יופי יצא לי הפעם:<br /></span></div><div style="TEXT-ALIGN: right"><br /><br /><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5386776464245161874" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SsGsp2PEf5I/AAAAAAAABaw/zkw0g4IH7o4/s400/Pompon+scarf2+%5B1024x768%5D.JPG" /><br /><div style="BORDER-BOTTOM: medium none; BORDER-LEFT: medium none; BORDER-TOP: medium none; BORDER-RIGHT: medium none"><span style="font-family:verdana;font-size:130%;">למתעניינים בחוט, הוא מיוצר ע"י צמר טדי, ונקרא Bubbles. הוא עשוי 100% פוליאסטר, ומגיע במבחר צבעים, כולל צבעים "בוגרים" יותר (כבר שמתי עין על החומים!). הוא מאוד מזכיר את חוט ה-Pompon משנה שעברה, אבל לדברי המוכרת הפונפונים גדולים יותר ונעימים יותר. החוט מגיע עם הוראות סריגה שכתובות על אחורי התווית. ההוראות, אגב, גורסות שיש לסרוג 2 עיניים בין כל פונפון. אני הסתפקתי בעין אחת בלבד כי רציתי צעיף ממש קליל ורך. סריגה של 2 עיניים בין כל פונפון נותנת צעיף צפוף יותר, שנראה לי חם מדי לילדה קטנה, בטח בחורף שיש כאן בארץ. לסיום, קבלו את דוגמנית הבית המאושרת, שעם כותונת הפסים החדשה שלה כבר ממש מוכנה לחורף: </span></div><div style="BORDER-BOTTOM: medium none; BORDER-LEFT: medium none; BORDER-TOP: medium none; BORDER-RIGHT: medium none"><span style="font-family:verdana;font-size:130%;"><br /> </div></span></div><div style="TEXT-ALIGN: right"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5386775926406147058" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SsGsKioQa_I/AAAAAAAABag/CLLPHHxSRGY/s400/DSC01502+%5B1024x768%5D.JPG" /> </div><div style="TEXT-ALIGN: right"><span style="font-family:verdana;font-size:130%;">שיהיה לכולנו חורף נעים, ובעיקר - גשום!!</span></div><br /><br /><div style="TEXT-ALIGN: right"><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><span style="font-family:verdana;font-size:130%;"><img style="BORDER-BOTTOM: 0px; BORDER-LEFT: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-TOP: 0px; BORDER-RIGHT: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></span></a><span style="font-family:verdana;font-size:130%;"> </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-6379169433231948033?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com13tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-41720312036773705322009-09-22T13:49:00.014+03:002009-10-26T12:08:02.937+02:00<span style="font-size:130%;">כמו בכל שנה, גם לקראת ראש השנה הזו, אורית (אחותי האהובה, למי שעדיין לא הפנים :-) ואני מצאנו את עצמנו מתלבטות איזה קינוח כדאי להכין הפעם לארוחת החג. אני לא זוכרת איך ומתי ניתן לנו התפקיד של אחראיות הקינוחים בארוחות המשפחתיות, אבל שתינו מאוד אוהבות את התפקיד הזה, ומשתדלות מאוד להיות יצירתיות. לפני שנתיים אני הפתעתי את המשפחה בפאי "כוורת דבורים", שההכנה שלו כל כך מטורפת, שאני לא בטוחה שאחזור עליו שוב (מתכונים יישלחו במייל לכל המעוניינים או לחילופין ייכתבו בפוסט, במידה ויהיה עניין. שמירת השפיות לאחר הכנת המתכון - על אחריותכם בלבד, אבל הפאי טעים בטירוף). </span><br /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><br /><br /><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5384245620569613042" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/Sriu3W2BIvI/AAAAAAAABII/QpKpieUWc4A/s400/%D7%A4%D7%90%D7%99+%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D+1+%5B1024x768%5D.JPG" /><br />בשנה שעברה הכנו פבלובה (מרנג ומעליו קצפת ומעליה פירות יער קפואים), והשנה רצינו שוב להפתיע במשהו חדש. אחרי הרבה התלבטויות, חזרנו למתכונת הפבלובה, כלומר - מרנג עם קרם ופירות, אבל מכיוון שהקינוח מגיע אחרי ארוחה כבדה (שיקום מי שארוחת ראש השנה אצלו בבית לא מסתיימת באנשים רבוצים על הספות בלי יכולת לזוז) רצינו משהו מרענן ולא מתוק מדי. לגמרי במקרה, שבועיים לפני ראש השנה, ישראל אהרוני הכין בתוכנית שלו "אהרוני ברגע" <a href="http://food.nana10.co.il/Article/?ArticleID=659379" target="_blank">קרם לימון עם נשיקות ותאנים</a> (הוא אמנם קרא למתכון "קרם לימון עם נשיקות ופטל" אבל בפועל הוא השתמש בתאנים), והפור נפל על מילוי של קרם לימון. בנוסף החלטנו לא להסתפק בפירות יער קפואים, ורכשנו פטל טרי. לתוספת צבע ועניין חתכנו פרוסות של קרמבולה, פרי צהוב יפהפה, שהחתך שלו נראה כמו כוכב - פרי מושלם ביופיו לקינוחים, ואפילו די טעים.</span><br /><span style="font-size:130%;">מדובר על לא מעט עבודה, אבל אם מחלקים את העבודה ליומיים, כך שיום אחד מכינים את המרנג וביום השני את קרם הלימון, או אם למשל אתם מתארחים והקינוח הוא הדבר היחידי שאתם צריכים להביא, זו בהחלט השקעה סבירה לגמרי. מוכנים להתחיל לעבוד? קדימה לדרך... המתכון מספיק לכ-40 כוסות מרנג. מקרם הלימון יישאר לכם עודף שאותו תוכלו לחסל בכפית אחרי שכל האורחים יילכו ותשבו מותשים אחרי כל הכלים ששטפתם :-) טלפון של דיאטנית ניתן למצוא במדריך הטלפונים...</span><br /><span style="font-size:130%;"><br /><br /><strong>כוסות מרנג: </strong><br />לפני שנתחיל אני חייבת לציין שאורית עשתה הרבה תחקירים על מרנגים, קראה תאוריות וגם יישמה, עד שהגיעה למתכון להכנת הקצף המושלם למרנגים לבנים, יפים ופריכים. אז תודה לקרין גורן, אורן גירון, מיקי שמו, ועוד ועוד קונדיטורים משכמם ומעלה שמככבים בספריית ספרי האפייה שלה.<br /><strong><ul><li></strong>5 חלבונים. </li><li>2 כוסות סוכר. (לא, לא התבלבלנו וזה לא יותר מדי. אנחנו רוצים קצף מאוד יציב). </li><li>1 כפית חומץ (כן, חומץ. הכול בסדר. ממשיכים.)</li><li>2 כפיות קורנפלור.</li></ul><ol><li>שמים את החלבונים והסוכר בקערה. שמים את הקערה מעל סיר ובו מים רותחים, ככה שהקערה לא תיגע במים אלא תתבשל מהאדים שלהם (להלן "בן מארי"). מחממים תוך כדי ערבוב, רק עד שהסוכר נמס (שימו לב: ערבוב! אין צורך להקציף בשלב זה). החימום והמסת הסוכר יגרמו לקצף להיות מאוד מאוד יציב, אבל לחלוטין לא שביר. קצף שניתן לעבוד איתו בקלות בלי לחשוש לחייו.</li><li>מעבירים את החלבונים עם הסוכר המומס לקערת מיקסר ומקציפים במהירות מקסימלית במשך 10 דקות. מתקבל קצף מאוד סמיך ויציב. מי שמעולם לא אכל קרמבו כשהוא טרי טרי, ממש בתחילת העונה, מוזמן לטעום מהקצף עכשיו (רק זהירות לא לחסל במקום כמו שזה!).</li><li>מוסיפים את כפית החומץ (החומץ שומר שהמרנג יישאר לבן ומבריק גם לאחר האפיה) ואת 2 כפיות הקורנפלור. מערבבים בתנועות קיפול עד שהם נבלעים בתערובת.</li><li>מעבירים את הקצף לשקית זילוף (הכי נוח להשתמש בשקיות הזילוף החד פעמיות שניתן להשיג בחנויות הכלים החד פעמיים או בחנויות המתמחות באפייה). אפשר להשתמש בצנתר כוכב, צנתר עם פיה חלקה, או ללא צנתר בכלל במקרה של שקית זילוף חד פעמית (פשוט גוזרים את השקית במרחק של כס"מ מהקצה. ככה אנחנו עשינו כי אורית שכחה את הצנתר בבית ולשפחתכם הנאמנה אין צנתרים בבית...).</li><li>מזלפים על תבנית מרופדת בנייר אפיה עיגולים בגודל של תחתית של כוס. טיפ למי שאין לו יד ועין יציבות כמו של אורית: קחו כוס, וציירו בעזרתה עיגולים בעפרון על נייר האפיה. אח"כ הניחו את נייר האפיה כשהעפרון פונה כלפי מטה. נייר האפיה שקוף כך שעדיין תראו את העיגולים ואין חשש לאכול את העופרת. מזלפים את העיגול מהאמצע כלפי חוץ. כשמגיעים לשוליים מזלפים עוד שכבה של העיגול החיצוני, כדי ליצור שוליים לכוסות שאנחנו יוצרים. אפשר כמובן לזלף 2 שכבות לכוסות גבוהות יותר. אנחנו הסתפקנו בכוסות נמוכות. </li><li>אופים את הכוסות ב-100-110 מעלות צלזיוס כשעה וחצי, עד שהמרנג מתקשה. מומלץ לאפות בטורבו, כיוון שכך אנחנו משיגים 2 מטרות: הראשונה, המרנג מתייבש והופך לקשה ופריך, בדיוק כמו שאנחנו רוצים אותו. השניה, אפשר לאפות כמה תבניות יחד. </li></ol><br /><br /><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5384246043628656098" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SrivP-3J1eI/AAAAAAAABIQ/-DhvZJPC3VM/s400/%D7%A8%D7%90%D7%A9+%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94+%D7%AA%D7%A9%D7%A2+002+%5B1024x768%5D.jpg" /><br /><strong>קרם הלימון</strong>:<br />כאמור, הקרם מבוסס על מתכון של אהרוני. אנחנו הוספנו עוד שמנת מתוקה לאיזון המתיקות.<br /></span><br /><span style="font-size:130%;"><ul><li>5 חלמונים. </li><li>1.25 כוסות סוכר. </li><li>קליפה מגוררת מלימון אחד. </li><li>1/3 כוס מיץ לימון סחוט טרי (מיץ מ-2 לימונים). </li><li>2 שמנת מתוקה לקצפת, מוקצפת. </li></ul><ol><li>טורפים את החלמונים והסוכר במטרפה כ-3-4 דקות, עד שמתקבלת תערובת תפוחה ובהירה.</li><li>מוסיפים את מיץ הלימון וקליפת הלימון ומחממים תוך ערבוב מתמיד מעל בן מארי עד שהתערובת מסמיכה. זה לוקח בין 5 ל-10 דקות. כשהתערובת מסמיכה שמים את הקערה בתוך קערה ובה מי קרח, וממשיכים לערבב עד שהתערובת מתקררת. חשוב לקרר בצורה כזו כדי שהחלמונים לא יתבשלו יותר מדי והקרם לא יהפוך לחביתה מתוקה.</li><li>מקפלים את הקרם עם השמנת המתוקה המוקצפת ושמים במקרר.<br /></li></ol><p>כשרוצים להגיש, שמים בצלחת כוסית מרנג, מוזגים לכוסית כף מקרם הלימון, ומקשטים מעל בפטל טרי ופרוסת קרמבולה. אפשר כמובן להחליף את הפטל באוכמניות, תותים, דובדבנים וכו', ואפשר בהחלט להשתמש בפירות האדומים הקפואים, כשזו לא העונה של הפירות האדומים. זהו זה. הקינוח מוכן להגשה: </p><p><br /><br /></p><p><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5384246727495419298" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/Sriv3ydshaI/AAAAAAAABIY/EDAr0CK17XA/s400/%D7%A8%D7%90%D7%A9+%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94+%D7%AA%D7%A9%D7%A2+020+%5B1024x768%5D.jpg" /><br />הערה לגבי הקרם: למרות שכולם התמוגגו מהקינוח, לי באופן אישי הוא לא היה מספיק "לימוני". בפעם הבאה שאכין את הקרם הזה, אני מתכננת להוריד רבע כוס סוכר, ולהוסיף עוד לימון אחד סחוט כדי להגיע ל-1/2 כוס מיץ לימון במקום 1/3. יכול להיות שאני אהיה אפילו יותר קיצונית מזה, ואסתפק ב-3/4 כוס סוכר בלבד, יחד עם 1/2 כוס מיץ לימון, ושמנת מתוקה אחת בלבד. לדעתי כך יתקבל קרם שהוא הרבה יותר לימוני. אבל אלו בינתיים רק הגיגים ועדיין לא נוסו. אם וכאשר ינוסו - אני אדווח. מבטיחה.<br /></p><p>לסיום-סיומת, "פינת הגאון" כמו שאודטה קוראת לזה, ובה סיכום של המתכון בקצרה, ללא ההסברים ה"מדעיים".</p><p><strong>קינוח מרנג וקרם לימון</strong></p><ul><li>5 חלבונים. </li><li>2 כוסות סוכר. (לא, לא התבלבלנו וזה לא יותר מדי. אנחנו רוצים קצף מאוד יציב). </li><li>1 כפית חומץ (כן, חומץ. הכול בסדר. ממשיכים.)</li><li>2 כפיות קורנפלור.</li></ul><ol><li>מחממים את החלבונים והסוכר תוך כדי ערבוב מעל בן מארי.</li><li>מעבירים לקערת מיקסר ומקציפים במהירות מקסימלית 10 דקות.</li><li>מוסיפים את החומץ והקורנפלור ומבליעים בקצף בתנועות קיפול.</li><li>מזלפים כוסות על תבנית מרופדת בנייר אפיה.</li><li>אופים ב-100-110 מעלות צלזיוס כשעה וחצי עד שהמרנג מתקשה.</li></ol><ul><li>5 חלמונים. </li><li>1.25 כוסות סוכר. </li><li>קליפה מגוררת מלימון אחד. </li><li>מיץ סחוט מ-2 לימונים (1/3 כוס). </li><li>2 שמנת מתוקה לקצפת, מוקצפת.</li></ul><ol><li>טורפים את החלמונים והסוכר 3-4 דקות לתערובת תפוחה ובהירה.</li><li>מוסיפים את קליפת הלימון ומיץ הלימון ומערבבים.</li><li>מחממים מעל בן מארי תוך כדי ערבוב מתמיד עד שהקרם סמיך. מקררים מעל קערה עם מי קרח.</li><li>מערבבים בתנועות קיפול עם השמנת המתוקה המוקצפת.</li><li>הרכבה: כוס מרנג, קרם לימון ומעל פירות אדומים.</li></ol><p></span></p><span style="font-size:130%;"></span><p><span style="font-size:130%;">שיהיה בהצלחה, ושנזכה להרבה ארוחות משפחתיות משובחות! </span><br /><br /><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><img style="BORDER-BOTTOM: 0px; BORDER-LEFT: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-TOP: 0px; BORDER-RIGHT: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></a> </p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-4172031203677370532?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-37473383024722303612009-09-21T11:13:00.006+03:002009-10-10T02:36:36.102+02:00<span style="font-size:130%;">קריסטין עורכת בלוגולדה שווה במיוחד בבלוג שלה.<br /><br />תיכנסו ותנסו את מזלכם: </span><a href="http://kristineskort.blogspot.com/2009/09/my-autumn-blog-candy.html" target="_blank"><span style="font-size:130%;">http://kristineskort.blogspot.com/2009/09/my-autumn-blog-candy.html</span></a><span style="font-size:130%;"><br /></span><p><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 393px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5383831814611072082" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/Src2grhW9FI/AAAAAAAABIA/k-e0DcztCsU/s400/KristineMB_kristineskort_blogspto_com_BlogCandy_sept09_01.jpg" /></span></p><p><span style="font-size:130%;">שיהיה לכולנו בהצלחה!</span></p><p><span style="font-size:130%;"></span></p><br /><br /><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><span style="font-size:130%;"><img style="BORDER-BOTTOM: 0px; BORDER-LEFT: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-TOP: 0px; BORDER-RIGHT: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></span></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-3747338302472230361?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-44810528852773721392009-08-25T08:10:00.008+03:002009-10-10T02:37:21.465+02:00<span style="font-size:130%;">מי היה מאמין...<br /><br />לפני 5 שנים ושעתיים (בערך, עכשיו 8:10 בבוקר) הפכתי בפעם הראשונה לאמא. זה היה בסיום של הריון חלק, תקין ומשעמם שבמהלכו הספקתי לסיים את התואר הראשון שלי במדעי החיים. שבועיים לפני הלידה הגשתי את העבודה האחרונה, ואז נסעתי להורים שלי כדי לחכות ללידה...<br /><br />מאז עברו 5 שנים, והיא הולכת וגדלה לי מול העיניים בקצב מסחרר.<br /><br />ומי היה מאמין שיש לי ילדה כל כך גדולה, שיודעת כל כך הרבה דברים, ששואלת שאלות, מציגה הצגות, ממציאה סיפורים, שירים, משחקים, ילדה שאוהבת ליצור דברים חדשים מדברים כל כך פשוטים, שאף אחד לא מאמין שאפשר לעשות איתם משהו, ילדה שכותבת קצת וקוראת קצת, ילדה סקרנית שכבר לא מתביישת מאנשים ומילדים שהיא פוגשת, ילדה מלאה באהבה, שיכולה לקום בבוקר עם מתקפת נשיקות מתוקות ככה סתם כי מתחשק לה... מי היה מאמין...<br /><br />ילדונת יקרה שלי, אני מאחלת לך אושר, בריאות, סקרנות, יצירתיות, אהבה, סבלנות, סובלנות והרבה הרבה כיף!<br /><br /><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5373766405636679234" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SpN0ExHm5kI/AAAAAAAABHY/gxuFaA3tDpQ/s400/p18+%5B1024x768%5D.jpg" /><br /></span><p></p><p><span style="font-size:130%;">ובנימה אחרת לגמרי, בעוד יומיים, 27 באוגוסט, גלעד שליט יחגוג את יום הולדתו ה-23, והוא עדיין בשבי. בואו והתגייסו גם אתם ל</span><a href="http://www.gilad.org/" target="_blank"><span style="font-size:130%;">צבא החברים של גלעד</span></a><span style="font-size:130%;">, ויחד נתפלל שבראש השנה הוא יסב לשולחן עם משפחתו ועם כל עם ישראל.<br /></span></p><p><span style="font-size:130%;"></span></p><p><span style="font-size:130%;"></span></p><br /><br /><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><span style="font-size:130%;"><img style="BORDER-BOTTOM: 0px; BORDER-LEFT: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-TOP: 0px; BORDER-RIGHT: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></span></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-4481052885277372139?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-9599154602711270382009-07-19T16:40:00.012+03:002009-07-19T17:13:10.354+03:00<span style="font-size:130%;">כבר סרגתי בחיי מספר מאוד מכובד של שרשראות. עד עכשיו, השרשראות היו עשויות חוטי רקמה בצבע כסף או זהב, שעליהם השחלתי חרוזים יפים, ו<a href="http://www.flickr.com/photos/michalbenhur/535623366/in/set-72157600459648012/" target="_blank">שילבתי את החרוזים בסריגה</a>.<br />כבר לפני הרבה זמן ראיתי שרשראות שהחרוזים שבהן היו סרוגים גם הם. דוגמאות יפהפיות לשרשראות כאלה אפשר לראות ב</span><a href="http://www.flickr.com/photos/made_by_beag/" target="_blank"><span style="font-size:130%;">פליקר של BeaG</span></a><span style="font-size:130%;">. כבר אז חשבתי לי שמתחשק לי להתנסות בשרשרת כזו, כשתהיה הזדמנות מתאימה.<br />לפני כחודש (אולי יותר? מי סופר?) ביקשתי מאורית קופסא גדולה יותר לחוטי הכותנה שלי, שמילאו את הקופסא הקודמת עד אפס מקום. אחרי שהעברתי את החוטים לקופסא החדשה שלהם, בער בי פתאום חיידק החרוזים הסרוגים. חרוזים מחרוזים כבר עשיתי בעבר, אבל בחרוזים סרוגים עדיין לא התנסיתי. יש ברשת די הרבה הדרכות לסריגה של כדורים קטנים, אבל אני סרגתי את שלי מהאינטואיציה וזה עבד יפה. הנה ההוראות לחרוזים שאני סרגתי.<br />לפני שמתחילים - מי שלא קראה את ה</span><a href="http://hatuli.blogspot.com/2009/06/blog-post.html" target="_blank"><span style="font-size:130%;">פוסט</span></a><span style="font-size:130%;"> שכתבתי על פטנטים בסריגה, ובהם שימוש בסמן שורות, צמצום נסתר וטבעת קסם, מוזמנת לקרוא אותו עכשיו, כדי להקל על הסריגה. </span><br /><p><span style="font-size:130%;">השרשרת והחרוזים סרוגים בחוטי כותנה, במסרגה מס' 3 (אפשר גם 3.5 אבל לא יותר, כדי שהסריגה תהיה צפופה ויפה).</span></p><p><span style="font-size:130%;"><strong>כדור קטן (כ-2 ס"מ)</strong><br />הכדור נסרג בספירלה, ללא סגירת שורות. יש להשתמש בסמן שורות.<br />סיבוב 1: סורגים 6 חצאי עמוד בטבעת קסם.<br />סיבוב 2: סורגים 2 חצאי עמוד בכל חצי עמוד (סה"כ 12 ח"ע).<br />סיבוב 3: סורגים 2 חצאי עמוד בחצי העמוד הראשון, חצי עמוד בחצי העמוד הבא, וכן הלאה... (סה"כ 18 ח"ע).<br />סיבובים 4-7: סורגים חצי עמוד בכל חצי עמוד.<br />סיבוב 8: מצמצמים את 2 חצאי העמוד הראשונים, סורגים חצי עמוד בחצי עמוד הבא, וכן הלאה... (סה"כ 12 ח"ע). </span><br /><span style="font-size:130%;">ממלאים את החרוז באקרילן.<br />סיבוב 9: מצמצמים כל 2 חצאי עמודים (סה"כ 6 ח"ע). סורגים עין שטוחה בחצי העמוד הבא ומנתקים את החוט.<br /><br /><strong>כדור גדול (כ-3 ס"מ)</strong><br />הכדור נסרג בספירלה, ללא סגירת שורות. יש להשתמש בסמן שורות. </span><br /><span style="font-size:130%;">סיבוב 1: סורגים 6 חצאי עמוד בטבעת קסם.<br />סיבוב 2: סורגים 2 חצאי עמוד בכל חצי עמוד (סה"כ 12 ח"ע).<br />סיבוב 3: סורגים 2 חצאי עמוד בחצי העמוד הראשון, חצי עמוד בחצי העמוד הבא, וכן הלאה... (סה"כ 18 ח"ע).<br />סיבוב 4: סורגים 2 חצאי עמוד בחצי העמוד הראשון, חצי עמוד בכל אחד מ-2 ח"ע הבאים, וכן הלאה... (סה"כ 24 ח"ע).<br />סיבובים 5-10: סורגים חצי עמוד בכל חצי עמוד.<br />סיבוב 11: מצמצמים את 2 חצאי העמוד הראשונים, סורגים חצי עמוד בכל אחד מ-2 חצאי העמוד הבאים, וכן הלאה... (סה" 18 ח"ע).<br />סיבוב 12: מצמצמים את 2 חצאי העמוד הראשונים, סורגים חצי עמוד בחצי עמוד הבא, וכן הלאה... (סה"כ 12 ח"ע). </span><br /><span style="font-size:130%;">ממלאים את החרוז באקרילן.<br />סיבוב 13: מצמצמים כל 2 חצאי עמודים (סה"כ 6 ח"ע). סורגים עין שטוחה בחצי העמוד הבא ומנתקים את החוט.<br /><br />ניתן באותה שיטה לסרוג כדורים קטנים יותר או גדולים יותר, לפי הטעם.<br /><br />את ההשחלה של החרוזים על השרשרת עשיתי כך:<br />גזרתי מראש חוט יחסית ארוך (2 וחצי מטר, אולי קצת יותר. בסוף נשאר לי עודף אבל אני מעדיפה שיהיה עודף חוט מאשר להיתקע באמצע בלי חוט).<br />סרגתי כ-10-12 עיני שרשרת. עשיתי 2 קשרים. השחלתי חרוז עץ, השחלתי חרוז סרוג בעזרת מחט לצמר, עוד חרוז עץ ושוב 2 קשרים.<br />אחרי הקשרים עשיתי לולאה וסרגתי עוד 10 עיני שרשרת, וחוזר חלילה.<br />כמובן שניתן לשחק עם מספר עיני השרשרת, לפי הצפיפות שבה רוצים את השרשרת.<br /><br />חסרון קל של השרשרת - אי אפשר ללכת איתה על הצוואר בשיא החום כי קצת חם איתה. מצד שני זה תופס גם לגבי השרשרות שעשויות בד שבתוכו כלואים חרוזים... נו מילא, כבר אמרו לנו שבשביל להיות יפה צריך לסבול ;-)<br /><br />עד כאן הוראות ותובנות, ועכשיו לשרשרת שסרגתי, שניתנה כמתנת פתיחת הקיץ למורה הכי שווה בכל היקום, שהלוואי על כלללללללל הילדים שלנו ללמוד אצל מורות כמוה. היא יצאה הקיץ לשנת שבתון שבה היא תוכל להגשים את עצמה עוד יותר ממה שהיא עושה בדרך כלל - שיהיה לה ולכולנו קיץ שמח!<br /><br /><br /><br /><br /></p></span><span style="font-size:130%;"></span><span style="font-size:130%;"><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5360168062478540018" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SmMkdBRtXPI/AAAAAAAABG4/NEDaAVdSSkQ/s400/%D7%A9%D7%A8%D7%A9%D7%A8%D7%AA+%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%94+%5B1024x768%5D.jpg" /><br /></span><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><span style="font-size:130%;"><img style="BORDER-BOTTOM: 0px; BORDER-LEFT: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-TOP: 0px; BORDER-RIGHT: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></span></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-959915460271127038?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com8tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-76119206581726036212009-06-27T23:02:00.008+03:002009-10-10T02:38:39.451+02:00<span style="font-size:130%;">כבר הרבה מאוד זמן שלא הכנתי ATC. החלפת ה-ATC האחרונה שהשתתפתי בה היתה בנובמבר 2008, בהחלט הרבה זמן. אז מרוב געגועים פתחתי בפורום אומנות שימושית Ynet החלפת ATC אתגר, שבה כל משתתפת היתה צריכה לשלוח למי שתכין לה את ה-ATC, שישה פריטים שהיא היתה רוצה לראות על ה-ATC שלה, והמכינה היתה צריכה להתמודד עם ששת הפריטים הללו.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">אני שלחתי ליאמה פריטים שאני מאוד אוהבת להשתמש בהם בעבודות שלי - סרט זיגזג בצבע חום, דף מספר ישן, מיני קלף של ג'וקר, מפתח, סיכה מתפצלת ופרח פרימה עם טקסט. יאמה </span><a href="http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1501581" target="_blank"><span style="font-size:130%;">התמודדה עם האתגר </span></a><span style="font-size:130%;">בצורה כל כך מעוררת התפעלות, ואני ממש מאוהבת ב-ATC שהיא שלחה לי.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">כסלו שלחה אלי 6 פריטים, אבל לצערי אחד נעלם ממש כשפתחתי את המעטפה. 5 הפריטים שנותרו היו סרט אורגנזה ורוד עם נקודות, פרח לבד, סיכה מתפצלת בצורת עלה, כפתור ורוד ופרפר מתכת. ללא ספק פריטים מעניינים, וללא ספק פריטים שאני לא נוהגת להשתמש בהם על ATC. אחרי כמה נסיונות ושילובים, החלטתי ללכת על משהו אביבי. אחרי הכול - פרפר, פרח, עלים...</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">בסרט האורגנזה השתמשתי כחלק מהרקע, פרפר המתכת נראה לי קר מדי, אז צבעתי אותו בדיו אלכוהולי. כפריט שישי הוספתי סיכת עלה משלי, הפרח והכפתור נתפרו יחד, ומי שממש ישים לב לפרטים ייראה סרט זיגזג ירוק מציץ ותפור לגבעול.</span><br /><br /><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 277px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5352104745270939458" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SkZ-6L6Oj0I/AAAAAAAABDo/tcbXshjgk0c/s400/6+items+challenge+atc+%5B1024x768%5D.JPG" /><br /><span style="font-size:130%;">זהו זה, פחות או יותר.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">הכרטיס נמצא בדרכו לכסלו ואני מקווה שהיא תאהב אותו.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">החלפת ATC נוספת שנרשמתי אליה התנהלה ב-swap bot. זו היתה החלפה של ATC שמצויירים בטושים של שארפי בלבד. אמנם היתה הקלה - ניתן היה להחתים חותמת כלשהיא ולצבוע אותה בשארפי, אבל זה נראה לי יותר כמו החלפה של דפי צביעה, ולכן ציירתי הכול לבד.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">הכרטיס הראשון שהכנתי הוא מעין שטיח טלאים או שמיכת טלאים. התיפורים מצויירים בשארפי שחור, והטלאים עצמם במגוון צבעים ודוגמאות.</span><br /><br /><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 281px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5352104745482209554" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SkZ-6MsmSRI/AAAAAAAABDw/Qq5rVzB_LAU/s400/only+sharpies+atc2+%5B1024x768%5D.JPG" /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">בכרטיס השני התפרעתי קצת יותר, וציירתי מעין סצינת לילה מוזרה, שנצבעה בהתאם.</span><br /><br /><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 291px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5352104748264237874" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SkZ-6XD4qzI/AAAAAAAABD4/VmiaHqW4SNU/s400/only+sharpies+atc1+%5B1024x768%5D.JPG" /><br /><span style="font-size:130%;">שני ה-ATC נמצאים בדרכם לארה"ב ואני מאוד מקווה שימצאו בית חם.</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><br /><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><img style="BORDER-BOTTOM: 0px; BORDER-LEFT: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-TOP: 0px; BORDER-RIGHT: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-7611920658172603621?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-20519506577420597372009-06-23T12:16:00.006+03:002009-10-10T02:40:00.541+02:00<span style="font-size:130%;">לפני חצי שנה, אולי יותר, הסתובבתי עם כמה חברות יקרות מפז בנחלת בנימין. כמובן שרכשנו בדים כאלו ואחרים והיו לי תכנונים על הבדים שרכשתי....... בין הבדים היה בד אחד מתוק מתוק עם ציורים של תותים ופטריות - מתאים בדיוק לשמלה לנועה'לה. חיפשתי גזרות לשמלות, וחיפשתי וחיפשתי ו... לא יצא מזה שום דבר.</span><br /><br /><br /><span style="font-size:130%;">למזלי, <a href="http://www.flickr.com/photos/regina_g/" target="_blank">רגינה</a> החליטה שמתחשק לה לתפור שמלה לבת המתוקה שלה, ואחרי חיפושים היא הגיעה ל<a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1352050&amp;passok=ok" target="_blank">פוסט אצל פרפרים</a>, שבו היא המליצה על חוברות של <a href="http://sandihendersondesign.com/category_13/Sewing-Patterns.htm" target="_blank">Sandi Henderson</a> עם גזרות מהממות. דחיית הסיפוקים אצל רגינה עוד יותר לקויה מאשר אצלי ;-) והיא הזמינה את החוברות.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">לפני יומיים בילינו ביחד ב"יום תפירה" ורגינה תפרה שמלה לבת שלה. תראו איזו מהממת -</span><br /><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5350453371171209682" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SkCg_j_zgdI/AAAAAAAAA7k/YPOaqykHBvI/s400/DSC01332+%5B1024x768%5D.JPG" /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">אני כמובן לא נשארתי אדישה והחלטתי שהגיע הזמן להוציא מהמגירה את בד התותים. אמנם לא הספקתי לתפור באותו יום, כי הסתבר שהשמלה יותר מורכבת ממה שהיא נראית, אבל גזרתי את הבדים. אתמול בבוקר במקום להתיישב כמו בטטה מול מרתה סטיוארט החביבה, התיישבתי ליד מכונת התפירה, ותפרתי שמלה דומה לנועה. בשמלה של נועה ויתרתי על הסינור, שכבר לא נראה לי מתאים לבת חמש.</span><br /><br /><br /><span style="font-size:130%;">כשנועה חזרה מהגן אחה"צ חיכתה לה הפתעה בחדר - השמלה החדשה. ההתלהבות היתה רבה, ואני מאוד מאוד מרוצה. ביום שישי נועה תלבש אותה למסיבת הסיום בגן, ואז דורשי התמונות יקבלו תמונה שלה בשמלה החדשה. בינתיים, הנה השמלה ללא הדוגמנית -</span><br /><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; DISPLAY: block; HEIGHT: 400px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5350453377784194562" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SkCg_8odpgI/AAAAAAAAA7s/zyv3RWWK6Ug/s400/%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%AA+%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9D1+%5B1024x768%5D.JPG" /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">וגם תקריב על החלק העליון -</span><br /><img style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; DISPLAY: block; HEIGHT: 300px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5350453379204524066" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SkChAB7GKCI/AAAAAAAAA70/MszgTJ19fDQ/s400/%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%AA+%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9D2+%5B1024x768%5D.JPG" /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">ועכשיו נראה אם גם בד הטריקו האדום עם הנקודות יזכה להיגאל מייסוריו בשבוע-שבועיים הקרובים. תחזיקו לו (ולי) אצבעות שזה יקרה :-)</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><br /><br /><br /><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><img style="BORDER-BOTTOM: 0px; BORDER-LEFT: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-TOP: 0px; BORDER-RIGHT: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-2051950657742059737?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com10tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-60289627540604627632009-06-05T21:11:00.015+03:002009-06-06T20:37:15.098+03:00<div><div><div><div><div><div><div><div><div><div><div><div><div><div><div><div><span style="font-size:130%;">כן, כן, אני עדיין עם שגעון הסריגה שלי. לא מצליחה להניח את המסרגה מהיד ולעבור למדיה אחרת. במהלך השנה האחרונה נתקלתי בכמה טכניקות בסריגה במסרגה אחת ששיפרו את הסריגה שלי פלאים. עם הזמן כל כך התרגלתי אליהן שחשבתי שהן מובנות מאליהן לכל סורגת. רק לפני כמה זמן, כשהעברתי סדנת אמיגורומי, נוכחתי לדעת שיש סורגות ותיקות ממני שלא מכירות את הטכניקות, וחשבתי שיהיה נחמד לחלוק אותן ולתעד אותן "למען הדורות הבאים".<br />גילוי נאות: למעשה לכל הטכניקות הנ"ל קיימות עשרות הדרכות ברשת, ואפילו סרטונים, אבל לא ראיתי הדרכות כאלו בעברית ולכן אני כותבת את הפוסט הזה.<br /><br />הטכניקה הראשונה היא - <strong><u>סמן שורות</u></strong>.<br />בסריגת אמיגורומי בעיקר, אבל לא רק, הסריגה נעשית בספירלה, ללא סגירת של כל שורה ופתיחת שורה חדשה. בסריגת ספירלה, אחרי שעוברים את השורה הראשונה, מאוד קשה לדעת איפה התחילה השורה ואיפה היא אמורה להסתיים. יש פרוייקטים כמו סלסלות או תיקים שבהם זה פחות משנה (מקסימום נוסיף 3-4 מ"מ לגובה, לא נורא), אבל בבובות ובפרוייקטים אחרים שאמורים להיות מדוייקים חשוב מאוד לעקוב אחר מספר השורות. פה בא לעזרנו סמן השורות. יש בחנויות הסריגה סמני שורות לרכישה, אבל אני מצאתי אותם מיותרים. סמן הסריגה שאני משתמשת בו הוא פשוט שארית של חוט, בצבע שונה מהצבע בו אני סורגת.<br />בתחילת כל שורה אני מניחה את החוט מתחת למסרגה, בצורה כזו -<br /></span></div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5344264329970437762" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SiqkF82tzoI/AAAAAAAAA5M/r6NId2AtlY4/s400/DSC01261+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />לאחר שהנחתי את החוט, אני מתחילה לסרוג את השורה כרגיל. כך נראה חצי העמוד הראשון בשורה - שימו לב שהחוט נשאר "תקוע" בתוכו, ומסמן לנו למעשה את תחילת השורה -<br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5344264331904995842" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SiqkGED80gI/AAAAAAAAA5U/xam8QqfBINk/s400/DSC01263+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />ממשיכים לסרוג את כל השורה, וכאשר מגיעים למצב שבו חצי העמוד הבא שעליו אנו אמורים לסרוג הוא חצי העמוד שבו "תקוע" החוט שלנו, סימן שהגענו לסוף השורה -<br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5344264334558967138" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SiqkGN8tNWI/AAAAAAAAA5c/hoEzp5XJfVc/s400/DSC01266+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />כעת שולפים את החוט, ומניחים את החוט שלנו שוב מתחת למסרגה, וחוזר חלילה, וכך קל לנו לעקוב אחר מספר השורות שסרגנו.<br />הבהרה: אין פה משום המלצה לא לקנות סמני שורות, אני פשוט מוצאת אותם פחות נוחים. עוד משהו נגיש ונוח שמהווה סמן שורות מצויין (לי כאמור הוא פחות נוח, אבל אני מכירה סורגות שמשתמשות בו) הוא מהדק משרדי. פותחים את המהדק ותוקעים את אחד החלקים המעוגלים בחצי העמוד הראשון שסרגנו. שאר ההוראות - כנ"ל.<br /><strong><u>טיפ:</u></strong> כאשר אני צריכה לסרוג יותר מ-2 שורות, אני כותבת על דף ההוראות, בצד, את מספרי השורות שאני אמורה לסרוג. (לדוגמא, נניח שכתוב בהוראות שבשורות 5-12 יש לסרוג חצי עמוד אחד בכל חצי עמוד. אני כותבת לי על דף את המספרים מ-5 עד 12) ובכל פעם שאני מסיימת שורה ומעבירה את החוט אני מסמנת V ליד מספר השורה וכך אני יודעת בדיוק מה מספר השורות שסרגתי ומה מספר השורות שעוד נותרו.<br /><br />נעבור לטכניקה מספר 2 - <strong><u>טבעת הקסם</u></strong>, או באנגלית - <strong><u>magic ring</u></strong> -<br />בדרך כלל, כאשר מתחילים לסרוג משהו עגול ההוראות מתחילות כך:<br />"סורגים 2 עיני שרשרת. בעין השניה מהמסרגה סורגים 6/8 חצאי עמוד."<br />או כך:<br />"סורגים 4 עיני שרשרת, סוגרים לטבעת בעין שטוחה. סורגים 6/8 חצאי עמוד בתוך הטבעת."<br />עם עיני השרשרת שסוגרים לטבעת אני אף פעם לא מסתדרת. אחרי הסגירה לטבעת אני אף פעם לא מצליחה לראות איפה החור של הטבעת, כי היא מאוד קטנה, ולכן הסריגה תמיד יוצאת לי מוזר.<br />עם 2 עיני השרשרת, כשסורגים בעין השניה מהמסרגה את חצאי העמודים הדרושים, מתקבל בעין הזו חור גדול מדי ומאוד לא יפה. אני יודעת, אף אחד לא רואה, אבל אני יודעת שהוא שם והיא מסוגל להוציא אותי מדעתי :-)<br />מצאתי ששיטת ההתחלה שהכי מתאימה לי היא טבעת הקסם. בואו נראה מה זה בכלל.<br />לוקחים את החוט ועושים לולאה כך: קצה החוט פונה שמאלה, מסדרים את החוט בעיגול כך שהחוט שמחובר לכדור הצמר שלנו פונה ימינה (השמאליות יהפכו את הכיוונים כמובן) -<br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5344265325392125506" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/Siqk_5FvXkI/AAAAAAAAA5k/RE0k9wXSgDw/s400/DSC01277+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />מכניסים את המסרגה לתוך הלולאה, לוקחים חוט ומעבירים אותו דרך הלולאה כך שנשארת לנו לולאה על המסרגה -<br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5344265329926733250" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SiqlAJ-3_cI/AAAAAAAAA5s/QjcvVqhWaJc/s400/DSC01279+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />סורגים עין שרשרת שבעצם מהדקת לנו את טבעת הקסם -<br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5344265330447975730" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SiqlAL7JhTI/AAAAAAAAA50/Ydo5A020ls0/s400/DSC01280+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />עכשיו סורגים בתוך הטבעת, מעל 2 החוטים, את כמות חצאי העמוד שדרושה לנו. במקרה של הדוגמא שלי, 6 חצאי עמוד -<br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5344265339267061298" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SiqlAsxyFjI/AAAAAAAAA58/5gzOhBo1Yx4/s400/DSC01282+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />מחזיקים את קצה החוט החופשי ומתחילים למשוך אותו. הטבעת מתחילה להתהדק -<br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5344265336021733314" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SiqlAgsCT8I/AAAAAAAAA6E/R_0eGPaIiV0/s400/DSC01284+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />ממשיכים למשוך - הטבעת ממשיכה להתהדק -<br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5344266362865955938" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/Siql8R-xtGI/AAAAAAAAA6M/z4E_RmdCot4/s400/DSC01285+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />וממשיכים למשוך עד הסוף, עד שהטבעת נסגרת לחלוטין ואנו מקבלים עיגול יפה של 6 חצאי עמוד -<br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5344266362655087842" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/Siql8RMgHOI/AAAAAAAAA6U/nz1hOzFmFrE/s400/DSC01288+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />עכשיו אפשר להניח סמן שורות מתחת למסרגה שלנו ולהמשיך לשורה השניה בפרוייקט.<br /><br />טכניקה שלישית ואחרונה להפעם - <strong><u>צמצום נסתר</u></strong> ובאנגלית <strong><u>invisible decrease</u></strong> -<br />כידוע לכל סורגות האמיגורומי (ולא רק להן) הרבה פעמים צריך לצמצם 2 חצאי עמוד לחצי עמוד אחד. הצמצום המקובל הוא להתחיל לסרוג חצי עמוד ראשון כך שיש 2 לולאות על המסרגה, מייד להמשיך לחצי העמוד הבא כך שיש לנו 3 לולאות על המסרגה, ואז סוגרים את כל 3 הלולאות יחד. אז נכון, קיבלנו חצי עמוד אחד משני חצאי העמודים, אבל יחד עם הצמצום קיבלנו כיווץ לא יפה בסריגה. הדבר ניכר במיוחד כשעושים צמצומים שורה אחרי שורה, ואז מתקבלים מעין פסים ספירליים על הסריגה שמעידים בדיוק איפה היו הצמצומים שלנו.<br />לא מזמן גיליתי דרך לצמצום שמשאירה לנו עבודה הרבה יותר חלקה ויפה: צמצום נסתר.<br />מכניסים את המסרגה ללולאה הקדמית של חצי העמוד הראשון שרוצים לצמצם -<br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5344267171620921698" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SiqmrW0_IWI/AAAAAAAAA6c/L8MKeIKT_Gk/s400/DSC01267+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />כעת מכניסים את המסרגה ללולאה הקדמית של חצי העמוד הבא (צריך לתמרן קצת את המסרגה כדי שהיא תיכנס לשם, אבל זה עובד, תאמינו לי) -<br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5344267176893334754" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SiqmrqeBxOI/AAAAAAAAA6k/aJzL-4o-nG4/s400/DSC01269+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />לוקחים חוט ומעבירים אותו דרך 2 הלולאות שלנו, ונשארים עם 2 לולאות על המסרגה -<br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5344267951527927058" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SiqnYwNTnRI/AAAAAAAAA7E/99FJ9NtUROs/s400/DSC01272+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />כעת סוגרים את 2 הלולאות בדיוק כמו שסוגרים חצי עמוד רגיל -<br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5344267182326382546" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/Siqmr-tXf9I/AAAAAAAAA60/cJRI0nQB_ow/s400/DSC01274+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />קיבלנו צמצום של 2 חצאי עמודים שלא השאיר לנו סימן לא יפה על הסריגה. הסריגה מתקבלת הרבה יותר יפה וחלקה כפי שאפשר לראות כאן -<br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5344267183583444402" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SiqmsDZEvbI/AAAAAAAAA68/HHls8WzG9MU/s400/DSC01275+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />זהו זהו להפעם. אני מאוד מקווה שכמו שהעיניים שלי נפקחו כשגיליתי את הטכניקות הנ"ל, אני אצליח לפקוח עוד כמה עיניים וללהועיל לעוד כמה סורגות. </span></div><div><span style="font-size:130%;"></span> </div><div><span style="font-size:130%;">ולאן הולך הכדור הקטנטן והצבעוני שסרגתי? את זאת נדע בפוסט הבא.............<br /><br /><br /></span><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><span style="font-size:130%;"><img style="BORDER-RIGHT: 0px; BORDER-TOP: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-LEFT: 0px; BORDER-BOTTOM: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></span></a></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-6028962754060462763?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com8tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-45247731216990669582009-05-30T01:20:00.008+03:002009-10-10T02:44:15.486+02:00<span style="font-size:130%;"></span><div><span style="font-size:130%;"></span><div><span style="font-size:130%;">קושקוש המקסימה ארגנה בפורום אומנות שימושית ב-Ynet החלפה פרחונית. הרעיון היה להכין פריט כלשהוא שיהיה קשור בפרחים. הפעם לא התלבטתי יותר מדי מה להכין. ידעתי שאני רוצה להכין בובות פרחים בדומה ל</span><a href="http://www.flickr.com/photos/michalbenhur/3518173924/" target="_blank"><span style="font-size:130%;">בובת הורד</span></a><span style="font-size:130%;"> שהכנתי לפני כחודש. באותה חוברת שבה היו ההוראות לבובה הזו, היו הוראות ל-2 פרחים נוספים, והתחשק לי להתנסות גם בהן. ההתלבטות היחידה שנשארה היא איך להציג אותן, מכיוון שלא רציתי להכין "סתם בובות" בלי ייעוד.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">אופציה אחת שחשבתי עליה היתה לשים את הבובות בעציצים קטנים. וכמעט שהלכתי על זה. אח"כ חשבתי שאם הבובות יהיו בתוך עציצים, לא יראו אותן בשלמותן, והיה לי חבל על זה.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">פה באו לעזרתי מסגרות הנפח של איקאה. בעבר השתמשתי במסגרת כזו כשהכנתי </span><a href="http://www.flickr.com/photos/michalbenhur/2743088871/in/set-72157603830010370/" target="_blank"><span style="font-size:130%;">תמונה בהשראת טים הולץ</span></a><span style="font-size:130%;">, וזו נראתה לי הזדמנות טובה להשתמש בהן שוב.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">מי שזוכר את הבובה הקודמת שסרגתי, בטח זוכר שסיפרתי כמה קשה היה לסרוג אותה וכמה קיטרתי תוך כדי הסריגה. הפעם למרבה ההפתעה היה לי הרבה יותר קל והלך לי הרבה יותר מהר. סרגתי בובת ורד נוספת וצירפתי אליה חבר - בובת חרצית (למרות שלפי הצבעים היו צריכים לקרוא לו קחוון...).</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">השדרוג הפעם היה העיניים - הפעם הן לא רקומות! חודשים ארוכים חיפשתי עיניים שמתאימות לבובות אמיגורומי. לא הצלחתי למצוא עיניים כאלה, ובדיעבד אני חושבת שהחיפוש שלי לא היה נכון כי לא ידעתי במדוייק איך קוראים להן. פתאום נזכרתי שאני חברה בקבוצת אמיגורומי בפליקר, והחלטתי לשאול שם איפה משיגים עיניים כל כך קטנטנות. עוד לפני שהספקתי לשאול ראיתי שכבר היה דיון על עיניים. רוב האתרים שהוצעו שם היו ב-Etsy, אבל המחירים נראו לי קצת יקרים. ואז שמתי לב שבהודעה קטנה בדיון מישהי המליצה על החנות של </span><a href="http://lisa.staton.home.insightbb.com/AnimalEyes.htm" target="_blank"><span style="font-size:130%;">ליסה סטאטון</span></a><span style="font-size:130%;">. נכנסתי לאתר וראיתי מאות סוגי עיניים, מכל הגדלים, מכל הסוגים, במחירים סבירים לחלוטין. חבילה של 100 עיניים (שנקראות אגב safety eyes) בגודל של 4.5 מ"מ עלתה 5 דולר, עלות משלוח של קצת יותר מדולר, ותוך שבוע העיניים היו אצלי. העיניים מגיעות כמעין סיכה עם סוגר. קשה מאוד לסגור את הסוגר, וגם קשה מאוד לפתוח אותו, ולכן הן נקראות "עיניים בטיחותיות". עיניים קטנות יותר מ-4.5 מ"מ מגיעות כחרוזים וצריך לתפור אותן, ולכן הן פחות בטוחות לשימוש כאשר מדובר בבובות לילדים קטנים. אני מאוד מרוצה מהמראה המקצועי יותר שהעיניים האלה נותנות, והאמת שקצת כואב הלב על כל הבובות שעשיתי עד עכשיו עם עיניים רקומות... נו, שוין, כמו שאומרים - שאלה יהיו הצרות שלי ;-)</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">הצמד חמד הוכנס למסגרת עם נפח בגודל 15*15 ס"מ, עם רקע מדף של בייסיק גריי. בעצתה של אורית הוספתי לחבר'ה דשא לעמוד עליו, שגם מגדיל את תחושת הנפח שהמסגרת נותנת.</span></div><div><span style="font-size:130%;">זו התמונה שהתקבלה. הצילום כמובן ללא הזכוכית, כי זכוכיות הן סרבניות צילום ידועות -</span></div><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5341662203537455858" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SiFleQf6-vI/AAAAAAAAA00/CvX2jHGJCzg/s400/Amigurumi+flowers+picture1+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />ואי אפשר בלי תקריב על החמודונים (תסלחו לי, אני מאוהבת...) -<br /><br /><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5341662211872340594" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SiFlevjHOnI/AAAAAAAAA08/733cFvKALX8/s400/Amigurumi+flowers+picture2+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /></span><div></div><div><span style="font-size:130%;">היא נמצאת בדרכה אל........ לא, לא. כמובן שלא אקלקל את ההפתעה :-)</span></div><br /><br /><div><span style="font-size:130%;">מאוד נהניתי מההחלפה הזו - היה לי כיף לממש את מה שתכננתי בראש ולראות שיוצא לי בדיוק מה שרציתי.</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">כן יירבו החלפות כאלה, שכיף להכין אותן!</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div></div></div><br /><br /><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><img style="BORDER-RIGHT: 0px; BORDER-TOP: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-LEFT: 0px; BORDER-BOTTOM: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-4524773121699066958?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com8tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-36295106045771081642009-05-20T17:19:00.005+03:002009-05-23T21:33:51.395+03:00<span style="font-size:130%;">האחיינית המתוקה שלי, ליבי, נולדה לפני כשנתיים. אני לא אובייקטיבית, נכון, אבל כזה יצורון קטנטן, בלונדיני וחייכן לא רואים כל יום, תאמינו לי.</span> <div><div><div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;">בחיפושים אחרי.... מי זוכר בכלל מה חיפשתי... נתקלתי בהוראות סריגה ל</span><a href="http://www.naturallycaron.com/projects/lemon_drop/lemon_drop_1.html"><span style="font-size:130%;">שמלת "טיפות לימון" לפעוטות</span></a><span style="font-size:130%;">. במקביל לזה זכיתי להיפגש פנים מול פנים עם חוט "פנדה" של "צמר טדי", העשוי מבמבוק. מדובר על חוט רך, נעים וקליל - אין כמוהו לסריגי קיץ כיפיים. תכננתי לסרוג בצבעים המקוריים של השמלה - צהוב וירוק, אבל המגרעת היחידה של חוט הפנדה היא, שהוא לא מצטיין במבחר גוונים גדול. שיניתי קונספט ועברתי לשילוב הילדותי המושלם - ירוק וורוד.</span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;">לא היה פשוט בכלל לסרוג את השמלה. נאלצתי לסרוג ולפרום כמה פעמים עד שהגעתי למתח החוט המושלם, שיאפשר לי לסרוג מעל העיניים השטוחות שמרכיבות את החלק הירוק בשמלה. את הפרחים עצמם לקח לא מעט זמן (ושוב, לא מעט סריגה ופרימה) להבין, אבל אחרי שסיימתי את החלק הראשון ידעתי שהחלק השני יהיה הרבה יותר קל.</span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;">אז לקח לא מעט זמן (גם עשיתי הפסקות באמצע, כי יש גבול לכמה ירוק אפשר לראות מול העיניים), אבל סוף סוף סיימתי את השמלה, והיא תינתן כחלק ממתנת יום ההולדת לליבי המתוקה.</span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;">ונעבור לתמונות כמובן. ראשונה - השמלה:</span></div><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5339088378275404322" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/ShhAl6OFmiI/AAAAAAAAAzk/HwUT4s1t8ME/s400/%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%AA+%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D1+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /></span><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;">שניה - השמלה מהצד, כדי להראות את הפסים שהוספתי לה בצד. רגע לפני שחיברתי את 2 החלקים של השמלה עלו בי ספקות לגבי הרוחב שלה. לכן הוספתי בצדדים כמה שורות של חצאי עמוד:</span></div><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5339088383533500994" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/ShhAmNztykI/AAAAAAAAAzs/JLAv3LWsKPs/s400/%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%AA+%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D2+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /></span><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;">תמונה נוספת - תקריב על הסריגה של החלק הירוק. הוא קצת סיוטי כי צריך לסרוג מעל עיניים שטוחות, אבל התוצאה שווה את המאמץ לדעתי:</span></div><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5339088379862791586" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/ShhAmAIjNaI/AAAAAAAAAz0/VjnzQyl9uQY/s400/%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%AA+%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D3+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /></span><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;">ותמונה אחרונה - תקריב על שורת הפרחים:</span></div><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5339088384553210530" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/ShhAmRm1UqI/AAAAAAAAAz8/teCSiSuKymw/s400/%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%AA+%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D4+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /></span><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;"></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;">שנזכה רק לשמחות!!</span></div></div></div></div><br /><br /><a href="http://www.mylivesignature.com" target="_blank"><img src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" style="border: 0 !important; background: transparent;"/></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-3629510604577108164?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com11tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-41653695843632669532009-05-15T11:42:00.009+03:002009-05-20T18:37:17.675+03:00<div><span style="font-size:130%;">לפני כשבועיים התקיים מפגש של קומונת פרידה ונומה. הפעם באמת שהתכוונתי ללכת. נרשמתי בזמן, הודעתי על כיבוד, אפילו קבעתי עם חברות שיאספו אותי ו... רצה הגורל וכמה ימים לפני כן אושפזתי (עכשיו הכול בסדר, תודה :-) ולא יכולתי להגיע למפגש.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">קצת לפני המפגש נערך שרשור משאלות, שבו כל מי שנרשמה למפגש ורצתה להשתתף במשחק המשאלות כתבה מה היא היתה רוצה לקבל, ומה היא יכולה להכין בשביל האחרות. נילקי עיבדה את כל המידע והתאימה לכל אחת בת זוג שתגשים לה משאלה. כמובן שנרשמתי למשחק, כיוון שהייתי כל כך בטוחה שאגיע למפגש.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">נפל בחלקי להגשים משאלה לאילאיל זיו. אילאיל ביקשה מובייל עם ציפורים תפורות. את הציפורים עצמן לא היה קשה להכין. היתה לי </span><a href="http://www.spoolsewing.com/blog/2008/05/16/bird-mobile/"><span style="font-size:130%;">הדרכה כתובה </span></a><span style="font-size:130%;">וגם תמיכה של חברות, שהציעו לשדרג את הזנב ע"י סגירה חיצונית בתפר זיגזג וגזירת יתרת הבד במספרי זיגזג - זה נותן לזנב מראה יותר "זנבי". מהר מאוד 2 ציפורים התעופפו להן ממכונת התפירה שלי. עכשיו הגיע החלק המסובך - לייצב את זוג הציפורים שלי על ענף. לכאורה - פשוט. בפועל - לא פשוט בכלל. ניסיתי להדביק אותן לענף, אבל שום דבק לא התאים. הגוטרמן לא תפס על העץ, הדבק החם פשוט התקלף לו, יוהו ג'ל שניסיתי ברוב ייאוש גם לא הביא את הישועה. בסופו של דבר תפרתי את הציפורים לענף, ועכשיו נשאר "רק" לחבר לכל העסק מתלה יציב. ניסיתי לקשור סרט לשני צידי הענף ולמקם אותו בכל מיני פוזיציות. כולן הסתיימו בציפורים שהחליטו ללכת לישון כמו עטלפים... כלומר הפוכות. אחרי שעה ארוכה הבזיק לי רעיון - להשתמש בחוטי הניילון מהחריזה. לכל ציפור חובר חוט ניילון לראש, ואת שני החוטים חיברתי לענף נוסף, קצר יותר. עכשיו מה שנשאר הוא להוסיף סרט לתליה מהתקרה, כמה פרחים בשביל הקישוט (טוב נו, וגם כדי להסתיר את התפירה של הציפורים לענף), וסוף סוף המובייל היה מוכן לצאת לדרכו צפונה, אל אילאיל.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">הנה המובייל -</span><br /></div><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5337930256256680658" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/ShQjSVf9QtI/AAAAAAAAAyM/h93ybmONR4c/s400/Birds+mobile1+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><span style="font-size:130%;">ואי אפשר בלי תקריב על זוג הציפורים -</span><br /><div><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5337930443739968914" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/ShQjdP7dNZI/AAAAAAAAAyU/oWNGZOfDOTE/s400/Birds+mobile2+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><span style="font-size:130%;">אילאיל - אני מאוד מקווה שאהבת את המובייל ושהצלחתי להגשים לך משאלה. אני מאוד נהניתי מההכנה וכאמור קיבלתי מהמובייל המון תובנות שאני בטוחה שישמשו אותי ביום מן הימים.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><br /><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><img style="BORDER-RIGHT: 0px; BORDER-TOP: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-LEFT: 0px; BORDER-BOTTOM: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-4165369584363266953?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-50508290504438535402009-05-10T11:01:00.014+03:002009-05-17T13:47:16.003+03:00<span style="font-size:130%;">אני חושבת שכל מי שהיה בארץ (אולי יותר נכון על כדור הארץ) בסביבות סוף שנות ה-90 בטח זוכר את שגעון הפוקימונים. </span><br /><br /><span style="font-size:130%;">מקור השם פוקימון הוא קיצור של המילים Pocket ו-Monsters, כלומר מפלצות כיס. הפוקימונים הם יצורים קטנים וחכמים, ולכל אחד מהם יש את כוחות העל המיוחדים שלו.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">ילידי 82-84 בטח יזכרו היטב את הסדרה (אחי היה מכור לה), והשאר יזכרו את האביזרים הנלווים שמכרו סביבה (קלפים, "פוגים", בובות ומה לא). הפוקימון הכי פופולרי היה "פיקאצ'ו" הצהבהב, שיורה מכות חשמל אל עבר האויבים שלו.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5334109914115374210" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand; HEIGHT: 200px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SgaQtJ-8fII/AAAAAAAAAx0/yKIsGeu0y6U/s400/imgSendbinary.jpg" border="0" /><br /></span><br /><span style="font-size:130%;">אחד הפוקימונים היותר חביבים למראה והפחות אלימים היה ג'יגליפאף Jigglypuff. הוא היה יצור עגלגל וורוד והכוח המיוחד שלו היה לשיר עד שכל מי שבסביבה נרדם.</span><br /><br /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5334110146032036738" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 221px; CURSOR: hand; HEIGHT: 249px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SgaQ6p8L64I/AAAAAAAAAx8/iX8B7YGtYLc/s400/jigglypuff.gif" border="0" /><br /><br /></span><span style="font-size:130%;">כתבתי כבר לא פעם שהתמכרתי מחדש לאמיגורומי, ובאחד השיטוטים שלי נתקלתי </span><a href="http://wolfdreamer-oth.blogspot.com/2009/03/this-is-jigglypuff-i-made-for-kids.html"><span style="font-size:130%;">בהוראות סריגה </span></a><span style="font-size:130%;">של בובת ג'יגליפאף. לזכר "הימים ההם" הייתי חייבת לסרוג את הבובה הזו. העיניים והפה נגזרו מלבד. הנקודה הקטנה בעין צוירה בצבע אקרילי לבן. החלק השחור באזניים אמור היה להיות מלבד, אבל לא היה לי לבד שחור אז סרגתי את החלק הפנימי של האוזן בשחור. הבובה נמסרה באהבה לאחי הקטן, ועכשיו אפשר לסמן V על התכנון מהפוסט הקודם לסרוג הפתעה ל........ :-)</span><br /><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5336150144280844850" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/Sg3QSLoCWjI/AAAAAAAAAyE/JRmsQkSMvLQ/s400/jigglypuff2+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><br /><span style="font-size:130%;">המשך, כאמור, עוד יבוא, כי עדיין לא מיציתי את מסרגות הקרושה שלי למרות שהחורף נגמר רשמית.</span><br /><br /><br /><a href="http://sharon-crafts.blogspot.com/"><span style="font-size:130%;">שרון</span></a><span style="font-size:130%;"> הכינה לעצמה חתימה דיגיטלית ב</span><a href="http://www.mylivesignature.com/"><span style="font-size:130%;">אתר הזה</span></a><span style="font-size:130%;">, והתחשק לי גם. מה דעתכם?<br /></span><a href="http://www.mylivesignature.com/" target="_blank"><img style="BORDER-RIGHT: 0px; BORDER-TOP: 0px; BACKGROUND: none transparent scroll repeat 0% 0%; BORDER-LEFT: 0px; BORDER-BOTTOM: 0px" src="http://signatures.mylivesignature.com/54487/170/7CEC06742F6B29B7562B25ADC4E5DBA9.png" /></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-5050829050443853540?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com10tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-4473130100545297252009-04-17T14:16:00.007+03:002009-04-23T09:40:10.499+03:00<div><div><br /><div><span style="font-size:130%;">הכול התחיל בהחלפת מחזיקי המפתחות שהתארגנה לא מזמן באחת הקומונות. הוגרלתי להכין מחזיק מפתחות ל</span><a href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408281"><span style="font-size:130%;">נתנאלה</span></a><span style="font-size:130%;">. פימו - לא רציתי. חרוזים - לא התאימו. לתפור - לנתנאלה?? זו שגרה על מכונת התפירה שלה?? לא מתאים... תוך כדי שיטוט מאסיבי באחד מאתרי הסריגה שאני יותר מחבבת, </span><a href="http://www.garnstudio.com/lang/en/kategori_oversikt.php"><span style="font-size:130%;">Drop Design</span></a><span style="font-size:130%;">, נתקלתי בשמש אמיגורומי מתוקה, עם קרניים מסולסלות. התחלתי לסרוג במרץ, ושלחתי מחזיק מפתחות עם השמש המחייכת. מחוסר תשומת לב שלחתי את המחזיק בטעות בדואר רגיל במקום ברשום. למזלי, העיניים החדות של נתנאלה הצילו את השמש מהפח שאליו היא הושלכה. אז אם מישהו היה צריך עוד הוכחה לזה שדואר חשוב שולחים רק ברשום - הנה, קיבלתם.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">הצילום של השמש שסרגתי די זוועתי, כי הוא צולם מוקדם מאוד בבוקר, לפני שהיה אור יום מלא, ובכל זאת - הנה היא:</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5325624385436068306" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 343px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SehrKYUTKdI/AAAAAAAAAwQ/s1mNrulGDhk/s400/amigurumi+sun+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /></span><div></div><div><span style="font-size:130%;">השמש הזו החזירה לי את החשק לסרוג בובות. אחרי </span><a href="http://www.flickr.com/photos/michalbenhur/3205344269/"><span style="font-size:130%;">פו הדב </span></a><span style="font-size:130%;">שסרגתי ליום ההולדת של אורית, קצת הזנחתי את חוטי הכותנה שלי. בכל זאת, זו היתה משימה לא פשוטה. השמש הציתה בי שוב את חיידק האמיגורומי - הבובות הסרוגות. בובות האמיגורומי נסרגות בצורה מאוד פשוטה - חצאי עמודים שנסרגים בספירלה, זה הכול. פעם מוסיפים חצאי עמוד, פעם מצמצמים אותם, וזו כל התורה. אז חזרתי לבובות בהילוך נמוך - </span><a href="http://www.lionbrand.com/patterns/80015AD.html"><span style="font-size:130%;">ציפור </span></a><span style="font-size:130%;">קטנה שסרוגה בחתיכה אחת, בתוספת כנפיים קטנות -</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5325624501137283842" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SehrRHVnmwI/AAAAAAAAAwY/_UFUdVlbsz8/s400/birdy.jpg" border="0" /><br /></span><div></div><div><span style="font-size:130%;">ההמשך כבר היה יותר מורכב, עם בובת ורד שנלקחה מתוך חוברת -</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5325624738904436562" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/Sehre9Fub1I/AAAAAAAAAwg/w8ruWuf2jHU/s400/Amigurumi+rose+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /></span><br /><div></div><div><span style="font-size:130%;">למרות שהיה מאוד לא פשוט לסרוג אותה, בייחוד את הידיים שלה, סיימתי אותה בהצלחה ונועה התאהבה בה במבט ראשון, ואני חייבת להודות שגם אני די מאוהבת בה :-)</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">ומה בתוכנית הסריגה?</span></div><br /><div><a href="http://www.planetjune.com/blog/free-crochet-patterns/mop-top-mascots/"><span style="font-size:130%;">יצורונים </span></a><span style="font-size:130%;">קטנים - בהתהוות (זוכרים את המשחק lemmings? אי שם בשנות השמונים המאוחרות / התשעים המוקדמות?? משם לקוחים היצורים).</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">שמלה לאחיינית שלי, שעומדת לחגוג שנתיים בעוד כחודש. נכון, זה לא אמיגורומי, אבל כשראיתי את חוט הבמבוק (החוט נקרא Panda, מתוצרת צמר טדי) ב"צמר גורמה" ברעננה לא עמדתי בפיתוי... הוא היה כל כך נעים ורך יותר מכל חוט שאני מכירה שהייתי חייבת (איפה קינשסה?? ראית שכתבתי "חייבת"?? לא "צריכה" ולא "רוצה" אלא ממש "חייבת"!!) לקנות אותו.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">בובת אמיגורומי שתישאר סודית בינתיים כי אני לא רוצה לקלקל ל..... את ההפתעה ;-)</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">והרהורים כבדים על ההצעה של דנדשה לסרוג ביחד את בובת תותית, ששמורה אצל שתינו בפייבוריטס כבר שנתיים, ולכל אחת היו את הסיבות משלה לא לסרוג אותה בינתיים (דנדשה טוענת שהיא מתקשה עם האנגלית, למרות שלדעתי זה נראה יותר מפחיד ממה שזה באמת, ואני מתקשה לקבל על עצמי את ההתחייבות לסרוג שוב משהו כל כך גדול...)</span></div><br /><br /><div><span style="font-size:130%;">כמו שנאמר - המשך יבוא...</span></div><br /><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-447313010054529725?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-63573244493024553492009-04-17T14:02:00.005+03:002009-04-19T16:31:57.993+03:00<div><a href="http://www.tapuz.co.il/Blog/userblog.asp?foldername=zikukit"><span style="font-size:130%;">זיקוקית </span></a><span style="font-size:130%;">היקרה חגגה יום הולדת. נכון, זה היה מזמן, אבל לא הייתי פה הרבה זמן, זוכרים? :-)</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">כמובן שרציתי להכין לה מתנה, אבל מה נותנים כמתנת יום הולדת לאשה יקרה שכל מה שהיא נוגעת בו הופך לזהב? השתמשתי בשם שם הבלוג שלה כהשראה להכנת קנווס מטופל בשלל טכניקות וחומרים.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">כחודש לפני יום ההולדת של זיקוקית, קיבלתי מ</span><a href="http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=yafzukit"><span style="font-size:130%;">יפצוקית</span></a><span style="font-size:130%;"> מסכות תווים של טים הולץ האגדי. </span><a href="http://www.flickr.com/photos/mongarit"><span style="font-size:130%;">אוריתוש</span></a><span style="font-size:130%;"> היקרה צ'יפרה אותי בשלל צבעים של דיו דיסטרס, וזה היה הזמן המתאים לחנוך את כל הכבודה הזו.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">אז התחלתי מקנווס נקי, בגודל 40*40 ס"מ. מרחתי אותו בדיו דיסטרס בצבע נייר מיושן. המשכתי להכין את הרקע בעזרת מסכות התווים ודיו דיסטרס חום. הדמות נבנתה מפנים שנעשו מחותמת שיש לי שאני מאוהבת בה. הידיים והרגליים נגזרו מנייר תווים, וכך גם הציפור. הן הודבקו על קרטון קשיח מקופסת קורנפלקס, כדי לתת להן יציבות. העץ נבנה מחותמות doodles ומגראנג'בורדים שנצבעו בדיו brilliance מוזהב. גם הכתר הוא גראנג'בורד שנצבע באותו דיו. הבגד של הדמות נגזר מבד פשתן עדין, ועליו החתמתי רקע של מעויינים בדיו versa fine בורדו, שתפס מצויין על הבד (לא חששתי להשתמש בו כיוון שהקנווס לא עומד לעבור כביסה). לסיום סיומת וטאצ'ים אחרונים הוספתי קצת צמר שעיר בתחתית, קצת שפשופי דיו דיסטרס אדום על המסגרת, כמה סיכות מתפצלות בצורת תווים, וכמה מילים מוחתמות שהודגשו גם הן באדום.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">כמו שכתבתי - קצת מזה וקצת מזה וזה, וזה מה שיצא -</span></div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5325617261800634258" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 391px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SehkrutQt5I/AAAAAAAAAwI/sLjWm_epHw4/s400/altered+canvas+%5B1024x768%5D.jpg" border="0" /><br /></span><br /><div></div><div><span style="font-size:130%;">את הכרטיס שנמסר יחד עם הקנווס לא צילמתי לצערי.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">זיקוקה - שתמשיכי לחגוג, ושיהיו עוד הרבה סיבות לשמוח!</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-6357324449302455349?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-88710620427744019282009-04-17T13:23:00.017+03:002009-04-17T13:56:17.747+03:00<div><div><div><div><div><div><div><div><span style="font-size:130%;">כבר לא מעט בנות נזפו בי על זה שאני מזניחה את הבלוג שלי. הן צודקות, מה יש לומר...</span></div><div><span style="font-size:130%;">אני חושבת שכבר כתבתי פה, שתירוצים לא חסרים - משפחה, חברים, עבודה, בית, חגים... אני אנסה לחזור לעדכונים קצת יותר קרובים.<br /></span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">אחת הסיבות שלא כתבתי פה די הרבה זמן היא מכירת פסח שהיתה לי. גיסתי ארגנה מכירה אצלה בבית. היו שם קרן, שמעצבת תיקים מדליקים תחת המותג "</span><a href="http://fashion.walla.co.il/?w=/2122/814107"><span style="font-size:130%;">גברת מה את מסתכלת</span></a><span style="font-size:130%;">", והיו שם גם בגדי תינוקות ותכשיטי זכוכית. אחרי התלבטות החלטתי לשנס מתניים ולנסות את כוחי.<br /></span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">במשך חודש שלם הפימו בבית קם לתחיה ליצירת תליונים -</span></div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5325609594106454946" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SehdtaUgo6I/AAAAAAAAAvY/D7k4Nokn7VM/s400/polymer+clay+pendants+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /></span><div></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">ועגילים -</span></div><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5325609353343467026" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 236px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SehdfZaI_hI/AAAAAAAAAvQ/zdYyZ5y3zxc/s400/polymer+clay+earrings1+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /></span><div><span style="font-size:130%;">חרוזי הסברובסקי גם הם זכו לראות את אור השמש ליצירת תליונים -<br /></span></div></div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5325611082972110546" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SehfEExvntI/AAAAAAAAAvo/3zPaUvLlkcg/s400/swarovski+pendants+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /></span><div><span style="font-size:130%;">והיו גם שרשראות קשרים שאני מאוד אוהבת להכין וגם לענוד בקיץ -</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5325608897248110610" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 389px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SehdE2UiKBI/AAAAAAAAAvA/wh5XyzAzSmg/s400/knots+necklaces+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />מכונת התפירה עבדה במרץ רב על שקיקים ריחניים -</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5325608716499590914" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 360px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/Sehc6U-unwI/AAAAAAAAAu4/EgF54iUVnSc/s400/fragtance+bags+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />וקלמרים עם בטנה -</span></div></div><div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5325611579161636034" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/Sehfg9Oi7MI/AAAAAAAAAwA/tMd-_uRSIwk/s400/zipper+bags+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /></span><div></div><div><span style="font-size:130%;">וגם </span><a href="http://www.flickr.com/photos/cascioli/398244195/"><span style="font-size:130%;">קלמרי פירמידה </span></a><span style="font-size:130%;">עם ביטנה -</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span> </div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5325610845849729282" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/Sehe2RbXOQI/AAAAAAAAAvg/P3Ie764X6kU/s400/pyramid+bags+(2)+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /></span><div></div><div><span style="font-size:130%;">והיו גם קצת מחזיקי שפתון ומחזיקי ליפ-גלוס סרוגים למחזיק המפתחות -</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span> </div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5325609183782320546" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SehdVhvnOaI/AAAAAAAAAvI/f1cd_YhHBBs/s400/lip+balm+holders+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /></span><div></div><div><span style="font-size:130%;">קנווסים מתוקים לחדרי ילדים -</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span> </div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5325611401119043554" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SehfWl94j-I/AAAAAAAAAv4/oQYGD4g2MBc/s400/mosaic1214687.jpg" border="0" /><br /></span><div><span style="font-size:130%;">ואחרונות חביבות - תגיות לכתיבת ברכה למי שרוצים לשמח את ליבו -</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span> </div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5325611239005092290" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 366px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SehfNKC5-cI/AAAAAAAAAvw/tC5ejg8xEAA/s400/tags+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /></span><div> </div><div><span style="font-size:130%;">אז איך היה?</span></div><div><span style="font-size:130%;">היתה אווירה כיפית, היו גם מכירות, אבל לא היה פשוט בכלל לוותר על כל החיים למשך חודש שלם. כדי להעמיד את כל התוצרים הללו.</span></div><div><span style="font-size:130%;">אני חושבת שייקח לי עוד הרבה מאוד זמן לעשות שוב דבר כזה, אם בכלל.... מי יודע? :-)</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div></div></div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-8871062042774401928?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com8tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-27207712422894546322009-02-13T20:40:00.011+02:002009-02-13T20:55:26.179+02:00<div><div><div><div><div><div><span style="font-size:130%;">לפני כחודש, d.ettinger ואני חגגנו יום הולדת. לא בדיוק באותו יום, אבל אנחנו שותפות לחודש. אתמול התכנסנו עם כמה חברות לחגוג את האירוע. היה כיף, מצחיק, נעים ומאוד טעים!</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">אטינגר היא אישה מקסימה, ומאוד פרקטית. היה לי ברור שאני הולכת להכין לה במתנה משהו שימושי. תפרתי לה תיק פירמידה, לפי ההדרכה המצויינת הזו, שמצאתי בפליקר - </span><a href="http://flickr.com/photos/cascioli/398244195/in/photostream/"><span style="font-size:130%;">http://flickr.com/photos/cascioli/398244195/in/photostream/</span></a></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5302355844300136754" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SZXAjBw54TI/AAAAAAAAAlM/NgQUUedXcBU/s400/pyramid+bag+blue1+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><br /></span><div><span style="font-size:130%;">אני הגדלתי קצת את המידות של התיק, כי לפי ההדרכה יוצא תיק ממש פצפון. תפרתי את התיק מ-2 מלבנים בגודל 17*34 ס"מ. הנה תמונה של התיק הפתוח -</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span> </div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5302356130568851330" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SZXAzsMrz4I/AAAAAAAAAlU/biwhpl1PcEk/s400/pyramid+bag+blue3+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /></span><div></div><div><span style="font-size:130%;">בתוך התיק היו קרם גוף ומלח אמבט שהפיץ בתיק ריח ממש נעים.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">ולא יעלה על הדעת לתת מתנה בלי כרטיס ;-) אז הנה הכרטיס שצורף לתיק -</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span> </div><div><span style="font-size:130%;"></span> </div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5302356262080723778" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SZXA7WHju0I/AAAAAAAAAlc/EFcoCjKfSUI/s400/celebrate+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /></span><div></div><br /><div><span style="font-size:130%;">ואחרי שאורית ראתה את התיק היא ביקשה גם, וקיבלה תיק ורוד משובץ. הנה תמונה משותפת של 2 הפירמידות -</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span> </div><div><span style="font-size:130%;"></span> </div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5302356421371275490" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SZXBEnhYqOI/AAAAAAAAAlk/v4orcGKjNKY/s400/pyramid+bags+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><br /></span><div></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">מכיוון שרצינו להוקיר תודה לבנות שבאו לחגוג איתנו, הכנו להן למזכרת שקיקי בד קטנים וריחניים, ממולאים בלבנדר ובאקרילן, שאפשר להניח או לתלות בארון. אטינגר עשתה לנו "אבטיפוס" ולמחרת פתחנו פס ייצור, בעזרתה האדיבה של מונגר. אחרי מי יודע כמה גזירות, תפירה וגיהוצים, הוכנו 11 שקיות (ועוד כמה שקיות לנספחות "על הדרך"). הנה כולן יחד -</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span> </div><div><span style="font-size:130%;"></span> </div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5302356578747917730" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SZXBNxy5paI/AAAAAAAAAls/fBWqzzVcsUI/s400/fragrant+bags1+%5B1024x768%5D.jpg" border="0" /><br /></span><div></div><br /><div><span style="font-size:130%;">והנה אחת בודדת מקרוב, ללא התגית שצירפנו -</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span> </div><div><span style="font-size:130%;"></span> </div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5302356713049032514" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SZXBVmGyB0I/AAAAAAAAAl0/msYTEJ2uXyM/s400/fragrant+bag+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><br /></span><div></div><div><span style="font-size:130%;">מי ייתן ונזכה לחגוג עוד הרבה שמחות עם החברות המקסימות שלנו!!</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span> </div></div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-2720771242289454632?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-4953201366151531372009-02-13T20:20:00.009+02:002009-04-17T14:16:50.913+03:00<span style="font-size:130%;">החורף הזה הוא חורף עצוב. למעשה הוא לא ממש שם... הגשמים מסרבים לרדת, ומזג האוויר נעים מתמיד, ואנחנו באמצע פברואר... אבל יש בחורף הזה לפחות דבר אחד ששימח אותי מאוד - החלפה הפינוק החורפי בפורום אומנות שימושית של Ynet חזרה גם השנה, בניצוחה של קושקוש האחת והיחידה.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">בהחלפת הפינוק החורפי היינו צריכים להכין משהו שיחמם את הלב (יצירה כלשהיא), משהו שיחמם את הגרון, וכרטיס ברכה שיחמם את הלב. ה"מפונקת" שעלה בגורלי לפנק היא Hadarling המוכשרת. מצחיק שלכאורה יש לי נסיון לא קטן בהכנת מתנות ופינוקים, וכל פעם אני מתלבטת מחדש מה להכין. בעצתה של זיקוקית החלטתי לסרוג להדרלינג צעיף בצבעים שהיא אוהבת - ורוד, חום ושמנת. הצמר כל כך עשיר בצבעים שלו, שאחרי כמה נסיונות לסרוג משהו עם דוגמא מוגדרת, עברתי לסריגה פשוטה מאוד, שתבליט את היופי של הצמר. לצעיף צירפתי חליטה של סיידר חם, וכרטיס ברכה כמובן, אבל ההחלפה לא נראתה לי שלמה. קושקוש "הרשתה" לנו לצרף לחבילה עוד דבר אחד, אז תפרתי שקיק בד ושמתי בו פירות יבשים, לכבוד ט"ו בשבט. כשהיינו קטנים, הסבתא הבולגריה המקסימה שלי נהגה להכין לנו שקיקים כאלה בכל ט"ו בשבט, והיה נעים להיזכר במסורת הזו.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">ואחרי התיאורים, מגיעות כמובן התמונות. הנה הצעיף -</span><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5302352474155200082" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SZW9e2_vLlI/AAAAAAAAAks/t5obySn9gKM/s400/pinuk2009-1+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">ושקיק הבד -</span><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5302352627297833042" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SZW9nxfyUFI/AAAAAAAAAk0/PCYgii145QY/s400/pinuk2009-2+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><br /><span style="font-size:130%;">והכרטיס -</span><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5302352808368984754" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SZW9yUCg0rI/AAAAAAAAAk8/WYb6_aKvlbQ/s400/pinuk2009-3+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">והכול יחד, רגע לפני האריזה למשלוח -</span><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5302352948905269634" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SZW96fk-WYI/AAAAAAAAAlE/WqzRwbEyCVQ/s400/pinuk2009-4+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">לפני סיום, הנה ההוראות לצעיף, הלקוחות מתוך האתר <a href="http://www.lionbrand.com/">http://www.lionbrand.com/</a></span><br /><br /><span style="font-size:130%;">אני השתמשתי בצמר שמתאים למסרגות מס' 5, אבל סרגתי במסרגה מס' 7 כדי שהצעיף יישאר רך ונעים.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">בסיס: סורגים מספר זוגי של עיני שרשרת, באורך הרצוי של הצעיף.</span><br /><span style="font-size:130%;">שורה 1:</span><br /><span style="font-size:130%;">סורגים חצאי עמודים החל מהעין השניה מהמסרגה ועד הסוף.</span><br /><span style="font-size:130%;">שורה 2:</span><br /><span style="font-size:130%;">עין שרשרת, חצי עמוד בחצי העמוד הראשון, *עין שרשרת, מדגלים על חצי העמוד הבא וסורגים חצי עמוד בחצי העמוד שאחריו. חוזרים מ-* עד הסוף.</span><br /><span style="font-size:130%;">שורה 3:</span><br /><span style="font-size:130%;">חצי עמוד בחצי העמוד הראשון, חצי עמוד ברווח שאחריו, * עין שרשרת, חצי עמוד ברווח הבא. חוזרים מ-* כמעט עד הסוף. מסיימים בחצי עמוד בחצי העמוד האחרון. (השורה מסתיימת ב-2 חצאי עמודים זה אחר זה).</span><br /><span style="font-size:130%;">שורה 4:</span><br /><span style="font-size:130%;">חצי עמוד בחצי העמוד הראשון, *עין שרשרת, חצי עמוד ברווח שאחריו. חוזרים מ-* עד שנשארים 2 חצאי עמודים. סורגים עין שרשרת, וחצי עמוד בעמוד האחרון.</span><br /><span style="font-size:130%;">חוזרים על שורות 3 ו-4 לסירוגין, עד לרוחב הרצוי.</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><br /><br /><span style="font-size:130%;">זהו להפעם. הדרלינג - אני מאחלת לך גם מפה שיהיה לך חורף חמים ונעים!</span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-495320136615153137?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-68407512822730000652009-02-07T10:26:00.007+02:002009-02-12T14:24:50.027+02:00<span style="font-family:times new roman;font-size:130%;">בואו נודה על האמת: למי מאיתנו אין יצירה שהיא התחילה ולא סיימה? מה, אף אחד לא קם?? מעניין... לכולנו יש את הדברים שאנחנו מתחילים לעשות, חדורי רוח מוטיבציה, ובסופו של דבר משהו קורה, דברים אחרים מסיטים את תשומת הלב ואנחנו זונחים את מה שהתחלנו לעשות. בהתחלה עוד משאירים אותו מול העיניים, ומקווים שעוד נחזור אליו, ובהמשך - הדברים האלו נתחבים עמוק לתוך ארון או מגירה, כדי שלא יפריעו לנו לעבור הלאה.</span><br /><br /><span style="font-family:times new roman;font-size:130%;">זה קורה לי בדרך כלל עם צעיפים. בתחילת כל חורף אני קונה צמר, ועוד קצת צמר, שומרת כל דוגמא חדשה שצצה תחת השמש בתיקיה מסודרת, ומתכננת לסרוג הכולללללללל. לפני 3 שנים זה קרה לי עם צעיף בצבעי שחור-אפור-לבן מתחלפים שהתחלתי ולא סיימתי, ושנה אח"כ בעצתה של עדי LEE המקסימה מפורום סריגה בתפוז, סיימתי אותו לפני שקניתי צמר נוסף. לפני שנתיים זה קרה לי עם הצמר שקניתי כדי לסרוג לעצמי פונצ'ו. את הפונצ'ו הזה אפילו לא התחלתי לסרוג באותו חורף... חיכיתי שנה, ובשנה שעברה התחלתי ממנו, כדי להיות בטוחה שאסיים אותו, ואכן סיימתי אותו ואפילו הספקתי לסרוג בנוסף לו עוד 11 צעיפים. היו אמורים להיות 12 צעיפים, אבל הצעיף ה-12 נזנח לאחר שסיימתי כמחצית ממנו. הוא היה סגול, והיה מיועד לאורית, שלמרות שהיא מאוד אוהבת סגול, לא היו לה אז צעיפים סגולים בכלל. הצעיף הזה אמור היה להיות מתנת יום ההולדת שלה, אבל הרעיון נגנז לטובת משהו אחר שישב לי בראש באותו זמן, והצעיף נזנח במעמקי הארון.</span><br /><br /><span style="font-family:times new roman;font-size:130%;">החורף הזה, לאחר שסרגתי כמה וכמה דברים, החלטתי לחזור לצעיף הזה, וסוף סוף סיימתי אותו. אז אמנם קצת באיחור, ובינתיים כבר יש לאורית צעיף סגול, אבל עכשיו יהיה לה מגוון :-)</span><br /><span style="font-family:Times New Roman;font-size:130%;"></span><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5299978404306430882" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SY1ORzntK6I/AAAAAAAAAkc/ex_2dlPRTPQ/s400/lilach+scarf+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><span style="font-family:times new roman;font-size:130%;"></span><br /><span style="font-family:Times New Roman;font-size:130%;">ואם כבר אנחנו עוסקים בדברים שלא מסתיימים, אז לפני כ-3 שבועות הוחלט לסיים את מבצע "עופרת יצוקה" ולהכריז על הפסקת אש. מאז הטילים ממשיכים ליפול בדרום, אמנם לא באותו קצב, אבל יש תחושה שיש כאן משהו שלא נסגר עד הסוף, שלא הסתיים. במקביל למבצע "עופרת יצוקה" ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, התחילה בפורום אומנות שימושית ב-Ynet החלפת פינוק חורפי. בנות הדרום נמנעו מלהשתתף מסיבות ברורות, אבל בשיתוף עם עוד כמה בנות החלטנו שזה שהן החליטו לא להשתתף, לא אומר שלא מגיע להן החורף הזה פינוק יותר מתמיד. חילקנו בינינו את בנות הדרום, ואני לקחתי על עצמי לפנק את <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=allmyart">דנדי פו</a>. דנדי היא בחורה מתוקה שאוהבת ליצור, אוהבת תכשיטים וגם אוהבת לבשל, למרות שלא רואים את זה עליה בכלל.</span><br /><br /><span style="font-family:Times New Roman;font-size:130%;">הכנתי לה קופסת בד תפורה, על פי <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1293574&amp;passok=yes">ההדרכה המצויינת של פרפרים</a>, שרשרת סרוגה וכמה סוכריות שוקולד, שאפשר לאכול כמו שהן, או להמס בכוס חלב למשקה שוקולד מחמם. להכול צורף כמובן כרטיס, עם תקוות לזמנים טובים יותר.</span><br /><span style="font-family:Times New Roman;font-size:130%;"></span><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5299978571812159138" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SY1ObjoLvqI/AAAAAAAAAkk/YM28yFPLXFE/s400/pinuk-dandi+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><span style="font-family:Times New Roman;font-size:130%;"></span><br /><span style="font-family:Times New Roman;font-size:130%;">ונסיים עם תפילה שהמצב הבלתי אפשרי הזה בדרום ייפתר, ויפה שעה אחת קודם, ואולי אפילו נביע תקווה שהבחירות שמגיעות בעוד 3 ימים יביאו איתן את השינוי שכולנו כל כך מייחלים לו.</span><br /><span style="font-family:Times New Roman;font-size:130%;"></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-6840751282273000065?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-54609928029520825862009-02-07T10:07:00.008+02:002009-02-12T14:24:15.055+02:00<span style="font-size:130%;">מי שעקב קצת אחרי הבלוג בחודשים האחרונים, יודע שנרשמתי לסדרת החלפות ב-Swap bot שמטרתן ליצור ספן שמן בנושא דיסני. ההחלפה חולקה ל-7 החלפות משנה, כשלכל החלפה יש נושא. עד כה היו לנו הגיבורים הקלאסיים של דיסני (מיקי, מיני, דונלד, גופי ופלוטו), נסיכות דיסני ופיקסאר. הנושא הפעם היה פו הדב, ואיתו התלבטתי הכי הרבה. מצד אחד ההוראות היו במפורש להשתמש בדמויות של דיסני. מצד שני לא הצלחתי להתעלם מהדמויות הקלאסיות, שצוירו ע"י ארנסט שפארד, וליוו את הספרים של א.א. מילן. בסופו של דבר הלכתי על שילוב של 2 הדמויות, הקלאסית מול זו של דיסני, בכל דף. הדמויות הועתקו על דפי פרגמנט, ונצבעו בצבעי עפרון.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">ההוראות היו להקדיש דף לכל אחת מהדמויות הבאות - פו הדב, חזרזיר, טיגר ואיה, ודף נוסף לדמות לפי בחירתנו. אני בחרתי בכריסטופר רובין.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">הדף של פו -</span><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5299967266125316450" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SY1EJeqZAWI/AAAAAAAAAj0/UHom5of-wj8/s400/4-pooh1+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">הדף של חזרזיר -</span><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5299967567194441362" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SY1EbAO3RpI/AAAAAAAAAj8/5QT7WZEMZrc/s400/4-pooh2+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><br /><span style="font-size:130%;">הדף של טיגר -</span><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5299967696918557762" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SY1EijfgNEI/AAAAAAAAAkE/am1EdA5tm3s/s400/4-pooh3+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">הדף של איה -</span><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5299967887094398082" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SY1Etn89PII/AAAAAAAAAkM/z7NwG5PDtTs/s400/4-pooh4+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">הדף של כריסטופר רובין -</span><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5299968037430004354" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SY1E2X_wioI/AAAAAAAAAkU/9NY1XnbFj2w/s400/4-pooh5+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">ולמה כתבתי שזו ההחלפה האחרונה? הרי יש עוד 3 החלפות. הסיבה לכך היא, שאחרי התלבטות קשה החלטתי לפרוש מיתר ההחלפות. הדפים שקיבלתי עד עכשיו לא ממש ענו על ההגדרה של ספר, שלא לדבר על ספר שמן. רוב הדפים שקיבלתי היו כל כך דקים, שאם אני אנסה לכרוך אותם הם ייקרעו. אמנם העליתי את זה לדיון מייד אחרי ההחלפה הראשונה, אבל נראה שאף משתתפת לא התייחסה לזה ברצינות. מעבר לכך, הרגשתי שברוב הדפים שקיבלתי אין ממש מחשבה מאחורי הדף, ועם כל הכבוד, לא נרשמתי להחלפה כדי לקבל אוסף דפים עם מדבקות של דיסני... אני יודעת שזה נשמע נוראי ומתנשא לחשוב ככה, אבל באמת שהדפים האלה מצריכים המון אנרגיות וחשיבה, ובכל זאת ציפיתי למשהו בתמורה.</span><br /><span style="font-size:130%;">אז פרשתי מיתר ההחלפות של הספר השמן של דיסני, ואני עוברת הלאה, לדברים חדשים ומעניינים לא פחות (ככה אני מקווה...)</span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-5460992802952082586?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-88630517618950453372009-01-28T13:26:00.010+02:002009-01-28T14:36:58.061+02:00<span style="font-size:130%;">התקופה האחרונה לא פשוטה לי. קורים סביבי דברים שאין לי שליטה עליהם, ולא תמיד קל לי להתמודד עם הרעיון הזה, שישנם דברים שאני לא יכולה לשנות. נכון שלפי <a href="http://bookme.co.il/Books/Item_Details.aspx?Barcode=415-43">ארבע ההסכמות</a> אני אמורה להשלים עם זה ולא להילחם בזה, אבל זה לא פשוט, זה אפילו די קשה.<br />אתמול נסעתי לי בדרכי לעבודה, ובאוטו התנגן לו הדיסק הקבוע, עם אוסף שירים הזוי משהו, שקיבצתי במשך השנים. השיר שהתנגן כשנכנסתי לאוטו היה "ליל חניה", של נתן אלתרמן, בלחן של יאיר רוזנבלום. לא ברור לי עד עכשיו למה, אבל הוא עורר בי כל מיני אסוציאציות, והתחלתי לבכות. הבכי הזה שחרר כנראה כמה דברים, כי אחריו הרגשתי שאני בכל זאת מסוגלת להתמודד עם היום שלפניי.<br />אז הנה, אני חולקת איתכם את השיר הנפלא הזה, בביצועם של אפרים שמיר, ירדנה ארזי וחנן יובל. </span><br /><br /><br /><p><span style="font-size:130%;">ליל חניה. בקול דברים, בשחוק, בגדף<br />בהמולת מלאכות הוא קם, הנה הנו<br />כמו פני עיר נבנית פניו של שדה הקטל<br />בהתפרש המחנה אשר דינו<br />להיות שופך דם האדם ומגינו.</span></p><p><span style="font-size:130%;">ליל חניה, ליל זמר, ליל שחקים רקוע<br />ליל רוב מלאכות חופזות, ליל אד מן הדוודים<br />ליל שמוסך את כישופה של רעות רוח<br />בבניינה של ממלכה, ליל נדודים<br />ניצב פרוש על היחיד והגדודים.</span></p><p><span style="font-size:130%;">מתוך אשמורת ראשונה, בין חוף וגבע<br />היה נשקף פתאום מראה המלחמה<br />כמו הווי צוען, חבוי יתד וחבל<br />בחירותם של מסעות וחירומם<br />בו הכלים והחוקות בעירומם.</span></p><p><span style="font-size:130%;">ליל חניה, ליל זמר, ליל שחקים רקוע<br />ליל רוב מלאכות חופזות, ליל אד מן הדוודים<br />ליל שמוסך את כישופה של רעות רוח<br />בבניינה של ממלכה, ליל נדודים<br />ניצב פרוש על היחיד והגדודים.</span></p><p><span style="font-size:130%;">בו מליצת סיסמות הזמן, אשר לא פרץ<br />שירה צרופה בן יעסוק, חלילה לו<br />ורק הזמר הנפוץ,<br />שלא דבר ערך ולא שכיית חמדה הוא,<br /></span><span style="font-size:130%;">יישאן במלוא צווחת צבעיו החריפים על חלילו.</span></p><p><span style="font-size:130%;">על אהבה הוא מדבר (בה הוא פותח)<br />ועל חובה וקרב ועול, הכל בכל<br />אין הוא אומר את זאת בכל דקויותיה<br />של השירה, אבל אומר בקול גדול<br />בלי מורך לב ובלי חשש מפני הזול.</span></p><p><span style="font-size:130%;">ליל חניה, ליל זמר, ליל שחקים רקוע<br />ליל רוב מלאכות חופזות, ליל אד מן הדוודים<br />ליל שמוסך את כישופה של רעות רוח<br />בבניינה של ממלכה, ליל נדודים<br />ניצב פרוש על היחיד והגדודים.</span></p><p><span style="font-size:130%;">עת מלחמה גם צלם הדברים האלה<br />היה צלמה לקול זמרת פזמון תועה<br />עוד ימשכו המה כמו נימה מחלב<br />נפשו של דור, גם בשדה זרועה<br />לזכור, לא רק לרע, ימי רעה.</span></p><p><span style="font-size:130%;">גם זה נשלב במלחמה כל זה גם יחד<br />כמו אבחת אביב נמסך בעם מליל ומשחרים.<br />כל זה מתל ומגדות נחל יהיה<br />עולה ביעף ושב נקטע בליל<br />של איש זונק ואיש יורה ואיש נופל<br />של איש זונק ואיש יורה ואיש נופל... </span></p><br /><br /><p align="center"><object height="344" width="425"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/GRBVC6qp7bQ&amp;hl=en&amp;fs=1"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowscriptaccess" value="always"><embed src="http://www.youtube.com/v/GRBVC6qp7bQ&hl=en&fs=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-8863051761895045337?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-68754836037469337922009-01-18T17:11:00.006+02:002009-01-21T10:32:37.373+02:00<span style="font-size:130%;"><br /></span><div><span style="font-size:130%;">באחת הקומונות שבה אני משתתפת, </span><a href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=561504"><span style="font-size:130%;">משחק מילים </span></a><span style="font-size:130%;">ארגנה החלפת Humument. לפני שנתחיל בכלל לדבר עם ההחלפה הספציפית הזו, אני חושבת שכדאי להסביר בכמה מילים מה זה בכלל הומומנט, למקרה שיש מישהו שעדיין לא נתקל במושג. את ה-Humument יצר אמן בשם טום פיליפס. הוא לקח ספר ששמו The Human Document, שחובר ע"י W.H. Mallock בשנת 1892, ומתוך הטקסט הקיים הוא ליקט מילים וחיבר אותם למשפטים חדשים, שלא בהכרח קשורים לנושא המקורי של הספר. גם שם היצירה, A Humument, נוצר מתוך המילים <strong><u><span style="color:#ff0000;">A</span></u></strong> <strong><u><span style="color:#ff0000;">Hum</span></u></strong>an Doc<strong><u><span style="color:#ff0000;">ument</span></u></strong>. טום פיליפס פרסם את הגרסא הראשונה שלו להומומנט בשנת 1973, והעבודה שלו ממשיכה להתקדם. בשנת 1992 יצאה מהדורה נוספת, עם וריאציות על ההומומנט, ב-1998 יצאה מהדורה נוספת, וב-2004 יצאה המהדורה השלישית. כדאי ומומלץ להתבונן בתהליך העבודה ובתמונות מתוכה באתר הזה - </span><a href="http://www.humument.com/"><span style="font-size:130%;">http://www.humument.com/</span></a><span style="font-size:130%;">.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">אלה היו 60 שניות על טום פיליפס ועל העבודה שלו, ועכשיו להחלפה שלנו.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">בהחלפה קיבלו כל המשתתפות עמוד זהה מתוך ספר של א.ב. יהושע (הספר שממנו נלקח העמוד עדיין בבירור...), ומתוכו הן היו צריכות ללקט מילים שירכיבו משפט. היה מדהים לראות איך כל אחת לקחה את העבודה לכיוון שונה לחלוטין, והמשפטים שהורכבו היו בהחלט מגוונים. בסיום ההחלפה כל הדפים צולמו בצילום צבעוני איכותי ונכרכו לספרון.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">האמת היא שמפאת חוסר בזמן כמעט שויתרתי לעצמי על ההחלפה הזו, אבל זיקוקית איתגרה אותי, ומצאתי את עצמי יושבת ממש ברגע האחרון ומחלצת מהטקסט משפט. עבודת הצביעה מסביב נעשתה בטושים מסוג Panton - טושים כיפיים לחלוטין. אין כמותם לעבודות גרפיות! בסיום העבודה, אחרי שלקחתי את הדף לסלון כדי להראות לבעלי ולבדוק איתו איזה משפט הוא הצליח לחלץ מהטקסט, שמתי לב פתאום שהעבודה שלי מזכירה לחלוטין ציור של קית' הרינג שתלוי לי בסלון.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">ואחרי כל ההסברים, הנה הדף שלי -</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5292655775017834370" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 265px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SXNKYrxbl4I/AAAAAAAAAjU/5YNLeqP2BAc/s400/humument+(Large).JPG" border="0" /></span></div><br /><p><span style="font-size:130%;"></span></p><p><span style="font-size:130%;">ומי שמתעניין לראות דפים נוספים בפרוייקט, מוזמן להיכנס לבלוגים של-</span></p><p><span style="font-size:130%;"><a href="http://www.tapuz.co.il/Blog/userblog.asp?foldername=zikukit">זיקוקית</a>, <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1403916">פרפרים </a>(כאן מצולם גם הדף של Ladybug), <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1404160">יאמה </a>, <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1404710">דיילי</a> ו<a href="http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1405401">דבורה</a>.</span></p><p><span style="font-size:130%;">במידה ועוד בנות יפרסמו פוסטים על הדפים שלהם, אשמח לקבל קישור דרך התגובות ולפרסם לינק לפוסטים שלהן.</span></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-6875483603746933792?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-1234295730229535662009-01-13T18:18:00.005+02:002009-01-13T19:17:46.049+02:00<span style="font-size:130%;">לפני כ-3 שבועות, חברה טובה מאוד של אורית ושלי חגגה יום הולדת. מה נותנים כמתנה לאשה ענקית עם לב ענק בגובה של ג'ירפה? ג'ירפה כמובן. התכנון היה לעשות ג'ירפה מרשימה מעיסת נייר, בגובה מטר בערך. התכנון השתבש כשדוד אברהם שמע אותנו מדברות על בניית השלד של הג'ירפה. זה היה ביום שישי בערב, לפני כחודשיים. ביום ראשון אחר הצהריים אורית קיבלה טלפון. על הקו היה דוד אברהם שהכריז "אני פה, מחוץ לבית. בואי קחי את השלד של הג'ירפה". אורית יצאה החוצה ו... כמעט התעלפה. דוד אברהם ריתך לנו שלד, לא פחות ולא יותר - בגובה 1.80 מטר!!</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">כל הבניה של השלד והעבודה על הג'ירפה נעשתה בבית של ההורים שלנו, כך שאורית סיפקה השגחה 24 שעות ביממה ואני הגעתי לצורך החלקים היותר פעילים של בניית הג'ירפה.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">את השבוע הראשון בילינו בבהייה בשלד בהלם טוטאלי, ואז הגענו למסקנה שמכיוון שחורף עכשיו, ויש לנו חודש בערך לבנות, לייבש ולצבוע את הדבר הענק הזה - כדאי שנתחיל, ויפה שעה אחת קודם. בקבוק נביעות של 5 ליטר נחתך ונבקע לצורך יצירת הגוף. צינור מקרטון קשיח נחצה גם הוא לאורך לטובת הצוואר. הרגליים צופו בשכבות של נייר עיתון, ולטובת הראש חצינו לרוחב בקבוק קוקה קולה. כמה תוספות לאזניים, מקלות סיניים חתוכים הפכו לקרניים, ויצאנו לדרך.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">המפגש הבא הוקדש לטחינת הר של נייר גרוס שהושרה לילה במים (הרי לגודל כזה לא יעלה על הדעת להשתמש בנייר טואלט - אקולוגיה, מיחזור, אתם יודעים...) והפיכתו לעיסת נייר. לאחר כ-3 שעות השלד היה מצופה מכף רגל ועד ראש. למחרת המפגש הזה אורית התעוררה בבוקר, ראתה את הראש של הג'ירפה ופתאום הוא נראה ענקי וחסר פרופורציה. הראש קולף והוסר, ובמקומו הורכב ראש מבקבוק של משקה יוגורט.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">בשלב הזה פחות או יותר, נועה זיכתה את הג'ירפה בשם מעורר המחלוקת "שחר". לא שיש לנו משהו נגד השם שחר, להיפך - זה שם מקסים ביותר, אבל... אפעס לא ממש מתאים לג'ירפות.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">המפגש הבא הוקדש לטיפול קוסמטי - סתימת חריצים וחורים שנוצרו תוך כדי ייבוש, ייפוי המעברים בין הרגליים לגוף לצוואר לראש, ואז גם הוחלט שהג'ירפה שלנו תנעל נעליים. אול-סטאר, לא פחות! הנעליים נבנו מביצי קלקר קטנות וצופו גם הן כמובן בעיסת נייר.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">הרגליים החדשות ושאר הגוף התייבשו, ואז התברר שבתחתית הרגליים יש בעיה: העיסה שהתכווצה חשפה את השלד. סבא ג'קי (סבא של נועה = אבא שלנו) התגייס לעזרה, גבס עורבב חיש מהר,והתחתית יושרה.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">מפגש רביעי - אורית הופקדה על ארוחת הערב (מאפי שמרים מעולים, תודה ששאלתם :)), ורני ואני הופקדנו על צביעה יסודית בג'סו. אחרי ארוחת הערב הג'ירפה נצבעה בשכבה יסודית של צבע צהוב. בהחלטה ספונטנית רני ונועה נשלחו הביתה (שעת השינה של נועה עברה מזמן), ואני נשארתי לצייר יחד עם אורית את הכתמים החומים. ציירנו גם גרביים, עשינו עליהם פסים ונקודות ובזאת סיימנו לאותו יום, ותודה לסגן רוביסה ג'וניור על הטרמפ הביתה באמצע הלילה :)</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">למחרת בבוקר - שוב אורית קמה עם תובנות וצבעה את הגרביים, שהיו באמת מזעזעים באור יום, בצבע שונה לחלוטין. הגרביים קיבלו עיטור פסים בקצה במקום הנקודות.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">במפגש הבא - שכבה נוספת של צבע על הכתמים, נעלי האולסטאר קיבלו צורה ואופי ואז הגיע החלק הבלתי נמנע - הג'ירפה היתה חייבת לקבל אישיות, ובמילים אחרות - אני לא יכולתי יותר להתחמק מציור העיניים שלה... אז ציירתי את הנחיריים, ואת הפה... ושתיתי תה כי היה לי קר... ואז ציירתי את העיניים. כדי שלא תצא לנו ג'ירפה פוזלת ומפוזרת, ציירתי צורה של עין על נייר, גזרתי והנחתי לה על הפנים למדידות. גזרתי עוד קצת ועוד טיפטיפה, והעין קיבלה צורה סופית, הועתקה לשני צידי הפנים ונצבעה.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">עכשיו נשארו "רק" הגימורים הקטנים של הסוף - הדבקנו ריסים מלאכותיים, שהרי לג'ירפות יש ריסים יפהפיים ולא יכולנו להסתפק בסתם ציור של ריסים. הנעליים קיבלו שרוכים, הגרביים קיבלו סיומת תחרה, ואחרי צביעה יסודית בלכה - הודבק הזנב, שנעשה מקליעת צמה מצרור חוטי כותנה צהובים.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">הג'ירפה נמסרה באהבה רבה בתחילת ינואר, ומייד קיבלה את שם הקבע שלה - ג'יפרה.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">ועכשיו, אחרי כל הסיפורים, קבלו אותה במלוא תפארתה -</span><br /><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5290819734238386338" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SWzEhC3n2KI/AAAAAAAAAjI/fmIXWVBWwfo/s400/mosaic7868854.jpg" border="0" /><br /><br /><p><span style="font-size:130%;">תמונות נוספות של ג'יפרה אפשר לראות בפליקרים של </span><a href="http://www.flickr.com/photos/mongarit"><span style="font-size:130%;">אורית</span></a><span style="font-size:130%;"> ו</span><a href="http://www.flickr.com/photos/michalbenhur/"><span style="font-size:130%;">שלי</span></a><span style="font-size:130%;">.</span></p><p></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-123429573022953566?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-28956000767606021062009-01-11T16:52:00.006+02:002009-01-11T17:10:20.000+02:00<div><div><span style="font-size:130%;">יו... כבר יותר מחודש שלא כתבתי. יש לי דווקא ערימת "סיבות" מפה עד להודעה חדשה, אבל זה לא יפה להזניח ככה את הבלוג.. </span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">האמת שלאחרונה "נפח הפעילות" שלי קצת ירד, ויש לזה הרבה סיבות - קודם כל המצב, שלא ממש עושה חשק ליצור משהו. שנית - פרוייקט ענק, שעוד יזכה לפוסט משלו ברגע שאני אסיים לעבד את התמונות שלו. שלישית - החורף הגיע, וכהרגלי בקודש שלפתי את הצמר והמסרגות, הוצאתי תרשימים והוראות, ו... זהו. אני סורגת לאט, נורא לאט, ולכן כל פרוייקט סריגה הוא ארוך.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">אז פרוייקט סרוג ראשון שסיימתי הוא אפודה לנועה. המקור הוא של <a href="http://emeraldmooncreations.tripod.com/id15.html">קתי אלרוד</a>, ומופיע פה, במספר מידות, החל מתינוקות וכלה במידות 10-12.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">יש מספר תרגומים לעברית של האפודה הזו: האחד הוא שלי, שתורגם בשנה שעברה עבור קושקוש המקסימה, ל<a href="http://www.ynetart.com/12229/poncho_sweater">מידות 10-12</a>, ונמצא באתר הבית של Ynet. תרגום נוסף הוא של <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=alonaarobas">אלונה ארובס</a> המוכשרת מפורום סריגה בתפוז, ל<a href="http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=1472&amp;a=95376&amp;c=8782&amp;sc=0&amp;ssc=0">מידות 12-15 חודשים</a>. תרגום שלישי, גם הוא של אלונה, מיועד ל<a href="http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=1472&amp;a=94980&amp;c=9201&amp;sc=0&amp;ssc=0">מידות 7-8</a>, שאותן אני סרגתי.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">אז הנה דוגמנית הבית, מדגמנת בשמחה את האפודה החדשה שלה -</span></div><br /><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5290053298357097234" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SWoLcmt1UxI/AAAAAAAAAi4/SLwWUQdDy0s/s400/Noa.JPG" border="0" /><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">ואם כבר אנחנו בסריגה, אז השבוע התוודעתי לפרוייקט מרגש וחשוב מאין כמוהו - <a href="http://hatsforisraelisoldiers.blogspot.com/">סריגת כובעים לחיילים</a>. את הפרוייקט מנהלת גברת חנה קופל, מהיישוב אפרת. בפרוייקט זה היא מבקשת מכל מי שרק רוצה, לסרוג כובע לחייל. את הכובעים המוכנים שולחים אליה, והיא מוסיפה להם תווית קטנה בפנים הכובע, ושולחת אותם יחד עם חבילות שי לחיילים קרביים. את הכובעים סורגים מצמר שחור בלבד, כזה שמתאים לכביסה במכונה. הסוגים המומלצים לפי חנה הם Granada או צמר קלאסיק של טדי. הוראות לסריגת הכובע בשתי מסרגות או במסרגה עגולה ניתן למצוא <a href="http://hatsforisraelisoldiers.blogspot.com/">בבלוג של חנה</a>, גם בעברית וגם באנגלית. אני סרגתי כובע אחד, והדוגמנית שמחה לדגמן לי אותו, אמא שלי נמצאת בערך באמצע הכובע שלה, וקרובת משפחה מקנדה (!) כבר סיימה לסרוג את הכובע שלה, והוא בדרך לארץ. </span></div><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5290053467524497474" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SWoLmc6fAEI/AAAAAAAAAjA/BGnc4fpQ0H8/s400/Noa+with+hat1+(Large).jpg" border="0" /><br /><div><span style="font-size:130%;">אני מאוד אשמח אם תפיצו את הפרוייקט הנפלא הזה לכל מי שיש לו נגיעה למסרגות, וכן יירבו אנשים טובים באמצע הדרך!</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">נסיים בחיבוקים חמים לתושבי הדרום ולחיילי צה"ל שעושים עבודת קודש, נאחל החלמה מהירה לפצועים, ונשתתף בצערן של המשפחות שאיבדו את יקיריהן.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-2895600076760602106?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-35160637089565800472008-12-03T20:46:00.007+02:002008-12-07T10:33:59.645+02:00<div><div><div><span style="font-size:130%;">הספר השמן של דיסני... זוכרים? תזכורת קלה למי שלא עקב: אני רשומה לסדרת החלפות בסוואפ-בוט, של דפי ספר שמן בנושא דיסני. בכל החלפה צריך להכין 5 דפים בנושא אחר. והפעם: פיקסאר. אפשר היה לבחור כל אחת מהדמויות מסרטי פיקסאר (מחפשים את נמו, מפלצות בע"מ ועוד ועוד...)<br />מכיוון שההחלפה הקודמת היתה בנושא נסיכות - ורודה ומתקתקה, הייתי חייבת משהו כנגד כל המתיקות הזו. ומה הכי לא-מתוק בעולם? מפלצות כמובן! ולא סתם מפלצות - מפלצות בע"מ! </span></div><span style="font-size:130%;"><div><br />חזרתי לסגנון היותר "מטופל", והכנתי בעצמי רקע שמורכב משם הסרט שחוזר על עצמו. הרקע נצבע בדיו דיסטרס כחול ג'ינס. עליו בניתי דלת, שדרכה המפלצות אמורות להציץ לחדרי הילדים ולהפחיד אותם, ומאחורי הדלת תמונה של 2 כוכבי הסרט - סאלי ומייק. המילה "Boo" משורבטת ביד. כדי להוסיף עוד אפקט של נפח ומפלצתיות, השתמשתי בספק חוט-ספק סרט שעיר מאוד שקיבלתי מחגית המקסימה, שכתבה לי שאין לה מושג מה לעשות בו. </div><div><br />אז הנה הדלת מקדימה, משורבטת ביד חופשית לחלוטין (אולי חופשית מדי?... מאוחר מדי הפעם...) - </span></div><br /><br /><div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5275640556753249154" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/STbXIoPr44I/AAAAAAAAAhY/p92h_j-mkYY/s400/3-Pixar1+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />והנה מה שמסתתר מאחוריה - </span></div><br /><br /><div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5275640799868415682" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/STbXWx627sI/AAAAAAAAAhg/0HCvmHpYo78/s400/3-Pixar2+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />כל הדפים שהכנתי זהים, מכיוון שהם נשלחו ל-5 משתתפות שונות.<br /></span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">במהלך ההכנה של הדפים הללו קיבלתי מסר ממישהי שהיתה אמורה לקבל ממני את החלפת הנסיכות. היא כתבה לי שהיא לא קיבלה כלום. זה היה קצת מוזר, מכיוון ש-4 המעטפות הנוספות ששלחתי באותו יום ממש הגיעו ליעדן, אבל לא רציתי לקחת סיכון ולאכזב אותה ולכן הכנתי לה דף אחר, הפעם עם כל 6 הנסיכות הקלאסיות, ועם 2 הדברים שכל נסיכה חייבת שיהיו לה - מראה וטירה. </span></div><br /><br /><div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5275640981261733522" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/STbXhVqZTpI/AAAAAAAAAho/UeKp_AxMCTc/s400/2-Princesses6+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />יום אחרי ששלחתי את הדף הנוסף, קיבלתי מייל מאותה בחורה, שהמעטפה הגיעה... כתבתי לה שתהנה מהדף הנוסף... והמסקנה? הדואר מישראל לקנדה איטי עד דמעות... סבלנות, סבלנות, לא קונים בשום חנות.</span></div><br /><div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-3516063708956580047?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-16791208486459096112008-12-03T20:05:00.007+02:002008-12-07T10:36:06.502+02:00<span style="font-size:130%;">מיקוש חגגה את יום ההולדת שלה קצת באיחור, ויש לי הרגשה שהיא לא יודעת עד כמה האיחור הזה עזר לי לישון כמו שצריך בשבועיים שלפני החגיגה...</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">רציתי לסרוג לה שאל, בחרתי צמר ו.... דוגמא לא היתה לי. ניסיתי לפחות 10, וכל פעם משהו לא נראה לי. פעם היו יותר מדי חורים, פעם היו פחות מדי חורים, פעם הדוגמא לא ממש יצאה כמו שדמיינתי... בייאוש פניתי למלכה האחת והיחידה - זיקוקית כמובן, ש"לגמרי במקרה" היו לה ב"שלוף" הוראות לשאל מהמם, ואפילו דוגמא סרוגה שלו. מייד התיישבתי למלאכה והתחלתי לסרוג במרץ. ניצלתי כל דקה פנויה, אבל השאל סירב להתקדם. סרגתי מהרגע שנכנסתי הביתה מהעבודה ועד שהלכתי לישון, סרגתי בנסיעות, אבל המחשבות שאולי זה יהיה צעיף ולא שאל התחילו לנקר, כי יום ההולדת עמד ממש בפתח. ואז מיקוש, שלא ביודעין, נתנה לי דחיה של שבוע. נשמתי לרווחה וסיימתי את השאל. היה מאוד קשה לצלם אותו, כי הוא ממש גדול. הנה תמונה של כולו (כמעט) -</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><br /><br /><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5275630786695437586" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/STbOP78YnRI/AAAAAAAAAg4/Fr638VtRYT4/s400/zigzag+fans+shawl1+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /></span><div><span style="font-size:130%;">והנה תקריב קל על הדוגמא -</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5275630974399677490" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/STbOa3MkBDI/AAAAAAAAAhA/TXBFCLswtOA/s400/zigzag+fans+shawl2+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /></span><div><span style="font-size:130%;">ההוראות לשאל הזה לקוחות מכאן -</span></div><div><a href="http://patternsbydot.blogspot.com/2006/01/zig-zag-shells-stole.html"><span style="font-size:130%;">http://patternsbydot.blogspot.com/2006/01/zig-zag-shells-stole.html</span></a></div><br /><div><span style="font-size:130%;">והנה התרגום להוראות:</span></div><br /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;"><strong>שאל צדפים זיג-זג</strong><br /><br /></span><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">אני סרגתי במסרגה מס' 5. הדוגמא יחסית עדינה ולכן היא מתאימה לטעמי לצמר דק יחסית, ולחסרגה לא יותר גדולה מ-5.</span><br /><span style="font-size:130%;">השאל נסרג לאורך, כלומר - מעלים עיני שרשרת לפי האורך הרצוי שלו. מספר העיניים צריך להיות כפולות של 8 + 4 עיניים.</span><br /><span style="font-size:130%;">(למשל - 8*10 + 4 = 84 עיניים. כמובן שבפועל צריך הרבה יותר מזה).</span><br /><br /><span style="font-size:130%;"><strong>שורה 1:</strong> עמוד 1 בעין הרביעית מהמסרגה. *לדלג על 2 עיני השרשרת הבאות, 5 עמודים בעין הבאה (=צדף), 2 עיני שרשרת, לדלג על 3 העיניים הבאות, עמוד אחד בכל אחת מ-2 העיניים הבאות. לחזור מ-* עד סוף השורה. 3 עיני שרשרת, לסובב.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;"><strong>שורה 2:</strong> לדלג על העמוד הראשון, עמוד בעמוד הבא, *5 עמודים (=צדף) בעמוד הראשון של הצדף הראשון בשורה הקודמת, 2 עיני שרשרת, לדלג על 4 העמודים הנותרים של הצדף, ועמוד אחד בכל אחד מ-2 העמודים הבאים. לחזור מ-* עד הסוף.</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">לחזור על שורה 2 עד לרוחב השאל הרצוי.</span><br /><br /><strong><span style="font-size:130%;">סיומת -</span></strong><br /><span style="font-size:130%;">לסרוג חצאי עמודים מסביב. בפינות של השאל לסרוג 3 חצאי עמוד באותו מקום.</span><br /><br /><br /><br /><span style="font-size:130%;">מכיוון שמדובר על מתנת יום הולדת, לא יכולת לתת אותה בלי כרטיס, והנה הוא לפניכם -</span><br /><br /><br /><br /><span style="font-size:130%;"></span><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5275632333478664818" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/STbPp-KPmnI/AAAAAAAAAhQ/bH7kR3nChAk/s400/lady+of+quality+card+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><span style="font-size:130%;">מה אגיד ומה אומר? כן יירבו שמחות וימי הולדת!<br /><br /></span><span style="font-size:130%;"></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-1679120848645909611?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-39695230498033450942008-11-22T22:10:00.007+02:002008-11-26T08:49:48.851+02:00<span style="font-size:130%;">אחת הקבוצות שאני משתתפת בה בפליקר, היא קבוצה של </span><a href="http://www.flickr.com/groups/dominoaltered/"><span style="font-size:130%;">חלקי משחק מטופלים</span></a><span style="font-size:130%;">. הקבוצה התחילה כקבוצת דומינו מטופל, ובהמשך התפתחה לקבוצת חלקי משחק מטופלים, מכיוון שהמשתתפות ביקשו להציג גם חלקי פאזל מטופלים ושאר חלקי משחק. בין המשחקים המטופלים נמצא גם שבץ נא הפופולרי. רוב החלקים שהעלו לקבוצה היו עשויים מעץ, וכאלה לא ראיתי בארץ. לאחר ששאלתי על חלקי העץ, הליידי הסגולה התנדבה לשלוח לי כמה להתנסות. כשהמעטפה הגיעה אלי ראיתי ש"כמה" הפך למעל 30 חלקים, ועוד צ'ופרים מקסימים.</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">לקחתי חלק אחד והתחלתי לעבוד. הדבקתי חתיכונת של נייר מקסים של 7 gypsies, גירדתי ראב-און קטנטן, והדבקתי עלה אדום להשלמת המראה הסתווי. על הכול כמובן דיימונד גלייז, שגם עוזר להחזיק את הכל ביחד, גם שומר על האבן וגם נותן גימור יפה. רציתי להפוך את האבן לתליון, וכאן כבר לא הייתי יכולה לתת לפיזיקאי לקדוח באבן - ראשית, היא כבר היתה מטופלת. שנית - היא עשויה עץ וקידוח שאינו מספיק עדין יבקע אותה. חיפוש קצר בחנות היצירה הקרובה לביתי (והיא קרובה, מאוד קרובה, אולי אפילו יותר מדי ;-)) העלה חלק שיש לו 2 זיזים, שיוכלו לתפוס את האבן מ-2 הצדדים. עשיתי חורים בעזרת מסמר, ואיכשהוא הצלחתי לחבר לאבן את התלי. הנה התליון שהתקבל -</span><br /><span style="font-size:130%;"><br /></span><br /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5271580162556691842" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SShqOlIwBYI/AAAAAAAAAgQ/ecuESDPc8Do/s400/scrabble+tile+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /> </span><br /><br /><span style="font-size:130%;">עכשיו, כשהיה לי כבר תליון מוכן, הייתי מוכנה להירשם להחלפה של 3 תליוני שבץ-נא בנושא חורף. כמעט כל החומרים שהשתמשתי בהם כאן הם חומרים שיצא לי לקבל בהחלפות. הראשון פשוט למדי - דף רקע בצבע תכלת שהזכיר לי קרח, ועליו סיכה מתפצלת גדולה בצורת פתית שלג. השני קצת יותר מורכב - אותו דף רקע, עם ניט קטן יותר בצורת פתית שלג ומדבקה מתגרדת שהזכירה לי פרח חורפי. למה? ככה! בתליון השלישי השתמשתי בחתיכה מסרט שקיבלתי בהחלפת סרטים, עם רקע מושלג, ובסיכה מתפצלת בצורת בית, כי מה יותר כיף בחורף מאשר לשבת בבית ולדעת (יותר נכון לדמיין, במקרה שלנו...) שבחוץ יורד שלג. לתליון אחד חיברתי את אותו תלי שחיברתי לתליון הראשון, הסתווי. מכיוון שהעץ כמעט והתבקע, החלטתי שזה לא מספיק בטוח, וב-2 התליונים האחרים השתמשתי במסתיר קשר ענק ששברתי ל-2, והדבקתי לאבן בעזרת דיימונד גלייז, שחוץ משכבה מבריקה דמויית אמייל שהוא נותן לעבודות, משמש גם כדבק חזק. חתיכת מסתיר קשר נוספת בתחתית איפשרה לי לחבר לתליונים סיומת של חרוזים, עם עלה קטן בקצה -</span><br /><br /><span style="font-size:130%;"><br /></span><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5271580339446592658" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SShqY4GltJI/AAAAAAAAAgY/oAUZvZA8FuY/s400/scrabble+tiles+winter+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /></span><br /><br /><span style="font-size:130%;">שלושת התליונים יצאו לדרכם ביום חמישי האחרון, ואני מקווה שיגיעו בשלום ליעדם, ובעיקר - שיימצא להם בית חם שיאהב אותם. אני נהניתי מאוד מההחלפה הזו, ויש לי הרגשה שהרומן שלי עם אבני שבץ-נא רק מתחיל...</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-3969523049803345094?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-11741530858282552912008-11-22T10:48:00.007+02:002008-11-24T09:31:29.634+02:00<span style="font-size:130%;">לציקוש היה יום הולדת בתחילת החודש. היא אמרה שלא בא לה לחגוג אותו, אז בתור עונש שלחתי אותה לדואר, לקבל את מתנת יום ההולדת שלה.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">החורף כבר בפתח, אז כמתבקש המתנה היא צעיף שסרגתי מחוט מאוד עבה, בגוון בז' רומני, שיתאים לה לבית ;-)</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">אני מאוד אוהבת לסרוג, אבל עושה את זה מאוד מאוד לאט, וכצפוי לא הספקתי לסיים את הצעיף בזמן, ושלחתי אותו קצת באיחור. בכרטיס היה מתבקש להתייחס לאיחור הזה, ולכן השתמשתי בצב, עם כרבולת ומקור של תרנגולת (תרנגולות הרי תמיד קמות מוקדם ומספיקות הכול בזמן...), שבניתי מגזרי ניירות של בייסיק גריי.</span><br /><span style="font-size:130%;">הנה הכרטיס לבד -</span><br /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5271409679885458610" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SSfPLLsg3LI/AAAAAAAAAfo/1JobUhOKt30/s400/Chickens+are+late+too+1+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /></span><span style="font-size:130%;">ויחד עם המתנה הארוזה (את הצעיף לבד שכחתי לצלם לפני שארזתי, ועם הקוראים הסליחה -</span><br /><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5271409961911124466" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 300px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SSfPbmUrAfI/AAAAAAAAAfw/VfSYyNvv3kQ/s400/Chickens+are+late+too+2+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /></span><span style="font-size:130%;">אז שיהיה מזל טוב!!</span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-1174153085828255291?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-35966436966902068662008-11-22T10:23:00.011+02:002008-11-24T09:33:48.403+02:00<span style="font-size:130%;">השבוע יצא לי לעבוד על משהו שלא עבדתי עליו כבר די הרבה זמן - קנווסים. מצבור אירועים גרם לי לקחת 3 קנווסים בגודל 20*20 ולטפל בהם בדרכים שונות. אמנם היה מוזר קצת להיזכר מה זה צבעי אקריל, ואיך זה לשטוף מכחול כדי לעבור מצבע לצבע (במקום סתם להחליף כריות דיו), אבל נהניתי מכל רגע.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">הקנווס הראשון - קונבנציונלי למדי. לחברה של נועה יש יום הולדת ביום ראשון, והיא תקבל במתנה ציור של פיה, מאד דומה </span><a href="http://www.flickr.com/photos/michalbenhur/2668791752/"><span style="font-size:130%;">לשלישיית הפיות </span></a><span style="font-size:130%;">שציירתי לפני כמה חודשים. הפיות המתוקות לקוחות מ</span><a href="http://www.sewn4youdesigns.com/stickfigures1.html"><span style="font-size:130%;">אתר שמיועד בכלל לרקמות</span></a><span style="font-size:130%;">. הפעם בתור שדרוג, הוספתי חצאית מחתיכת בד חצי שקוף, מנצנץ עם פרפרים, ששכבה בארון שנתיים (ואולי יותר...) וחיכתה בסבלנות שיומה יגיע. והוא אכן הגיע -</span><br /><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5271410598943507826" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SSfQArdBxXI/AAAAAAAAAf4/hIrgzbEVxFc/s400/fairy+canvas+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">הקנווס השני מיועד ל</span><a href="http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-889-13747-25233501,00.html"><span style="font-size:130%;">פרוייקט מקסים</span></a><span style="font-size:130%;"> שכסלו העלתה בפורום אומנות שימושית ב-Ynet: ציורים בנושא ספרי/סיפורי ילדים, על קנווס בגודל 20*20. הציורים ייתרמו לקראת חנוכה למחלקת הילדים בבית החולים קפלן. הפרוייקט הזה התחיל כהחלפה, עבר כמה גלגולים ולבסוף הפך לפרוייקט תרומה. כבר כשהוא התחיל ידעתי מה אני רוצה לעשות: רציתי את הזאב מ"כיפה אדומה" מציץ מאחורי עץ. כדי שהניירות שלי לא ייעלבו חלילה ויתלוננו על הזנחת יתר, בניתי את הסצינה מגזרי קארדסטוק. הפרחים שבסלסלה היו אמורים להיות מפונצ'צ'ים, אבל בינתיים קיבלתי פרחי נייר קטנים ומקסימים מגליק, ולא עמדתי בפיתוי להשתמש בהם -</span><br /><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5271410749952435634" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SSfQJeAXJbI/AAAAAAAAAgA/1wBDMY6eQc0/s400/kipa+aduma+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">בקנווס השלישי, לאחר שצבעתי אותו בצבע שמנת כבסיס, כבר חזרתי ל"מקורות". הקנווס הזה מיועד להחלפה של קנווסים מטופלים שזיקוקית מארגנת באחת הקומונות. קיבלתי לאחרונה מחגית המקסימה שלל מגזינים, וביניהם Craft Stamper - מגזין מלא ברעיונות ובטכניקות. באחד הגליונות עבדו על קנווס, והם אמנם עשו איתו דברים שונים, אבל זה הספיק כדי להניע את גלגלי המוזה. את הרקע יצרתי בעזרת דיו אלכוהולי - שמתי 3 נקודות על האפליקטור, ומרחתי בצורה מאוזנת. שכבה סגולה, שכבה ירוקה, שכבה אדומה, שכבת מדלל ועוד קצת ירוק ועוד טיפה מדלל, ויש לנו רקע. קולאז' קטן מהחותמות האהובות שלי, ועכשיו צריך כיתוב. לא מזמן קיבלתי מהגברת הסגולה מקבוצת חלקי משחק מטופלים בפליקר קצת אבני "שבץ נא". צבעתי אותן בטיפופים של דיו אלכוהולי, והרכבתי את המילה seize. ה-the הוא ממדבקות מקיט שנרכש בביג דיל שניה לפני שהוא נעלם מהמדפים, וה-day הוא מראב-אונים, גם הם מביג דיל, ותודה לאורית, קניינית הרכש המוצלחת שלי. לסיום סיומת רציתי קצת תוספות ש"ייצאו מהמסגרת" ופה באו לשימוש הסרטים שלי ושדכן אחד ששכב מיותם, וגם צמר שעיר, שכדי להשיג אפקט יותר מרשים, סרגתי ממנו 2 שורות של חצאי עמודים -</span><br /><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5271410909672975090" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SSfQSxAtKvI/AAAAAAAAAgI/vPg39oXLcdM/s400/altered+canvas+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">אז מה היה לנו כאן? 3 קנווסים והרבה רעיונות. אני נהניתי!</span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-3596643696690206866?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-81506754415032570682008-11-09T09:27:00.016+02:002008-11-09T10:32:45.609+02:00<span style="font-size:130%;">מוגיתי </span><a href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574051&amp;blogcode=10133265"><span style="font-size:130%;">תייקה</span></a><span style="font-size:130%;"> אותי. (לפי שם הרשומה שלה, "מה יש לי בכיסים" אולי הייתי צריכה לומר "כייסה אותי", אבל זה לא נשמע מי יודע מה ;-)</span><br /><span style="font-size:130%;"><br /></span><br /><span style="font-size:130%;">אז הנני כאן, שופכת בפניכן את תכולת התיק שלי. כשאני משחזרת אחורה, אני חושבת שאת אף אחד מהתיקים שיש לי היום בבית לא אני קניתי. את התיק שהיה לי באוניברסיטה קניתי בעצמי, ואח"כ החלפתי אותו עם חבר. לי היה תיק כתום ולו היה אדום, וכל אחד מאיתנו חשב שהשני בחר לעצמו את התיק הכי מוצלח, אז החלפנו. זהו זה, שאר התיקים שלי הם בעיקר תיקים מאומצים שקיבלתי אחרי שמונגר, חולת התיקים, מיצתה אותם. אני חושבת שאני פשוט אף פעם לא יודעת להחליט איזה תיק אני רוצה לקנות - תיק מבד, דמוי עור, תיק גב, תיק צד, תיק גדול, תיק קטן - לא יודעת, ובסוף אני לא קונה.</span><br /><span style="font-size:130%;"><br /></span><br /><span style="font-size:130%;">התיק שאני מסתובבת איתו כיום הוא התיק הראשון שתפרתי. תפרתי אותו מקורדרוי פרחוני, אותו קורדרוי שממנו תפרתי את הקלמר מהפוסט הקודם. ללא ספק, אני מסתובבת עם התיק הזה הרבה יותר מדי זמן, והגיע הזמן לתפור לי תיק חדש. יש לי אפילו בדים מוכנים וגזורים ותיק-תק מגנטי שקניתי מיפצ'וקית, אבל שוב - אני לא מצליחה להחליט איזה תיק לתפור לעצמי. רעיונות יתקבלו בברכה. אה, כמעט שכחתי - הנה התמונה של התיק שלי:</span><br /><span style="font-size:130%;"><br /></span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5266567110572699074" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SRaa4jNw7cI/AAAAAAAAAfQ/0jeIQPIAJ7Y/s400/my+bag+1%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br /></span><span style="font-size:130%;">טוב, קשקשתי מספיק. לא התכנסנו כאן כדי לדון בתיק שלי, אלא במה שיש בו. אז הנה מבט-על, ואחריו פירוט על התכולה:</span><br /><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5266567340227157474" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SRabF6vp3eI/AAAAAAAAAfY/mrAhGdnE9zI/s400/my+bag+2+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /></span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">ויש גם כמה קלוז-אפים, למקרה שתהיתם מה זה מה -<br /><br /></span><div></div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5266567486625577074" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SRabOcHweHI/AAAAAAAAAfg/dQiAy5rl1zY/s400/mosaic498154.jpg" border="0" /></span> <div><span style="font-size:130%;">נתחיל ממחלקת ה"חיוניים", כאלה שאסור לזוז בלעדיהם -</span></div><div><span style="font-size:130%;">הארנק שלי (חדש, מיום שישי, תודה ששאלתם :). הארנקים שלי אף פעם לא עשויים עור. זה איזה עניין אידיאליסטי, די מטופש כנראה, כי אני בכ"ז אוכלת בשר מדי פעם, אבל לקחת פרה ולהפוך אותה לארנק או לתיק שלי? לא, תודה. צמוד לארנק - הסלולרי, שכיום נדמה שאי אפשר בלעדיו. יחד איתם הולכים הניירות של האוטו, משקפי השמש (נכון, בקופסא כסופה מסנוורת, אבל היא שומרת על המשקפיים שלי הכי טוב), ו-2 צרורות מפתחות - אחד של הבית, שכולל את המפתח הביתה, המפתח מהכניסה שלמטה, המפתח לכניסה מהחניון התת קרקעי, והשלט שפותח את השער של החניון - קצת מעיק כל המפתחות האלה, אבל החתול שקיבלתי מקינשסה, ששומר לי על אחד מהם, תמיד מעלה לי חיוך על הפנים. בנפרד - המפתח של האוטו, מקושט באוסף בלתי מוסבר של מחזיקי מפתחות: מחזיק מפתחות של סובארו (ולנו בכלל יש מיצובישי, אבל ככה זה כשיש לך אחות בסובארו), קישוט מוזר של פו הדב מחופש לבונה, שארית הפליטה של חרוזי הדולפינים שעשיתי מפימו לפני 100 שנה, וגם אחד משרינק פלסטיק שקיבלתי משוקולדי אהובתי. נוסף על כל אלה מחובר לשם גם הדיסק און קי שלי.</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-size:130%;">ונעבור למחלקת בית המרקחת: אלטרוקסין לטיפול בתת פעילות של בלוטת התריס, שבלעדיו חיי אינם חיים, וכמה טבליות מציצה לגרון, למקרה הצורך. יש גם כמה טישו'ס מקופלים (יד ראשונה במצב טוב מרופא ;) לימי הנזלת הבלתי נלאים. תזכורת לעצמי #1: לקנות חבילות טישו קטנות לתיק. </span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">עד כאן הדברים ההגיוניים, פחות או יותר. מכאן אלו דברים שנאספו אל תוך התיק במשך הזמן - פנקס, למקרה שארצה לכתוב משהו. 2 עטים, שיהיה לי במה לכתוב. אחד נמצא בתוך התיק ואחד בכיס הקדמי, שתהיה לי אליו גישה מהירה. ארנקון לכרטיסי ביקור שתפרתי לעצמי, תג עובד, נגן MP3 עם כבל הטעינה שלו, שנשאר שם עוד מהימים שבהם הייתי נוסעת באוטובוס לעבודה (תזכורת לעצמי #2: להוציא אותו משם, שלא יילך לאיבוד), כמה גומיות וסיכת שיער למקרה ש... שמה? שנועה תאבד את שלה?? בין כה וכה רבע שעה אחרי שאני אוספת לה את השיער היא פרועה לחלוטין. ככה זה כשיש לילדה שלך שיער חלקלק שהגומיות מחליקות ממנו... ליפסטיק, אלוהים יודע למה, אני כמעט לא מתאפרת, מוצץ שנשאר שם מימי הגמילה של נועה. החזקתי אותו אצלי בתיק כדי שאם לילה אחד היא ממש ממש תישבר יהיה לנו מוצץ לתת לה. היא לא נשברה. (תזכורת לעצמי #3: תזרקי אותו כבר, יא פולניה...).</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">מה נשאר? מחלקת הניירת, הדלה הפעם - דו"ח שצריך לטפל בו (מחכה לתשובה על הבקשה שלי להמיר אותו לדו"ח אזהרה), והזמנה לחתונה שצריך לתלות בכלל על הדלת של המקרר, שלא נשכח ללכת.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">עד כאן על תכולת התיק שלי.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">ועכשיו צריך להעביר את התיוק הלאה...</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">נורא בא לי ש<a href="http://www.flickr.com/photos/mongarit">מונגר</a></span><span style="font-size:130%;"> תראה לנו מה יש לה בתיק, אבל אין לה עדיין בלוג. בסוף היא תפתח אחד, אני אומרת לכם. גם פליקר היא לא רצתה בהתחלה... מונגר - עד שתפתחי לעצמך בלוג, את מוזמנת להתארח פה ולכתוב לנו על התיק שלך.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">וכדי לא לעשות לעצמי פאדיחות ולתייק בנות שכבר תויקו, אני פשוט מזמינה את כל מי שרוצה לשפוך את תכולת התיק שלה ולספר לנו על זה.</span></div><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-8150675441503257068?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-13208113285431943972008-11-01T12:32:00.008+02:002008-11-03T18:19:40.767+02:00<div><span style="font-size:130%;">ביום חמישי האחרון נערך מפגש פורום אומנות שימושית של Ynet, שאותו אני מנהלת. קרן (פרפרים) נרתמה לעזרה וערכה רישום של המגיעות. גם נטע (כסלו) נרתמה למשימה ותיאמה בין הבנות שהביאו כיבוד משובח ביותר - ולשתיהן מגיעות מחיאות כפיים סוערות על הארגון המושלם!</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">המפגש הפעם, בניגוד למפגשים קודמים, היה קטן. היינו כ-25 בנות, ונסיך אחד שהגיע להופעת אורח (הבן המתוק של קושקוש). נוצרה אווירה מאוד אינטימית וכיפית, ובזכות הרוח שנשבה על "קצינת הבידור" שלנו, קינשסה, התגלגלנו כולנו מצחוק לתוך הלילה. אפילו מזג האוויר התחשב בנו, ורק לאחר שאחרונת המשתתפות עזבה התחיל לרדת גשם הזלעפות שחיכה בסבלנות עד שנתפזר.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">במפגש נערך כמיטב המסורת משחק החלפת המתנות. במפגשים קודמים, בשל כמות גדולה של משתתפות, המשחק נערך כהגרלה כך שבכל פעם מגרילים 2 פתקים והבנות שהוגרלו מחליפות ביניהן מתנות. במפגש הזה חזרנו לשיטת השרשרת - הראשונה שולפת פתק, נותנת את המתנה שלה למי שעלתה בגורל ששולפת פתק נוסף, וכן הלאה... הפעם המשחק קיבל תוספת קטנה, כאשר מי ששלפה פתק היתה צריכה לתאר את זו שעלתה בגורל, במקום סתם להקריא את שמה.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">לאחר שעניתי לתיאור "מיאו" קיבלתי מ-d.ettinger </span><a href="http://www.flickr.com/photos/ruthi_gal/2976703391/"><span style="font-size:130%;">זר קשרי בדים</span></a><span style="font-size:130%;"> מקסים. המתנה שאני הכנתי היתה קלמר נפוח עם רוכסן, מבד קורדרוי פרחוני, שתפרתי לפי ההדרכה המצויינת הזו - </span><a href="http://dragoknit.blogspot.com/2007/02/box-bag-tutorial.html"><span style="font-size:130%;">http://dragoknit.blogspot.com/2007/02/box-bag-tutorial.html</span></a><span style="font-size:130%;"> . גם הבד החיצוני וגם הבד הפנימי (ורוד) גוהצו על פליזלין, כדי לתת לקלמר מעט קשיחות. שרוני, מלכת הכרטיסים, קיבלה אותו, וכבר אמרה לי שהיא שמחה שיהיה לקרופ-א-דייל שלה בית חדש.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5263643970523758210" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SQw4TZ8x_oI/AAAAAAAAAfA/k9Vt55J1J28/s400/Flower+zipper+box+bag+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /></span><br /><div></div><br /><div><span style="font-size:130%;">לסיכום - היה נעים, טעים, מצחיק, כל מה שיכולתי לבקש ממפגש כזה.</span></div><br /><div><span style="font-size:130%;"></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-1320811328543194397?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com8tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-59440271552126592312008-11-01T11:02:00.012+02:002008-11-01T12:31:54.546+02:00<span style="font-size:130%;">כפי שפרסמתי ב</span><a href="http://hatuli.blogspot.com/2008/10/1.html"><span style="font-size:130%;">פוסט מוקדם יותר</span></a><span style="font-size:130%;">, נרשמתי לסדרת החלפות בסוואפ בוט שבסופן ייווצר ספר שמן של דיסני, שכל 5 דפים בו יהיו בנושא אחר. בסוף אותו פוסט כתבתי שההחלפה הבאה היא בנושא הנסיכות של דיסני, והיו לי הרבה התלבטויות האם להרשם אליה בכלל. ראשית, מעבר הדירה - לא הייתי בטוחה שאספיק לפרוק את חדר העבודה בזמן כדי להכין 5 עמודים לספר. שנית, בתור אמא לילדה ורודה בת 4, אתם יכולים לתאר לעצמכם שהנסיכות האלה... ובכן... נמאסו עלי קצת (בלשון המעטה ;-)).</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">בסופו של דבר החלטתי להירשם בכל זאת. היה לי חודש שלם לפרוק את חדר העבודה, והדפים האלה לא מצריכים יותר מ-2 ערבים אינטנסיביים. באשר לזה שנמאס לי מהנסיכות - בכל זאת הן לוקחות חלק נכבד בסרטי דיסני, ולהתעלם מהן יהיה טיפשי מצידי. ובכן - עוד אתגר יצא לדרך.</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">הפעם, בשל אופי ההחלפה הדפים יצאו "נקיים" יותר בעיצוב שלהם. לא רציתי להשתמש בתמונות מן המוכן, ולכן השתמשתי בדפי צביעה שנצבעו באקוורלים. כמובן שיש עוד מה לשפר בצביעה שלי, אבל ללא ספק המכחולים שמכילים מים בידית שלהם עשו את העבודה להרבה יותר נוחה ובטוחה.</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">הדף הראשון - היפהפיה הנרדמת. לאחר שהמכשפה הטילה עליה את הכישוף, הפיות הטובות לקחו אותו לגור איתן ביער, וכדי שלא יזהו אותה קראו לה Rose - ורד הבר. את הורד (ועוד כמה תוספים שתראו בהמשך) קיבלתי ממונגר אהובתי, שתמיד מצילה אותי עם אקססוריס שלא חשבתי לקנות.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5263631376585689682" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SQws2V39ilI/AAAAAAAAAeY/98pvC5Yxlw4/s400/Princesses1+-+Rose+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /> </span><br /><span style="font-size:130%;">הדף השני - שלגיה. בציור המקורי היא החזיקה ציפור כחולה. אני החלפתי את הציפור בצ'יפבורד פייזלי שנקנה בביג דיל. את הסרט בתחתית קיבלתי בהחלפת סרטים בסוואפ בוט, והוא התחבר לי בגלל השלג כמובן.</span><br /><span style="font-size:130%;"><br /></span><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5263631668228100594" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SQwtHUU7kfI/AAAAAAAAAeg/qw4UHi_aDxY/s400/Princesses2+-+Snowwhite+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />בדף השלישי היתה לי בעיה. היה לי דף צביעה שצבעתי, מוכן לעבודה, שהצלחתי ברוב כשרון ללכלך בדיו... התלבטתי אם להדפיס דף חדש ולצבוע שוב, ואז נזכרתי בחותמת גרם המדרגות שקניתי לפני כחודש מ-Beeswax ועדיין לא חנכתי. עכשיו העובדה שנועה כל כך אוהבת נסיכות השתלמה - גזרתי את סינדרלה מאחד מאלפי דפי הנסיכות שמסתובבים בבית והעמדתי אותה על גרם המדרגות. הנעל (ממונגר) והצלליות של גבר ואשה רוקדים השלימו את התמונה.<br /><br /><br /></span><p><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5263631922880266706" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SQwtWI-vQdI/AAAAAAAAAeo/m5h0atj1DIM/s400/Princesses3+-+Cinderella+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /> </span></p><p><span style="font-size:130%;">דף רביעי - בל, מ"היפה והחיה". ושוב - בעיה. גם נסיכה וגם צהובה... נו טוב, זרמתי עם הצהוב עד הסוף. כמה פרחים (כן, גם הם ממונגר), פינות מתגרדות, תיפורים מצויירים ביד ועוד דף גמור.</span></p><p><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5263632161614065714" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SQwtkCVT8DI/AAAAAAAAAew/ycRdtPbJRzU/s400/Princesses4+-+Belle+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /> </span></p><p><span style="font-size:130%;">דף חמישי ואחרון הוא עם יסמין, מ"אלאדין". כאן דף הרקע, בתכלת וחום, כבר גרם לי להרגיש יותר "בבית" (יחסית, כמובן, אנחנו בכל זאת עוסקים בנסיכות). ומכיוון שבכל זאת מדובר בנסיכה - יש כאן כמה תוספות של אבנים (מתי אשתמש בהן אם לא בדפי נסיכות??), ואת העגילים והקולר שלה נצנצתי עם מעט פרל אקס בעזרתו של עט הדבק שלי.</span></p><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5263632425161151298" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SQwtzYH1U0I/AAAAAAAAAe4/soHG4nWOn-c/s400/Princesses5+-+Jasmin+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /><br />זהו זה. מחר בבוקר הדפים ייצאו לדרכם, ואני אעבור לעשות תחקיר על סרטי פיקסאר, לטובת ההחלפה הבאה. </span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-5944027155212659231?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-20352809557062415652008-10-25T23:53:00.010+02:002008-10-26T00:45:43.526+02:00<span style="font-size:130%;">אחרי כמעט חודש של התרוצצויות בלתי נלאות, שנבעו ממעבר דירה ששולב היטב בחגים (איך הם נגמרו כל כך מהר, איך?!), החלטנו על שבת שקטה בבית. מכיוון שחדר העבודה שלי כבר כמעט מסודר לגמרי, הגעתי למסקנה שאפשר בהחלט להתחיל להוציא חומרים ולעמוד בהתחייבויות שלי בזמן, ואפילו לפני הזמן אם אפשר, כי נובמבר בפתח ויש לי כמה מתנות יום הולדת להשלים.</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">התחלתי עם הדברים הפשוטים - לאסוף 2 מעטפות עם 50 קישוטונים (כפתורים, ניטים, בראדים, צ'יפבורדים ועוד) - זה היה פשוט יחסית. נכנסתי ל-swap bot, קראתי קצת את הפרופילים של הבנות שהייתי צריכה לשלוח אליהן, וסידרתי מעטפות.</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">מעטפה שלישית גם היא היתה קלה יחסית. מישהי מתוקה מפליקר שהתנדבה לשלוח לי קוביות "שבץ נא" מעץ ביקשה בתמורה דפים מעיתונים ועטיפות של חטיפים - בעברית. שלחתי עטיפות של שוקולד פרה, שנראו לי הכי מתבקשות, ובמקום דפי עיתון מהעיתונים המדכאים, שלחתי כמה דפים ממגזינים של אוכל ומהוביתון ישן. עוד כמה תוספות, ועוד מעטפה יצאה לדרך.</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">מעטפה רביעית כבר דרשה עבודה יותר רצינית. לפני חודש שלחתי </span><a href="http://www.flickr.com/photos/michalbenhur/2860751572/"><span style="font-size:130%;">מחזיק מפתחות </span></a><span style="font-size:130%;">עשוי מדומינו, להחלפה שהתארגנה בפליקר. אחרי שבועיים קיבלתי מסר שהמעטפה הגיעה קרועה לחלוטין, ומחזיק המפתחות לא היה בתוכה. הבחורה שאליה שלחתי כתבה לי שאין צורך להכין מחזיק מפתחות אחר, אבל כמובן שהכנתי. אין דבר יותר מעצבן מלחכות להחלפה כל כך הרבה זמן ובסוף לקבל מעטפה קרועה. נייר הרקע שבו השתמשתי למחזיק המפתחות הקודם נגמר לי, אז במקומו צבעתי את הרקע בצבעי ראב און מטאליים. המצפן והכיתוב Follow your heart נשארו. הפעם הוספתי למחזיק המפתחות גם קישוטים נוספים מלבד הדומינו, והנה הוא לפניכם (שימו לב - הדיימונד גלייז היה נחמד אלי הפעם והצטלם יפה) -</span><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5261219961280828434" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SQObrf1WlBI/AAAAAAAAAeA/ZGYqNdmO7FQ/s400/Travel+Keychain+2+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /> </span><br /><span style="font-size:130%;">ואז הגעתי לאתגר שניסיתי להתחמק ממנו תקופה, אבל זמן המשלוח הולך ומתקרב. האתגר היה להחלפת ATC "תעשו עם זה משהו" ב-swap bot. נרשמנו להחלפה, ואז קיבלנו שותפים. השלב הבא היה לשלוח למי שאמורים להכין לו ATC את הכתובת שלנו, כדי שישלח לנו מעטפה עם 6 דברים שהוא היה רוצה לראות על ה-ATC שלו. השלב האחרון היה לקבל את המעטפה, להכין ATC ולשלוח אותו. אני קיבלתי מעטפה שרובה ככולה הכילה דברים מוזהבים - כפתורים מוזהבים, דיסקיות מוזהבות, חוט מוזהב, נצנצים (!!). כל מי שמכיר אותי יותר מ-5 דקות יודע שאני ממש, אבל <strong>ממש</strong> לא אוהבת זהב. למזלי היו במעטפה גם חרוזי אותיות ממש חמודים, ובין האותיות היה גם לב אחד. הלב גרם לאסימון שלי לרדת סוף סוף, והנה ה-ATC שהכנתי -</span><br /><br /><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5261220206454947490" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SQOb5xLavqI/AAAAAAAAAeI/XD1kWPJrhxM/s400/DoSomethingWithIt+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /> </span><br /><span style="font-size:130%;">האתגר הזה נתן לי רעיון - לקחת את הדברים שנשארו, להוסיף 2-3 דברים משלי, ולשלוח למי שתרצה להתנסות. מי שתקבל תכין ותשלח לי ATC עם לפחות 6 אלמנטים מתוך המעטפה, ואז יהיה תורה להוסיף למעטפה דברים ולשלוח לבאה בתור שתכין עבורה ATC, וכן הלאה... אם יש מעוניינות - השאירו כאן תגובה ונתחיל שרשרת. אני בטוחה שייצאו דברים מעניינים.</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">דבר אחרון שעשיתי היום הוא כרטיס ברכה לבוס שלי, לכבוד התאומות שנולדו לו ולאשתו לפני שבועיים. אספנו כסף כדי לקנות להם מתנה, ותנחשו ממי ביקשו לדאוג לכרטיס :-) השתמשתי בנייר בייסיק גריי שחשבתי שלעולם אני לא אעשה איתו כלום, ופתאום הוא הסתדר לי מצויין בכרטיס. חותמת של טימי, חותמת של סטאמפסמית וכמה בראדים השלימו את התמונה -</span><br /><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5261220392523556610" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; HEIGHT: 300px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SQOcEmVoZwI/AAAAAAAAAeQ/ufiNI7xTR9A/s400/Twins+card+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /></span><br /><span style="font-size:130%;">בין הכרטיסים למעטפות קיימתי הבטחה לנועה להכין עוגיות בצורת האותיות של השם שלה. חתכנו יחד "נועה", "אבא" ו"אמא", אפינו וכרסמנו להנאתנו אחר הצהריים, רדפנו קצת אחרי פצפונת, האוגרת, שהחליטה לטייל למחוזות קצת רחוקים מדי לטעמנו, ובסה"כ היה כיף פשוט להיות בבית, שסוף סוף קיבל צורה של בית, אחרי שתקופה ארוכה (מדי?) הוא נראה כמו קירות עם ארגזים.</span><br /><span style="font-size:130%;">זהו להיום. אחרי כל העבודה הזו הגיע זמן לישון.</span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-2035280955706241565?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-59066467939746756812008-10-19T09:41:00.005+02:002008-10-19T18:01:04.482+02:00<a href="http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=zikukit"><span style="font-size:130%;">זיקוקית</span></a><span style="font-size:130%;"> תייגה אותי במשחק שרשרת שנמשך כבר לא מעט זמן.<br />אלה חוקי המשחק:<br />1) שים לינק לבלוג של מי שתייג אותך ופרט את החוקים ברשומה בבלוג שלך.<br />2) שתף את הקוראים ב-7 עובדות אודות עצמך - תיכף אעשה את זה.<br />3) תייג 7 אנשים בסוף הרשומה ע"י השארת שמם ולינקים לבלוגים שלהם - גם זה יגיע בהמשך.<br />4) הודע לאנשים שתייגת ע"י מתן תגובה בבלוג שלהם - מייד אחרי שאסיים את הפוסט הזה.<br /><br />7 עובדות על עצמי שעדיין לא כולם יודעים... נדמה שזה קל, אבל זה לא פשוט. היום, כשלכל אחד יש בלוג, פליקר, קומונה ופורום משלו - נשמה שכולם יודעים כבר הכול. בואו נראה מה אצליח לדוג...<br /><br /></span><ol><li><span style="font-size:130%;">יש לי 2 קעקועים. אחד צבעוני, של עטלף וירח. עשיתי אותו בצבא, ובמחשבה שניה אולי הייתי בוחרת משהו אחר (ואולי לא...). את הקעקוע השני עשיתי כשלקחתי את אחותי לעשות קעקוע משלה. היא ציירה על עצמה פרפר, ואני ציירתי על עצמי פיה בשחור-לבן (שחור-עור יותר נכון חחחחח). הציור של הפיה היה בלי פרצוף, וממש חששתי שהמקעקע לא יצייר אותה יפה. הוא עשה עבודה טובה, ואני עדיין אוהבת מאוד את הפיה שלי. גם נועה אוהבת אותה, והיא חושבת שלגעת בקעקוע זה אחד הדברים הכי מרגשים בעולם.</span></li><li><span style="font-size:130%;">כשהייתי בהריון עם נועה הכינוי שלה היה "פועה". במשך כל ההריון אמא שלי היתה בהיסטריה שאני אקרא לה ככה (עד היום לא ברור לי למה ההיסטריה. אני חושבת שפועה זה שם יפה. למרות זאת כשנועה נולדה היא פשוט נראתה כמו נועה). כשנועה נולדה אחיו הקטן של בעלי קנה לה בובה של פועה דב, ובעברית - פו הדב :-)</span></li><li><span style="font-size:130%;">את רני הכרתי כשלמדתי באוניברטיסת בן גוריון. אחת הדירות הראשונות שראיתי היתה שלו ושל מי שהיתה אז חברה שלו. הם חיפשו צלע שלישית לדירה וסירבתי (ללכת לגור עם זוג? מה, השתגעתי??) בסופו של דבר גרתי בבית שממול. עד תחילת שנת הלימודים רני הספיק להיפרד מאותה חברה. נפגשנו כמה פעמים באוניברסיטה, ואז הוא הזמין את עצמו בתירוץ הקלוש שנגמר לו החלב והוא מת לקפה (השעה היתה 17:00 אחה"צ והמכולת שמתחת לבית (!) היתה פתוחה...). השאר הוא היסטוריה.</span></li><li><span style="font-size:130%;">למרות שאני בלאגניסטית בנשמתי, במקומות העבודה שבהם עבדתי בטוחים שאני אחד האנשים הכי מסודרים בעולם. לא ברור לי איך זה קרה.</span></li><li><span style="font-size:130%;">למרות שהכינוי שלי הוא "חתולי" ואני מתה על חתולים, מעולם לא גידלתי חתול. דגים, אוגרים וגם ארנבות - אותם גידלתי בשפע. היום יש לנו בבית דגים (כמה גופים שאנחנו קוראים להם "דגים" ודק מנקה שאנחנו קוראים לו "שמשון") ואוגרת (שקוראים לה "פצפונת"). (אין "אנטון". אוגרת אחת בבית זה מספיק.)</span></li><li><span style="font-size:130%;">אחת השריטות הכי עמוקות שלי קשורה לאוכל: אני שונאת שמרטיבים לי את האוכל. אני מאלה שמסוגלים להחליף צלחת אם הרוטב של הבשר נגע לי בקצה של האורז. לשריטה הזו יש כמה יוצאים מן הכלל - אם יש רוטב בשר עסיסי אני לא אתנגד שהוא יהיה דווקא על הפירה שלי (אבל בשום אופן לא על האורז!!), והעוגיות האהובות עלי הן הביסקוטי שאורית מכינה לי, שאותן אני דווקא מאוד אוהבת להרטיב בקפה או בתה.</span></li><li><span style="font-size:130%;">למרות שאני חברה בפורום אומנות שימושית ב-Ynet כבר 4 שנים וחצי, ומנהלת אותו כשנתיים וחצי, אני עדיין מרגישה שם "חדשה" לפעמים, בעיקר ליד ה"ותיקות" ה"אמיתיות", אלה שהיו שם מהיום הראשון.</span></li></ol><p><span style="font-size:130%;">ועכשיו הגיע הזמן לתייג בלוגים אחרים. נדמה שכבר כולם תייגו את כולם, אז אני אנסה לבחור כאלה שלא זכור לי שתייגו אותם -</span></p><ul><li><span style="font-size:130%;">ממלכת הכרטיסים של </span><a href="http://sharon-crafts.blogspot.com/"><span style="font-size:130%;">שרון</span></a><span style="font-size:130%;">.</span></li><li><span style="font-size:130%;">באלה הידיים של </span><a href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574051"><span style="font-size:130%;">mogit</span></a><span style="font-size:130%;">.</span></li><li><span style="font-size:130%;">עיצובים בצבעים של </span><a href="http://ililziv.blogspot.com/"><span style="font-size:130%;">אילאיל זיו</span></a><span style="font-size:130%;">.</span></li><li><span style="font-size:130%;">עבודת היד של </span><a href="http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=hadarb"><span style="font-size:130%;">hadarling</span></a><span style="font-size:130%;">.</span></li><li><span style="font-size:130%;">תמונת הראי של </span><a href="http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=daillyg"><span style="font-size:130%;">דיילי</span></a><span style="font-size:130%;">.</span></li><li><span style="font-size:130%;">"תהיו אתם" של </span><a href="http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=beeu"><span style="font-size:130%;">דבורה</span></a><span style="font-size:130%;">.</span></li><li><span style="font-size:130%;">ו.... זהו. אני חושבת שכולם כבר תייגו את כולם, לא? אז אני מאמצת את הרעיון של חגית, ומזמינה את כל מי שרוצה להשתתף לתייג את עצמה ולספר על עצמה דברים מעניינים.</span></li></ul><p><span style="font-size:130%;"></span></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-5906646793974675681?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-35156015141034406522008-10-17T21:05:00.004+02:002008-10-19T09:27:05.331+02:00<span style="font-size:130%;">אני תולעת ספרים, תמיד הייתי. אין כמעט דברים שגורמים לי אושר כמו לפתוח ספר חדש ולשקוע לתוכו. מדי פעם אני גם נתקלת בספרים שבאמת באמת נוגעים לי אי שם, במיתרים הכי חבויים. לפעמים קל לי להסביר למה - כשמדובר בספר עם אמירות חשובות, עם תובנות עמוקות. לפעמים יותר קשה להסביר. במקרה של הספר "והיום איננו כלה" מאת צ'ינגיס אייטמטוב יותר קשה להסביר. לכאורה זה ספר שלא קורה בו כלום. הוא מספר את קורותיו של אדם שחי בעיירה נידחת אי שם בערבה המושלגת של קזחסטן. העיירה מונה 8 בתים, 8 משפחות. כל הייעוד של קיומה הוא להסיט את פסי הרכבת העוברים ליד העיירה פעמיים ביום. פעם להסיט, ופעם להחזיר חזרה, זה הכול. את המים הם שואבים מבאר שנמצאת במרחק יום רכיבה (אולי אפילו יותר, אל תתפסו אותי במילה). הציוויליזציה היא מהם והלאה - אין לה שריד בעיירה הזו. בניגוד מוחלט לשממה הזו, לא רחוק משם, נמצא בסיס צבאי סודי ביותר ובו שיאי הטכנולוגיה - אנרגיה גרעינית ומה לא. נשמע כמו הספר המושלם להירדם איתו, לא? אז זהו, שלא. זה ספר מרתק, שקראתי כמעט בנשימה אחת.</span><br /><div><span style="font-size:130%;">כשבקומונה "פרידה ונומה" התפרסמה החלפה של סימניה והמלצה לספר, ידעתי שזה הספר שאני אמליץ עליו. אחרי כמה ימים של התלבטויות, הגיעה גם הסימניה. הנטיה הטבעית היתה לעשות אותה שופעת אלמנטים, אבל הפרקטיות קבעה שהיא חייבת להישאר שטוחה, על מנת לא לפגוע בספר שאותו היא מסמנת. שלפתי דפים מסט של פרובו קראפט שאני מאוד אוהבת, ראב און של דייזי D, ראב אונים של תיפורים, ואחת החותמות האהובות עלי, מתוך סט של CD. לקינוח, איך אפשר בלי קצת צמר שעיר, והסימניה נשלחה באהבה יחד עם ההמלצה.</span></div><div><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5258203952964218530" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SPjkotT8rqI/AAAAAAAAAd4/ftHe9CN_HOc/s400/bookmark+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /></span></div><br /><div><span style="font-size:130%;">וזו גם הזדמנות להודות לזהבית של מעיין על סימניות שהגיעו (כך מסתבר) בדיוור ישיר, היישר אל תיבת הדואר שלי.</span></div><br /><div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-3515601514103440652?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com8tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-30272109513310996502008-10-15T01:01:00.019+02:002008-10-22T10:02:08.358+02:00<span style="font-size:130%;">לאחרונה נערך דיון <a href="http://www.ynet.co.il/artforum">בפורום אומנות שימושית ב-Ynet</a> על חותמות: מה עדיף - גומי או סיליקון, מודבקות לעץ או לא מודבקות, מה הכי שימושי, מה פחות שימושי. הבלוגריות שבחבורה החליטו לכתוב פוסטים על החותמות האהובות עליהן, והנה הפוסט שלי.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">אני עדיין זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי חותמת, ואיך עובדים עם חותמות. זה מייד הקסים אותי, וידעתי שלא ירחק היום ויהיו גם לי חותמות, והרבה.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">כיום החותמות שלי תופסות קופסת נעליים ועוד קופסא שטוחה יותר, אבל מתחיל להיות להן צפוף ;-)</span><br /><span style="font-size:130%;"></span><br /><span style="font-size:130%;">החותמת שאני הכי הכי אוהבת, היא חותמת עם טקסט בלטינית. אני מאוד אוהבת לעבוד איתה ב-ATC ובעבודות "מאולתרות".</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">הנה דוגמא ל-ATC שעשיתי עם החותמת הזו -</span><br /><br /><br /><p><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5257158151370717650" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SPUtfCyAOdI/AAAAAAAAAc0/ZsWahe-AUZw/s400/ATC+altered+puzzle+piece+%5B800x600%5D.JPG" border="0" /> </p><p><span style="font-size:130%;">וגם אינצ'ונים -</span><br /><br /><br /></p><p><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5257158347563946754" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SPUtqdqHUwI/AAAAAAAAAc8/6yGhWBe7a6o/s400/inch+squares+face+2+%5B800x600%5D.JPG" border="0" /><br /><span style="font-size:130%;">סט חותמות מאוד שימושי, גם הוא עם טקסטים, הוא Say it with flair של Stampsmith. יש בו אמרות שמתאימות לכל אירוע. הנה דוגמא לשימוש בו -</span><br /><br /><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5257158512073249794" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SPUt0CgMFAI/AAAAAAAAAdE/dYxRm5J9w30/s400/bday+take+time+%5B800x600%5D.JPG" border="0" /><br /><span style="font-size:130%;">ואיך אפשר לכתוב על חותמות טקסטים מבלי להזכיר את סט החותמות של 7 Gypsies שבטח כבר כולן רכשו ב"ביג דיל"... הכנתי איתו כמה דברים אבל, תאמינו או לא, לא צילמתי...</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">חותמות נוספות שאני מאוד אוהבת הן חותמות הסלסולים. הן מתאימות הרבה פעמים כדי למלא משהו חסר, ולתת עוד טאץ'. הנה דוגמא לשימוש בסלסולים -</span><br /><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5257158691852395250" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SPUt-gO4IvI/AAAAAAAAAdM/7JVfgKuQDog/s400/wedding+stripes+%5B800x600%5D.JPG" border="0" /><br /><span style="font-size:130%;">חותמות מסוג אחר לגמרי שאני מאוד מאוד אוהבת, הן חותמות שמתאימות יותר לתחום המטופל, חותמות קולאז' וכו'. יש לי את הסט Time 2 fly של Uptown design company. יש בו חותמות מאוד מגוונות, ואני מוצאת את עצמי משתמשת בו המון.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">הנה דוגמא לדקו עם הפרצוף המכונף -</span><br /></p><p><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5257158902872247410" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SPUuKyV7jHI/AAAAAAAAAdU/LpxaGBt9dh0/s400/BizzareAndInteresting+%5B800x600%5D.JPG" border="0" /> </p><p><span style="font-size:130%;">והנה דוגמא לתמונה תלת מימדית עם חותמת הקולאז' מהסט הזה -</span></p><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5257159251031690018" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SPUufDVnCyI/AAAAAAAAAdc/r85nEoqr6cM/s400/Time+Collage+Picture+%5B800x600%5D.JPG" border="0" /><br /><p><span style="font-size:130%;">חותמת אחרונה ממש אהובה, היא חותמת "אופליה" של Stampsmith. אני כל כך אוהבת אותה, שקניתי גם את הגדולה וגם את הקטנה. אני מחתימה אותה מאחורי כרטיסים שאני עושה, ממש ליד החתימה, והנה דוגמא לכרטיס שעשיתי איתה -</span></p><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5257160909611210322" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SPUv_mByFlI/AAAAAAAAAds/oo_4pj00yD0/s400/medieval+ophelia+%5B800x600%5D.JPG" border="0" /><br /><p><span style="font-size:130%;">הרקע לכרטיס, אגב, גם הוא מוחתם, מסט ימי הביניים של... Stampsmith (אז עשיתי שם קניה קצת גדולה... אז מה...). זה סט שמורכב מריבועים-ריבועים, והוא מעולה ליצור רקעים, רק שקצת קשה לעבוד איתו, מכיוון שחייבים לדייק. אם הייתם יודעים כמה דפים זרקתי לפני שהגעתי לתוצאת רקע סבירה, הייתם מגישים מייד תלונה לגרינפיס על זיהום הסביבה...</span></p><p><span style="font-size:130%;">עשיתי לאחרונה קניה די מרשימה ב-beeswax, אבל בגלל מעבר הדירה המהיר שעבר עלי לא הספקתי עדיין להדביק אותן על קאפה, ובטח שלא להשתמש בהן. אני יכולה רק לציין שיש ביניהן את חותמת הרקע עם המעויינים, ג'וקר שעומד על הידיים, מפתחות ומנעול, רצפת אבן, מדרגות ופנס רחוב.</span></p><p><span style="font-size:130%;">יש לי עוד הרבה חותמות אהובות (Giggle של טים הולץ, Travel של CD), אבל אלו שהזכרתי הן הכי שימושיות, לפחות בשלב זה של חיי.</span></p><p><span style="font-size:130%;">חותמות שפעם קניתי והיום כבר כמעט ולא משתמשת בהן -</span></p><ul><li><span style="font-size:130%;">חותמת בורדר של עלים. זו חותמת כשקניתי בתקופת העלים שלי, ולא תיארתי לעצמי עד כמה היא ענקית (המידות שלה הן כ-4*20 ס"מ).</span></li></ul><ul><li><span style="font-size:130%;">חותמת של עלה בודד, חותמת של עץ בודד - גם אלו מתקופת העלים שלי.</span></li></ul><ul><li><span style="font-size:130%;">סט חותמות של פרחים של הרו ארטס.</span></li></ul><ul><li><span style="font-size:130%;">מס' חותמות דובונים - מעולם לא השתמשתי בהן.</span></li><br /><li><span style="font-size:130%;">סט חותמות של תיפורים וסרטים - חשבתי שאשתמש בו יותר. אולי יומן עוד יגיע...</span></li></ul><ul><li><span style="font-size:130%;">חייבת לציין שיש לי גם כמה חותמות "תמונה" של Stampsmith, אבל בגלל הקושי שיש בהחתמה שלהן (לי הן עובדות הכי טוב עם דיו Dye על נייר פוטו מבריק), אני משתמשת בהן לעיתים נדירות יחסית.</span></li></ul><p><span style="font-size:130%;">ואם בחותמות עסקינן, אי אפשר בלי סוגי הדיו החביבים עלי -</span></p><ul><li><span style="font-size:130%;">סטאזון שחור וחום כהה - מחתימים הכי יפה, הכי נקי, על כל דבר כמעט.</span></li></ul><ul><li><span style="font-size:130%;">דיו דיסטרס - ליישון קצוות או יישון הנייר כולו.</span></li></ul><ul><li><span style="font-size:130%;">דיו Dye בצבע חום כהה של חברת Memories - הגוון שלו פשוט עושה לי את זה.</span></li><br /><li><span style="font-size:130%;">כמה קוביות של דיו פיגמנטי, כשצריך קצת צבע בחיים.</span></li></ul><p><span style="font-size:130%;">רגע לפני סיום, wish list שלי בכל מה שנוגע לחותמות -</span></p><ul><li><span style="font-size:130%;">חותמות של אליס בארץ הפלאות (רצוי גם של הכובען המטורף).</span></li><li><span style="font-size:130%;">חותמות של <a href="http://www.teeshamoore.com/zettiology_april_05_supplement.htm">Teesha Moore</a> המדהימה (לפחות אחת הילדות ואחד ה"בתים").</span></li></ul><p><span style="font-size:130%;">זהו פחות או יותר המניפסט שלי על חותמות. הנה עוד פוסטים שנכתבו בנושא. (במידה ועוד מישהי כתבה פוסט, אנא שימו קישור בתגובות, ואוסיף).</span></p><p><span style="font-size:130%;"><a href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=561504">משחק מילים</a>, <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1347321">זיקוקית</a>, <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1347223">פרפרים</a>, <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1347512">עלמה</a>, <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1347555">יאמה</a>, <a href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=590887&amp;blogcode=10037416">קינשסה</a>, <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1347711">הילה</a>, <a href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=408281&amp;blogcode=10046391">נתנאלה</a>, <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1349773">מור</a>, <a href="http://sharon-crafts.blogspot.com/2008/10/blog-post_17.html">שרון</a>, <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1349830">הדרלינג</a>, <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1347801">הגריטה</a>, <a href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=574051&amp;blogcode=10037035">mogit</a>, <a href="http://ililziv.blogspot.com/2008/10/blog-post.html">אילאיל</a>, <a href="http://bentovanat.blogspot.com/2008/10/blog-post_17.html">ענת בנטוב</a>, <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1350224">דיילי</a>, <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1350709">ברקי</a> (שהתארחה אצל מור).</span></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-3027210951331099650?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com12tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-60926291164154673542008-10-11T00:00:00.017+02:002008-10-11T00:36:26.933+02:00<span style="font-size:130%;">לפני כחודשיים התפרסמה בסוואפ בוט אחת ההחלפות הכי גרנדיוזיות שראיתי - החלפת ספר שמן של דיסני. ההחלפה מתחלקת ל-7 החלפות, כאשר בכל החלפה מכינים 5 דפים לספר שמן בנושא מסויים מתוך עולמו של וולט דיסני. כל החלפה נמשכת חודש, ובסוף כל ההחלפות, במידה ומשתתפים בכולן, מקבלים בעצם ספר שמן שיהיה שמן מאוד, ויכיל 35 דפים בנושא דיסני.<br /></span><br /><span style="font-size:130%;">הנושא של ההחלפה הראשונה היה 5 המופלאים - מיקי מאוס, מיני מאוס, דונלד דאק, גופי ופלוטו. מסתבר שאני בחורה נוסטלגית, כי לא התלבטתי הרבה לפני שהחלטתי ללכת על התמונות היותר מוקדמות של החמישה, כמובן בתוספת רקע "מיושן" שיתאים להן. יש כאן הרבה עבודה עם העתקת תמונה באמצעות טוש בלנדר, ה"חבר" הטוב ביותר שלי, דיו דיסטרס בצבע Tea Dye כמובן מככב, וכמוהו גם אחד הפונטים האהובים עלי, mom's typewritter.</span><br /><br /><span style="font-size:130%;">את הדפים של מיקי ומיני הכנתי ראשונים, וכבר הראיתי בפוסט בבלוג הישן שלי, אבל אחרי שסיימתי להכין את כל 5 הדפים, התחשק לי להשתמש בצמר שעיר, כך שגם 2 הדפים הראשונים קיבלו תוספת צמר. אחרי הכול - בשביל מה הוא נקרא ספר שמן אם אי אפשר להכניס לדפים שלו קצת צמר שאני כל כך אוהבת?<br /></span><br /><span style="font-size:130%;">אז הנה הדפים שלי להחלפה הראשונה של הספר השמן.<br /></span><br /><span style="font-size:130%;">ראשון, מיקי מאוס -</span><br /><p><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5255652509138402706" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SO_UHIYVvZI/AAAAAAAAAcE/migTF688crc/s400/1-Fab5-1-Mickey+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /> </span></p><p><span style="font-size:130%;">שניה, מיני מאוס -</span></p><p><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5255652942741016866" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SO_UgXrQkSI/AAAAAAAAAcM/lU9o0MTDMLk/s400/1-Fab5-2-Minnie+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /> </span></p><p><span style="font-size:130%;">שלישי - דונלד דאק -</span><br /><br /></p><p><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5255653194925935362" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SO_UvDI1CwI/AAAAAAAAAcU/2V8yRto6ks4/s400/1-Fab5-3-Donald+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /> </span><span style="font-size:130%;">רביעי - גופי -</span><br /><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5255653459003978690" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SO_U-a58M8I/AAAAAAAAAcc/Pt-9ngVHTjU/s400/1-Fab5-4-Goofy+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /> </span><span style="font-size:130%;">וחמישי - פלוטו -</span><br /><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5255653701588704322" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SO_VMimpXEI/AAAAAAAAAck/XZZtVFCXreg/s400/1-Fab5-5-Pluto1+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /> </span><span style="font-size:130%;">ה"חוברת" הקטנה שעשיתי בדף של פלוטו נפתחת, ומתחתיה מופיעה שוב הדמות של פלוטו -</span><br /><br /><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5255653918346531170" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SO_VZKFvUWI/AAAAAAAAAcs/kLOKP1oDu_8/s400/1-Fab5-5-Pluto2+%5B1024x768%5D.JPG" border="0" /></span><br /><span style="font-size:130%;">ההחלפה השניה של הספר השמן היא בנושא נסיכות. הפעם נוכל להכין את אותו דף, מכיוון שדפי הנסיכות "נוסעים" לבתים שונים. בהתחלה כמעט שפרשתי ממנה, גם בגלל שאני לא מתה (בלשון המעטה...) על הנסיכות של דיסני (יש גבול לקיטש ;-)), וגם בגלל שעברנו דירה וכל החומרים שלי עדיין ארוזים. בסופו של דבר החלטתי להישאר בהחלפה הזו, גם כי לא משנה מה אעשה, הנסיכות הן חלק בלתי נפרד מדיסני, וגם כדי לאתגר את עצמי קצת, לא לברוח כשנעשה קצת קשה...<br /></span><span style="font-size:130%;"></span></p><p><span style="font-size:130%;">אני מניחה שייקח עוד שבוע עד שנפרוק את חדר העבודה, ואז העבודה על הנסיכות תיכנס להילוך גבוה. כפי הנראה, בגלל קוצר הזמן שיישאר לי, אני אלך על עיצוב מאוד דומה ל-5 הדפים. סביר להניח שיהיו שינויים קלים בין דף לדף, כי תמיד נורא קשה לי לעשות 2 דברים זהים לחלוטין. </span></p><p><span style="font-size:130%;">מעניין לדעת אם אני אחזיק מעמד לאורך כל 7 ההחלפות... ימים יגידו... </span></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-6092629116415467354?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-5465655136529376345.post-1499172145123976542008-09-27T19:50:00.013+03:002008-10-11T00:33:30.604+02:00<span style="font-family:georgia;font-size:130%;">לפני כמה חודשים החלטתי שהגיע הזמן לפתוח בלוג, ואכן פתחתי בלוג. היו בו דברים קטנים שעצבנו אותי, אבל חשבתי שאני אסתדר איתם. היום החלטתי שאין סיבה להסתדר איתם, וחיפשתי לי בית חדש לאחסן בו את ההגיגים שלי. נקווה שהפעם ה"רומן" שלי עם הבלוג ישרוד זמן רב יותר.<br /></span><div><div><div><div><div><br /><div><span style="font-family:georgia;font-size:130%;">ראש השנה ממש בפתח, ולמרות הלחץ והעומס, הצלחתי לעשות כמה פרוייקטים שמאוד רציתי להספיק.</span></div><div><br /><span style="font-family:georgia;font-size:130%;">הפרוייקט הראשון הוא החלפת ראש השנה, שארגנה כסלו בפורום אומנות שימושית ב-Ynet. הכוונה היתה להחלפה של משהו קטן, שיפתח לנו את השנה עם קצת תשומת לב, ויחד איתו, איך לא, כרטיס ברכה לראש השנה. את ההחלפה שלי שלחתי מעבר לאוקיינוס, לנועל'ה, וזה מה ששלחתי:<br /></span></div><div><span style="font-family:georgia;font-size:130%;">תפוח קטן שזור מחרוזים, שישמש כעדיפון -</span></div><div><span style="font-family:georgia;font-size:130%;"></span></div><br /><br /><div><span style="font-family:georgia;font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5250747222276923522" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SN5mx20vYII/AAAAAAAAAbA/0BCuBSvc000/s320/Apple+phone+hanger+%5B800x600%5D.JPG" border="0" /> </span></div><br /><div><span style="font-family:georgia;font-size:130%;">תפוח נוסף, סרוג, שישמש כמחזיק מפתחות -</span></div><br /><br /><div><span style="font-family:georgia;font-size:130%;"></span></div><span style="font-family:georgia;font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5250748644469875730" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SN5oEo59pBI/AAAAAAAAAbI/bCH5Ifc4zkU/s320/Apple+keychain+%5B800x600%5D.JPG" border="0" /></span></div><div><span style="font-family:georgia;font-size:130%;"></span></div><br /><div><span style="font-family:georgia;font-size:130%;">ואת שניהם ליווה כמובן כרטיס ברכה -</span></div><br /><br /><div><span style="font-family:georgia;font-size:130%;"></span></div><span style="font-family:georgia;font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5250749289515350386" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SN5oqL4yeXI/AAAAAAAAAbQ/zqDAvmKs4KA/s320/Shana+tova1+%5B800x600%5D.JPG" border="0" /><br /></span><div><span style="font-family:georgia;font-size:130%;">דבר נוסף שרציתי להספיק, הוא להכין כרטיסי שנה טובה לכמה חברות טובות. כבר הרבה נכתב על זה שבעידן ה-SMS והאימייל, אנחנו מקבלים לתיבת הדואר הרגילה שלנו כמעט אך ורק חשבונות ופרסומות. אני חושבת שאין כמו לקבל כרטיס ברכה אמיתי ומוחשי. ישבתי יחד עם אורית, אחותי, והכנו יחד , בסרט נע, כרטיסים לחברות הטובות שלנו -</span></div><div><span style="font-family:georgia;font-size:130%;"></span></div><span style="font-family:georgia;font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5250751307442204322" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SN5qfpQCrqI/AAAAAAAAAbY/6Aq4DdIotco/s320/shana+tova2+%5B800x600%5D.JPG" border="0" /><br /></span><div><span style="font-family:georgia;font-size:130%;">פרוייקט אחרון שבאמת חשבתי שלא אספיק, הוא להכין משהו קטן עם תשומת לב לחברים בעבודה. לא מזמן החלפתי מקום עבודה, והחמימות שהתקבלתי בה שם, לא יכולה להחליף שום דבר. במשך הרבה מאוד זמן הרגשתי פשוט רע כשקמתי בבוקר וידעתי שבעוד שעה אני אגיע לעבודה, ובמקום החדש, לפחות עד עכשיו, זה לא קורה. פשוט כיף לי להגיע לשם בבוקר. אתמול היו לי שעתיים פנויות, ושוב, בשיטת הסרט הנע, הכנתי 50 כרטיסי "שנה טובה ומתוקה", לפי ההדרכה של זיקוקית המקסימה. ואין דבר יותר מתאים לאחל שנה טובה ו<strong>מתוקה</strong> מאשר... סוכריות כמובן. אז הנה צילום של מדגם מהנבחרת, הכוללת 25 כרטיסים -</span></div><br /><br /><div><span style="font-family:georgia;font-size:130%;"></span></div><span style="font-family:georgia;font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5250751573944318130" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_Q-X-4kJFRg4/SN5qvKDGOLI/AAAAAAAAAbg/Ac31V2XhSts/s320/shana+tova3+%5B800x600%5D.JPG" border="0" /><br /></span><div></div><div><span style="font-family:georgia;font-size:130%;">ובנימה אופטימית זו נאחל שנה טובה ומתוקה לכל עמישראל :-)<br /></span></div><div><br /><br /><br /><span style="font-family:georgia;font-size:130%;"></span></div><div><span style="font-family:georgia;font-size:130%;"></span></div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/5465655136529376345-149917214512397654?l=hatuli.blogspot.com' alt='' /></div>Hatulihttp://www.blogger.com/profile/02234895738238827765noreply@blogger.com9