כבר הרבה מאוד זמן שלא הכנתי ATC. החלפת ה-ATC האחרונה שהשתתפתי בה היתה בנובמבר 2008, בהחלט הרבה זמן. אז מרוב געגועים פתחתי בפורום אומנות שימושית Ynet החלפת ATC אתגר, שבה כל משתתפת היתה צריכה לשלוח למי שתכין לה את ה-ATC, שישה פריטים שהיא היתה רוצה לראות על ה-ATC שלה, והמכינה היתה צריכה להתמודד עם ששת הפריטים הללו.
אני שלחתי ליאמה פריטים שאני מאוד אוהבת להשתמש בהם בעבודות שלי - סרט זיגזג בצבע חום, דף מספר ישן, מיני קלף של ג'וקר, מפתח, סיכה מתפצלת ופרח פרימה עם טקסט. יאמה התמודדה עם האתגר בצורה כל כך מעוררת התפעלות, ואני ממש מאוהבת ב-ATC שהיא שלחה לי.
כסלו שלחה אלי 6 פריטים, אבל לצערי אחד נעלם ממש כשפתחתי את המעטפה. 5 הפריטים שנותרו היו סרט אורגנזה ורוד עם נקודות, פרח לבד, סיכה מתפצלת בצורת עלה, כפתור ורוד ופרפר מתכת. ללא ספק פריטים מעניינים, וללא ספק פריטים שאני לא נוהגת להשתמש בהם על ATC. אחרי כמה נסיונות ושילובים, החלטתי ללכת על משהו אביבי. אחרי הכול - פרפר, פרח, עלים...
בסרט האורגנזה השתמשתי כחלק מהרקע, פרפר המתכת נראה לי קר מדי, אז צבעתי אותו בדיו אלכוהולי. כפריט שישי הוספתי סיכת עלה משלי, הפרח והכפתור נתפרו יחד, ומי שממש ישים לב לפרטים ייראה סרט זיגזג ירוק מציץ ותפור לגבעול.
זהו זה, פחות או יותר.
הכרטיס נמצא בדרכו לכסלו ואני מקווה שהיא תאהב אותו.
החלפת ATC נוספת שנרשמתי אליה התנהלה ב-swap bot. זו היתה החלפה של ATC שמצויירים בטושים של שארפי בלבד. אמנם היתה הקלה - ניתן היה להחתים חותמת כלשהיא ולצבוע אותה בשארפי, אבל זה נראה לי יותר כמו החלפה של דפי צביעה, ולכן ציירתי הכול לבד.
הכרטיס הראשון שהכנתי הוא מעין שטיח טלאים או שמיכת טלאים. התיפורים מצויירים בשארפי שחור, והטלאים עצמם במגוון צבעים ודוגמאות.
בכרטיס השני התפרעתי קצת יותר, וציירתי מעין סצינת לילה מוזרה, שנצבעה בהתאם.
שני ה-ATC נמצאים בדרכם לארה"ב ואני מאוד מקווה שימצאו בית חם.
יום שלישי, 23 ביוני 2009
מעשה בבד תותים שחיכה וחיכה וחיכה....
לפני חצי שנה, אולי יותר, הסתובבתי עם כמה חברות יקרות מפז בנחלת בנימין. כמובן שרכשנו בדים כאלו ואחרים והיו לי תכנונים על הבדים שרכשתי....... בין הבדים היה בד אחד מתוק מתוק עם ציורים של תותים ופטריות - מתאים בדיוק לשמלה לנועה'לה. חיפשתי גזרות לשמלות, וחיפשתי וחיפשתי ו... לא יצא מזה שום דבר.
למזלי, רגינה החליטה שמתחשק לה לתפור שמלה לבת המתוקה שלה, ואחרי חיפושים היא הגיעה לפוסט אצל פרפרים, שבו היא המליצה על חוברות של Sandi Henderson עם גזרות מהממות. דחיית הסיפוקים אצל רגינה עוד יותר לקויה מאשר אצלי ;-) והיא הזמינה את החוברות.
לפני יומיים בילינו ביחד ב"יום תפירה" ורגינה תפרה שמלה לבת שלה. תראו איזו מהממת -
אני כמובן לא נשארתי אדישה והחלטתי שהגיע הזמן להוציא מהמגירה את בד התותים. אמנם לא הספקתי לתפור באותו יום, כי הסתבר שהשמלה יותר מורכבת ממה שהיא נראית, אבל גזרתי את הבדים. אתמול בבוקר במקום להתיישב כמו בטטה מול מרתה סטיוארט החביבה, התיישבתי ליד מכונת התפירה, ותפרתי שמלה דומה לנועה. בשמלה של נועה ויתרתי על הסינור, שכבר לא נראה לי מתאים לבת חמש.
כשנועה חזרה מהגן אחה"צ חיכתה לה הפתעה בחדר - השמלה החדשה. ההתלהבות היתה רבה, ואני מאוד מאוד מרוצה. ביום שישי נועה תלבש אותה למסיבת הסיום בגן, ואז דורשי התמונות יקבלו תמונה שלה בשמלה החדשה. בינתיים, הנה השמלה ללא הדוגמנית -
וגם תקריב על החלק העליון -
ועכשיו נראה אם גם בד הטריקו האדום עם הנקודות יזכה להיגאל מייסוריו בשבוע-שבועיים הקרובים. תחזיקו לו (ולי) אצבעות שזה יקרה :-)
למזלי, רגינה החליטה שמתחשק לה לתפור שמלה לבת המתוקה שלה, ואחרי חיפושים היא הגיעה לפוסט אצל פרפרים, שבו היא המליצה על חוברות של Sandi Henderson עם גזרות מהממות. דחיית הסיפוקים אצל רגינה עוד יותר לקויה מאשר אצלי ;-) והיא הזמינה את החוברות.
לפני יומיים בילינו ביחד ב"יום תפירה" ורגינה תפרה שמלה לבת שלה. תראו איזו מהממת -
אני כמובן לא נשארתי אדישה והחלטתי שהגיע הזמן להוציא מהמגירה את בד התותים. אמנם לא הספקתי לתפור באותו יום, כי הסתבר שהשמלה יותר מורכבת ממה שהיא נראית, אבל גזרתי את הבדים. אתמול בבוקר במקום להתיישב כמו בטטה מול מרתה סטיוארט החביבה, התיישבתי ליד מכונת התפירה, ותפרתי שמלה דומה לנועה. בשמלה של נועה ויתרתי על הסינור, שכבר לא נראה לי מתאים לבת חמש.
כשנועה חזרה מהגן אחה"צ חיכתה לה הפתעה בחדר - השמלה החדשה. ההתלהבות היתה רבה, ואני מאוד מאוד מרוצה. ביום שישי נועה תלבש אותה למסיבת הסיום בגן, ואז דורשי התמונות יקבלו תמונה שלה בשמלה החדשה. בינתיים, הנה השמלה ללא הדוגמנית -
וגם תקריב על החלק העליון -
ועכשיו נראה אם גם בד הטריקו האדום עם הנקודות יזכה להיגאל מייסוריו בשבוע-שבועיים הקרובים. תחזיקו לו (ולי) אצבעות שזה יקרה :-)
יום שישי, 5 ביוני 2009
הדברים הקטנים שעושים את כל ההבדל
כן, כן, אני עדיין עם שגעון הסריגה שלי. לא מצליחה להניח את המסרגה מהיד ולעבור למדיה אחרת. במהלך השנה האחרונה נתקלתי בכמה טכניקות בסריגה במסרגה אחת ששיפרו את הסריגה שלי פלאים. עם הזמן כל כך התרגלתי אליהן שחשבתי שהן מובנות מאליהן לכל סורגת. רק לפני כמה זמן, כשהעברתי סדנת אמיגורומי, נוכחתי לדעת שיש סורגות ותיקות ממני שלא מכירות את הטכניקות, וחשבתי שיהיה נחמד לחלוק אותן ולתעד אותן "למען הדורות הבאים".
גילוי נאות: למעשה לכל הטכניקות הנ"ל קיימות עשרות הדרכות ברשת, ואפילו סרטונים, אבל לא ראיתי הדרכות כאלו בעברית ולכן אני כותבת את הפוסט הזה.
הטכניקה הראשונה היא - סמן שורות.
בסריגת אמיגורומי בעיקר, אבל לא רק, הסריגה נעשית בספירלה, ללא סגירת של כל שורה ופתיחת שורה חדשה. בסריגת ספירלה, אחרי שעוברים את השורה הראשונה, מאוד קשה לדעת איפה התחילה השורה ואיפה היא אמורה להסתיים. יש פרוייקטים כמו סלסלות או תיקים שבהם זה פחות משנה (מקסימום נוסיף 3-4 מ"מ לגובה, לא נורא), אבל בבובות ובפרוייקטים אחרים שאמורים להיות מדוייקים חשוב מאוד לעקוב אחר מספר השורות. פה בא לעזרנו סמן השורות. יש בחנויות הסריגה סמני שורות לרכישה, אבל אני מצאתי אותם מיותרים. סמן הסריגה שאני משתמשת בו הוא פשוט שארית של חוט, בצבע שונה מהצבע בו אני סורגת.
בתחילת כל שורה אני מניחה את החוט מתחת למסרגה, בצורה כזו -
גילוי נאות: למעשה לכל הטכניקות הנ"ל קיימות עשרות הדרכות ברשת, ואפילו סרטונים, אבל לא ראיתי הדרכות כאלו בעברית ולכן אני כותבת את הפוסט הזה.
הטכניקה הראשונה היא - סמן שורות.
בסריגת אמיגורומי בעיקר, אבל לא רק, הסריגה נעשית בספירלה, ללא סגירת של כל שורה ופתיחת שורה חדשה. בסריגת ספירלה, אחרי שעוברים את השורה הראשונה, מאוד קשה לדעת איפה התחילה השורה ואיפה היא אמורה להסתיים. יש פרוייקטים כמו סלסלות או תיקים שבהם זה פחות משנה (מקסימום נוסיף 3-4 מ"מ לגובה, לא נורא), אבל בבובות ובפרוייקטים אחרים שאמורים להיות מדוייקים חשוב מאוד לעקוב אחר מספר השורות. פה בא לעזרנו סמן השורות. יש בחנויות הסריגה סמני שורות לרכישה, אבל אני מצאתי אותם מיותרים. סמן הסריגה שאני משתמשת בו הוא פשוט שארית של חוט, בצבע שונה מהצבע בו אני סורגת.
בתחילת כל שורה אני מניחה את החוט מתחת למסרגה, בצורה כזו -
לאחר שהנחתי את החוט, אני מתחילה לסרוג את השורה כרגיל. כך נראה חצי העמוד הראשון בשורה - שימו לב שהחוט נשאר "תקוע" בתוכו, ומסמן לנו למעשה את תחילת השורה -
ממשיכים לסרוג את כל השורה, וכאשר מגיעים למצב שבו חצי העמוד הבא שעליו אנו אמורים לסרוג הוא חצי העמוד שבו "תקוע" החוט שלנו, סימן שהגענו לסוף השורה -
כעת שולפים את החוט, ומניחים את החוט שלנו שוב מתחת למסרגה, וחוזר חלילה, וכך קל לנו לעקוב אחר מספר השורות שסרגנו.
הבהרה: אין פה משום המלצה לא לקנות סמני שורות, אני פשוט מוצאת אותם פחות נוחים. עוד משהו נגיש ונוח שמהווה סמן שורות מצויין (לי כאמור הוא פחות נוח, אבל אני מכירה סורגות שמשתמשות בו) הוא מהדק משרדי. פותחים את המהדק ותוקעים את אחד החלקים המעוגלים בחצי העמוד הראשון שסרגנו. שאר ההוראות - כנ"ל.
טיפ: כאשר אני צריכה לסרוג יותר מ-2 שורות, אני כותבת על דף ההוראות, בצד, את מספרי השורות שאני אמורה לסרוג. (לדוגמא, נניח שכתוב בהוראות שבשורות 5-12 יש לסרוג חצי עמוד אחד בכל חצי עמוד. אני כותבת לי על דף את המספרים מ-5 עד 12) ובכל פעם שאני מסיימת שורה ומעבירה את החוט אני מסמנת V ליד מספר השורה וכך אני יודעת בדיוק מה מספר השורות שסרגתי ומה מספר השורות שעוד נותרו.
נעבור לטכניקה מספר 2 - טבעת הקסם, או באנגלית - magic ring -
בדרך כלל, כאשר מתחילים לסרוג משהו עגול ההוראות מתחילות כך:
"סורגים 2 עיני שרשרת. בעין השניה מהמסרגה סורגים 6/8 חצאי עמוד."
או כך:
"סורגים 4 עיני שרשרת, סוגרים לטבעת בעין שטוחה. סורגים 6/8 חצאי עמוד בתוך הטבעת."
עם עיני השרשרת שסוגרים לטבעת אני אף פעם לא מסתדרת. אחרי הסגירה לטבעת אני אף פעם לא מצליחה לראות איפה החור של הטבעת, כי היא מאוד קטנה, ולכן הסריגה תמיד יוצאת לי מוזר.
עם 2 עיני השרשרת, כשסורגים בעין השניה מהמסרגה את חצאי העמודים הדרושים, מתקבל בעין הזו חור גדול מדי ומאוד לא יפה. אני יודעת, אף אחד לא רואה, אבל אני יודעת שהוא שם והיא מסוגל להוציא אותי מדעתי :-)
מצאתי ששיטת ההתחלה שהכי מתאימה לי היא טבעת הקסם. בואו נראה מה זה בכלל.
לוקחים את החוט ועושים לולאה כך: קצה החוט פונה שמאלה, מסדרים את החוט בעיגול כך שהחוט שמחובר לכדור הצמר שלנו פונה ימינה (השמאליות יהפכו את הכיוונים כמובן) -
מכניסים את המסרגה לתוך הלולאה, לוקחים חוט ומעבירים אותו דרך הלולאה כך שנשארת לנו לולאה על המסרגה -
סורגים עין שרשרת שבעצם מהדקת לנו את טבעת הקסם -
עכשיו סורגים בתוך הטבעת, מעל 2 החוטים, את כמות חצאי העמוד שדרושה לנו. במקרה של הדוגמא שלי, 6 חצאי עמוד -
מחזיקים את קצה החוט החופשי ומתחילים למשוך אותו. הטבעת מתחילה להתהדק -
ממשיכים למשוך - הטבעת ממשיכה להתהדק -
וממשיכים למשוך עד הסוף, עד שהטבעת נסגרת לחלוטין ואנו מקבלים עיגול יפה של 6 חצאי עמוד -
עכשיו אפשר להניח סמן שורות מתחת למסרגה שלנו ולהמשיך לשורה השניה בפרוייקט.
טכניקה שלישית ואחרונה להפעם - צמצום נסתר ובאנגלית invisible decrease -
כידוע לכל סורגות האמיגורומי (ולא רק להן) הרבה פעמים צריך לצמצם 2 חצאי עמוד לחצי עמוד אחד. הצמצום המקובל הוא להתחיל לסרוג חצי עמוד ראשון כך שיש 2 לולאות על המסרגה, מייד להמשיך לחצי העמוד הבא כך שיש לנו 3 לולאות על המסרגה, ואז סוגרים את כל 3 הלולאות יחד. אז נכון, קיבלנו חצי עמוד אחד משני חצאי העמודים, אבל יחד עם הצמצום קיבלנו כיווץ לא יפה בסריגה. הדבר ניכר במיוחד כשעושים צמצומים שורה אחרי שורה, ואז מתקבלים מעין פסים ספירליים על הסריגה שמעידים בדיוק איפה היו הצמצומים שלנו.
לא מזמן גיליתי דרך לצמצום שמשאירה לנו עבודה הרבה יותר חלקה ויפה: צמצום נסתר.
מכניסים את המסרגה ללולאה הקדמית של חצי העמוד הראשון שרוצים לצמצם -
כעת מכניסים את המסרגה ללולאה הקדמית של חצי העמוד הבא (צריך לתמרן קצת את המסרגה כדי שהיא תיכנס לשם, אבל זה עובד, תאמינו לי) -
לוקחים חוט ומעבירים אותו דרך 2 הלולאות שלנו, ונשארים עם 2 לולאות על המסרגה -
כעת סוגרים את 2 הלולאות בדיוק כמו שסוגרים חצי עמוד רגיל -
קיבלנו צמצום של 2 חצאי עמודים שלא השאיר לנו סימן לא יפה על הסריגה. הסריגה מתקבלת הרבה יותר יפה וחלקה כפי שאפשר לראות כאן -
זהו זהו להפעם. אני מאוד מקווה שכמו שהעיניים שלי נפקחו כשגיליתי את הטכניקות הנ"ל, אני אצליח לפקוח עוד כמה עיניים וללהועיל לעוד כמה סורגות.
הירשם ל-
רשומות (Atom)