אמיגורומי

הכול התחיל בהחלפת מחזיקי המפתחות שהתארגנה לא מזמן באחת הקומונות. הוגרלתי להכין מחזיק מפתחות לנתנאלה. פימו - לא רציתי. חרוזים - לא התאימו. לתפור - לנתנאלה?? זו שגרה על מכונת התפירה שלה?? לא מתאים... תוך כדי שיטוט מאסיבי באחד מאתרי הסריגה שאני יותר מחבבת, Drop Design, נתקלתי בשמש אמיגורומי מתוקה, עם קרניים מסולסלות. התחלתי לסרוג במרץ, ושלחתי מחזיק מפתחות עם השמש המחייכת. מחוסר תשומת לב שלחתי את המחזיק בטעות בדואר רגיל במקום ברשום. למזלי, העיניים החדות של נתנאלה הצילו את השמש מהפח שאליו היא הושלכה. אז אם מישהו היה צריך עוד הוכחה לזה שדואר חשוב שולחים רק ברשום - הנה, קיבלתם.

הצילום של השמש שסרגתי די זוועתי, כי הוא צולם מוקדם מאוד בבוקר, לפני שהיה אור יום מלא, ובכל זאת - הנה היא:

השמש הזו החזירה לי את החשק לסרוג בובות. אחרי פו הדב שסרגתי ליום ההולדת של אורית, קצת הזנחתי את חוטי הכותנה שלי. בכל זאת, זו היתה משימה לא פשוטה. השמש הציתה בי שוב את חיידק האמיגורומי - הבובות הסרוגות. בובות האמיגורומי נסרגות בצורה מאוד פשוטה - חצאי עמודים שנסרגים בספירלה, זה הכול. פעם מוסיפים חצאי עמוד, פעם מצמצמים אותם, וזו כל התורה. אז חזרתי לבובות בהילוך נמוך - ציפור קטנה שסרוגה בחתיכה אחת, בתוספת כנפיים קטנות -

ההמשך כבר היה יותר מורכב, עם בובת ורד שנלקחה מתוך חוברת -

למרות שהיה מאוד לא פשוט לסרוג אותה, בייחוד את הידיים שלה, סיימתי אותה בהצלחה ונועה התאהבה בה במבט ראשון, ואני חייבת להודות שגם אני די מאוהבת בה :-)

ומה בתוכנית הסריגה?

יצורונים קטנים - בהתהוות (זוכרים את המשחק lemmings? אי שם בשנות השמונים המאוחרות / התשעים המוקדמות?? משם לקוחים היצורים).

שמלה לאחיינית שלי, שעומדת לחגוג שנתיים בעוד כחודש. נכון, זה לא אמיגורומי, אבל כשראיתי את חוט הבמבוק (החוט נקרא Panda, מתוצרת צמר טדי) ב"צמר גורמה" ברעננה לא עמדתי בפיתוי... הוא היה כל כך נעים ורך יותר מכל חוט שאני מכירה שהייתי חייבת (איפה קינשסה?? ראית שכתבתי "חייבת"?? לא "צריכה" ולא "רוצה" אלא ממש "חייבת"!!) לקנות אותו.

בובת אמיגורומי שתישאר סודית בינתיים כי אני לא רוצה לקלקל ל..... את ההפתעה ;-)

והרהורים כבדים על ההצעה של דנדשה לסרוג ביחד את בובת תותית, ששמורה אצל שתינו בפייבוריטס כבר שנתיים, ולכל אחת היו את הסיבות משלה לא לסרוג אותה בינתיים (דנדשה טוענת שהיא מתקשה עם האנגלית, למרות שלדעתי זה נראה יותר מפחיד ממה שזה באמת, ואני מתקשה לקבל על עצמי את ההתחייבות לסרוג שוב משהו כל כך גדול...)

כמו שנאמר - המשך יבוא...

קצת מזה וקצת מזה וזה...

זיקוקית היקרה חגגה יום הולדת. נכון, זה היה מזמן, אבל לא הייתי פה הרבה זמן, זוכרים? :-)

כמובן שרציתי להכין לה מתנה, אבל מה נותנים כמתנת יום הולדת לאשה יקרה שכל מה שהיא נוגעת בו הופך לזהב? השתמשתי בשם שם הבלוג שלה כהשראה להכנת קנווס מטופל בשלל טכניקות וחומרים.

כחודש לפני יום ההולדת של זיקוקית, קיבלתי מיפצוקית מסכות תווים של טים הולץ האגדי. אוריתוש היקרה צ'יפרה אותי בשלל צבעים של דיו דיסטרס, וזה היה הזמן המתאים לחנוך את כל הכבודה הזו.

אז התחלתי מקנווס נקי, בגודל 40*40 ס"מ. מרחתי אותו בדיו דיסטרס בצבע נייר מיושן. המשכתי להכין את הרקע בעזרת מסכות התווים ודיו דיסטרס חום. הדמות נבנתה מפנים שנעשו מחותמת שיש לי שאני מאוהבת בה. הידיים והרגליים נגזרו מנייר תווים, וכך גם הציפור. הן הודבקו על קרטון קשיח מקופסת קורנפלקס, כדי לתת להן יציבות. העץ נבנה מחותמות doodles ומגראנג'בורדים שנצבעו בדיו brilliance מוזהב. גם הכתר הוא גראנג'בורד שנצבע באותו דיו. הבגד של הדמות נגזר מבד פשתן עדין, ועליו החתמתי רקע של מעויינים בדיו versa fine בורדו, שתפס מצויין על הבד (לא חששתי להשתמש בו כיוון שהקנווס לא עומד לעבור כביסה). לסיום סיומת וטאצ'ים אחרונים הוספתי קצת צמר שעיר בתחתית, קצת שפשופי דיו דיסטרס אדום על המסגרת, כמה סיכות מתפצלות בצורת תווים, וכמה מילים מוחתמות שהודגשו גם הן באדום.

כמו שכתבתי - קצת מזה וקצת מזה וזה, וזה מה שיצא -

את הכרטיס שנמסר יחד עם הקנווס לא צילמתי לצערי.

זיקוקה - שתמשיכי לחגוג, ושיהיו עוד הרבה סיבות לשמוח!

חזרתי (אני מקווה...)

כבר לא מעט בנות נזפו בי על זה שאני מזניחה את הבלוג שלי. הן צודקות, מה יש לומר...

אני חושבת שכבר כתבתי פה, שתירוצים לא חסרים - משפחה, חברים, עבודה, בית, חגים... אני אנסה לחזור לעדכונים קצת יותר קרובים.

אחת הסיבות שלא כתבתי פה די הרבה זמן היא מכירת פסח שהיתה לי. גיסתי ארגנה מכירה אצלה בבית. היו שם קרן, שמעצבת תיקים מדליקים תחת המותג "גברת מה את מסתכלת", והיו שם גם בגדי תינוקות ותכשיטי זכוכית. אחרי התלבטות החלטתי לשנס מתניים ולנסות את כוחי.

במשך חודש שלם הפימו בבית קם לתחיה ליצירת תליונים -

ועגילים -

חרוזי הסברובסקי גם הם זכו לראות את אור השמש ליצירת תליונים -

והיו גם שרשראות קשרים שאני מאוד אוהבת להכין וגם לענוד בקיץ -

מכונת התפירה עבדה במרץ רב על שקיקים ריחניים -

וקלמרים עם בטנה -

וגם קלמרי פירמידה עם ביטנה -

והיו גם קצת מחזיקי שפתון ומחזיקי ליפ-גלוס סרוגים למחזיק המפתחות -

קנווסים מתוקים לחדרי ילדים -

ואחרונות חביבות - תגיות לכתיבת ברכה למי שרוצים לשמח את ליבו -

אז איך היה?

היתה אווירה כיפית, היו גם מכירות, אבל לא היה פשוט בכלל לוותר על כל החיים למשך חודש שלם. כדי להעמיד את כל התוצרים הללו.

אני חושבת שייקח לי עוד הרבה מאוד זמן לעשות שוב דבר כזה, אם בכלל.... מי יודע? :-)