יום שלישי, 25 באוגוסט 2009

הפיצית שלי גדלה...

מי היה מאמין...

לפני 5 שנים ושעתיים (בערך, עכשיו 8:10 בבוקר) הפכתי בפעם הראשונה לאמא. זה היה בסיום של הריון חלק, תקין ומשעמם שבמהלכו הספקתי לסיים את התואר הראשון שלי במדעי החיים. שבועיים לפני הלידה הגשתי את העבודה האחרונה, ואז נסעתי להורים שלי כדי לחכות ללידה...

מאז עברו 5 שנים, והיא הולכת וגדלה לי מול העיניים בקצב מסחרר.

ומי היה מאמין שיש לי ילדה כל כך גדולה, שיודעת כל כך הרבה דברים, ששואלת שאלות, מציגה הצגות, ממציאה סיפורים, שירים, משחקים, ילדה שאוהבת ליצור דברים חדשים מדברים כל כך פשוטים, שאף אחד לא מאמין שאפשר לעשות איתם משהו, ילדה שכותבת קצת וקוראת קצת, ילדה סקרנית שכבר לא מתביישת מאנשים ומילדים שהיא פוגשת, ילדה מלאה באהבה, שיכולה לקום בבוקר עם מתקפת נשיקות מתוקות ככה סתם כי מתחשק לה... מי היה מאמין...

ילדונת יקרה שלי, אני מאחלת לך אושר, בריאות, סקרנות, יצירתיות, אהבה, סבלנות, סובלנות והרבה הרבה כיף!


ובנימה אחרת לגמרי, בעוד יומיים, 27 באוגוסט, גלעד שליט יחגוג את יום הולדתו ה-23, והוא עדיין בשבי. בואו והתגייסו גם אתם לצבא החברים של גלעד, ויחד נתפלל שבראש השנה הוא יסב לשולחן עם משפחתו ועם כל עם ישראל.