יום ראשון, 28 ביוני 2015

שמיכה מסתורית בהמשכים - פוסט אחרון בהחלט!

מי מכם שניחנו בזכרון משובח במיוחד בטח זוכרים שאי שם בתחילת החורף התחלתי בפרוייקט השמיכה המסתורית. זהו פרוייקט שבו בכל שבוע התפרסמו הוראות לסוג אחר של ריבוע, ובסופו כל הריבועים חוברו יחד לשמיכה. את הריבועים של השמיכה דווקא סיימתי לסרוג בדיוק לפי לוח הזמנים המתוכנן, אבל אז..... אז הגיע שלב החיבור..... והיו ימי הולדת, וקרו דברים, ועברתי דירה, ו.... ו.... ו..... הריבועים שכבו בשקט בקופסא שלהם ואפילו לא צייצו כדי לעשות לי רגשות אשם על זה שהם עדיין לא מחוברים.
כשסידרתי את ציוד היצירה שלי סידרתי בין כל הדברים גם את הצמר, וכמות הפרוייקטים המותחלים שלי התחילה להטריד אפילו אותי. בו במקום קיבלתי החלטה לערוך "מבצע חיסולים" ולסיים בשצף קצף את הפרוייקטים המותחלים. הראשון שבהם היה שאל אביבי בקשרי שלמה שאמא שלי חיכתה לו כשנתיים. בהתחלה היא חיכתה כי החוט נגמר באמצע ולא השגנו חוט מספיק דומה, ואח"כ היא חיכתה כי איבדתי סבלנות אליו. דווקא בגלל שלא היה לי שום חשק לחזור אליו, הוא היה הפרוייקט הראשון שסיימתי. עמכם הסליחה על כי אין תמונות. הסבלנות אליו עדיין לא חזרה מספיק בשביל שאצלם אותו :-)
הפרוייקט השני היה השמיכה המסתורית. הריבועים חוברו אחד לשני בתפירה, כי לא היה שום סיכוי שבעולם שאחרי כל העבודה אני אחפף עם חיבורים בסריגה (התוצאה שמתקבלת הרבה פחות חלקה ונעימה לעין וגם למגע). כשסיימתי לחבר הגיע השלב המעצבן אך החיוני של ניקוי החוטים, ואז כל מה שנשאר הוא לסרוג את הסיומת מסביב. אני חייבת להודות שאם הייתי יודעת שאצליח להשתלט על כל הסיפור בשבוע וחצי, הייתי מסיימת אותה כבר מזמן...
אבל סוף טוב הכול טוב, ובחורף הבא תהיה לי שמיכה חדשה להתכרבל בה -
חדי העין מביניכם יבחינו בכרית תואמת לשמיכה, שרגינה סרגה לי ליום ההולדת שלי.
והנה קצת תקריבים, כי אי אפשר בלעדיהם אחרי כל ההשקעה -
ההוראות לכל הפרוייקט שמורים ממש כאן בצד ימין, ואם השמיכה השלמה עוררה בכם חשק אתם מוזמנים לצאת לדרך. אני מבטיחה להיות כאן, במסרים או במייל לכל שאלה.
ועכשיו קדימה, לעבודה, לפרוייקט המותחל הבא. 

רק בשמחות!
מיכל

פרחים, פרפרים וטיולים רחוקים

ביום שלישי, אחרי שהתאוששנו מליל הסדר, הבנתי שאין לי ברירה יותר. כל הבית מסודר, הכול נפרק וסודר במקום או נמסר, ומה שנשאר זה לסדר את חומרי היצירה שלי, אחרת אני לא אגיע אליהם לעולם. אז פרקתי ושוב מיינתי וניפיתי, חלק מהדברים נמסרו, חלקם מוצעים למכירה (כלים לעבודות פרגמנט וחומרים לעבודות דקופאז' - פרטים במסרים) והשאר מסודר לתפארת מדינת ישראל.
בין האוצרות ש"גיליתי" מחדש היו מפות של פאריז ולונדון, שטיילתי בהן מזמן... מאוד מאוד מזמן... למה שמרתי את המפות? אני לא ממש יודעת. מה שאני יודעת זה שעם כל מעברי הדירה שעברו עלי בשנים האחרונות, סירבתי להיפטר מהן. בנוסף גיליתי את פאנץ' הפרפר המלכותי של מרתה סטיוארט שאורית קנתה לי וטרם הספיקותי לחנוך, ו-2 מסגרות קטנות עם נפח מאיקאה. עם אוצר כזה בידיים לא יכולתי לשבת בשקט. התאכזרתי אל המפות, גזרתי אותן ופינצ'צ'תי פרפרים מ"מקומות אסטרטגיים" שהזכירו לי את הטיולים הנפלאים ההם. את הפרפרים סידרתי על נייר מתוך המארז Butterfly garden של Pink Paislee שנרכש במסטיקים, והכנסתי למסגרת עם נפח. העבודה לא מורכבת במיוחד, אבל היא מעוררת הרבה זכרונות נעימים.
מצליחים לזהות חלק מהמקומות?
מכיוון שהמארז המדובר מכיל דפים הורסים (טקסט, פרפרים, פרחים, אפילו נקודות - מי צריך יותר?) ומכיוון שביום רביעי נפגשנו, חבורת בנות פטפטניות, ולימדנו האחת את השניה להכין פרחים מסוגים שונים, המשכתי לתמונה נוספת. השתמשתי בפרח שלימדה אותנו דפי המתוקה, שהרשתה לכולנו להתאכזר לכרך ישן של מילון אבן שושן. גזרתי תוספות מדפים אחרים, שוב נדרשה תוספת פרפרים, אז השתמשתי בפנצ'וצ'ים מיום רביעי (לא, זה לא הפאנץ' של מרתה, למרות הדמיון), וזה מה שיצא -
קשה, קשה לצלם דרך זכוכית...
קצת תקריבים -

זהו להפעם. מועדים לשמחה!
מיכל

עליונית קיצית לחג

לא באמת חשבתם שנפרדתי מהמסרגות, נכון?
בנובמבר האחרון דנדושה המוכשרת סרגה לבתה קרדיגן מתוק. מייד סימנתי לי אותו במועדפים. בניגוד למועדפים אחרים שנשארים בגדר "מועדפים שאין מצב שיהיה לי זמן להגיע אליהם" ידעתי שאליו אני דווקא אגיע. והגעתי, ולא סתם הגעתי, אלא שסיימתי אותו תוך כמה ימים, מהרגע שהתחלתי, והוא היה מוכן שבוע (!!!) לפני ערב פסח.
ההוראות המקוריות (מאתר Lionbrand) ממליצות על חוט כותנה עבה יחסית, כזה שמתאים למסרגה מס' 6 ובכלל לא מתאים לאביב/קיץ הישראלי. אני בחרתי בחוט "אדלין" של חברת ויטלגו בצבע שמנת, ובניגוד להמלצות שעל החוט (מסרגה מס' 3-3.5) סרגתי במסרגה מס' 5 - גם כי אני סורגת יחסית צפוף (אמיגורומי הוא הפייבוריט שלי, זוכרים?) וגם כי רציתי עליונית נעימה ואוורירית.
אז אחרי קצת התאמות ופרימות הצלחתי להגיע לגודל הנכון, ומשם הסריגה כבר זרמה. הוספתי קצת סיומות לצדדים של הפתח הקדמי, לצוואר ולפתחי השרוולים, כי חייבים לתת קצת טאץ' אישי, והנה לכם ילדה מאושרת עם שמלה חדשה ועליונית תואמת.
וקצת יותר קרוב -
חג שמח ושקט!!
מיכל

לא רק סורגת ותופרת

כן, כן, לפעמים אני גם מבשלת :-)
האמת שאני מחובבי המטבח. תנו לי בוקר של בישולים ואפיה ואין מאושרת ממני בעולם. אני אוהבת לבשל ולאפות, אוהבת מתכונים חדשים, חומרים חדשים וכלים חדשים.
ביום רביעי דודה מונגר הודיעה לי - "ביום שישי בערב אתם אצלנו. יש ערב סושי, ואת מכינה את האורז." אז שאני אגיד לא? אין מצב...
כשהיינו סטודנטים צעירים ויפים הכנו המון סושי. יחד עם עוד כמה חברים עשינו שוב ושוב נסיונות עם מתכון האורז, עד שהגענו לאורז המושלם. הוא גם יוצא אחד-אחד, אבל גם דביק, כמו שצריך בסושי, ובעיקר - הוא טעים! המתכון נלקח מאתר שכיום כבר לא קיים, ואופן ההכנה הארוך והמלא כלל שיטוח של האורז על מגש גדול וקירור בעזרת מניפה (!). אנחנו מצאנו שכמה קיצורי דרך הם בהחלט מתקבלים על הדעת, ועדיין יוצא אורז נפלא. היום כבר כל אחד יודע איך לגלגל סושי, אבל אני חושבת שאת המתכון הזה שווה לציין.
המצרכים:
2 כוסות אורז לסושי (גם אורז לריזוטו או אורז עגול עובדים נפלא, ואם מישהו יהיה נדיב מספיק להסביר לי מה לכל הרוחות ההבדל בין השלושה, אני אודה לו מאוד).
2 כוסות + 2 כפות מים
1/4 כוס חומץ אורז (יש כיום להשיג בכל סופר מצוי)
1 כף שטוחה סוכר
1 כפית שטוחה מלח
אופן ההכנה:
שוטפים היטב את האורז ומשאירים אותו במסננת כשעה.
מרתיחים את המים בסיר. כשהמים רותחים מוסיפים פנימה את האורז. מכסים את הסיר, מעבירים לאש קטנה ומבשלים רבע שעה. אחרי רבע שעה פותחים את המכסה, מניחים מגבת נקיה על שפת הסיר וסוגרים עליה את המכסה. מניחים כך לעוד רבע שעה. המגבת סופגת את האדים שנשארו בסיר, ולא מאפשרת להם להתעבות לטיפות מים על המכסה ולהרטיב את האורז.
בינתיים מחממים מעט בסיר את החומץ, הסוכר והמלח, עד שהסוכר והמלח נמסים. דקה אחת במיקרו גם עושה את העבודה. בשלב זה כדאי לפתוח את החלון במטבח, כי אדי החומץ נהיים קצת אינטנסיביים.
מעבירים את האורז לקערה גדולה, שופכים עליו את הרוטב, ומערבבים בעדינות בעזרת כף עץ שטוחה. שימו לב שהאורז נשאר אחד-אחד, למרות שלמגע יד הוא דביק, בגלל הרוטב שמכיל סוכר. נותנים לאורז להתקרר ויאללה, לגלגל.
אפשר להכפיל/לשלש כמויות חופשי. אתמול הכנו ארוחה ל-8 אנשים רעבים והכנתי אורז מחבילה שלמה ששוקלת קילו. הנפח היה בדיוק 5 כוסות אורז כך שהכפלתי את הכמויות פי 2 וחצי. יצאו לדעתי 14 או 15 רולים מכל הסיפור.
הנה מגש הסושי שיצא לנו אתמול (היה עוד סושי, אבל הוא כבר לא נכנס למגש) -
היה טעים.

ולפני סיום אני רוצה לכתוב לכם על פרוייקט "סיפור חוזר". זהו פרוייקט המעודד שימוש בספרים יד שניה, המופעל ע"י אנשים בעלי צרכים מיוחדים. אנשי הפרוייקט אוספים ספרי יד שניה ומוכרים אותם בנקודות מכירה רבות ברחבי הארץ ב-20 ש"ח לספר. דרך האתר ניתן גם לרכוש ספרים, וגם לראות איפה נמצאות נקודות האיסוף ונקודות המכירה שלהם. כל תהליך איסוף הספרים, מיונם ומכירתם מתבצע ע"י אנשים בעלי צרכים מיוחדים, ובכך ניתנת להם הזדמנות להעסקה מכובדת והשתלבות בקהילה. אתמול מסרנו 2 ארגזי ספרים לפרוייקט, ובהם ספרים שהיו לנו בבית, קראנו ומיצינו ורצינו להעביר הלאה. בצורה כזו גם עושים טוב לאנשים שצריכים את זה, וגם עושים טוב לסביבה ע"י הפחתת שימוש בנייר.

הרבה בריאות!

הקאמבק של דרדסית

לפני שנתחיל אני רוצה להודות לכם על התגובות החמות לציפורים. לא הספקתי להגיב באופן אישי הפעם, אבל קראתי כל אחת ואחת מהתגובות, וזה ממש מחמם את הלב - תודה!
אני חושבת שכל מי שעבר את גיל 30 זוכר אותם. הם היו כחולים, חמודים, היה להם זנב עגול וקטנטן, וכל מי שראה אותם התאהב בהם - הדרדסים. הם נוצרו ע"י אמן הקומיקס הבלגי, פייר קאליפורד בשנת 1958. שנה לאחר מכן הם כבר קיבלו סדרת קומיקס משלהם. בהמשך הופק להם גם סרט קולנוע, בשחור-לבן, ובשנת 1981 הגיע חברה Hanna-Barbera והכירה אותם לעולם עם סדרת הטלוויזיה המצליחה.
מסתבר, שלפני כמה חודשים הסדרה חזרה. אמנם בשושו, בערוץ הראשון, בשעות הבוקר המוקדמות (7:00), אבל חזרה, והיא תופסת תאוצה. אצלנו בבית למשל, בזכות הדרדסים, הדרדסית הפרטית שלי מתייצבת מוכנה ומזומנה בסלון, כשכל מה שצריך לבי"ס כבר מוכן, כדי שלא תפסיד אפילו דקה מהדרדסים. חנויות הצעצועים התמלאו בפאזלים, בובות ושאר מוצרים נלווים, במקררים כבר אפשר למצוא ארטיק דרדסים, ואני חושבת שאפשר לקרוא לזה קאמבק כדת וכדין.
אני חייבת לציין שממרומי גילי המופלג, היום אני כבר לא מסוגלת לתעב את גרגמל, המכשף הזקן והמתוסכל, או את חתחתול, החתול האומלל שלו, שתמיד נשלח קדימה וחוטף את כל המכות בעצמו, אבל עדיין - הסדרה מקסימה בעיניי.
לכן, השנה, כשהגענו לסוגיית "למה מתחפשים בפורים" התשובה היתה ברורה מאליה - לדרדסית, כמובן. אני לתומי חשבתי שהחלק הבעייתי בתחפושת יהיה השמלה והכובע שצריך לתפור, אבל מסתבר שלנסות להשיג טיץ כחול וחולצה צמודה כחולה תואמת היה לא פחות קשה. בארץ חמה כמו שלנו, כבר בפברואר כמעט ולא רואים בחנויות את הבגדים הארוכים, והכול כבר מוכן לקיץ. אחרי חריש לא קטן על כ-5 חנויות, נמצאו הבגדים המבוקשים. לשמחתי, פברואר הוא עדיין חודש סביר להשיג מטר וחצי של פליס, בכל צבע שרוצים.
בינתיים הספקנו לעבור דירה, והבגדים והפליס וכל מה שקשור למכונת התפירה נארזו בארגז שכתבתי עליו באותיות קידוש לבנה "תחפושות", כדי שאוכל למצוא אותו בין ים הארגזים אחרי שנעבור. יומיים לפני פורים הצלחנו לפנות פינה שקטה בבית שבה אוכל לשבת ולתפור. לעזרתי גויסה שמלונת קיץ קצרה ויצאתי לדרך. תוך חצי שעה השמלה והכובע היו מוכנים. למחרת עשיתי עוד כמה תיקונים קטנים אחרי המדידות, והתחפושת היתה מוכנה. הכובע מרופד מבפנים בבד כותנה, כי ללבוש פליס על הראש בחום ששרר אתמול נשמע לי סיוט.
ניצלנו את היום היפה ויצאנו לצילומים בחוץ, כדי שלא לעשות עוול לתחפושת ולילדה -
והנה עוד אחת, שתראו את האושר מקרוב -
והנה גם הזאטוט, שהתחפש לנמר, והואיל בטובו להשאיר את הכובע על הראש בדיוק לצורך תמונה אחת, וגם החצי ששיתף פעולה עם החג עם משקפיים מפוארים :-)
שיהיה חג שמח!!
מיכל

מטמון ורוד

שמיים ירוקים ארגנה החלפת "חפש את המטמון". בהחלפה הזו, כל משתתפת היתה צריכה לבחור נושא מתוך מגוון נושאים שבו היא רוצה שההחלפה שהיא מקבלת תעסוק (בין הנושאים היו פסים ונקודות, אוכל, טקסט ומספרים, בד, נייר ועוד). אני קיבלתי את עיצובית עם נגיעהכמוחלפת. עיצובית ביקשה את הנושא פסים ונקודות. מעבר לזה, ידעתי שהיא אוהבת ורוד. בעצם, אוהבת זו מילה עדינה מדי... אפשר להגיד שהבחורה חיה ונושמת ו ר ו ד.
אני מתה על פסים ועוד יותר מתה על נקודות, וחשבתי שבקלי קלות אמצא מה להכין לה שישמח אותה. היו לי כמה רעיונות, אבל כרגיל, כשהגיע רגע האמת שבו צריך ליישם את אחד מהם, המוזה התעופפה לה דרך החלון והשאירה אותי בלי שום דבר ממשי. ניסיתי ללכת למחוזות הבטוחים שלי ולסרוג יצורון אמיגורומי מפוספס, אבל משהו בו אמר לי שהוא לא אמור להיות של עיצובית, אז כרגע הוא נזנח, כשבאמתחתו רק רגל אחת ושתי אוזניים. בבוא היום אני אשלים לו את הרגל השניה ואוסיף לו ידיים, אבל לא כרגע.
אחרי שהשלמתי עם העובדה שאני לא עומדת לסרוג שום דבר להחלפה הזו, פניתי אל אהובתי משכבר הימים, מכונת התפירה, ששכבה זנוחה ובודדה בפינה. עשינו שולם וסולחה ואיחוד מחדש, וישבתי לתפור בובות מתוך גזרה של Melly and Me. בדים מנוקדים ומפוספסים עם הרבה הרבה ורוד נשלפו, ויצאתי לדרך. בניגוד לפעמים אחרות שבהן אני תופרת בובה אחת, נועה רואה אותה ומבקשת אחת לעצמה ואני פוטרת אותה ב"אני אכין לך בהזדמנות", הפעם תפסתי 2 ציפורים במכה אחת, תרתי משמע. תפרתי את 2 הגרסאות שהיו לגזרה, אחת של ינשוף ואחת של ציפור. הינשוף (או שמא הינשופית?) אומצה חיש מהר ע"י נועה, ועיצובית קיבלה את הציפור, שהתעופפה אליה באדיבותו של דואר ישראל.
התמונות הן של 2 הציפורים ביחד, פשוט כי הן היו כל כך חמודות שחבל היה לצלם כל אחת בנפרד. הנה הצמד חמד במלוא אורכו והדרו -

וגם תקריב קל -

וזהו להפעם.
אז מה היה לנו? היתה תפירה, היה ורוד, ואם זה לא עושה שמח, אני לא יודעת מה כן :-)
בפוסט הבא - דרדסית עושה קאמבק!!
מיכל

ג'ירפה עם גרביים

ג'ירפה אחת שאני מאוד אוהבת חגגה לפני... אהמ... מי סופר? :-) יום הולדת חגיגי וטעים שכבר נכתב עליו רבות. לג'ירפה הזו קוראים יפעת קייטס עיצובים, אבל אצלי זה כבר חסר תקנה, והיא תישאר ג'ירפה תמיד.
לא פשוט להכין מתנה לג'ירפה כזו, שהיא גם מוכשרת וגם צבעוניות וגם מלכת הרעיונות המעולים. שיטוט מקרי בחנות של תגילי, "טבעי לסרוג", הניב רכישה של צמר הורס מיוחד לגרביים. הצמר נקרא Landscape colors, והגוון הספציפי שבחרתי בו הוא storm, והוא של המעצב Kaffe Fassett. יש לו  צבעים מקסימים, והוא נעים, וגם מאוד מחמם בגלל שהוא מכיל צמר. כל מה שנשאר הוא לשבת ולסרוג גרביים. אז נכון שכבר סרגתי גרביים/נעלולים, גם במסרגה אחת וגם בשתיים, אבל החלטתי הפעם ללכת עד הסוף ולסרוג גרביים כמו שצריך, עם 5 מסרגות. העובדה שלא היה לי מושג קלוש איך סורגים ב-5 מסרגות היתה כמובן זניחה...
מצויידת בצמר הלכתי לחנות הצמר האהובה עלי, "האקדמיה של סבתא" (רח' ברקוביץ' 4 בפתח תקווה, מומלץ בחום!) כדי להצטייד במסרגות מתאימות לצמר. אירינה, המוכרת המקסימה, התלהבה מאוד מהצמר, ואגב שיחה איתה נודע לי שהיא מלמדת סריגה, ובין השאר מלמדת גם לסרוג גרביים ב-5 מסרגות. מייד קבענו שיעור, שיצאתי ממנו עם ידע איך לסרוג גרביים בכל המידות, מכל צמר ובכל גודל מסרגה.
מאותו יום ועד ליום ההולדת, כשבועיים ימים, ישבתי כל ערב וסרגתי וסרגתי, וסרגתי וסרגתי, וסרגתי עוד קצת, ויום לפני יום ההולדת, בשעה 12 בלילה בדיוק, הגרביים היו מוכנים. למחרת בערב הם נמסרו באהבה לג'ירפה שאני הכי אוהבת בעולם.
מחשש לאבד את קוראיי הנאמנים אני לא אכתוב כאן את ההוראות לסריגת הגרביים. למי שלא מנוסה הן באמת עלולות להישמע כמו סינית עתיקה. למרות זאת, מי שממש ממש רוצה, מוזמן לשלוח לי מסר ואני אשמח להסביר, רק חשוב לציין שצריך קצת נסיון עם סריגה בשתי מסרגות.

שרק נזכה לחגוג!!
מיכל

הדרך שלא נבחרה


The Road Not Taken - Robert Frost

Two roads diverged in a yellow wood,
And sorry I could not travel both
And be one traveler, long I stood
And looked down one as far as I could
To where it bent in the undergrowth;

Then took the other, as just as fair,
And having perhaps the better claim,
Because it was grassy and wanted wear;
Though as for that the passing there
Had worn them really about the same,

And both that morning equally lay
In leaves no step had trodden black.
Oh, I kept the first for another day!
Yet knowing how way leads on to way,
I doubted if I should ever come back.

I shall be telling this with a sigh
Somewhere ages and ages hence:
Two roads diverged in a wood, and I-
I took the one less traveled by,
And that has made all the difference.


כשזיקוקית פרסמה את החלפת הדף המעוצב היו לי התלבטויות האם להירשם או לא. אמנם הכנתי בחיי כבר כמה אלבומים, אבל בדרך כלל יוצא לי לעבוד עם תמונות שלי או של חברים/קרובים. עוד לא יצא לי לעבוד עם תמונות של מישהי שאני מכירה רק באופן וירטואלי, ולא ידעתי איך ואם בכלל אני אצליח להתמודד איתן. בסופו של דבר הסקרנות התגברה ונרשמתי להחלפה.
קיבלתי תמונות מאוד אומנותיות של arapax, שמייד הקפיצו לי לראש את אחת הפואמות האהובות עלי, The road not taken, של רוברט פרוסט. משהו באווירה של התמונות, של היער ברקע, ושל השער המסתורי התחברו לי מייד לפואמה הזו.
הפואמה עצמה התחברה לי מצויין לדף ההורס של המפה העתיקה של 7 gypsies שקניתי אצל נתנאלה. ציטוט מהפואמה, "פילם" גזור מנייר אחר, קצת תווים וקצת דודלינג השלימו את החסר. חשבתי להוסיף עוד קצת, אבל עם התמונות המקסימות שקיבלתי, כל מה שניסיתי פשוט היה מיותר.
אז בלי להוסיף יותר מדי, הנה הדף כולו (תודות ל-arapax שטרחה וצילמה אותו מכל זווית אפשרית) -
וקצת תקריבים על הפרטים -


אני קיבלתי בהחלפה הזו דף מקסים מיעל יניב, עם תמונה של הפרינססה 
מאוד נהניתי, ואני מאוד מקווה שההחלפה הזו תהפוך למסורת.

רק בריאות!
מיכל

Let's twist again!

על פוגי נעים שמעתי עוד לפני שהכרתי אותה. כמה חברות שלי היו אצלה בסדנא וחזרו עם תוצרים מהממים, שגרמו לי להסתקרן מאוד. ביום ההולדת של יפעת זכיתי גם להכיר אותה פנים מול פנים. פוגי, "ילדת חורף", חגגה גם היא בימים אלה את יום ההולדת שלה. מכיוון שהיא לא סורגת בכלל, מזג האוויר החורפי החזיר אותי מייד לצמר ולמסרגות. חשבתי לסרוג צעיף, אבל רציתי משהו אחר, שונה, מיוחד, משהו שעוד לא סרגתי.
כבר לפני הרבה זמן ראיתי ברשת צעיפים הסרוגים בשיטה של "טבעת מוביוס". נעבור ברשותכם לשיעור קצר במתמטיקה, כדי להבין מה זו הטבעת הזו. טבעת מוביוס היא טבעת, שבניגוד לטבעות רגילות, שלהן יש 2 צדדים, לה יש צד אחד בלבד. טבעת רגילה אפשר ליצור אם לוקחים סרט ארוך ומחברים את 2 הקצוות שלו אחד לשני. אם רוצים ליצור טבעת מוביוס, לפני שמחברים את הקצוות זה לזה, מסובבים קצה אחד ואז מחברים. אם תקחו רצועת נייר ותצרו טבעת כזו, תראו שאם לוקחים עפרון ומתחילים לצייר פס על הטבעת לכל אורכה, הפס "מצטייר" על 2 הצדדים של הטבעת, ומתחבר חזרה לעצמו. הנה תמונה של טבעת כזו להמחשה (התמונה שותפה בויקיפדיה, וניתנה שם הרשות להשתמש בה) -
אז להכין טבעת מוביוס מנייר אני יודעת, אבל להכין אחת כזו בסריגה, שתיראה יפה ולא כאילו סרגו רצועה ארוכה ואז חיברו בתפירה, צריך קצת יותר תחכום. חיפשתי ברשת הדרכות לסריגה של טבעת כזו בקרושה, ופרט להדרכה קלושה תיאורטית ללא תמונות, לא ממש מצאתי איך עושים את זה. אחרי שנמאס לי לחפש, פשוט ישבתי והתחלתי לסרוג לפי ההוראות התיאורטיות שמצאתי. למרבה הפלא, לאחר 2 נסיונות בלבד, אחרי שהפסקתי לחפש הגיון בהוראות ופשוט עשיתי בדיוק את מה שהיה כתוב בהן, זה הצליח.
אז איך עושים את זה? מתחילים מעיני שרשרת שסוגרים לעיגול. בניגוד לכל הגיון ובניגוד לרוב הוראות הסריגה, דווקא לא מקפידים שהשרשרת תהיה ישרה כאשר סוגרים את העיגול, אלא הופכים את הקצה, ומתחברים לצד האחורי של השרשרת. נוצר לנו עיגול של שרשרת מסובבת, וזה כל הטריק. עכשיו מתחילים לסרוג דוגמא לפי בחירתנו. בגלל שהפכנו את השרשרת לפני שסגרנו אותה, סורגים בעצם על הצד האחורי של עיני השרשרת (מה שנקרא back ridge). לשם המחשה, הנה הצד הקדמי של עיני שרשרת -
והנה הצד האחורי של עיני השרשרת, וזהו הצד שבו מתחילים לסרוג -
הנה המסרגה שנמצאת בתוך ה-back ridge של השרשרת -
הנה הסריגה לאחר סריגה "צדפה" אחת ב-back ridge (ההוראות המדוייקות יגיעו בהמשך) -
ממשיכים בסריגה לפי הדוגמא. כשמגיעים לסוף השורה רואים פתאום שתחילת הסריגה שלנו נמצאת בכיוון ההפוך לכיוון שאנו סורגים בו כעת, וזה בדיוק מה שצריך לקרות. הנה מצב הסריגה לאחר סיום השורה -
שימו לב שהעמוד האחרון נסרג למעשה בצד השני של 3 עיני השרשרת, שמהוות את העמוד הראשון בשורה. מכאן והלאה הסריגה תתבצע על הצד הקדמי של עיני השרשרת.
ממשיכים לסרוג את הדוגמא, ואז הפלא קורה - אנחנו מגיעים לתחילת הסריגה בדיוק מהכיוון הנכון, ואז אפשר לסגור את השורה בעין שטוחה. הנה הסריגה לאחר סיום 2 השורות, כאשר המסרגה נמצאת בתוך העין השלישית שסרגנו בתחילת השורה, כדי ליצור בה עין שטוחה ולסגור את השורה -
לסיכום, בכל סיבוב אנו סורגים 2 שורות, אחת מכל צד של עיני הבסיס שלנו, ורק לאחר שסיימנו את 2 השורות, אפשר לסגור את הסיבוב בעין שטוחה.
עכשיו עולים שורה, מסובבים את העבודה, וסורגים את השורה השניה. הסיבה שמסובבים את העבודה היא, שמכיוון שלסריגה יש צד קדמי וצד אחורי, במידה ולא נסובב את הסריגה, אז ליד ה"טוויסט" שנוצר בטבעת ייראו את ההבדלים בין הצדדים, כי מצד אחד של הטוויסט יהיה הצד ה"נכון" ומהצד השני של הטוויסט יהיה הצד ה"לא נכון". לא מאוד קריטי, אבל אם כבר סורגים, אז תסובבו את העבודה בתחילת כל שורה, שייצא מושלם.
אני יודעת, זה נשמע מסובך, אפילו קצת מדע בדיוני, אבל קחו מסרגות ותנסו - זה עובד! מבטיחה! הנה ההוכחה -
והנה ההוראות לדוגמא שבה אני בחרתי:
מעלים עיני  שרשרת בכפולות של 6 (אני השתמשתי במסרגה מס' 7 ונדרשו לי 72 עיניים. תבדקו שהעיניים שהעליתם מספיקות להקיף את הראש, כי מתקבל מחמם צוואר סגור שלובשים דרך הראש, כמו צווארון. חשוב להיזהר שהשרשרת לא תהיה רפויה מדי, אחרת תצא לכם שרשרת, ולא מחמם צוואר...)
שורה 1: 3 עיני שרשרת, *מדלגים על 2 עיני שרשרת ובעין הבאה סורגים - 2 עמודים, עין שרשרת, 2 עמודים. מדלגים 2 עיני שרשרת ובעין הבאה סורגים עמוד. חוזרים מ-* עד סוף השורה (סוף 2 השורות למעשה). מסיימים בעין שטוחה לתוך עין השרשרת השלישית בשורה.
שורה 2 ואילך זהה לחלוטין לשורה הראשונה. רק צריך לזכור לסובב את העבודה בתחילת כל שורה.
למחמם צוואר אני סרגתי 5 שורות (מתקבלות למעשה 5 שורות כפולות, מ-2 הצדדים של טבעת הבסיס).
כאמור, כל דוגמא תהיה יפה וטובה לטבעת המוביוס, ככה שברגע שמבינים את העקרון, השמיים הם הגבול.
גם פוגי וגם רביד היקרה, שחגגה גם היא יום הולדת, קיבלו ממני מחמם צוואר כזה. שתיהן ,אגב, עלו על וריאציה לשימוש במחמם הצוואר - אפשר ללבוש אותו על הראש כמעין בנדנה מחממת.
ושניה לפני סיום אני רוצה להודות לזיקוקית היקרה על התמונות של כל השלבים, שצולמו בסבלנות אין קץ ותוך נסיון לתפוס את הזוויות שיבהירו בצורה הכי טובה את ה"טוויסט", וגם דגמנה את המחמם המוכן :-)
שרק יהיו לנו בשורות טובות!
מיכל

חוזרת בסטייל

נטשתי להרבה זמן, אולי אפילו יותר מדי זמן, אבל הכול בגלל ריבוי פרוייקטים שתופסים כל חלקה טובה משעות הפנאי המעטות שלי.
יש דברים שכבר הוכנו ונמסרו, ומחכים להצטלם, ויש דברים בהכנה (חיבור הריבועים של השמיכה, פונצ'ו מפליס עם גימור סריגה שמחכה בסבלנות משנה שעברה וסוף סוף הגיע תורו, שאל קשרי שלמה שסוף סוף נמצא לו החוט המתאים ועכשיו אפשר לסיים אותו ועוד ועוד...)
אבל מכיוון שתוייגתי כבלוגרית עם סטייל ע"י גלישקשתפשוט הגר,עלמה7יפעת קייטס עיצוביםmicgadjet וליאת, אני רואה את עצמי מחוייבת להעביר הלאה את השרביט.
מכיוון שאני כבר שנים בפורומים/קומונות ומה לא, קצת קשה לי להאמין שאני אצליח למצוא 8 דברים שאתם לא יודעים עלי, אבל בואו ננסה.
  1. כשהייתי ילדה פחדתי נורא מרעשים. הפחד שלי גרם לי לא לצאת לעולם לחצר אצל סבא וסבתא שלי בזמן שסבא שלי עבד בנגריה שלו, וביום העצמאות תמיד הייתי נשארת בבית כשכולם הלכו לראות את הזיקוקים, ולאומלל התורן שנאלץ להישאר איתי בבית במקום ללכת לחגיגות אסור היה כמובן לפתוח את החלונות ולראות אותם מהבית, כי הרעש יכול להיכנס פנימה...
  2. אני פוחדת פחד מוות מג'וקים. כשאני פוגשת ג'וק אני מאבדת את הנשימה ונאלמת דום, וברגע שאני מצליחה לנשום קצת מייד פורצת מהפה שלי צווחה שלא תבייש אף סרט אימה מהסוג הגרוע ביותר.
  3. וזה עוד כלום לעומת המפגשים שלי עם גמלי שלמה...
  4. עם צפרדעים, שבלולים, חיפושיות, פרפרים, עכברים ושאר שרצים אין לי בעיה, ואני אפילו די מחבבת אותם.
  5. למרות שקוראים לי חתולי ומבחינת כל מי שמכיר אותי אני מזוהה לחלוטין עם החיה הזו, מעולם לא היה לי חתול בבית (אבל יש לי הרגשה שזה עוד יגיע... כשהקטקט יגדל קצת ויבין שחול זה לא אוכל...)
  6. אני מכורה למה שנקרא "סדרות בתי חולים". אי.אר, שיקאגו הופ, דוגי האוזר, האנטומיה של גריי, האוס - you name it.אם יש שם רופא - אני מכורה! בעלי טוען שגם אם ייקחו עציץ, ילבישו אותו בחלוק ויצלמו על זה סדרה תיעודית אני אתמכר לה בשניה וחצי.
  7. אני משחקת בחווה של הפייסבוק כבר יותר משנה וחצי. אני יודעת שזה משחק מפגר, שהלוואי שכל החקלאים היו מצליחים לגדל כאלה גידולים יפים כל כך מהר ובקלות, אבל מה לעשות... כל פיצ'ר חדש, כל הפתעה חדשה, כל כבשה או פרה חדשות - מוחקים לי בשניות את ההרהורים על פרישה...
  8. אני בלגניסטית בנשמתי. אני מאוד אוהבת לראות מקומות מסודרים, וחלום חיי הוא להצליח לשמור על הבית שלי מסודר למשך יותר מחצי שעה אחרי הנקיונות של יום שישי, אבל רק כשיש סביבי קצת בלגן אני מרגישה באמת בבית. למרות כל זה, בכל מקומות העבודה שבהם עבדתי אי פעם, אנשים בטוחים שאני הבנאדם הכי מסודר ביקום. אין לי מושג איך זה קרה...
לא ייאמן... הצלחתי להגיע ל-8 :-)
אני חושבת שכל בלוג אפשרי תחת השמש קיבל את אות הסטייל, אז אני אסתפק בהמלצות על כמה מהבלוגים שאני באמת באמת אוהבת (יש עוד המון שאני אוהבת, אני אסתפק במדגם מייצג.
  • טים הולץ, האיש והאגדה. תמיד מפתיע עם חומרים חדשים, טכניקות חדשות, ולא מפסיק לרתק.
  • ג'ון המדהימה, שיש לה את גזרות האמיגורומי הכי מדהימות של חיות, פרחים ועוד ועוד.
  • רוב המקסים, שמרכז אצלו בבלוג כל גזרת אמיגורומי חינמית אפשרית תחת השמש.
  • אכפת לכם אם אסרוג? שתמיד משמחת עם הצבעוניות שלה.
  • Mojo Monday שמביא כל שבוע סקיצה חדשה לכרטיס ברכה.
  • סטייסי כהן, עם עיצוב אלבומים מוקפד, נקי ומלא השראה.
  • סטודיו קאליקו, גם היא עם עיצוב אלבומים ושפע של טכניקות ורעיונות.
  • ואחרון חביב לעת עתה - whip up, בלוג הקישורים האהוב עלי.
זהו להפעם, מקווה לחזור בקרוב עם תוצרים גמורים.
שיהיה סופ"ש מצויין!
מיכל

אם אין שמיכה - תסרגו צעיף!

יום רביעי היום.
מתוך הרגל, הבלוג הראשון שאותו פתחתי הבוקר היה הבלוג של BERNAT, וטוב שעשיתי את זה, כי ליסה, שהנחתה את פרוייקט שמיכת המסתורין, הציגה היום את השמיכה המהממת שלה במלוא תפארתה. תקפצו לשם לראות - ממש תענוג לעיניים.
אז מה נסרוג היום? את צעיף הגלים שכל כך ביקשתם תרגום להוראות שלו.

הוא לקוח מתוך האתר של Lionbrand. כבר המלצתי כמה פעמים על האתר הזה, ואני ממליצה שוב. הוא מפתיע אותי כל פעם מחדש עם דוגמאות חדש ורעיונות חדשים, שלא לדבר על המאגר הבלתי נדלה שכבר קיים בו, עם הוראות לכל פריט סרוג שרק אפשר לדמיין, החל מאמיגורומי, דרך סוודרים, אפודות, צעיפים, כובעים ומה לא.
במקור, כמו שתוכלו לראות בקישור, הצעיף הזה נסרג כשאל. אני רציתי צעיף אז הארכתי קצת את שרשרת הבסיס וסרגתי פחות שורות.
סרגתי את הצעיף מחוט Alpaca של צמר טדי, שמכיל אלפקה, צמר ואקרילן. השתמשתי במסרגה מס' 7 כדי לקבל צעיף אוורירי ולא דחוס.
בצעיף משתמשים בצמצום של 2 עמודים כפולים יחד, והנה הסבר איך עושים את זה: מלפפים פעמיים את החוט על המסרגה. נכנסים לעין הבאה, לוקחים חוט ויוצאים. יש לנו כעת 4 לולאות על המסרגה. לוקחים חוט וסוגרים 2 לולאות יחד. שוב לוקחים חוט וסוגרים 2 לולאות יחד. נשארות 2 לולאות על המסרגה. מלפפים פעמיים חוט על המסרגה. נכנסים לעין הבאה, לוקחים חוט ויוצאים. יש לנו כעת 5 לולאות על המסרגה. לוקחים חוט וסוגרים 2 לולאות יחד. שוב לוקחים חוט וסוגרים 2 לולאות יחד. נשארות 3 לולאות על המסרגה. לוקחים חוט וסוגרים את כל ה-3 יחד.
מתחילים את הצעיף עם 180 עיני שרשרת. לשאל זה מספיק בדרך כלל. אני רציתי צעיף ארוך יותר אז הוספתי 22 עיניים. מי שרוצה צעיף עוד יותר ארוך - שיוסיף עוד 22 עיניים, ועוד 22, עד שתגיעו לאורך בסיסי שאתם אוהבים.
שורה 1:  עמוד כפול בעין החמישית מהמסרגה. (4 העיניים הראשונות נחשבות לעמוד כפול ראשון). 2 עמודים כפולים בעין הבאה. *עמוד כפול בכל אחת מ-5 העיניים הבאות. (צמצום של 2 עמודים כפולים יחד) 4 פעמים. עמוד כפול בכל אחת מ-5 העיניים הבאות. 2 עמודים כפולים בכל אחת מ-4 העיניים הבאות. חוזרים מ-* עד הסוף. בסוף השורה נשארות רק 2 עיניים שבהן סורגים עמודים כפולים, ולא 4,  וזה בסדר.
שורה 2: עין שרשרת, לסובב. בלולאות הקדמיות בלבד, סורגים חצי עמוד בכל עמוד כפול.
מי שרוצה להחליף צבע - זה הזמן. סוגרים את 2 הלולאות האחרונות בשורה חצאי העמודים בצבע הבא. קושרים את הקצוות ביחד, ומנתקים את הצבע הקודם.
שורה 3:  4 עיני שרשרת (נחשבות לעמוד כפול ראשון), לסובב. עמוד כפול בחצי העמוד הראשון. 2 עמודים כפולים בח"ע הבא. *עמוד כפול בכל אחד מ-5 ח"ע הבאים. (צמצום של 2 עמודים כפולים יחד) 4 פעמים. עמוד כפול בכל אחד מ-5 ח"ע הבאים. 2 עמודים כפולים בכל אחד מ-4 ח"ע הבאים. חוזרים מ-* עד הסוף. בסוף השורה נשארים רק 2 ח"ע שבהם סורגים עמודים כפולים, ולא 4,  וזה בסדר.
שורה 4: עין שרשרת, לסובב. בלולאות הקדמיות בלבד, סורגים חצי עמוד בכל עמוד כפול.
חוזרים על שורות 3-4 עד לרוחב הרצוי. אני החלפתי צבעים כל 2 שורות.
בסיום אפשר לעשות פרנזים. אני בחרתי לסרוג חצאי עמודים על השוליים של הצעיף, מה שנתן לכל הסיפור מסגרת.
זהו זה.
הרבה בריאות, ושיבוא כבר הגשם!
מיכל

פיית אמיגורומי - הוראות

קיבלתי תגובות חמימות וכיפיות על פיית האמיגורומי שסרגתי לגליש, ובעקבותיהן ביקשתי מאניטה, שכתבה את ההוראות לפיה, רשות לתרגם אותן לעברית ולפרסם בבלוג. אניטה המקסימה הסכימה מייד, אז כמו שהבטחתי - הנה התרגום.
לפי שנתחיל, זה המקום להזכיר לכולנו לשמור על זכויות היוצרים של ההוראות. לאניטה אין שום בעיה שתשתמשו בהוראות וגם תמכרו את התוצרת, כל עוד תציינו שהיא המעצבת של הפיה, ותציינו את הפרטים שלה -
ASE's Flower Fairy
©ASE Knits 'n' Crochets
 
החומרים -
חוטי כותנה בצבעים - גוף/שמנת, וצבעים לבחירתכם עבור הגוף, הכנפיים, החצאית+נעליים והשיער.
זוג עיניים בטיחותיות או לחילופין חוט שחור או חום כדי לרקום אותן.
חוט אדום או וורוד לרקמת הפה.
מסרגה מס' 3 או 3.5 (אני מעדיפה 3)
מילוי אקרילן לבובות
מחט לצמר להטמעת שאריות החוטים (מחט עבה ללא חוד. להשיג בחנויות הסדקית/הצמר)
 
הפייה נסרגת במעגלים ולכן כדאי לסמן את העין הראשונה או האחרונה באותה שורה (כל אחד ומה שנוח לו) כדי לספור את השורות. מי שצריך תזכורת איך משתמשים בסמן שורות, מוזמן להיכנס לפוסט הזה.
 
ראש
2 עיני שרשרת.
שורה 1: 6 חצאי עמודים בעין השניה מהמסרגה. (לחילופין - אפשר לסרוג 6 חצאי עמודים בטבעת קסם. הסבר לטבעת קסם בקישור למעלה).
שורה 2: 2 חצאי עמודים בכל חצי עמוד.
שורה 3: *חצי עמוד בחצי העמוד הבא, 2 ח"ע בח"ע הבא. לחזור מ-* עד הסוף.
שורה 4: *ח"ע בכל אחד מ-2 ח"ע הבאים, 2 ח"ע בח"ע הבא. לחזור מ-* עד הסוף.
שורה 5-6: ח"ע בכל ח"ע.
שורה 7: ח"ע בכל אחד מ-2 ח"ע הבאים, 2 ח"ע בכל אחד מ-2 ח"ע הבאים, ח"ע בכל אחד מ-4 ח"ע הבאים, 2 ח"ע בכל אחד מ-2 ח"ע הבאים, ח"ע בכל אחד מ-14 ח"ע הנותרים.
שורה 8: ח"ע בכל אחד מ-3 ח"ע הבאים, 2 ח"ע בח"ע הבא, ח"ע בח"ע הבא, 2 ח"ע בח"ע הבא, ח"ע בכל אחד מ-4 ח"ע הבאים, 2 ח"ע בח"ע הבא, ח"ע בח"ע הבא, 2 ח"ע בח"ע הבא, ח"ע בכל אחד מ-15 ח"ע הנותרים.
שורה 9: *ח"ע בכל אחד מ-2 ח"ע הבאים, צמצום 2 ח"ע יחד. לחזור מ-* עד הסוף.
שורה 10: צמצום כל 2 ח"ע יחד.
זה המקום לשים או לרקום את העיניים, הגובה הנכון שלהן לפי ההוראות הוא בשורה מס' 6, אבל אם נראה לכם שצריך להעלות או להוריד אותן שורה, תרגישו חופשי. את האף רוקמים באותו החוט, בצבע גוף, ע"י מספר ליפופים בין העיניים. כמו כן, יש לרקום פה בצבע ורוד או אדום.
שורה 11: צמצום כל 2 ח"ע יחד. מחליפים צבע לצבע הגוף (אצלי - צהוב-כתמתם) ע"י כך שאת חצי העמוד האחרון סוגרים עם הצבע החדש, ומנתקים את החוט שבו סרגנו את הראש.
 
שיער
יש ברשת שפע מדריכים להוספת שיער לבובות. הנה כמה קישורים נבחרים, מהבלוג של אניטה -
 
 
 
 
אני באופן אישי רקמתי את ה"פוני", ואת השיער לקוקיות השחלתי בין חצאי העמודים, השתדלתי שיהיה לה שביל באמצע, ואז אספתי את השיער שהשחלתי ל-2 קוקיות וקשרתי בחוט בצבע מנוגד. בסוף יישרתי לה את התספורת, שתהיה מסודרת ויפה.
 
גוף
שורה 1: 2 ח"ע בכל ח"ע.
שורה 2: *ח"ע בח"ע הבא, 2 ח"ע בח"ע הבא. לחזור מ-* עד הסוף.
שורה 3-9: ח"ע בכל ח"ע.
שורה 10: בלולאות אחוריות בלבד, ח"ע בכל ח"ע.
שורה 11: ח"ע בכל ח"ע.
למלא את הגוף. להמשיך למלא תוך כדי סריגה.
שורה 12: צמצום כל 2 ח"ע יחד.
שורה 13: צמצום כל 2 ח"ע יחד. עין שטוחה לתוך ח"ע האחרון בשורה. להשאיר זנב קצת ארוך ולנתק את החוט. להשחיל את הזנב על מחט לצמר, לעבור עם המחט דרך כל חצאי העמודים של השורה האחרונה ולהדק על מנת לסגור את החור שנשאר.
 
חצאית
להחזיק את הבובה עם הראש פונה אלינו ותחתית הגוף מאיתנו והלאה. להתחבר בעין שטוחה לאחת מהלולאות שנשארו בשורה 10 (הן בולטות מעל הסריגה). לסרוג 20 עיני שרשרת (אני הסתפקתי ב-16, נראה לי מספיק ארוך), ועין שטוחה בלולאה הבאה. להמשיך כך עד שמסיימים את כל הסיבוב. לנתק את החוט ולהטמיע את הקצוות בתוך הגוף.
 
הערה: ההוראות לרגליים ולידיים באנגלית הן מעט שונות מהדרך שבה אני סרגתי. אני אתרגם את ההוראות כלשונן, ומייד אח"כ אכתוב באדום איך אני סרגתי.
 
רגליים ונעליים - לסרוג 2
בחוט בצבע גוף/שמנת, מתחברים בעין שטוחה לתחתית הגוף, מתחת לחצאית. 10 עיני שרשרת. להחליף צבע לצבע הנעליים ולסרוג 2 עיני שרשרת נוספות.
שורה 1: 6 ח"ע בעין השניה מהמסרגה.
שורה 2-4: ח"ע בכל ח"ע.
שורה 5: צמצום כל 2 ח"ע יחד. לנתק את החוט ולהטמיע קצוות בתוך הסריגה.
וכך אני סרגתי -
שורה 1: בצבע הנעליים, לסרוג 2 עיני שרשרת ו-6 ח"ע בעין השניה מהמסרגה, או 6 ח"ע בתוך טבעת קסם.
שורות 2-4: ח"ע בכל ח"ע.
לשטח את הנעליים ולהכניס את המסרגה לתוך ח"ע הבא, וגם לזה שמולו. לקחת חוט ולצאת. לסגור את 2 הלולאות עם חוט בצבע שמנת/גוף. לסרוג 12 עיני שרשרת, ולחבר את הכול בעין שטוחה לתחתית הגוף.
 
ידיים - לסרוג 2
בחוט בצבע שמנת, מתחברים בעין שטוחה לצד הגוף, לשורה הראשונה של הגוף. לסרוג 10 עיני שרשרת.
שורה 1: 4 ח"ע בעין השניה מהמסרגה.
שורה 2: ח"ע בכל ח"ע.
שורה 3: צמצום 2 ח"ע יחד, עין שטוחה בח"ע הבא, 2 עיני שרשרת, עין שטוחה באותו מקום. לנתק את החוט.
וכך אני סרגתי:
שורה 1: 2 עיני שרשרת, 4 ח"ע בעין שניה מהמסרגה, או 4 ח"ע בטבעת קסם.
שורה 2: ח"ע בכל ח"ע.
שורה 3: ח"ע בכל אחד מ-2 ח"ע הבאים, עין שטוחה בח"ע הבא, 2 עיני שרשרת, עין שטוחה בח"ע הבא. עכשיו משטחים קצת את היד (שימו לב שנוצרה צורה של מעין כף יד עם בוהן) ומכניסים את המסרגה ל-2 ח"ע ביחד. לוקחים חוט ויוצאים וסוגרים את 2 הלולאות שלנו יחד. סורגים עוד 10 עיני שרשרת ומחברים לצד של הגוף.
 
כנפיים - לסרוג 2
הכנפיים נסרגות בשורות ולא במעגלים.
שורה 1: 2 עיני שרשרת. 2 ח"ע בעין השניה מהמסרגה. עין שרשרת, לסובב.
שורה 2: 2 ח"ע בכל ח"ע. עין שרשרת, לסובב.
שורה 3: 2 ח"ע בח"ע הבא, ח"ע בכל אחד מ-2 ח"ע הבאים, 2 ח"ע בח"ע הבא. עין שרשרת, לסובב.
שורה 4-6: ח"ע בכל ח"ע. עין שרשרת, לסובב.
שורה 7: צמצום 2 ח"ע יחד, ח"ע בכל אחד מ-2 ח"ע הבאים, צמצום 2 ח"ע יחד. עין שרשרת, לסובב.
שורה 8: צמצום 2 ח"ע יחד פעמיים. עין שרשרת, לסובב.
שורה 9: צמצום 2 ח"ע יחד. לנתק את החוט ולתפור לאחורי הגוף.
 
זהו זה.
הפיה יחסית קלה, כי אין הרבה עבודות תפירה.
בהצלחה לכולן, ותודה לאניטה על השיתוף והרשות לתרגם.

יום הולדת מחמם לגליש

אתמול חגגנו לגליש המקסימה והמוכשרת יום הולדת, באחת מההפקות היותר מושקעות ומרגשות שהייתי בהן. היה לנו ערב נעים, טעים בטירוף ומעל הכול - מרגש ביותר.
בחלק הראשון של הערב גליש קיבלה ערימה של ריבועי בד שהכינו המשתתפות, והיתה צריכה לנחש מי הכינה מה. היה מצחיק, ובעיקר יפה לראות איך כל אחת לקחה את הריבוע שלה למקום שונה. בהמשך, כל הריבועים יחוברו לכרית טלאים ע"י שרון רותם המוכשרת, שהגיע הזמן שתפסיק לשכור שטחי בלוגים לפי שעה ותפתח לעצמה בלוג משלה... אני לא מכירה את גליש המון זמן, אבל הספקתי להתרשם שהיא אוהבת עיצובים נקיים, עדינים ורומנטיים, ולכן היה לי ברור שאני עומדת לסרוג מפית קטנטנה עבור הריבוע שלי. סרגתי את המפית, וכשרציתי לתפור אותה לריבוע שלי היא צעקה לי "תחרה! תחרה!" ולכן היא הונחה על מצע של פרח תחרה בורוד עדין. כל הכבודה חוברה על הריבוע, ומה ש"סגר" לי את הלוק הכללי היה כפתור ורדרד באמצע.
הנה תקריב על המפיונת.
כמתנת יום הולדת גליש קיבלה ממני פיית אמיגורומי (הנה קישור להוראות) שאפשר לתלות על התיק או על מחזיק מפתחות, וככה גליש תוכל להיות צמודה לפייה שתשמור עליה בכל מקום.
כמובן שלא יעלה על הדעת לתת מתנה בלי כרטיס ברכה.
ואם כבר, אז ניצלתי את ההזדמנות לתת לגליש את ההחלפה המחממת שהכנתי לה - צעיף בדוגמת גלים שנסרג מצמר אלפקה רך ונעים. (וגם כאן כמובן קישור להוראות. בהוראות זה אמור להיות שאל, אבל עשיתי לו הסבה לצעיף ע"י כך שהארכתי אותו וסרגתי פחות שורות. מי שרוצה לסרוג צעיף כזה, שתסרוג בתור שרשרת בסיס 202 או 224 עיניים, ולא 180, כי בתור צעיף, 180 עיניים זה קצת קצר. צריך להירשם כדי לקבל את ההוראות, אבל ההרשמה חינם ופותחת חלון נפלא למאות הוראות לפריטים מקסימים).
אז מה נשאר? לאחל לגליש שכלללללללל המשאלות שלה יתגשמו, ושתמשיך להיות מוקפת באהבה כמו האהבה שעטפה אותה אתמול בערב, וכמובן - לחכות לחורף שיגיע כבר...
ועוד משהו קטן: ראיתי שכשהסתיים פרוייקט השמיכה ביקשו לחזור לראות ממני קצת פרוייקטים בתפירה, אז אני מתנצלת, אבל תפירה לא תראו ממני בזמן הקרוב. אני עמוק עמוק בתוך כמה פרוייקטים בסריגה. אולי יהיה משהו תפור, אבל הוא עוד עמום ורחוק כרגע, ובמילים אחרות - בגלל הלחץ מימי ההולדת הממשמשים ובאים הוא בהדחקה! 
רק בריאות ושמחות!
מיכל

שמיכה מסתורית בהמשכים #10 - סריגת סיומת

בשעה טובה ומוצלחת הגענו לסריגת הסיומת של השמיכה.
אני אקדים ואומר (שמא אכתוב?) שאני עצרתי כרגע עם השמיכה לטובת פרוייקטים דחופים יותר, אבל כמובן אני ממשיכה לתרגם לטובת מי שעומד בקצב.
קודם כל, כמה טיפים/המלצות לגבי סריגת סיומות. סריגת הסיומת של כל שמיכה מתחילה בדרך כלל בשורה של חצאי עמודים. השורה הזו תוחמת לנו בעצם את השמיכה, ונותנת לנו בסיס יפה ושווה לסרוג עליו. בהוראות אמנם כתבו את מספר העיניים שאמורים לסרוג, אבל מי שנאלץ להוריד שורות או עיניים או להוסיף אותם כדי להגיע לגודל המומלץ של הריבועים יצטרך לשנות את מספר חצאי העמודים בהתאם למה שנסרג בפועל. אין שום בעיה עם זה, כל עוד שומרים על מספר אי זוגי של חצאי עמודים בין פינה לפינה. בפינות עצמן סורגים 3 חצאי עמוד באותו מקום. כמו כן, רצוי מאוד לשמור על אותו מספר חצאי עמודים ב-2 הצדדים הארוכים של השמיכה, וב-2 הצדדים הקצרים של השמיכה. זה ייתן לשורה השניה מראה מסודר יותר. חשוב להיזהר לא להוסיף יותר מדי חצאי עמודים כדי שלא ייווצרו גלים בשמיכה, וכן לא להוריד יותר מדי חצאי עמודים כדי שהשמיכה לא תתכווץ.
מי שמעוניין לראות את השמיכה המחוברת, מוזמן לקפוץ לבלוג של BERNAT.
מי שמעוניין לקבל ישירות את הוראות הסריגה באנגלית והתרשים, מוזמן להוריד אותם מכאן.
הצבעים שבהם נשתמש לסריגת הסיומת הם שמנת/טבעי וחום.
לפני שנתחיל, תך שעדיין לא השתמשנו בו בשמיכה - צמצום של 2 עמודים יחד: מלפפים חוט על המסרגה. נועצים את המסרגה בח"ע (או עמוד, או רווח - הכול לפי ההוראות) הבא, לוקחים חוט ויוצאים. יש כעת 3 לולאות על המסרגה. לוקחים חוט וסוגרים את 2 הלולאות הראשונות כך שנשארות 2 לולאות על המסרגה. לא מסיימים את העמוד אלא מלפפים שוב חוט על המסרגה, נועצים את המסרגה בח"ע/עמוד/רווח הבא, לוקחים חוט ויוצאים. יש לנו כעת 4 לולאות על המסרגה. לוקחים חוט וסוגרים את 2 הלולאות הראשונות כך שנשארות 3 לולאות על המסרגה. לוקחים חוט וסוגרים את כל 3 הלולאות יחד.
שורה 1: לחבר צבע שמנת/טבעי (A) לפינה הימנית התחתונה של השמיכה בעין שטוחה. לסרוג עין שטוחה ו-3 חצאי עמוד באותו מקום. לסרוג 175 חצאי עמודים לכל האורך של הצד הימני של השמיכה (22 חצאי עמודים לאורכו של כל אחד מ-7 הריבועים הראשונים, ועוד 21 חצאי עמוד לאורכו של הריבוע השמיני. 3 חצאי עמודים בפינה. 131 חצאי עמודים לאורך הצד העליון של השמיכה (22 ח"ע לכל אחד מ-5 הריבועים הראשונים, ועוד 21 ח"ע לאורך הריבוע האחרון. לסרוג 3 ח"ע בפינה, ואז 175 ח"ע לאורך הצד השמאלי של השמיכה, 3 ח"ע בפינה ו-131 ח"ע לאורך הצד התחתון של השמיכה. מחברים את החוט החום בעין שטוחה לתוך עין השרשרת שאיתה התחלנו. מנתקים את החוט שמנת/טבעי.
שורה 2: בחום, סורגים 4 עיני שרשרת (נחשבות לעמוד ראשון + עין שרשרת). (עמוד בח"ע הבא, עין שרשרת) פעמיים. *לדלג על ח"ע הבא, עמוד בח"ע הבא, עין שרשרת. לחזור מ-* עד הפינה שמורכבת מ-3 ח"ע. (עמוד בח"ע הבא, עין שרשרת) 3 פעמים. **   לחזור מ-* עד ** פעמיים נוספות. לחזור מ-* עד * עד שנשאר רק ח"ע אחד. לדלג עליו ולהתחבר עם חוט A (שמנת/טבעי) בעין שטוחה לתוך עין השרשרת השלישית שסרגנו בהתחלה. לנתק את החוט החום.
שורה 3: בשמנת, עין שרשרת, ח"ע באותו מקום שבו סרגנו את העין השטוחה. *ח"ע ברווח הבא, ח"ע בעמוד הבא. לחזור מ-* עד סוף השורה. השורה מסתיימת עם ח"ע שסורגים ברווח, ועין שטוחה לתוך ח"ע הראשון. לא לנתק את השמנת.
שורה 4: בשמנת, עין שרשרת, (ח"ע, 3 עיני שרשרת, צמצום של 2 עמודים יחד) באותו רווח. * לדלג על 2 ח"ע הבאים. (ח"ע, 3 עיני שרשרת, צמצום של 2 עמודים יחד) בח"ע הבא. לחזור מ-* עד שמגיעים ל-2 ח"ע האחרונים. לדלג עליהם ולחבר חוט חום (C) לח"ע הראשון בשורה. לנתק את החוט השמנת. המניפות שיצרנו בסיבוב הזה נקראות "מניפות עצלות" כיוון שהן "מונחות על הצד" במקום "לעמוד זקוף".
שורה 5: בחום, עין שרשרת, חצי עמוד באותו מקום. * 5 עיני שרשרת, ח"ע בח"ע הבא. לחזור מ-* עד סוף השורה. מסיימים ב-5 עיני שרשרת ועין שטוחה לתוך ח"ע הראשון בשורה. מנתקים את החוט.
בשבוע הבא צפוי ב-BERNAT פוסט נוסף ואחרון בהחלט, עם תמונת השמיכה השלמה, כולל הסיומת, וכמה טיפים לגימורים מקצועיים.
זהו זה!! אז יש שמיכה, ויש סיומת ועכשיו רק נשאר להודיע לחורף שהוא ממש, אבל ממש ממש מוזמן להגיע כבר, ולהוריד עלינו גשמי ברכה.

הרבה בריאות לכולנו!!
מיכל