שבת שקטה בבית...

אחרי כמעט חודש של התרוצצויות בלתי נלאות, שנבעו ממעבר דירה ששולב היטב בחגים (איך הם נגמרו כל כך מהר, איך?!), החלטנו על שבת שקטה בבית. מכיוון שחדר העבודה שלי כבר כמעט מסודר לגמרי, הגעתי למסקנה שאפשר בהחלט להתחיל להוציא חומרים ולעמוד בהתחייבויות שלי בזמן, ואפילו לפני הזמן אם אפשר, כי נובמבר בפתח ויש לי כמה מתנות יום הולדת להשלים.

התחלתי עם הדברים הפשוטים - לאסוף 2 מעטפות עם 50 קישוטונים (כפתורים, ניטים, בראדים, צ'יפבורדים ועוד) - זה היה פשוט יחסית. נכנסתי ל-swap bot, קראתי קצת את הפרופילים של הבנות שהייתי צריכה לשלוח אליהן, וסידרתי מעטפות.

מעטפה שלישית גם היא היתה קלה יחסית. מישהי מתוקה מפליקר שהתנדבה לשלוח לי קוביות "שבץ נא" מעץ ביקשה בתמורה דפים מעיתונים ועטיפות של חטיפים - בעברית. שלחתי עטיפות של שוקולד פרה, שנראו לי הכי מתבקשות, ובמקום דפי עיתון מהעיתונים המדכאים, שלחתי כמה דפים ממגזינים של אוכל ומהוביתון ישן. עוד כמה תוספות, ועוד מעטפה יצאה לדרך.

מעטפה רביעית כבר דרשה עבודה יותר רצינית. לפני חודש שלחתי מחזיק מפתחות עשוי מדומינו, להחלפה שהתארגנה בפליקר. אחרי שבועיים קיבלתי מסר שהמעטפה הגיעה קרועה לחלוטין, ומחזיק המפתחות לא היה בתוכה. הבחורה שאליה שלחתי כתבה לי שאין צורך להכין מחזיק מפתחות אחר, אבל כמובן שהכנתי. אין דבר יותר מעצבן מלחכות להחלפה כל כך הרבה זמן ובסוף לקבל מעטפה קרועה. נייר הרקע שבו השתמשתי למחזיק המפתחות הקודם נגמר לי, אז במקומו צבעתי את הרקע בצבעי ראב און מטאליים. המצפן והכיתוב Follow your heart נשארו. הפעם הוספתי למחזיק המפתחות גם קישוטים נוספים מלבד הדומינו, והנה הוא לפניכם (שימו לב - הדיימונד גלייז היה נחמד אלי הפעם והצטלם יפה) -

ואז הגעתי לאתגר שניסיתי להתחמק ממנו תקופה, אבל זמן המשלוח הולך ומתקרב. האתגר היה להחלפת ATC "תעשו עם זה משהו" ב-swap bot. נרשמנו להחלפה, ואז קיבלנו שותפים. השלב הבא היה לשלוח למי שאמורים להכין לו ATC את הכתובת שלנו, כדי שישלח לנו מעטפה עם 6 דברים שהוא היה רוצה לראות על ה-ATC שלו. השלב האחרון היה לקבל את המעטפה, להכין ATC ולשלוח אותו. אני קיבלתי מעטפה שרובה ככולה הכילה דברים מוזהבים - כפתורים מוזהבים, דיסקיות מוזהבות, חוט מוזהב, נצנצים (!!). כל מי שמכיר אותי יותר מ-5 דקות יודע שאני ממש, אבל ממש לא אוהבת זהב. למזלי היו במעטפה גם חרוזי אותיות ממש חמודים, ובין האותיות היה גם לב אחד. הלב גרם לאסימון שלי לרדת סוף סוף, והנה ה-ATC שהכנתי -



האתגר הזה נתן לי רעיון - לקחת את הדברים שנשארו, להוסיף 2-3 דברים משלי, ולשלוח למי שתרצה להתנסות. מי שתקבל תכין ותשלח לי ATC עם לפחות 6 אלמנטים מתוך המעטפה, ואז יהיה תורה להוסיף למעטפה דברים ולשלוח לבאה בתור שתכין עבורה ATC, וכן הלאה... אם יש מעוניינות - השאירו כאן תגובה ונתחיל שרשרת. אני בטוחה שייצאו דברים מעניינים.

דבר אחרון שעשיתי היום הוא כרטיס ברכה לבוס שלי, לכבוד התאומות שנולדו לו ולאשתו לפני שבועיים. אספנו כסף כדי לקנות להם מתנה, ותנחשו ממי ביקשו לדאוג לכרטיס :-) השתמשתי בנייר בייסיק גריי שחשבתי שלעולם אני לא אעשה איתו כלום, ופתאום הוא הסתדר לי מצויין בכרטיס. חותמת של טימי, חותמת של סטאמפסמית וכמה בראדים השלימו את התמונה -



בין הכרטיסים למעטפות קיימתי הבטחה לנועה להכין עוגיות בצורת האותיות של השם שלה. חתכנו יחד "נועה", "אבא" ו"אמא", אפינו וכרסמנו להנאתנו אחר הצהריים, רדפנו קצת אחרי פצפונת, האוגרת, שהחליטה לטייל למחוזות קצת רחוקים מדי לטעמנו, ובסה"כ היה כיף פשוט להיות בבית, שסוף סוף קיבל צורה של בית, אחרי שתקופה ארוכה (מדי?) הוא נראה כמו קירות עם ארגזים.
זהו להיום. אחרי כל העבודה הזו הגיע זמן לישון.

יש לי תגית :-)

זיקוקית תייגה אותי במשחק שרשרת שנמשך כבר לא מעט זמן.
אלה חוקי המשחק:
1) שים לינק לבלוג של מי שתייג אותך ופרט את החוקים ברשומה בבלוג שלך.
2) שתף את הקוראים ב-7 עובדות אודות עצמך - תיכף אעשה את זה.
3) תייג 7 אנשים בסוף הרשומה ע"י השארת שמם ולינקים לבלוגים שלהם - גם זה יגיע בהמשך.
4) הודע לאנשים שתייגת ע"י מתן תגובה בבלוג שלהם - מייד אחרי שאסיים את הפוסט הזה.

7 עובדות על עצמי שעדיין לא כולם יודעים... נדמה שזה קל, אבל זה לא פשוט. היום, כשלכל אחד יש בלוג, פליקר, קומונה ופורום משלו - נשמה שכולם יודעים כבר הכול. בואו נראה מה אצליח לדוג...

1. יש לי 2 קעקועים. אחד צבעוני, של עטלף וירח. עשיתי אותו בצבא, ובמחשבה שניה אולי הייתי בוחרת משהו אחר (ואולי לא...). את הקעקוע השני עשיתי כשלקחתי את אחותי לעשות קעקוע משלה. היא ציירה על עצמה פרפר, ואני ציירתי על עצמי פיה בשחור-לבן (שחור-עור יותר נכון חחחחח). הציור של הפיה היה בלי פרצוף, וממש חששתי שהמקעקע לא יצייר אותה יפה. הוא עשה עבודה טובה, ואני עדיין אוהבת מאוד את הפיה שלי. גם נועה אוהבת אותה, והיא חושבת שלגעת בקעקוע זה אחד הדברים הכי מרגשים בעולם.
2. כשהייתי בהריון עם נועה הכינוי שלה היה "פועה". במשך כל ההריון אמא שלי היתה בהיסטריה שאני אקרא לה ככה (עד היום לא ברור לי למה ההיסטריה. אני חושבת שפועה זה שם יפה. למרות זאת כשנועה נולדה היא פשוט נראתה כמו נועה). כשנועה נולדה אחיו הקטן של בעלי קנה לה בובה של פועה דב, ובעברית - פו הדב :-)
3. את רני הכרתי כשלמדתי באוניברטיסת בן גוריון. אחת הדירות הראשונות שראיתי היתה שלו ושל מי שהיתה אז חברה שלו. הם חיפשו צלע שלישית לדירה וסירבתי (ללכת לגור עם זוג? מה, השתגעתי??) בסופו של דבר גרתי בבית שממול. עד תחילת שנת הלימודים רני הספיק להיפרד מאותה חברה. נפגשנו כמה פעמים באוניברסיטה, ואז הוא הזמין את עצמו בתירוץ הקלוש שנגמר לו החלב והוא מת לקפה (השעה היתה 17:00 אחה"צ והמכולת שמתחת לבית (!) היתה פתוחה...). השאר הוא היסטוריה.
4. למרות שאני בלאגניסטית בנשמתי, במקומות העבודה שבהם עבדתי בטוחים שאני אחד האנשים הכי מסודרים בעולם. לא ברור לי איך זה קרה.
5. למרות שהכינוי שלי הוא "חתולי" ואני מתה על חתולים, מעולם לא גידלתי חתול. דגים, אוגרים וגם ארנבות - אותם גידלתי בשפע. היום יש לנו בבית דגים (כמה גופים שאנחנו קוראים להם "דגים" ודק מנקה שאנחנו קוראים לו "שמשון") ואוגרת (שקוראים לה "פצפונת"). (אין "אנטון". אוגרת אחת בבית זה מספיק.)
6. אחת השריטות הכי עמוקות שלי קשורה לאוכל: אני שונאת שמרטיבים לי את האוכל. אני מאלה שמסוגלים להחליף צלחת אם הרוטב של הבשר נגע לי בקצה של האורז. לשריטה הזו יש כמה יוצאים מן הכלל - אם יש רוטב בשר עסיסי אני לא אתנגד שהוא יהיה דווקא על הפירה שלי (אבל בשום אופן לא על האורז!!), והעוגיות האהובות עלי הן הביסקוטי שאורית מכינה לי, שאותן אני דווקא מאוד אוהבת להרטיב בקפה או בתה.
7. למרות שאני חברה בפורום אומנות שימושית ב-Ynet כבר 4 שנים וחצי, ומנהלת אותו כשנתיים וחצי, אני עדיין מרגישה שם "חדשה" לפעמים, בעיקר ליד ה"ותיקות" ה"אמיתיות", אלה שהיו שם מהיום הראשון.

ועכשיו הגיע הזמן לתייג בלוגים אחרים. נדמה שכבר כולם תייגו את כולם, אז אני אנסה לבחור כאלה שלא זכור לי שתייגו אותם -

• ממלכת הכרטיסים של שרון.
• באלה הידיים של mogit.
• עיצובים בצבעים של אילאיל זיו.
• עבודת היד של hadarling.
• תמונת הראי של דיילי.
• "תהיו אתם" של דבורה.
• ו.... זהו. אני חושבת שכולם כבר תייגו את כולם, לא? אז אני מאמצת את הרעיון של חגית, ומזמינה את כל מי שרוצה להשתתף לתייג את עצמה ולספר על עצמה דברים מעניינים.

סימניות וספרים

אני תולעת ספרים, תמיד הייתי. אין כמעט דברים שגורמים לי אושר כמו לפתוח ספר חדש ולשקוע לתוכו. מדי פעם אני גם נתקלת בספרים שבאמת באמת נוגעים לי אי שם, במיתרים הכי חבויים. לפעמים קל לי להסביר למה - כשמדובר בספר עם אמירות חשובות, עם תובנות עמוקות. לפעמים יותר קשה להסביר. במקרה של הספר "והיום איננו כלה" מאת צ'ינגיס אייטמטוב יותר קשה להסביר. לכאורה זה ספר שלא קורה בו כלום. הוא מספר את קורותיו של אדם שחי בעיירה נידחת אי שם בערבה המושלגת של קזחסטן. העיירה מונה 8 בתים, 8 משפחות. כל הייעוד של קיומה הוא להסיט את פסי הרכבת העוברים ליד העיירה פעמיים ביום. פעם להסיט, ופעם להחזיר חזרה, זה הכול. את המים הם שואבים מבאר שנמצאת במרחק יום רכיבה (אולי אפילו יותר, אל תתפסו אותי במילה). הציוויליזציה היא מהם והלאה - אין לה שריד בעיירה הזו. בניגוד מוחלט לשממה הזו, לא רחוק משם, נמצא בסיס צבאי סודי ביותר ובו שיאי הטכנולוגיה - אנרגיה גרעינית ומה לא. נשמע כמו הספר המושלם להירדם איתו, לא? אז זהו, שלא. זה ספר מרתק, שקראתי כמעט בנשימה אחת.

כשבקומונה "פרידה ונומה" התפרסמה החלפה של סימניה והמלצה לספר, ידעתי שזה הספר שאני אמליץ עליו. אחרי כמה ימים של התלבטויות, הגיעה גם הסימניה. הנטיה הטבעית היתה לעשות אותה שופעת אלמנטים, אבל הפרקטיות קבעה שהיא חייבת להישאר שטוחה, על מנת לא לפגוע בספר שאותו היא מסמנת. שלפתי דפים מסט של פרובו קראפט שאני מאוד אוהבת, ראב און של דייזי D, ראב אונים של תיפורים, ואחת החותמות האהובות עלי, מתוך סט של CD. לקינוח, איך אפשר בלי קצת צמר שעיר, והסימניה נשלחה באהבה יחד עם ההמלצה.

וזו גם הזדמנות להודות לזהבית של מעיין על סימניות שהגיעו (כך מסתבר) בדיוור ישיר, היישר אל תיבת הדואר שלי.

על חותמות, דיו ומה שביניהם

לאחרונה נערך דיון בפורום אומנות שימושית ב-Ynet על חותמות: מה עדיף - גומי או סיליקון, מודבקות לעץ או לא מודבקות, מה הכי שימושי, מה פחות שימושי. הבלוגריות שבחבורה החליטו לכתוב פוסטים על החותמות האהובות עליהן, והנה הפוסט שלי.

אני עדיין זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי חותמת, ואיך עובדים עם חותמות. זה מייד הקסים אותי, וידעתי שלא ירחק היום ויהיו גם לי חותמות, והרבה.

כיום החותמות שלי תופסות קופסת נעליים ועוד קופסא שטוחה יותר, אבל מתחיל להיות להן צפוף ;-)

החותמת שאני הכי הכי אוהבת, היא חותמת עם טקסט בלטינית. אני מאוד אוהבת לעבוד איתה ב-ATC ובעבודות "מאולתרות".

הנה דוגמא ל-ATC שעשיתי עם החותמת הזו -

וגם אינצ'ונים -

סט חותמות מאוד שימושי, גם הוא עם טקסטים, הוא Say it with flair של Stampsmith. יש בו אמרות שמתאימות לכל אירוע. הנה דוגמא לשימוש בו -



ואיך אפשר לכתוב על חותמות טקסטים מבלי להזכיר את סט החותמות של 7 Gypsies שבטח כבר כולן רכשו ב"ביג דיל"... הכנתי איתו כמה דברים אבל, תאמינו או לא, לא צילמתי...

חותמות נוספות שאני מאוד אוהבת הן חותמות הסלסולים. הן מתאימות הרבה פעמים כדי למלא משהו חסר, ולתת עוד טאץ'. הנה דוגמא לשימוש בסלסולים -


חותמות מסוג אחר לגמרי שאני מאוד מאוד אוהבת, הן חותמות שמתאימות יותר לתחום המטופל, חותמות קולאז' וכו'. יש לי את הסט Time 2 fly של Uptown design company. יש בו חותמות מאוד מגוונות, ואני מוצאת את עצמי משתמשת בו המון.

הנה דוגמא לדקו עם הפרצוף המכונף -

והנה דוגמא לתמונה תלת מימדית עם חותמת הקולאז' מהסט הזה -

חותמת אחרונה ממש אהובה, היא חותמת "אופליה" של Stampsmith. אני כל כך אוהבת אותה, שקניתי גם את הגדולה וגם את הקטנה. אני מחתימה אותה מאחורי כרטיסים שאני עושה, ממש ליד החתימה, והנה דוגמא לכרטיס שעשיתי איתה -

הרקע לכרטיס, אגב, גם הוא מוחתם, מסט ימי הביניים של... Stampsmith (אז עשיתי שם קניה קצת גדולה... אז מה...). זה סט שמורכב מריבועים-ריבועים, והוא מעולה ליצור רקעים, רק שקצת קשה לעבוד איתו, מכיוון שחייבים לדייק. אם הייתם יודעים כמה דפים זרקתי לפני שהגעתי לתוצאת רקע סבירה, הייתם מגישים מייד תלונה לגרינפיס על זיהום הסביבה...

עשיתי לאחרונה קניה די מרשימה ב-beeswax, אבל בגלל מעבר הדירה המהיר שעבר עלי לא הספקתי עדיין להדביק אותן על קאפה, ובטח שלא להשתמש בהן. אני יכולה רק לציין שיש ביניהן את חותמת הרקע עם המעויינים, ג'וקר שעומד על הידיים, מפתחות ומנעול, רצפת אבן, מדרגות ופנס רחוב.

יש לי עוד הרבה חותמות אהובות (Giggle של טים הולץ, Travel של CD), אבל אלו שהזכרתי הן הכי שימושיות, לפחות בשלב זה של חיי.

חותמות שפעם קניתי והיום כבר כמעט ולא משתמשת בהן -

• חותמת בורדר של עלים. זו חותמת כשקניתי בתקופת העלים שלי, ולא תיארתי לעצמי עד כמה היא ענקית (המידות שלה הן כ-4*20 ס"מ).

• חותמת של עלה בודד, חותמת של עץ בודד - גם אלו מתקופת העלים שלי.

• סט חותמות של פרחים של הרו ארטס.

• מס' חותמות דובונים - מעולם לא השתמשתי בהן.


• סט חותמות של תיפורים וסרטים - חשבתי שאשתמש בו יותר. אולי יומן עוד יגיע...

• חייבת לציין שיש לי גם כמה חותמות "תמונה" של Stampsmith, אבל בגלל הקושי שיש בהחתמה שלהן (לי הן עובדות הכי טוב עם דיו Dye על נייר פוטו מבריק), אני משתמשת בהן לעיתים נדירות יחסית.

ואם בחותמות עסקינן, אי אפשר בלי סוגי הדיו החביבים עלי -

• סטאזון שחור וחום כהה - מחתימים הכי יפה, הכי נקי, על כל דבר כמעט.

• דיו דיסטרס - ליישון קצוות או יישון הנייר כולו.

• דיו Dye בצבע חום כהה של חברת Memories - הגוון שלו פשוט עושה לי את זה.


• כמה קוביות של דיו פיגמנטי, כשצריך קצת צבע בחיים.

רגע לפני סיום, wish list שלי בכל מה שנוגע לחותמות -

• חותמות של אליס בארץ הפלאות (רצוי גם של הכובען המטורף).
• חותמות של Teesha Moore המדהימה (לפחות אחת הילדות ואחד ה"בתים").

זהו פחות או יותר המניפסט שלי על חותמות. הנה עוד פוסטים שנכתבו בנושא. (במידה ועוד מישהי כתבה פוסט, אנא שימו קישור בתגובות, ואוסיף).

משחק מילים, זיקוקית, פרפרים, עלמה, יאמה, קינשסה, הילה, נתנאלה, מור, שרון, הדרלינג, הגריטה, mogit, אילאיל, ענת בנטוב, דיילי, ברקי (שהתארחה אצל מור).

הספר השמן של דיסני #1

לפני כחודשיים התפרסמה בסוואפ בוט אחת ההחלפות הכי גרנדיוזיות שראיתי - החלפת ספר שמן של דיסני. ההחלפה מתחלקת ל-7 החלפות, כאשר בכל החלפה מכינים 5 דפים לספר שמן בנושא מסויים מתוך עולמו של וולט דיסני. כל החלפה נמשכת חודש, ובסוף כל ההחלפות, במידה ומשתתפים בכולן, מקבלים בעצם ספר שמן שיהיה שמן מאוד, ויכיל 35 דפים בנושא דיסני.

הנושא של ההחלפה הראשונה היה 5 המופלאים - מיקי מאוס, מיני מאוס, דונלד דאק, גופי ופלוטו. מסתבר שאני בחורה נוסטלגית, כי לא התלבטתי הרבה לפני שהחלטתי ללכת על התמונות היותר מוקדמות של החמישה, כמובן בתוספת רקע "מיושן" שיתאים להן. יש כאן הרבה עבודה עם העתקת תמונה באמצעות טוש בלנדר, ה"חבר" הטוב ביותר שלי, דיו דיסטרס בצבע Tea Dye כמובן מככב, וכמוהו גם אחד הפונטים האהובים עלי, mom's typewritter.

את הדפים של מיקי ומיני הכנתי ראשונים, וכבר הראיתי בפוסט בבלוג הישן שלי, אבל אחרי שסיימתי להכין את כל 5 הדפים, התחשק לי להשתמש בצמר שעיר, כך שגם 2 הדפים הראשונים קיבלו תוספת צמר. אחרי הכול - בשביל מה הוא נקרא ספר שמן אם אי אפשר להכניס לדפים שלו קצת צמר שאני כל כך אוהבת?

אז הנה הדפים שלי להחלפה הראשונה של הספר השמן.

ראשון, מיקי מאוס -

שניה, מיני מאוס -

שלישי - דונלד דאק -

רביעי - גופי -

וחמישי - פלוטו -

ה"חוברת" הקטנה שעשיתי בדף של פלוטו נפתחת, ומתחתיה מופיעה שוב הדמות של פלוטו -


ההחלפה השניה של הספר השמן היא בנושא נסיכות. הפעם נוכל להכין את אותו דף, מכיוון שדפי הנסיכות "נוסעים" לבתים שונים. בהתחלה כמעט שפרשתי ממנה, גם בגלל שאני לא מתה (בלשון המעטה...) על הנסיכות של דיסני (יש גבול לקיטש ;-)), וגם בגלל שעברנו דירה וכל החומרים שלי עדיין ארוזים. בסופו של דבר החלטתי להישאר בהחלפה הזו, גם כי לא משנה מה אעשה, הנסיכות הן חלק בלתי נפרד מדיסני, וגם כדי לאתגר את עצמי קצת, לא לברוח כשנעשה קצת קשה...

אני מניחה שייקח עוד שבוע עד שנפרוק את חדר העבודה, ואז העבודה על הנסיכות תיכנס להילוך גבוה. כפי הנראה, בגלל קוצר הזמן שיישאר לי, אני אלך על עיצוב מאוד דומה ל-5 הדפים. סביר להניח שיהיו שינויים קלים בין דף לדף, כי תמיד נורא קשה לי לעשות 2 דברים זהים לחלוטין.

מעניין לדעת אם אני אחזיק מעמד לאורך כל 7 ההחלפות... ימים יגידו...