יום ראשון, 19 באוקטובר 2008

יש לי תגית :-)

זיקוקית תייגה אותי במשחק שרשרת שנמשך כבר לא מעט זמן.
אלה חוקי המשחק:
1) שים לינק לבלוג של מי שתייג אותך ופרט את החוקים ברשומה בבלוג שלך.
2) שתף את הקוראים ב-7 עובדות אודות עצמך - תיכף אעשה את זה.
3) תייג 7 אנשים בסוף הרשומה ע"י השארת שמם ולינקים לבלוגים שלהם - גם זה יגיע בהמשך.
4) הודע לאנשים שתייגת ע"י מתן תגובה בבלוג שלהם - מייד אחרי שאסיים את הפוסט הזה.

7 עובדות על עצמי שעדיין לא כולם יודעים... נדמה שזה קל, אבל זה לא פשוט. היום, כשלכל אחד יש בלוג, פליקר, קומונה ופורום משלו - נשמה שכולם יודעים כבר הכול. בואו נראה מה אצליח לדוג...

  1. יש לי 2 קעקועים. אחד צבעוני, של עטלף וירח. עשיתי אותו בצבא, ובמחשבה שניה אולי הייתי בוחרת משהו אחר (ואולי לא...). את הקעקוע השני עשיתי כשלקחתי את אחותי לעשות קעקוע משלה. היא ציירה על עצמה פרפר, ואני ציירתי על עצמי פיה בשחור-לבן (שחור-עור יותר נכון חחחחח). הציור של הפיה היה בלי פרצוף, וממש חששתי שהמקעקע לא יצייר אותה יפה. הוא עשה עבודה טובה, ואני עדיין אוהבת מאוד את הפיה שלי. גם נועה אוהבת אותה, והיא חושבת שלגעת בקעקוע זה אחד הדברים הכי מרגשים בעולם.
  2. כשהייתי בהריון עם נועה הכינוי שלה היה "פועה". במשך כל ההריון אמא שלי היתה בהיסטריה שאני אקרא לה ככה (עד היום לא ברור לי למה ההיסטריה. אני חושבת שפועה זה שם יפה. למרות זאת כשנועה נולדה היא פשוט נראתה כמו נועה). כשנועה נולדה אחיו הקטן של בעלי קנה לה בובה של פועה דב, ובעברית - פו הדב :-)
  3. את רני הכרתי כשלמדתי באוניברטיסת בן גוריון. אחת הדירות הראשונות שראיתי היתה שלו ושל מי שהיתה אז חברה שלו. הם חיפשו צלע שלישית לדירה וסירבתי (ללכת לגור עם זוג? מה, השתגעתי??) בסופו של דבר גרתי בבית שממול. עד תחילת שנת הלימודים רני הספיק להיפרד מאותה חברה. נפגשנו כמה פעמים באוניברסיטה, ואז הוא הזמין את עצמו בתירוץ הקלוש שנגמר לו החלב והוא מת לקפה (השעה היתה 17:00 אחה"צ והמכולת שמתחת לבית (!) היתה פתוחה...). השאר הוא היסטוריה.
  4. למרות שאני בלאגניסטית בנשמתי, במקומות העבודה שבהם עבדתי בטוחים שאני אחד האנשים הכי מסודרים בעולם. לא ברור לי איך זה קרה.
  5. למרות שהכינוי שלי הוא "חתולי" ואני מתה על חתולים, מעולם לא גידלתי חתול. דגים, אוגרים וגם ארנבות - אותם גידלתי בשפע. היום יש לנו בבית דגים (כמה גופים שאנחנו קוראים להם "דגים" ודק מנקה שאנחנו קוראים לו "שמשון") ואוגרת (שקוראים לה "פצפונת"). (אין "אנטון". אוגרת אחת בבית זה מספיק.)
  6. אחת השריטות הכי עמוקות שלי קשורה לאוכל: אני שונאת שמרטיבים לי את האוכל. אני מאלה שמסוגלים להחליף צלחת אם הרוטב של הבשר נגע לי בקצה של האורז. לשריטה הזו יש כמה יוצאים מן הכלל - אם יש רוטב בשר עסיסי אני לא אתנגד שהוא יהיה דווקא על הפירה שלי (אבל בשום אופן לא על האורז!!), והעוגיות האהובות עלי הן הביסקוטי שאורית מכינה לי, שאותן אני דווקא מאוד אוהבת להרטיב בקפה או בתה.
  7. למרות שאני חברה בפורום אומנות שימושית ב-Ynet כבר 4 שנים וחצי, ומנהלת אותו כשנתיים וחצי, אני עדיין מרגישה שם "חדשה" לפעמים, בעיקר ליד ה"ותיקות" ה"אמיתיות", אלה שהיו שם מהיום הראשון.

ועכשיו הגיע הזמן לתייג בלוגים אחרים. נדמה שכבר כולם תייגו את כולם, אז אני אנסה לבחור כאלה שלא זכור לי שתייגו אותם -

  • ממלכת הכרטיסים של שרון.
  • באלה הידיים של mogit.
  • עיצובים בצבעים של אילאיל זיו.
  • עבודת היד של hadarling.
  • תמונת הראי של דיילי.
  • "תהיו אתם" של דבורה.
  • ו.... זהו. אני חושבת שכולם כבר תייגו את כולם, לא? אז אני מאמצת את הרעיון של חגית, ומזמינה את כל מי שרוצה להשתתף לתייג את עצמה ולספר על עצמה דברים מעניינים.

5 תגובות:

  1. חחחח נורא מצחיק אותי לקרוא עובדות על אנשים מוכרים ותמיד לגלות משהו חדש -חיבוק-

    השבמחק
  2. ענק.
    את יודעת שגם אי לא יכולה שהאוכל שלי נירטב?
    קראתי
    צחקתי
    נהנתי

    השבמחק
  3. כל יום לומדים משהו חדש :-)

    השבמחק
  4. הרגת אותי מצחוק עם החדשות והותיקות!

    אין עלייך!
    הבעלול שלך אגב ממש מקורי.....

    השבמחק
  5. חחח השריטה שלי גם קשורה לחיות אוהבת אותם מאד אבל רחוק מתוק

    השבמחק