יום שלישי, 29 בספטמבר 2009

הקלות הבלתי נסבלת של הפונפון

לפעמים אני נתקלת בעבודות שנראות מושלם, אבל למרות המושלמות הן מטרידות אותי. יותר נכון לומר שהקלות שלהן מטרידה אותי. מדובר על עבודות שאני (ולא רק אני) קוראת להן "קנה והדבק". דוגמא מעולם עיצוב האלבומים: לוקחים דף מושלם, מדביקים עליו תמונה אחת, סרט אחד, קצת ראב-אונים ואיזה כפתור או צ'יפבורד להשלמת המראה (כולם כמובן שייכים לאותה סדרת מוצרים...) וזהו זה, יש דף מושלם. 40 כאלה ומונח לפנינו האלבום המושלם באפס זמן. הדפים המושלמים האלה אמנם נראים מליון דולר, אבל בדרך כלל הם גם עולים מליון דולר. מה שמטריד אותי בעצם, זה שאין מאחוריהם שום מחשבה. אין משהו ש"ידליק" אותי, אין שימוש לא שגרתי בחומר או בטכניקה, איך אח שלי אומר? "אין כלום מתחת..." אני אסייג ואומר שהרבה פעמים עבודות כאלה יכולות להציל אותנו, כשחייבים להכין משהו ואין טיפת מוזה לרפואה. במקרים כאלה, אין כמו הסטים האלו. הם ממש מצילי חיים.

אם נשליך את זה לעולם הסריגה, יצרני הצמר דואגים לייצר לנו כל עונה מחדש חוטים כאלה, שלא צריך להשקיע בהם שום מחשבה, שום דוגמא מורכבת, שום ספירת עיניים, העלאות והורדות. פשוט סורגים בסריגה הכי פשוטה והכי אינטואיטיבית, ויוצא פריט מושלם. קשה שלא ללכת שבי אחרי חוטים כאלה, ואני מוצאת את עצמי הולכת שבי אחריהם לפחות פעם בעונה. במצבים כאלה אני דואגת להשתיק את כל הקולות הפנימיים שלוחשים לי ש"ככה זה לא חוכמה", באורח פלא פורחות להן מראשי כל הדוגמאות שאספתי שמתאימות אך ורק לחוטים חלקים, אלו שבשביל לסרוג אותן אני צריכה לשבת בחדר אטום לרעשים ולגירויים חיצוניים שמפריעים להתרכז, אני מייד שוכחת את קיומו של החוט האהוב עלי (Dora, אין קשר לילדה המצויירת המחרידה. חוט חלק, קצת מבריק, במחיר עממי לחלוטין, והוא הכי נעים ורך בעולם), ופשוט קונה את החוט "החתיך התורן". דוגמא לחוט כזה הוא החוט שממנו סרגתי ל-Hadarling את הצעיף לפינוק החורפי בשנה שעברה. חוט יפהפה, בשילוב צבעים מהמם של ורוד-חום-שמנת. הסריגה הכי פשוטה, בחצאי עמודים, יצרה צעיף עם שורות מושלמות של השילוב הנ"ל.


בשבוע שעבר היו לי כמה סידורים ברעננה. כשסיימתי את העניינים הרשמיים שלשמם הגעתי, מצאתי את עצמי בחנות הצמר האהובה עלי, "צמר גורמה". אובייקטיבית, אין שום סיבה בעולם שדווקא זו תהיה החנות הנבחרת. היא נמצאת ברעננה, באמצע רחוב אחוזה המלא רמזורים. אין לידה חניה (כלומר יש, אבל המחיר שלה זהה ל-2 חבילות צמר סטנדרטיות). המחירים שם מופקעים לחלוטין. ובכל זאת... רק שם אפשר לשזוף את העיניים במסרגות משובחות שבמשובחות, שאין סיכוי שיגרמו ליבלות אחרי חורף שלם של סריגה. רק שם אפשר להתלבט שעות אילו מסמני מקום כדאי לקחת - ממתכת או מפלסטיק, שטוחים או עגולים, עם סגירה או בלי סגירה... רק שם אפשר לשבת בנחת עם המוכרות ולקבל את כל ההסברים הדרושים, עם כל הסבלנות בעולם. רק שם הצמר מסודר בצורה כל כך מושכת את העין, לפי סוגים וצבעים, שאי אפשר לעזוב בלי כמה כדורי צמר בשקית...

כאמור בשבוע שעבר מצאתי את עצמי בחנות, מחפשת חוט מסויים. החוט לא היה שם, וכמעט יצאתי מהחנות כשנתקלתי בצעיף מהמם. סליחה, תיקון: מ-ה-מ-ם. הצעיף היה עשוי פונפונים, מסודרים להפליא בשורות. הוא היה יפהפה, ויותר מזה - נעיםםםםםםםםםםםם למגע!! התאהבתי מייד. שאלתי את המוכרת איך סורגים צעיף כזה ואיך הוא מתקבל כל כך מסודר. היא חייכה ואמרה "רק ימין". תרגום למי שלא סורג ב-2 מסרגות: זה כל כך פשוט, שאת יכולה לסרוג את זה בעיניים עצומות. השלב הבא היה כמובן סקירת הצבעים, ואז כבדרך אגב היא הראתה לי צמר דומה, שהפונפונים בו קטנים יותר ורכים יותר. שארית השליטה העצמית שלי פרחה החוצה מהדלת. כבר ראיתי את נועה הולכת לגן עם הצעיף המהמם שאני עומדת לסרוג לה, שיחמם אותה כל החורף. מייד בחרתי בפונפונים ורדרדים-לבנים. אחרי הרהורים עמוקים שנמשכו כדקה החלטתי להיות מעשית יותר והורוד הוחלף במשהו צבעוני יותר, שיתאים לכל קולקציית הצבעים בארון. שאלתי את המוכרת כמה חבילות יידרשו לצעיף לילדה בת 5. אחרי התשובה ההחלטית שקבעה שחבילה אחת תספיק מעל ומעבר, לקחתי 2 חבילות "שלא יחסר". שילמתי במיטב כספי ורגע לפני שיצאתי מהחנות נזכרתי שאין לי מושג איך סורגים בצמר כזה (יש חוט דק ואחריו פונפון גדול, ואז עוד מהחוט הדק ועוד פונפון, וכו') ובעיקר אין לי מושג איך להעלות עיניים. השיטה הרגילה הרי לא תעבוד בגלל הפונפונים. חייקה המומחית עזרה לי להעלות עיניים (באלתור מוחלט אגב. אין שום דרך אחרת), סרגתי 2 שורות ויצאתי לדרכי. בדרך הביתה עברתי באקוורל ושם ראיתי את אותו החוט ב-14% פחות... כעבור כשעתיים כשליש מהצעיף היה גמור. עוד ערב סריגה אחד והמלאכה הושלמה. אפילו את הפרנזים קל מאוד לעשות כיוון שלא דרושים הרבה - הפונפונים עושים כאן את כל העבודה. למותר לציין שחבילה אחת אכן הספיקה לחלוטין, ואפילו נשאר קצת עודף לנועה, שמייד אימצה לחיקה את הפונפונים הנותרים, שלא יהיה להם משעמם חלילה. זה כמובן יספק לי תירוץ לחזור לחנות כדי להחליף את הצמר שנשאר וכמובן להצטייד בעוד... זה לא נגמר אף פעם :-)

אז כן, גם אני כמו כולן מכינה לפעמים עבודות "קנה והדבק", או במקרה שלנו "קנה וסרוג בעיניים עצומות", ותראו איזה יופי יצא לי הפעם:



למתעניינים בחוט, הוא מיוצר ע"י צמר טדי, ונקרא Bubbles. הוא עשוי 100% פוליאסטר, ומגיע במבחר צבעים, כולל צבעים "בוגרים" יותר (כבר שמתי עין על החומים!). הוא מאוד מזכיר את חוט ה-Pompon משנה שעברה, אבל לדברי המוכרת הפונפונים גדולים יותר ונעימים יותר. החוט מגיע עם הוראות סריגה שכתובות על אחורי התווית. ההוראות, אגב, גורסות שיש לסרוג 2 עיניים בין כל פונפון. אני הסתפקתי בעין אחת בלבד כי רציתי צעיף ממש קליל ורך. סריגה של 2 עיניים בין כל פונפון נותנת צעיף צפוף יותר, שנראה לי חם מדי לילדה קטנה, בטח בחורף שיש כאן בארץ. לסיום, קבלו את דוגמנית הבית המאושרת, שעם כותונת הפסים החדשה שלה כבר ממש מוכנה לחורף:

שיהיה לכולנו חורף נעים, ובעיקר - גשום!!


13 תגובות:

  1. וואו, הצעיף פונפונים הזה מקסים!! ולגבי הסקראפבוקינג, הו, כמה יש לי להגיד :-)) קשה מאוד לעמוד בפני הפיתוי של הדברים הקנויים, אבל אני מסכימה שהכי כיף זה עמודים מעניינים, עם מחשבה ויצירתיות. יחד עם זאת, ולמרות שאני ממש ממש אוהבת סקראפבוקינג ואת כל הרעיון של שימור זכרונות ותיעוד, יש משהו שנורא קשה לי איתו. כלומר, לוקחים תמונה ומוסיפים לה קישוטים!!! בעעע זה קצת כמו להתאפר. לוקחים אישה יפה והופכים אותה מצועצעת. את מבינה למה אני מתכוונת? יש אצלי התנגשות בין שני הדברים האלה. אז אני מנסה לראות באלבום את המקום שלי ליצירתיות והנאה. אחרת באמת אפשר לשים תמונות בתוך כיסים. אבל בא לי גם דבק ונייר. אז שיהיה יפה. גם אם זה לא יצירת אמנות וגם אם זה חסר תכלית ;-) לא יודעת אם יצאתי ברורה או לא. זה נשמע לי קצת כמו כפירה. :-))

    השבמחק
  2. שלא תביני לא נכון - גם אני הרבה פעמים עושה דברים שמורכבים מדברים קנויים שאמורים במקור להתאים אחד לשני, אבל אני פשוט יותר אוהבת את המקרים שבהם לוקחים דברים הרבה פחות מובנים מאליהם ועושים מהם משהו חדש לגמרי :-)

    השבמחק
  3. צעיף הפונפונים מושלם!! אני אקנה צמר ואשב איתך על ההתחלה טוב?? צמר רך ונעים ויפיפה!
    לגבי הסקראפבוקינג, אני איתך, גם אני כמו שגם חגית כתבה נותנת ליצירתיות שלי להתפרע על דפים מעוצבים, בינינו את האלבומים שאני מכינה לילדים אני בעצם עושה בשביל עצמי... שבוע שעבר עבדתי כמה שעות על דף שטרם צילמתי וכל כך נהניתי מהעשיה, גם אני לא מוצאת עניין בלהדביק פרח וסרט על דף אבל אין לי בעיה עם אחרים שעושים את זה :-)

    השבמחק
  4. הצעיף מהמממממממממם בכל קנה מידה! קנה והדבק שלך יצא מעולה! והדוגמנית הורסתתתתת אין כמוה, שמחה שיצא לך אחללה של צעיף.
    לגבי ה- SCRAP את מאד צודקת, יחד עם זאת ראיתי כבר תוצאות מאד יפות של קנה והדבק אם רק יודעים לעשות את זה טוב, אבל בשום אופן זה לא מחליף את היצירתיות ועבודה עם טכניקות.
    אהבתי מאד את הרשומה שלך |לב|

    השבמחק
  5. תשמעי עם דוגמנית כזאת גם צעיף קנה וסרוג בעניים עצומות נראה כמו יצירת אומן. אני אתיחס דווקא לסריגה כי בסקראפ אני עוד לא חזקה מספיק-למה לא לעשות דברים כאלה מידי פעם? נכון הצמר כבר עושה את רוב העבודה אבל בכל זאת-סרגת עין בין פונפון לפונפון...ולפעמים הרי המוזה מתעקשת לבקר במקום אחר ולא אצלי אז למה לא? וכמובן שזה לא פחות כיף לשבת לילות על איזה סוודר בדוגמא סקנדינבית שהגבר לובש הערך פעמיים בשנה וכל פעם לקבל תגובות של " לא נכון את לא סרגת את זה ...?" החנות נשמעת משהו משהו מזל שאני רחוקה ממנה...

    השבמחק
  6. תשמעו אני מאוד מאוד בעד שיטת ה"קנה והדבק" מדי פעם. היא בהחלט מצילה חיים כשצריך דברים קלילים ומהירים, או כמו שריבי כתבה, כשהמוזה הולכת לבקר חבר אחר. רק שלפעמים צריך גם את העבודות המאתגרות, אחרת החיים הופכים למאוד משעממים :-)

    השבמחק
  7. יוספה וכותנת הפסים שנועה ב...
    הילדה מהממת ומעלה חיוך ענק
    הצעיף- מהמם
    תתכונני- גם אני רוצה ללמוד לסרוג כזה. וימין אני יודעת.
    ולעניין הסקראפ - העלת נושא מאוד מעניין. אני מוכנה ללכת לישון כל יום במיטה עמוסה קישוטונים ודפים מעוצבים אבל שיטת ה"קנה והדבק" פחות עושה לי את זה שאני חושבת על יצירה. הכל כל כך מפתה לקנות ולהשתמש, בילדותי שלא היו פאנצים הייתי למשל יושבת עם מחוגה ומשרטטת עיגולים ולהם רוקמת בקצה חרוזים אחרי שחוררתי מעגל של חורים עם מחט וכל מיני דברים. אבל זה כבר בנו. צריך רק להקפיד בעיני על המינונים.
    חיבוקי גם לגוזי...

    השבמחק
  8. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  9. הדוגמנית המתוקה עומדת ממש כמו במסדר ערוך... ומתוק להפליא עם הפומפונים המקסימים הללו!
    לא ידעתי שיש כזאת חנות צמר ברעננה שכנתי עד היום, וכנראה שטוב שכך! לסרוג רק ימין - את זה אני עוד יודעת...
    יצא יופי של צעיף, אני מבינה אותך לגמרי בעניין ה"חיים קלים מדי", ואומרת לך את כל מה שאומרים לי לפעמים בכל מיני הקשרים - תורידי מעצמך...
    פעמיים בשבוע אומרים לי בשיעור פילאטיס - את צריכה ללמוד לשחרר את הכתפיים, ואני בטוחה שזה בא ממקום הרבה יותר פנימי!
    אכן - קלות בלתי נסבלת...

    השבמחק
  10. או קיי, דבר ראשון, הצעיף המושלם הזה פשוט מקסים ונהדר, את חושבת שאפשר גם במסרגה אחת? כי אין סיכוי בעולם שאני חוזרת לשתיים (סיוטים מהילדות, אף פעם לא ממש קלטתי איך עושים את זה), דבר שני, את כל כך צודקת בנושא הסקראפ, קיטים שלמים מוכנים, אין צורך להשקיע טיפת מחשבה או כשרון, ושלישית, איזה מקסימה הילדונת שלך.

    השבמחק
  11. קצת מעצבן שאי אפשר לענות לכל הודעה בנפרד....
    ריבי - החנות באמת מקסימה בגלל איך שהיא מסודרת, אבל כמו שכתבתי המחירים שלה באמת מופקעים, ואת כלללללל הצמרים שיש שם אפשר למצוא בכל חנויות הצמר האחרות, בפחות.
    מקופלת - לצערי אין סיכוי לסרוג את הצמר הזה במסרגה אחת. זה לא עובר בלולאה בגלל הפונפונים. אני חושבת ששווה לחזור ל-2 מסרגות בשבילו. לצעיף לילדה מדובר על 8 עיניים בשורה, ולמבוגר נניח שנכפיל את הרוחב פי 1.5 אז יהיו 12 עיניים בשורה. ממש לא משהו שלא תוכלי להתגבר עליו. אם תרצי את תמיד מוזמנת אלי לחוויה מתקנת של 2 המסרגות :-)

    השבמחק
  12. כל מה שיש לי לומר לך זה:
    "שלום אני חיה"...חחחחחחחחחחחחחחחח
    טוב רק שתינו נבין אבל מה 'כפת לי:-)
    והסבר למי שלא מבינה(ובצדק)-חתולה כל היום סרגה ובין שורה לשורה-משהו כמו 20 שניות בקצב חתולאי,היא שמה את גב היד מתחת לצעיף המתהווה ואמרה בקול מוזר ובמבטא רוסי-משהו "שלום אני חיה".
    יצא צעיף מושלם ורך וכל כך הולם את גברת נועה ב'!

    השבמחק
  13. היי
    הצעיף עושה רושם של משהו מיוחד וגם צבעי הגלידה שלו מיוחדים.
    חוטי הפומפון האלה הם רעיון טוב, איתם גם עסקנו ביצירתיות וגם עשינו את זה במהירות וקלות,
    אני אוהבת את זה.
    כרמלה

    השבמחק