סבא שלי

לא הכרתי את סבא שלי מצד אמי. הוא נולד בעיירה וידז שבבלרוס, בשם ישעיהו שולמן. היו לו כ-7 אחים ואחיות. לצערי אף אחד מאלו שנשארו אחריהם לא בטוח במספר. אחד האחים שלו, אלתר, הפך לקומוניסט, וברח לרוסיה ביחד עם הדודה שלהם. סבא שלי היה חייל בצבא הפולני. הוא היה על אוניה בדרך חזרה לפולין, וכשהאוניה עגנה בחיפה כדי לתדלק, הוא אמר למפקדו שיש לו כאב שיניים וביקש לרדת מהאוניה כדי לטפל בכאב. הוא הורשה לרדת, ומעולם לא חזר.

הוא ברח למושב חירות, אל בן דודו, יוסף זילברמן. יחד, הם קברו את המדים של סבא שלי, ובן הדוד נתן לו שם משפחה חדש - ארצי.

שאר האחים והאחיות, יחד עם שני ההורים, נרצחו יחד עם רוב תושבי העיירה וידז.

סבא שלי נפטר מדום לב בגיל 54.

לא זכיתי להכיר אותו, אבל אני כאן כדי להעביר את הסיפור שלו הלאה. הנה תמונה שלו ושל סבתי, דבורה, מהחתונה שלהם. התמונה מרוטשת, כי ככה היה נהוג לעשות אז בתמונות חתונה, כדי שיהיו יותר "חגיגיות"...





לפני כמה שנים, משה זילברמן, הבן של צדוק, שהיה אחיו של יוסף, מצא את הילדים של אותו אח שברח לרוסיה, ואמא שלי גילתה לתדהמתה שיש לה 2 בני דודים מקרבה ראשונה. הבת חיה כיום בוורשה, פולין, והיא פרופסור לאגרונומיה באוניברסיטה, והבן חי באוטאווה, קנדה, והוא פרופסור למחשבים. שניהם ביקרו כאן בארץ, ואנחנו בקשר רציף איתם.



עצוב כל כך לדעת שבעצם לא נשאר מי שיספר את הסיפור של המשפחה הזו, והמעט שאנחנו יודעים הוא ליקוט של בדלי מידע והשערות.



יהיה זכרם של קדושי השואה ברוך.