כל הבניה של השלד והעבודה על הג'ירפה נעשתה בבית של ההורים שלנו, כך שאורית סיפקה השגחה 24 שעות ביממה ואני הגעתי לצורך החלקים היותר פעילים של בניית הג'ירפה.
את השבוע הראשון בילינו בבהייה בשלד בהלם טוטאלי, ואז הגענו למסקנה שמכיוון שחורף עכשיו, ויש לנו חודש בערך לבנות, לייבש ולצבוע את הדבר הענק הזה - כדאי שנתחיל, ויפה שעה אחת קודם. בקבוק נביעות של 5 ליטר נחתך ונבקע לצורך יצירת הגוף. צינור מקרטון קשיח נחצה גם הוא לאורך לטובת הצוואר. הרגליים צופו בשכבות של נייר עיתון, ולטובת הראש חצינו לרוחב בקבוק קוקה קולה. כמה תוספות לאזניים, מקלות סיניים חתוכים הפכו לקרניים, ויצאנו לדרך.
המפגש הבא הוקדש לטחינת הר של נייר גרוס שהושרה לילה במים (הרי לגודל כזה לא יעלה על הדעת להשתמש בנייר טואלט - אקולוגיה, מיחזור, אתם יודעים...) והפיכתו לעיסת נייר. לאחר כ-3 שעות השלד היה מצופה מכף רגל ועד ראש. למחרת המפגש הזה אורית התעוררה בבוקר, ראתה את הראש של הג'ירפה ופתאום הוא נראה ענקי וחסר פרופורציה. הראש קולף והוסר, ובמקומו הורכב ראש מבקבוק של משקה יוגורט.
בשלב הזה פחות או יותר, נועה זיכתה את הג'ירפה בשם מעורר המחלוקת "שחר". לא שיש לנו משהו נגד השם שחר, להיפך - זה שם מקסים ביותר, אבל... אפעס לא ממש מתאים לג'ירפות.
המפגש הבא הוקדש לטיפול קוסמטי - סתימת חריצים וחורים שנוצרו תוך כדי ייבוש, ייפוי המעברים בין הרגליים לגוף לצוואר לראש, ואז גם הוחלט שהג'ירפה שלנו תנעל נעליים. אול-סטאר, לא פחות! הנעליים נבנו מביצי קלקר קטנות וצופו גם הן כמובן בעיסת נייר.
הרגליים החדשות ושאר הגוף התייבשו, ואז התברר שבתחתית הרגליים יש בעיה: העיסה שהתכווצה חשפה את השלד. סבא ג'קי (סבא של נועה = אבא שלנו) התגייס לעזרה, גבס עורבב חיש מהר,והתחתית יושרה.
מפגש רביעי - אורית הופקדה על ארוחת הערב (מאפי שמרים מעולים, תודה ששאלתם :)), ורני ואני הופקדנו על צביעה יסודית בג'סו. אחרי ארוחת הערב הג'ירפה נצבעה בשכבה יסודית של צבע צהוב. בהחלטה ספונטנית רני ונועה נשלחו הביתה (שעת השינה של נועה עברה מזמן), ואני נשארתי לצייר יחד עם אורית את הכתמים החומים. ציירנו גם גרביים, עשינו עליהם פסים ונקודות ובזאת סיימנו לאותו יום, ותודה לסגן רוביסה ג'וניור על הטרמפ הביתה באמצע הלילה :)
למחרת בבוקר - שוב אורית קמה עם תובנות וצבעה את הגרביים, שהיו באמת מזעזעים באור יום, בצבע שונה לחלוטין. הגרביים קיבלו עיטור פסים בקצה במקום הנקודות.
במפגש הבא - שכבה נוספת של צבע על הכתמים, נעלי האולסטאר קיבלו צורה ואופי ואז הגיע החלק הבלתי נמנע - הג'ירפה היתה חייבת לקבל אישיות, ובמילים אחרות - אני לא יכולתי יותר להתחמק מציור העיניים שלה... אז ציירתי את הנחיריים, ואת הפה... ושתיתי תה כי היה לי קר... ואז ציירתי את העיניים. כדי שלא תצא לנו ג'ירפה פוזלת ומפוזרת, ציירתי צורה של עין על נייר, גזרתי והנחתי לה על הפנים למדידות. גזרתי עוד קצת ועוד טיפטיפה, והעין קיבלה צורה סופית, הועתקה לשני צידי הפנים ונצבעה.
עכשיו נשארו "רק" הגימורים הקטנים של הסוף - הדבקנו ריסים מלאכותיים, שהרי לג'ירפות יש ריסים יפהפיים ולא יכולנו להסתפק בסתם ציור של ריסים. הנעליים קיבלו שרוכים, הגרביים קיבלו סיומת תחרה, ואחרי צביעה יסודית בלכה - הודבק הזנב, שנעשה מקליעת צמה מצרור חוטי כותנה צהובים.
הג'ירפה נמסרה באהבה רבה בתחילת ינואר, ומייד קיבלה את שם הקבע שלה - ג'יפרה.
ועכשיו, אחרי כל הסיפורים, קבלו אותה במלוא תפארתה -
ולא נותר אלא לשאול למההההההה לא צילמתן תמונות של תהליך העבודה?? האמת, אני יכולה להבין למה... כל כך הרבה עבודה אם היה צריך גם לצלם... אבל זה כל כך מעניין, אפשר בג'ירפה הבאה שתעשו להרביץ כמה תמונות? :-) היא מדהימהההה!
השבמחקהכי יפה בעולם!!!!!!!!
השבמחקואחיות רוביסה אתן נהדרות.
יפצוק
מ-ד-ה-י-מ-ה!!!
השבמחקלא להאמין שכל כך גבוהה..
התאפקתי בטירוף לקרוא לאט לאט ולדמיין ורק בסוף לראות את התמונה.
יצאה פשוט יוצאת דופן.
לא היה שום פירוט על תגובת המקבלת (((((((-:
היא נהדרת!
השבמחקכל הכבוד לכן! כמה עבודה ומחשבה אוהבת הושקעו בג'ירפה הזאת... מדהים!
ג'יפרה פשוט מהממת
השבמחקלא יאמן כמה היא גבוה ויפה
וואו, איזה פרוייקט
השבמחק