יום רביעי, 28 בינואר 2009

ליל חניה

התקופה האחרונה לא פשוטה לי. קורים סביבי דברים שאין לי שליטה עליהם, ולא תמיד קל לי להתמודד עם הרעיון הזה, שישנם דברים שאני לא יכולה לשנות. נכון שלפי ארבע ההסכמות אני אמורה להשלים עם זה ולא להילחם בזה, אבל זה לא פשוט, זה אפילו די קשה.
אתמול נסעתי לי בדרכי לעבודה, ובאוטו התנגן לו הדיסק הקבוע, עם אוסף שירים הזוי משהו, שקיבצתי במשך השנים. השיר שהתנגן כשנכנסתי לאוטו היה "ליל חניה", של נתן אלתרמן, בלחן של יאיר רוזנבלום. לא ברור לי עד עכשיו למה, אבל הוא עורר בי כל מיני אסוציאציות, והתחלתי לבכות. הבכי הזה שחרר כנראה כמה דברים, כי אחריו הרגשתי שאני בכל זאת מסוגלת להתמודד עם היום שלפניי.
אז הנה, אני חולקת איתכם את השיר הנפלא הזה, בביצועם של אפרים שמיר, ירדנה ארזי וחנן יובל.



ליל חניה. בקול דברים, בשחוק, בגדף
בהמולת מלאכות הוא קם, הנה הנו
כמו פני עיר נבנית פניו של שדה הקטל
בהתפרש המחנה אשר דינו
להיות שופך דם האדם ומגינו.

ליל חניה, ליל זמר, ליל שחקים רקוע
ליל רוב מלאכות חופזות, ליל אד מן הדוודים
ליל שמוסך את כישופה של רעות רוח
בבניינה של ממלכה, ליל נדודים
ניצב פרוש על היחיד והגדודים.

מתוך אשמורת ראשונה, בין חוף וגבע
היה נשקף פתאום מראה המלחמה
כמו הווי צוען, חבוי יתד וחבל
בחירותם של מסעות וחירומם
בו הכלים והחוקות בעירומם.

ליל חניה, ליל זמר, ליל שחקים רקוע
ליל רוב מלאכות חופזות, ליל אד מן הדוודים
ליל שמוסך את כישופה של רעות רוח
בבניינה של ממלכה, ליל נדודים
ניצב פרוש על היחיד והגדודים.

בו מליצת סיסמות הזמן, אשר לא פרץ
שירה צרופה בן יעסוק, חלילה לו
ורק הזמר הנפוץ,
שלא דבר ערך ולא שכיית חמדה הוא,
יישאן במלוא צווחת צבעיו החריפים על חלילו.

על אהבה הוא מדבר (בה הוא פותח)
ועל חובה וקרב ועול, הכל בכל
אין הוא אומר את זאת בכל דקויותיה
של השירה, אבל אומר בקול גדול
בלי מורך לב ובלי חשש מפני הזול.

ליל חניה, ליל זמר, ליל שחקים רקוע
ליל רוב מלאכות חופזות, ליל אד מן הדוודים
ליל שמוסך את כישופה של רעות רוח
בבניינה של ממלכה, ליל נדודים
ניצב פרוש על היחיד והגדודים.

עת מלחמה גם צלם הדברים האלה
היה צלמה לקול זמרת פזמון תועה
עוד ימשכו המה כמו נימה מחלב
נפשו של דור, גם בשדה זרועה
לזכור, לא רק לרע, ימי רעה.

גם זה נשלב במלחמה כל זה גם יחד
כמו אבחת אביב נמסך בעם מליל ומשחרים.
כל זה מתל ומגדות נחל יהיה
עולה ביעף ושב נקטע בליל
של איש זונק ואיש יורה ואיש נופל
של איש זונק ואיש יורה ואיש נופל...



2 comments:

  1. חתולי שלי יקרה,
    אני מקווה שכמו כל תקופה קשה - שלך תעבור, והלוואי שתצאי ממנה טובה יותר או לפחות יודעת יותר...

    אני רק יודע להגיד שאני שמח לגלות שקלעתי, לפחות לטעמך במשוררים...
    ומבטיח שאני עובד על משהו מחמם לב בשבילך...

    נשיקות,
    פינוק חורפי שלך.

    השבמחק
  2. חיפשתי משהו אחר לגמרי בגוגל תמונות ועצרתי בזכות החתול החמוד שבתמונת הפרופיל.
    פשוט חייב להגיד משהו בזכות ורד. הדברים שורד יצרה מאוד חמודים.
    אמנם אני עובר אורח וזר לחלוטין, אבל בכל זאת עצוב לי על האבדן בזכות היצירה שאני רואה כאן.

    השבמחק