סורגים, סורגים...

יו... כבר יותר מחודש שלא כתבתי. יש לי דווקא ערימת "סיבות" מפה עד להודעה חדשה, אבל זה לא יפה להזניח ככה את הבלוג..

האמת שלאחרונה "נפח הפעילות" שלי קצת ירד, ויש לזה הרבה סיבות - קודם כל המצב, שלא ממש עושה חשק ליצור משהו. שנית - פרוייקט ענק, שעוד יזכה לפוסט משלו ברגע שאני אסיים לעבד את התמונות שלו. שלישית - החורף הגיע, וכהרגלי בקודש שלפתי את הצמר והמסרגות, הוצאתי תרשימים והוראות, ו... זהו. אני סורגת לאט, נורא לאט, ולכן כל פרוייקט סריגה הוא ארוך.

אז פרוייקט סרוג ראשון שסיימתי הוא אפודה לנועה. המקור הוא של קתי אלרוד, ומופיע פה, במספר מידות, החל מתינוקות וכלה במידות 10-12.

יש מספר תרגומים לעברית של האפודה הזו: האחד הוא שלי, שתורגם בשנה שעברה עבור קושקוש המקסימה, למידות 10-12, ונמצא באתר הבית של Ynet. תרגום נוסף הוא של אלונה ארובס המוכשרת מפורום סריגה בתפוז, למידות 12-15 חודשים. תרגום שלישי, גם הוא של אלונה, מיועד למידות 7-8, שאותן אני סרגתי.

אז הנה דוגמנית הבית, מדגמנת בשמחה את האפודה החדשה שלה -

ואם כבר אנחנו בסריגה, אז השבוע התוודעתי לפרוייקט מרגש וחשוב מאין כמוהו - סריגת כובעים לחיילים. את הפרוייקט מנהלת גברת חנה קופל, מהיישוב אפרת. בפרוייקט זה היא מבקשת מכל מי שרק רוצה, לסרוג כובע לחייל. את הכובעים המוכנים שולחים אליה, והיא מוסיפה להם תווית קטנה בפנים הכובע, ושולחת אותם יחד עם חבילות שי לחיילים קרביים. את הכובעים סורגים מצמר שחור בלבד, כזה שמתאים לכביסה במכונה. הסוגים המומלצים לפי חנה הם Granada או צמר קלאסיק של טדי. הוראות לסריגת הכובע בשתי מסרגות או במסרגה עגולה ניתן למצוא בבלוג של חנה, גם בעברית וגם באנגלית. אני סרגתי כובע אחד, והדוגמנית שמחה לדגמן לי אותו, אמא שלי נמצאת בערך באמצע הכובע שלה, וקרובת משפחה מקנדה (!) כבר סיימה לסרוג את הכובע שלה, והוא בדרך לארץ.

אני מאוד אשמח אם תפיצו את הפרוייקט הנפלא הזה לכל מי שיש לו נגיעה למסרגות, וכן יירבו אנשים טובים באמצע הדרך!

נסיים בחיבוקים חמים לתושבי הדרום ולחיילי צה"ל שעושים עבודת קודש, נאחל החלמה מהירה לפצועים, ונשתתף בצערן של המשפחות שאיבדו את יקיריהן.