הספר השמן של דיסני #3

הספר השמן של דיסני... זוכרים? תזכורת קלה למי שלא עקב: אני רשומה לסדרת החלפות בסוואפ-בוט, של דפי ספר שמן בנושא דיסני. בכל החלפה צריך להכין 5 דפים בנושא אחר. והפעם: פיקסאר. אפשר היה לבחור כל אחת מהדמויות מסרטי פיקסאר (מחפשים את נמו, מפלצות בע"מ ועוד ועוד...)
מכיוון שההחלפה הקודמת היתה בנושא נסיכות - ורודה ומתקתקה, הייתי חייבת משהו כנגד כל המתיקות הזו. ומה הכי לא-מתוק בעולם? מפלצות כמובן! ולא סתם מפלצות - מפלצות בע"מ!

חזרתי לסגנון היותר "מטופל", והכנתי בעצמי רקע שמורכב משם הסרט שחוזר על עצמו. הרקע נצבע בדיו דיסטרס כחול ג'ינס. עליו בניתי דלת, שדרכה המפלצות אמורות להציץ לחדרי הילדים ולהפחיד אותם, ומאחורי הדלת תמונה של 2 כוכבי הסרט - סאלי ומייק. המילה "Boo" משורבטת ביד. כדי להוסיף עוד אפקט של נפח ומפלצתיות, השתמשתי בספק חוט-ספק סרט שעיר מאוד שקיבלתי מחגית המקסימה, שכתבה לי שאין לה מושג מה לעשות בו.

אז הנה הדלת מקדימה, משורבטת ביד חופשית לחלוטין (אולי חופשית מדי?... מאוחר מדי הפעם...) -

והנה מה שמסתתר מאחוריה -

כל הדפים שהכנתי זהים, מכיוון שהם נשלחו ל-5 משתתפות שונות.

במהלך ההכנה של הדפים הללו קיבלתי מסר ממישהי שהיתה אמורה לקבל ממני את החלפת הנסיכות. היא כתבה לי שהיא לא קיבלה כלום. זה היה קצת מוזר, מכיוון ש-4 המעטפות הנוספות ששלחתי באותו יום ממש הגיעו ליעדן, אבל לא רציתי לקחת סיכון ולאכזב אותה ולכן הכנתי לה דף אחר, הפעם עם כל 6 הנסיכות הקלאסיות, ועם 2 הדברים שכל נסיכה חייבת שיהיו לה - מראה וטירה.

יום אחרי ששלחתי את הדף הנוסף, קיבלתי מייל מאותה בחורה, שהמעטפה הגיעה... כתבתי לה שתהנה מהדף הנוסף... והמסקנה? הדואר מישראל לקנדה איטי עד דמעות... סבלנות, סבלנות, לא קונים בשום חנות.

יום הולדת סרוג

מיקוש חגגה את יום ההולדת שלה קצת באיחור, ויש לי הרגשה שהיא לא יודעת עד כמה האיחור הזה עזר לי לישון כמו שצריך בשבועיים שלפני החגיגה...

רציתי לסרוג לה שאל, בחרתי צמר ו.... דוגמא לא היתה לי. ניסיתי לפחות 10, וכל פעם משהו לא נראה לי. פעם היו יותר מדי חורים, פעם היו פחות מדי חורים, פעם הדוגמא לא ממש יצאה כמו שדמיינתי... בייאוש פניתי למלכה האחת והיחידה - זיקוקית כמובן, ש"לגמרי במקרה" היו לה ב"שלוף" הוראות לשאל מהמם, ואפילו דוגמא סרוגה שלו. מייד התיישבתי למלאכה והתחלתי לסרוג במרץ. ניצלתי כל דקה פנויה, אבל השאל סירב להתקדם. סרגתי מהרגע שנכנסתי הביתה מהעבודה ועד שהלכתי לישון, סרגתי בנסיעות, אבל המחשבות שאולי זה יהיה צעיף ולא שאל התחילו לנקר, כי יום ההולדת עמד ממש בפתח. ואז מיקוש, שלא ביודעין, נתנה לי דחיה של שבוע. נשמתי לרווחה וסיימתי את השאל. היה מאוד קשה לצלם אותו, כי הוא ממש גדול. הנה תמונה של כולו (כמעט) -

והנה תקריב קל על הדוגמא -

ההוראות לשאל הזה לקוחות מכאן -

http://patternsbydot.blogspot.com/2006/01/zig-zag-shells-stole.html

והנה התרגום להוראות:

שאל צדפים זיג-זג



אני סרגתי במסרגה מס' 5. הדוגמא יחסית עדינה ולכן היא מתאימה לטעמי לצמר דק יחסית, ולחסרגה לא יותר גדולה מ-5.
השאל נסרג לאורך, כלומר - מעלים עיני שרשרת לפי האורך הרצוי שלו. מספר העיניים צריך להיות כפולות של 8 + 4 עיניים.
(למשל - 8*10 + 4 = 84 עיניים. כמובן שבפועל צריך הרבה יותר מזה).

שורה 1: עמוד 1 בעין הרביעית מהמסרגה. *לדלג על 2 עיני השרשרת הבאות, 5 עמודים בעין הבאה (=צדף), 2 עיני שרשרת, לדלג על 3 העיניים הבאות, עמוד אחד בכל אחת מ-2 העיניים הבאות. לחזור מ-* עד סוף השורה. 3 עיני שרשרת, לסובב.

שורה 2: לדלג על העמוד הראשון, עמוד בעמוד הבא, *5 עמודים (=צדף) בעמוד הראשון של הצדף הראשון בשורה הקודמת, 2 עיני שרשרת, לדלג על 4 העמודים הנותרים של הצדף, ועמוד אחד בכל אחד מ-2 העמודים הבאים. לחזור מ-* עד הסוף.

לחזור על שורה 2 עד לרוחב השאל הרצוי.

סיומת -
לסרוג חצאי עמודים מסביב. בפינות של השאל לסרוג 3 חצאי עמוד באותו מקום.



מכיוון שמדובר על מתנת יום הולדת, לא יכולת לתת אותה בלי כרטיס, והנה הוא לפניכם -




מה אגיד ומה אומר? כן יירבו שמחות וימי הולדת!

שבץ-נא וחורף

אחת הקבוצות שאני משתתפת בה בפליקר, היא קבוצה של חלקי משחק מטופלים. הקבוצה התחילה כקבוצת דומינו מטופל, ובהמשך התפתחה לקבוצת חלקי משחק מטופלים, מכיוון שהמשתתפות ביקשו להציג גם חלקי פאזל מטופלים ושאר חלקי משחק. בין המשחקים המטופלים נמצא גם שבץ נא הפופולרי. רוב החלקים שהעלו לקבוצה היו עשויים מעץ, וכאלה לא ראיתי בארץ. לאחר ששאלתי על חלקי העץ, הליידי הסגולה התנדבה לשלוח לי כמה להתנסות. כשהמעטפה הגיעה אלי ראיתי ש"כמה" הפך למעל 30 חלקים, ועוד צ'ופרים מקסימים.

לקחתי חלק אחד והתחלתי לעבוד. הדבקתי חתיכונת של נייר מקסים של 7 gypsies, גירדתי ראב-און קטנטן, והדבקתי עלה אדום להשלמת המראה הסתווי. על הכול כמובן דיימונד גלייז, שגם עוזר להחזיק את הכל ביחד, גם שומר על האבן וגם נותן גימור יפה. רציתי להפוך את האבן לתליון, וכאן כבר לא הייתי יכולה לתת לפיזיקאי לקדוח באבן - ראשית, היא כבר היתה מטופלת. שנית - היא עשויה עץ וקידוח שאינו מספיק עדין יבקע אותה. חיפוש קצר בחנות היצירה הקרובה לביתי (והיא קרובה, מאוד קרובה, אולי אפילו יותר מדי ;-)) העלה חלק שיש לו 2 זיזים, שיוכלו לתפוס את האבן מ-2 הצדדים. עשיתי חורים בעזרת מסמר, ואיכשהוא הצלחתי לחבר לאבן את התלי. הנה התליון שהתקבל -






עכשיו, כשהיה לי כבר תליון מוכן, הייתי מוכנה להירשם להחלפה של 3 תליוני שבץ-נא בנושא חורף. כמעט כל החומרים שהשתמשתי בהם כאן הם חומרים שיצא לי לקבל בהחלפות. הראשון פשוט למדי - דף רקע בצבע תכלת שהזכיר לי קרח, ועליו סיכה מתפצלת גדולה בצורת פתית שלג. השני קצת יותר מורכב - אותו דף רקע, עם ניט קטן יותר בצורת פתית שלג ומדבקה מתגרדת שהזכירה לי פרח חורפי. למה? ככה! בתליון השלישי השתמשתי בחתיכה מסרט שקיבלתי בהחלפת סרטים, עם רקע מושלג, ובסיכה מתפצלת בצורת בית, כי מה יותר כיף בחורף מאשר לשבת בבית ולדעת (יותר נכון לדמיין, במקרה שלנו...) שבחוץ יורד שלג. לתליון אחד חיברתי את אותו תלי שחיברתי לתליון הראשון, הסתווי. מכיוון שהעץ כמעט והתבקע, החלטתי שזה לא מספיק בטוח, וב-2 התליונים האחרים השתמשתי במסתיר קשר ענק ששברתי ל-2, והדבקתי לאבן בעזרת דיימונד גלייז, שחוץ משכבה מבריקה דמויית אמייל שהוא נותן לעבודות, משמש גם כדבק חזק. חתיכת מסתיר קשר נוספת בתחתית איפשרה לי לחבר לתליונים סיומת של חרוזים, עם עלה קטן בקצה -





שלושת התליונים יצאו לדרכם ביום חמישי האחרון, ואני מקווה שיגיעו בשלום ליעדם, ובעיקר - שיימצא להם בית חם שיאהב אותם. אני נהניתי מאוד מההחלפה הזו, ויש לי הרגשה שהרומן שלי עם אבני שבץ-נא רק מתחיל...

על תרנגולות שמאחרות

לציקוש היה יום הולדת בתחילת החודש. היא אמרה שלא בא לה לחגוג אותו, אז בתור עונש שלחתי אותה לדואר, לקבל את מתנת יום ההולדת שלה.

החורף כבר בפתח, אז כמתבקש המתנה היא צעיף שסרגתי מחוט מאוד עבה, בגוון בז' רומני, שיתאים לה לבית ;-)

אני מאוד אוהבת לסרוג, אבל עושה את זה מאוד מאוד לאט, וכצפוי לא הספקתי לסיים את הצעיף בזמן, ושלחתי אותו קצת באיחור. בכרטיס היה מתבקש להתייחס לאיחור הזה, ולכן השתמשתי בצב, עם כרבולת ומקור של תרנגולת (תרנגולות הרי תמיד קמות מוקדם ומספיקות הכול בזמן...), שבניתי מגזרי ניירות של בייסיק גריי.
הנה הכרטיס לבד -



ויחד עם המתנה הארוזה (את הצעיף לבד שכחתי לצלם לפני שארזתי, ועם הקוראים הסליחה -


אז שיהיה מזל טוב!!

ועכשיו למשהו שונה לגמרי...

השבוע יצא לי לעבוד על משהו שלא עבדתי עליו כבר די הרבה זמן - קנווסים. מצבור אירועים גרם לי לקחת 3 קנווסים בגודל 20*20 ולטפל בהם בדרכים שונות. אמנם היה מוזר קצת להיזכר מה זה צבעי אקריל, ואיך זה לשטוף מכחול כדי לעבור מצבע לצבע (במקום סתם להחליף כריות דיו), אבל נהניתי מכל רגע.

הקנווס הראשון - קונבנציונלי למדי. לחברה של נועה יש יום הולדת ביום ראשון, והיא תקבל במתנה ציור של פיה, מאד דומה לשלישיית הפיות שציירתי לפני כמה חודשים. הפיות המתוקות לקוחות מאתר שמיועד בכלל לרקמות. הפעם בתור שדרוג, הוספתי חצאית מחתיכת בד חצי שקוף, מנצנץ עם פרפרים, ששכבה בארון שנתיים (ואולי יותר...) וחיכתה בסבלנות שיומה יגיע. והוא אכן הגיע -



הקנווס השני מיועד לפרוייקט מקסים שכסלו העלתה בפורום אומנות שימושית ב-Ynet: ציורים בנושא ספרי/סיפורי ילדים, על קנווס בגודל 20*20. הציורים ייתרמו לקראת חנוכה למחלקת הילדים בבית החולים קפלן. הפרוייקט הזה התחיל כהחלפה, עבר כמה גלגולים ולבסוף הפך לפרוייקט תרומה. כבר כשהוא התחיל ידעתי מה אני רוצה לעשות: רציתי את הזאב מ"כיפה אדומה" מציץ מאחורי עץ. כדי שהניירות שלי לא ייעלבו חלילה ויתלוננו על הזנחת יתר, בניתי את הסצינה מגזרי קארדסטוק. הפרחים שבסלסלה היו אמורים להיות מפונצ'צ'ים, אבל בינתיים קיבלתי פרחי נייר קטנים ומקסימים מגליק, ולא עמדתי בפיתוי להשתמש בהם -



בקנווס השלישי, לאחר שצבעתי אותו בצבע שמנת כבסיס, כבר חזרתי ל"מקורות". הקנווס הזה מיועד להחלפה של קנווסים מטופלים שזיקוקית מארגנת באחת הקומונות. קיבלתי לאחרונה מחגית המקסימה שלל מגזינים, וביניהם Craft Stamper - מגזין מלא ברעיונות ובטכניקות. באחד הגליונות עבדו על קנווס, והם אמנם עשו איתו דברים שונים, אבל זה הספיק כדי להניע את גלגלי המוזה. את הרקע יצרתי בעזרת דיו אלכוהולי - שמתי 3 נקודות על האפליקטור, ומרחתי בצורה מאוזנת. שכבה סגולה, שכבה ירוקה, שכבה אדומה, שכבת מדלל ועוד קצת ירוק ועוד טיפה מדלל, ויש לנו רקע. קולאז' קטן מהחותמות האהובות שלי, ועכשיו צריך כיתוב. לא מזמן קיבלתי מהגברת הסגולה מקבוצת חלקי משחק מטופלים בפליקר קצת אבני "שבץ נא". צבעתי אותן בטיפופים של דיו אלכוהולי, והרכבתי את המילה seize. ה-the הוא ממדבקות מקיט שנרכש בביג דיל שניה לפני שהוא נעלם מהמדפים, וה-day הוא מראב-אונים, גם הם מביג דיל, ותודה לאורית, קניינית הרכש המוצלחת שלי. לסיום סיומת רציתי קצת תוספות ש"ייצאו מהמסגרת" ופה באו לשימוש הסרטים שלי ושדכן אחד ששכב מיותם, וגם צמר שעיר, שכדי להשיג אפקט יותר מרשים, סרגתי ממנו 2 שורות של חצאי עמודים -



אז מה היה לנו כאן? 3 קנווסים והרבה רעיונות. אני נהניתי!

טוב בסדר, בסדר, הנה התיק שלי.

מוגיתי תייקה אותי. (לפי שם הרשומה שלה, "מה יש לי בכיסים" אולי הייתי צריכה לומר "כייסה אותי", אבל זה לא נשמע מי יודע מה ;-)


אז הנני כאן, שופכת בפניכן את תכולת התיק שלי. כשאני משחזרת אחורה, אני חושבת שאת אף אחד מהתיקים שיש לי היום בבית לא אני קניתי. את התיק שהיה לי באוניברסיטה קניתי בעצמי, ואח"כ החלפתי אותו עם חבר. לי היה תיק כתום ולו היה אדום, וכל אחד מאיתנו חשב שהשני בחר לעצמו את התיק הכי מוצלח, אז החלפנו. זהו זה, שאר התיקים שלי הם בעיקר תיקים מאומצים שקיבלתי אחרי שמונגר, חולת התיקים, מיצתה אותם. אני חושבת שאני פשוט אף פעם לא יודעת להחליט איזה תיק אני רוצה לקנות - תיק מבד, דמוי עור, תיק גב, תיק צד, תיק גדול, תיק קטן - לא יודעת, ובסוף אני לא קונה.


התיק שאני מסתובבת איתו כיום הוא התיק הראשון שתפרתי. תפרתי אותו מקורדרוי פרחוני, אותו קורדרוי שממנו תפרתי את הקלמר מהפוסט הקודם. ללא ספק, אני מסתובבת עם התיק הזה הרבה יותר מדי זמן, והגיע הזמן לתפור לי תיק חדש. יש לי אפילו בדים מוכנים וגזורים ותיק-תק מגנטי שקניתי מיפצ'וקית, אבל שוב - אני לא מצליחה להחליט איזה תיק לתפור לעצמי. רעיונות יתקבלו בברכה. אה, כמעט שכחתי - הנה התמונה של התיק שלי:




טוב, קשקשתי מספיק. לא התכנסנו כאן כדי לדון בתיק שלי, אלא במה שיש בו. אז הנה מבט-על, ואחריו פירוט על התכולה:



ויש גם כמה קלוז-אפים, למקרה שתהיתם מה זה מה -

נתחיל ממחלקת ה"חיוניים", כאלה שאסור לזוז בלעדיהם -

הארנק שלי (חדש, מיום שישי, תודה ששאלתם :). הארנקים שלי אף פעם לא עשויים עור. זה איזה עניין אידיאליסטי, די מטופש כנראה, כי אני בכ"ז אוכלת בשר מדי פעם, אבל לקחת פרה ולהפוך אותה לארנק או לתיק שלי? לא, תודה. צמוד לארנק - הסלולרי, שכיום נדמה שאי אפשר בלעדיו. יחד איתם הולכים הניירות של האוטו, משקפי השמש (נכון, בקופסא כסופה מסנוורת, אבל היא שומרת על המשקפיים שלי הכי טוב), ו-2 צרורות מפתחות - אחד של הבית, שכולל את המפתח הביתה, המפתח מהכניסה שלמטה, המפתח לכניסה מהחניון התת קרקעי, והשלט שפותח את השער של החניון - קצת מעיק כל המפתחות האלה, אבל החתול שקיבלתי מקינשסה, ששומר לי על אחד מהם, תמיד מעלה לי חיוך על הפנים. בנפרד - המפתח של האוטו, מקושט באוסף בלתי מוסבר של מחזיקי מפתחות: מחזיק מפתחות של סובארו (ולנו בכלל יש מיצובישי, אבל ככה זה כשיש לך אחות בסובארו), קישוט מוזר של פו הדב מחופש לבונה, שארית הפליטה של חרוזי הדולפינים שעשיתי מפימו לפני 100 שנה, וגם אחד משרינק פלסטיק שקיבלתי משוקולדי אהובתי. נוסף על כל אלה מחובר לשם גם הדיסק און קי שלי.

ונעבור למחלקת בית המרקחת: אלטרוקסין לטיפול בתת פעילות של בלוטת התריס, שבלעדיו חיי אינם חיים, וכמה טבליות מציצה לגרון, למקרה הצורך. יש גם כמה טישו'ס מקופלים (יד ראשונה במצב טוב מרופא ;) לימי הנזלת הבלתי נלאים. תזכורת לעצמי #1: לקנות חבילות טישו קטנות לתיק.

עד כאן הדברים ההגיוניים, פחות או יותר. מכאן אלו דברים שנאספו אל תוך התיק במשך הזמן - פנקס, למקרה שארצה לכתוב משהו. 2 עטים, שיהיה לי במה לכתוב. אחד נמצא בתוך התיק ואחד בכיס הקדמי, שתהיה לי אליו גישה מהירה. ארנקון לכרטיסי ביקור שתפרתי לעצמי, תג עובד, נגן MP3 עם כבל הטעינה שלו, שנשאר שם עוד מהימים שבהם הייתי נוסעת באוטובוס לעבודה (תזכורת לעצמי #2: להוציא אותו משם, שלא יילך לאיבוד), כמה גומיות וסיכת שיער למקרה ש... שמה? שנועה תאבד את שלה?? בין כה וכה רבע שעה אחרי שאני אוספת לה את השיער היא פרועה לחלוטין. ככה זה כשיש לילדה שלך שיער חלקלק שהגומיות מחליקות ממנו... ליפסטיק, אלוהים יודע למה, אני כמעט לא מתאפרת, מוצץ שנשאר שם מימי הגמילה של נועה. החזקתי אותו אצלי בתיק כדי שאם לילה אחד היא ממש ממש תישבר יהיה לנו מוצץ לתת לה. היא לא נשברה. (תזכורת לעצמי #3: תזרקי אותו כבר, יא פולניה...).

מה נשאר? מחלקת הניירת, הדלה הפעם - דו"ח שצריך לטפל בו (מחכה לתשובה על הבקשה שלי להמיר אותו לדו"ח אזהרה), והזמנה לחתונה שצריך לתלות בכלל על הדלת של המקרר, שלא נשכח ללכת.

עד כאן על תכולת התיק שלי.

ועכשיו צריך להעביר את התיוק הלאה...

נורא בא לי שמונגר תראה לנו מה יש לה בתיק, אבל אין לה עדיין בלוג. בסוף היא תפתח אחד, אני אומרת לכם. גם פליקר היא לא רצתה בהתחלה... מונגר - עד שתפתחי לעצמך בלוג, את מוזמנת להתארח פה ולכתוב לנו על התיק שלך.

וכדי לא לעשות לעצמי פאדיחות ולתייק בנות שכבר תויקו, אני פשוט מזמינה את כל מי שרוצה לשפוך את תכולת התיק שלה ולספר לנו על זה.

איזה כיף להיפגש!

ביום חמישי האחרון נערך מפגש פורום אומנות שימושית של Ynet, שאותו אני מנהלת. קרן (פרפרים) נרתמה לעזרה וערכה רישום של המגיעות. גם נטע (כסלו) נרתמה למשימה ותיאמה בין הבנות שהביאו כיבוד משובח ביותר - ולשתיהן מגיעות מחיאות כפיים סוערות על הארגון המושלם!

המפגש הפעם, בניגוד למפגשים קודמים, היה קטן. היינו כ-25 בנות, ונסיך אחד שהגיע להופעת אורח (הבן המתוק של קושקוש). נוצרה אווירה מאוד אינטימית וכיפית, ובזכות הרוח שנשבה על "קצינת הבידור" שלנו, קינשסה, התגלגלנו כולנו מצחוק לתוך הלילה. אפילו מזג האוויר התחשב בנו, ורק לאחר שאחרונת המשתתפות עזבה התחיל לרדת גשם הזלעפות שחיכה בסבלנות עד שנתפזר.

במפגש נערך כמיטב המסורת משחק החלפת המתנות. במפגשים קודמים, בשל כמות גדולה של משתתפות, המשחק נערך כהגרלה כך שבכל פעם מגרילים 2 פתקים והבנות שהוגרלו מחליפות ביניהן מתנות. במפגש הזה חזרנו לשיטת השרשרת - הראשונה שולפת פתק, נותנת את המתנה שלה למי שעלתה בגורל ששולפת פתק נוסף, וכן הלאה... הפעם המשחק קיבל תוספת קטנה, כאשר מי ששלפה פתק היתה צריכה לתאר את זו שעלתה בגורל, במקום סתם להקריא את שמה.

לאחר שעניתי לתיאור "מיאו" קיבלתי מ-d.ettinger זר קשרי בדים מקסים. המתנה שאני הכנתי היתה קלמר נפוח עם רוכסן, מבד קורדרוי פרחוני, שתפרתי לפי ההדרכה המצויינת הזו - http://dragoknit.blogspot.com/2007/02/box-bag-tutorial.html . גם הבד החיצוני וגם הבד הפנימי (ורוד) גוהצו על פליזלין, כדי לתת לקלמר מעט קשיחות. שרוני, מלכת הכרטיסים, קיבלה אותו, וכבר אמרה לי שהיא שמחה שיהיה לקרופ-א-דייל שלה בית חדש.

לסיכום - היה נעים, טעים, מצחיק, כל מה שיכולתי לבקש ממפגש כזה.

ספר שמן #2 או: עוד אתגר שעמדתי בו

כפי שפרסמתי בפוסט מוקדם יותר, נרשמתי לסדרת החלפות בסוואפ בוט שבסופן ייווצר ספר שמן של דיסני, שכל 5 דפים בו יהיו בנושא אחר. בסוף אותו פוסט כתבתי שההחלפה הבאה היא בנושא הנסיכות של דיסני, והיו לי הרבה התלבטויות האם להרשם אליה בכלל. ראשית, מעבר הדירה - לא הייתי בטוחה שאספיק לפרוק את חדר העבודה בזמן כדי להכין 5 עמודים לספר. שנית, בתור אמא לילדה ורודה בת 4, אתם יכולים לתאר לעצמכם שהנסיכות האלה... ובכן... נמאסו עלי קצת (בלשון המעטה ;-)).

בסופו של דבר החלטתי להירשם בכל זאת. היה לי חודש שלם לפרוק את חדר העבודה, והדפים האלה לא מצריכים יותר מ-2 ערבים אינטנסיביים. באשר לזה שנמאס לי מהנסיכות - בכל זאת הן לוקחות חלק נכבד בסרטי דיסני, ולהתעלם מהן יהיה טיפשי מצידי. ובכן - עוד אתגר יצא לדרך.

הפעם, בשל אופי ההחלפה הדפים יצאו "נקיים" יותר בעיצוב שלהם. לא רציתי להשתמש בתמונות מן המוכן, ולכן השתמשתי בדפי צביעה שנצבעו באקוורלים. כמובן שיש עוד מה לשפר בצביעה שלי, אבל ללא ספק המכחולים שמכילים מים בידית שלהם עשו את העבודה להרבה יותר נוחה ובטוחה.

הדף הראשון - היפהפיה הנרדמת. לאחר שהמכשפה הטילה עליה את הכישוף, הפיות הטובות לקחו אותו לגור איתן ביער, וכדי שלא יזהו אותה קראו לה Rose - ורד הבר. את הורד (ועוד כמה תוספים שתראו בהמשך) קיבלתי ממונגר אהובתי, שתמיד מצילה אותי עם אקססוריס שלא חשבתי לקנות.


הדף השני - שלגיה. בציור המקורי היא החזיקה ציפור כחולה. אני החלפתי את הציפור בצ'יפבורד פייזלי שנקנה בביג דיל. את הסרט בתחתית קיבלתי בהחלפת סרטים בסוואפ בוט, והוא התחבר לי בגלל השלג כמובן.



בדף השלישי היתה לי בעיה. היה לי דף צביעה שצבעתי, מוכן לעבודה, שהצלחתי ברוב כשרון ללכלך בדיו... התלבטתי אם להדפיס דף חדש ולצבוע שוב, ואז נזכרתי בחותמת גרם המדרגות שקניתי לפני כחודש מ-Beeswax ועדיין לא חנכתי. עכשיו העובדה שנועה כל כך אוהבת נסיכות השתלמה - גזרתי את סינדרלה מאחד מאלפי דפי הנסיכות שמסתובבים בבית והעמדתי אותה על גרם המדרגות. הנעל (ממונגר) והצלליות של גבר ואשה רוקדים השלימו את התמונה.

דף רביעי - בל, מ"היפה והחיה". ושוב - בעיה. גם נסיכה וגם צהובה... נו טוב, זרמתי עם הצהוב עד הסוף. כמה פרחים (כן, גם הם ממונגר), פינות מתגרדות, תיפורים מצויירים ביד ועוד דף גמור.

דף חמישי ואחרון הוא עם יסמין, מ"אלאדין". כאן דף הרקע, בתכלת וחום, כבר גרם לי להרגיש יותר "בבית" (יחסית, כמובן, אנחנו בכל זאת עוסקים בנסיכות). ומכיוון שבכל זאת מדובר בנסיכה - יש כאן כמה תוספות של אבנים (מתי אשתמש בהן אם לא בדפי נסיכות??), ואת העגילים והקולר שלה נצנצתי עם מעט פרל אקס בעזרתו של עט הדבק שלי.

זהו זה. מחר בבוקר הדפים ייצאו לדרכם, ואני אעבור לעשות תחקיר על סרטי פיקסאר, לטובת ההחלפה הבאה.

שבת שקטה בבית...

אחרי כמעט חודש של התרוצצויות בלתי נלאות, שנבעו ממעבר דירה ששולב היטב בחגים (איך הם נגמרו כל כך מהר, איך?!), החלטנו על שבת שקטה בבית. מכיוון שחדר העבודה שלי כבר כמעט מסודר לגמרי, הגעתי למסקנה שאפשר בהחלט להתחיל להוציא חומרים ולעמוד בהתחייבויות שלי בזמן, ואפילו לפני הזמן אם אפשר, כי נובמבר בפתח ויש לי כמה מתנות יום הולדת להשלים.

התחלתי עם הדברים הפשוטים - לאסוף 2 מעטפות עם 50 קישוטונים (כפתורים, ניטים, בראדים, צ'יפבורדים ועוד) - זה היה פשוט יחסית. נכנסתי ל-swap bot, קראתי קצת את הפרופילים של הבנות שהייתי צריכה לשלוח אליהן, וסידרתי מעטפות.

מעטפה שלישית גם היא היתה קלה יחסית. מישהי מתוקה מפליקר שהתנדבה לשלוח לי קוביות "שבץ נא" מעץ ביקשה בתמורה דפים מעיתונים ועטיפות של חטיפים - בעברית. שלחתי עטיפות של שוקולד פרה, שנראו לי הכי מתבקשות, ובמקום דפי עיתון מהעיתונים המדכאים, שלחתי כמה דפים ממגזינים של אוכל ומהוביתון ישן. עוד כמה תוספות, ועוד מעטפה יצאה לדרך.

מעטפה רביעית כבר דרשה עבודה יותר רצינית. לפני חודש שלחתי מחזיק מפתחות עשוי מדומינו, להחלפה שהתארגנה בפליקר. אחרי שבועיים קיבלתי מסר שהמעטפה הגיעה קרועה לחלוטין, ומחזיק המפתחות לא היה בתוכה. הבחורה שאליה שלחתי כתבה לי שאין צורך להכין מחזיק מפתחות אחר, אבל כמובן שהכנתי. אין דבר יותר מעצבן מלחכות להחלפה כל כך הרבה זמן ובסוף לקבל מעטפה קרועה. נייר הרקע שבו השתמשתי למחזיק המפתחות הקודם נגמר לי, אז במקומו צבעתי את הרקע בצבעי ראב און מטאליים. המצפן והכיתוב Follow your heart נשארו. הפעם הוספתי למחזיק המפתחות גם קישוטים נוספים מלבד הדומינו, והנה הוא לפניכם (שימו לב - הדיימונד גלייז היה נחמד אלי הפעם והצטלם יפה) -

ואז הגעתי לאתגר שניסיתי להתחמק ממנו תקופה, אבל זמן המשלוח הולך ומתקרב. האתגר היה להחלפת ATC "תעשו עם זה משהו" ב-swap bot. נרשמנו להחלפה, ואז קיבלנו שותפים. השלב הבא היה לשלוח למי שאמורים להכין לו ATC את הכתובת שלנו, כדי שישלח לנו מעטפה עם 6 דברים שהוא היה רוצה לראות על ה-ATC שלו. השלב האחרון היה לקבל את המעטפה, להכין ATC ולשלוח אותו. אני קיבלתי מעטפה שרובה ככולה הכילה דברים מוזהבים - כפתורים מוזהבים, דיסקיות מוזהבות, חוט מוזהב, נצנצים (!!). כל מי שמכיר אותי יותר מ-5 דקות יודע שאני ממש, אבל ממש לא אוהבת זהב. למזלי היו במעטפה גם חרוזי אותיות ממש חמודים, ובין האותיות היה גם לב אחד. הלב גרם לאסימון שלי לרדת סוף סוף, והנה ה-ATC שהכנתי -



האתגר הזה נתן לי רעיון - לקחת את הדברים שנשארו, להוסיף 2-3 דברים משלי, ולשלוח למי שתרצה להתנסות. מי שתקבל תכין ותשלח לי ATC עם לפחות 6 אלמנטים מתוך המעטפה, ואז יהיה תורה להוסיף למעטפה דברים ולשלוח לבאה בתור שתכין עבורה ATC, וכן הלאה... אם יש מעוניינות - השאירו כאן תגובה ונתחיל שרשרת. אני בטוחה שייצאו דברים מעניינים.

דבר אחרון שעשיתי היום הוא כרטיס ברכה לבוס שלי, לכבוד התאומות שנולדו לו ולאשתו לפני שבועיים. אספנו כסף כדי לקנות להם מתנה, ותנחשו ממי ביקשו לדאוג לכרטיס :-) השתמשתי בנייר בייסיק גריי שחשבתי שלעולם אני לא אעשה איתו כלום, ופתאום הוא הסתדר לי מצויין בכרטיס. חותמת של טימי, חותמת של סטאמפסמית וכמה בראדים השלימו את התמונה -



בין הכרטיסים למעטפות קיימתי הבטחה לנועה להכין עוגיות בצורת האותיות של השם שלה. חתכנו יחד "נועה", "אבא" ו"אמא", אפינו וכרסמנו להנאתנו אחר הצהריים, רדפנו קצת אחרי פצפונת, האוגרת, שהחליטה לטייל למחוזות קצת רחוקים מדי לטעמנו, ובסה"כ היה כיף פשוט להיות בבית, שסוף סוף קיבל צורה של בית, אחרי שתקופה ארוכה (מדי?) הוא נראה כמו קירות עם ארגזים.
זהו להיום. אחרי כל העבודה הזו הגיע זמן לישון.

יש לי תגית :-)

זיקוקית תייגה אותי במשחק שרשרת שנמשך כבר לא מעט זמן.
אלה חוקי המשחק:
1) שים לינק לבלוג של מי שתייג אותך ופרט את החוקים ברשומה בבלוג שלך.
2) שתף את הקוראים ב-7 עובדות אודות עצמך - תיכף אעשה את זה.
3) תייג 7 אנשים בסוף הרשומה ע"י השארת שמם ולינקים לבלוגים שלהם - גם זה יגיע בהמשך.
4) הודע לאנשים שתייגת ע"י מתן תגובה בבלוג שלהם - מייד אחרי שאסיים את הפוסט הזה.

7 עובדות על עצמי שעדיין לא כולם יודעים... נדמה שזה קל, אבל זה לא פשוט. היום, כשלכל אחד יש בלוג, פליקר, קומונה ופורום משלו - נשמה שכולם יודעים כבר הכול. בואו נראה מה אצליח לדוג...

1. יש לי 2 קעקועים. אחד צבעוני, של עטלף וירח. עשיתי אותו בצבא, ובמחשבה שניה אולי הייתי בוחרת משהו אחר (ואולי לא...). את הקעקוע השני עשיתי כשלקחתי את אחותי לעשות קעקוע משלה. היא ציירה על עצמה פרפר, ואני ציירתי על עצמי פיה בשחור-לבן (שחור-עור יותר נכון חחחחח). הציור של הפיה היה בלי פרצוף, וממש חששתי שהמקעקע לא יצייר אותה יפה. הוא עשה עבודה טובה, ואני עדיין אוהבת מאוד את הפיה שלי. גם נועה אוהבת אותה, והיא חושבת שלגעת בקעקוע זה אחד הדברים הכי מרגשים בעולם.
2. כשהייתי בהריון עם נועה הכינוי שלה היה "פועה". במשך כל ההריון אמא שלי היתה בהיסטריה שאני אקרא לה ככה (עד היום לא ברור לי למה ההיסטריה. אני חושבת שפועה זה שם יפה. למרות זאת כשנועה נולדה היא פשוט נראתה כמו נועה). כשנועה נולדה אחיו הקטן של בעלי קנה לה בובה של פועה דב, ובעברית - פו הדב :-)
3. את רני הכרתי כשלמדתי באוניברטיסת בן גוריון. אחת הדירות הראשונות שראיתי היתה שלו ושל מי שהיתה אז חברה שלו. הם חיפשו צלע שלישית לדירה וסירבתי (ללכת לגור עם זוג? מה, השתגעתי??) בסופו של דבר גרתי בבית שממול. עד תחילת שנת הלימודים רני הספיק להיפרד מאותה חברה. נפגשנו כמה פעמים באוניברסיטה, ואז הוא הזמין את עצמו בתירוץ הקלוש שנגמר לו החלב והוא מת לקפה (השעה היתה 17:00 אחה"צ והמכולת שמתחת לבית (!) היתה פתוחה...). השאר הוא היסטוריה.
4. למרות שאני בלאגניסטית בנשמתי, במקומות העבודה שבהם עבדתי בטוחים שאני אחד האנשים הכי מסודרים בעולם. לא ברור לי איך זה קרה.
5. למרות שהכינוי שלי הוא "חתולי" ואני מתה על חתולים, מעולם לא גידלתי חתול. דגים, אוגרים וגם ארנבות - אותם גידלתי בשפע. היום יש לנו בבית דגים (כמה גופים שאנחנו קוראים להם "דגים" ודק מנקה שאנחנו קוראים לו "שמשון") ואוגרת (שקוראים לה "פצפונת"). (אין "אנטון". אוגרת אחת בבית זה מספיק.)
6. אחת השריטות הכי עמוקות שלי קשורה לאוכל: אני שונאת שמרטיבים לי את האוכל. אני מאלה שמסוגלים להחליף צלחת אם הרוטב של הבשר נגע לי בקצה של האורז. לשריטה הזו יש כמה יוצאים מן הכלל - אם יש רוטב בשר עסיסי אני לא אתנגד שהוא יהיה דווקא על הפירה שלי (אבל בשום אופן לא על האורז!!), והעוגיות האהובות עלי הן הביסקוטי שאורית מכינה לי, שאותן אני דווקא מאוד אוהבת להרטיב בקפה או בתה.
7. למרות שאני חברה בפורום אומנות שימושית ב-Ynet כבר 4 שנים וחצי, ומנהלת אותו כשנתיים וחצי, אני עדיין מרגישה שם "חדשה" לפעמים, בעיקר ליד ה"ותיקות" ה"אמיתיות", אלה שהיו שם מהיום הראשון.

ועכשיו הגיע הזמן לתייג בלוגים אחרים. נדמה שכבר כולם תייגו את כולם, אז אני אנסה לבחור כאלה שלא זכור לי שתייגו אותם -

• ממלכת הכרטיסים של שרון.
• באלה הידיים של mogit.
• עיצובים בצבעים של אילאיל זיו.
• עבודת היד של hadarling.
• תמונת הראי של דיילי.
• "תהיו אתם" של דבורה.
• ו.... זהו. אני חושבת שכולם כבר תייגו את כולם, לא? אז אני מאמצת את הרעיון של חגית, ומזמינה את כל מי שרוצה להשתתף לתייג את עצמה ולספר על עצמה דברים מעניינים.

סימניות וספרים

אני תולעת ספרים, תמיד הייתי. אין כמעט דברים שגורמים לי אושר כמו לפתוח ספר חדש ולשקוע לתוכו. מדי פעם אני גם נתקלת בספרים שבאמת באמת נוגעים לי אי שם, במיתרים הכי חבויים. לפעמים קל לי להסביר למה - כשמדובר בספר עם אמירות חשובות, עם תובנות עמוקות. לפעמים יותר קשה להסביר. במקרה של הספר "והיום איננו כלה" מאת צ'ינגיס אייטמטוב יותר קשה להסביר. לכאורה זה ספר שלא קורה בו כלום. הוא מספר את קורותיו של אדם שחי בעיירה נידחת אי שם בערבה המושלגת של קזחסטן. העיירה מונה 8 בתים, 8 משפחות. כל הייעוד של קיומה הוא להסיט את פסי הרכבת העוברים ליד העיירה פעמיים ביום. פעם להסיט, ופעם להחזיר חזרה, זה הכול. את המים הם שואבים מבאר שנמצאת במרחק יום רכיבה (אולי אפילו יותר, אל תתפסו אותי במילה). הציוויליזציה היא מהם והלאה - אין לה שריד בעיירה הזו. בניגוד מוחלט לשממה הזו, לא רחוק משם, נמצא בסיס צבאי סודי ביותר ובו שיאי הטכנולוגיה - אנרגיה גרעינית ומה לא. נשמע כמו הספר המושלם להירדם איתו, לא? אז זהו, שלא. זה ספר מרתק, שקראתי כמעט בנשימה אחת.

כשבקומונה "פרידה ונומה" התפרסמה החלפה של סימניה והמלצה לספר, ידעתי שזה הספר שאני אמליץ עליו. אחרי כמה ימים של התלבטויות, הגיעה גם הסימניה. הנטיה הטבעית היתה לעשות אותה שופעת אלמנטים, אבל הפרקטיות קבעה שהיא חייבת להישאר שטוחה, על מנת לא לפגוע בספר שאותו היא מסמנת. שלפתי דפים מסט של פרובו קראפט שאני מאוד אוהבת, ראב און של דייזי D, ראב אונים של תיפורים, ואחת החותמות האהובות עלי, מתוך סט של CD. לקינוח, איך אפשר בלי קצת צמר שעיר, והסימניה נשלחה באהבה יחד עם ההמלצה.

וזו גם הזדמנות להודות לזהבית של מעיין על סימניות שהגיעו (כך מסתבר) בדיוור ישיר, היישר אל תיבת הדואר שלי.

על חותמות, דיו ומה שביניהם

לאחרונה נערך דיון בפורום אומנות שימושית ב-Ynet על חותמות: מה עדיף - גומי או סיליקון, מודבקות לעץ או לא מודבקות, מה הכי שימושי, מה פחות שימושי. הבלוגריות שבחבורה החליטו לכתוב פוסטים על החותמות האהובות עליהן, והנה הפוסט שלי.

אני עדיין זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי חותמת, ואיך עובדים עם חותמות. זה מייד הקסים אותי, וידעתי שלא ירחק היום ויהיו גם לי חותמות, והרבה.

כיום החותמות שלי תופסות קופסת נעליים ועוד קופסא שטוחה יותר, אבל מתחיל להיות להן צפוף ;-)

החותמת שאני הכי הכי אוהבת, היא חותמת עם טקסט בלטינית. אני מאוד אוהבת לעבוד איתה ב-ATC ובעבודות "מאולתרות".

הנה דוגמא ל-ATC שעשיתי עם החותמת הזו -

וגם אינצ'ונים -

סט חותמות מאוד שימושי, גם הוא עם טקסטים, הוא Say it with flair של Stampsmith. יש בו אמרות שמתאימות לכל אירוע. הנה דוגמא לשימוש בו -



ואיך אפשר לכתוב על חותמות טקסטים מבלי להזכיר את סט החותמות של 7 Gypsies שבטח כבר כולן רכשו ב"ביג דיל"... הכנתי איתו כמה דברים אבל, תאמינו או לא, לא צילמתי...

חותמות נוספות שאני מאוד אוהבת הן חותמות הסלסולים. הן מתאימות הרבה פעמים כדי למלא משהו חסר, ולתת עוד טאץ'. הנה דוגמא לשימוש בסלסולים -


חותמות מסוג אחר לגמרי שאני מאוד מאוד אוהבת, הן חותמות שמתאימות יותר לתחום המטופל, חותמות קולאז' וכו'. יש לי את הסט Time 2 fly של Uptown design company. יש בו חותמות מאוד מגוונות, ואני מוצאת את עצמי משתמשת בו המון.

הנה דוגמא לדקו עם הפרצוף המכונף -

והנה דוגמא לתמונה תלת מימדית עם חותמת הקולאז' מהסט הזה -

חותמת אחרונה ממש אהובה, היא חותמת "אופליה" של Stampsmith. אני כל כך אוהבת אותה, שקניתי גם את הגדולה וגם את הקטנה. אני מחתימה אותה מאחורי כרטיסים שאני עושה, ממש ליד החתימה, והנה דוגמא לכרטיס שעשיתי איתה -

הרקע לכרטיס, אגב, גם הוא מוחתם, מסט ימי הביניים של... Stampsmith (אז עשיתי שם קניה קצת גדולה... אז מה...). זה סט שמורכב מריבועים-ריבועים, והוא מעולה ליצור רקעים, רק שקצת קשה לעבוד איתו, מכיוון שחייבים לדייק. אם הייתם יודעים כמה דפים זרקתי לפני שהגעתי לתוצאת רקע סבירה, הייתם מגישים מייד תלונה לגרינפיס על זיהום הסביבה...

עשיתי לאחרונה קניה די מרשימה ב-beeswax, אבל בגלל מעבר הדירה המהיר שעבר עלי לא הספקתי עדיין להדביק אותן על קאפה, ובטח שלא להשתמש בהן. אני יכולה רק לציין שיש ביניהן את חותמת הרקע עם המעויינים, ג'וקר שעומד על הידיים, מפתחות ומנעול, רצפת אבן, מדרגות ופנס רחוב.

יש לי עוד הרבה חותמות אהובות (Giggle של טים הולץ, Travel של CD), אבל אלו שהזכרתי הן הכי שימושיות, לפחות בשלב זה של חיי.

חותמות שפעם קניתי והיום כבר כמעט ולא משתמשת בהן -

• חותמת בורדר של עלים. זו חותמת כשקניתי בתקופת העלים שלי, ולא תיארתי לעצמי עד כמה היא ענקית (המידות שלה הן כ-4*20 ס"מ).

• חותמת של עלה בודד, חותמת של עץ בודד - גם אלו מתקופת העלים שלי.

• סט חותמות של פרחים של הרו ארטס.

• מס' חותמות דובונים - מעולם לא השתמשתי בהן.


• סט חותמות של תיפורים וסרטים - חשבתי שאשתמש בו יותר. אולי יומן עוד יגיע...

• חייבת לציין שיש לי גם כמה חותמות "תמונה" של Stampsmith, אבל בגלל הקושי שיש בהחתמה שלהן (לי הן עובדות הכי טוב עם דיו Dye על נייר פוטו מבריק), אני משתמשת בהן לעיתים נדירות יחסית.

ואם בחותמות עסקינן, אי אפשר בלי סוגי הדיו החביבים עלי -

• סטאזון שחור וחום כהה - מחתימים הכי יפה, הכי נקי, על כל דבר כמעט.

• דיו דיסטרס - ליישון קצוות או יישון הנייר כולו.

• דיו Dye בצבע חום כהה של חברת Memories - הגוון שלו פשוט עושה לי את זה.


• כמה קוביות של דיו פיגמנטי, כשצריך קצת צבע בחיים.

רגע לפני סיום, wish list שלי בכל מה שנוגע לחותמות -

• חותמות של אליס בארץ הפלאות (רצוי גם של הכובען המטורף).
• חותמות של Teesha Moore המדהימה (לפחות אחת הילדות ואחד ה"בתים").

זהו פחות או יותר המניפסט שלי על חותמות. הנה עוד פוסטים שנכתבו בנושא. (במידה ועוד מישהי כתבה פוסט, אנא שימו קישור בתגובות, ואוסיף).

משחק מילים, זיקוקית, פרפרים, עלמה, יאמה, קינשסה, הילה, נתנאלה, מור, שרון, הדרלינג, הגריטה, mogit, אילאיל, ענת בנטוב, דיילי, ברקי (שהתארחה אצל מור).

הספר השמן של דיסני #1

לפני כחודשיים התפרסמה בסוואפ בוט אחת ההחלפות הכי גרנדיוזיות שראיתי - החלפת ספר שמן של דיסני. ההחלפה מתחלקת ל-7 החלפות, כאשר בכל החלפה מכינים 5 דפים לספר שמן בנושא מסויים מתוך עולמו של וולט דיסני. כל החלפה נמשכת חודש, ובסוף כל ההחלפות, במידה ומשתתפים בכולן, מקבלים בעצם ספר שמן שיהיה שמן מאוד, ויכיל 35 דפים בנושא דיסני.

הנושא של ההחלפה הראשונה היה 5 המופלאים - מיקי מאוס, מיני מאוס, דונלד דאק, גופי ופלוטו. מסתבר שאני בחורה נוסטלגית, כי לא התלבטתי הרבה לפני שהחלטתי ללכת על התמונות היותר מוקדמות של החמישה, כמובן בתוספת רקע "מיושן" שיתאים להן. יש כאן הרבה עבודה עם העתקת תמונה באמצעות טוש בלנדר, ה"חבר" הטוב ביותר שלי, דיו דיסטרס בצבע Tea Dye כמובן מככב, וכמוהו גם אחד הפונטים האהובים עלי, mom's typewritter.

את הדפים של מיקי ומיני הכנתי ראשונים, וכבר הראיתי בפוסט בבלוג הישן שלי, אבל אחרי שסיימתי להכין את כל 5 הדפים, התחשק לי להשתמש בצמר שעיר, כך שגם 2 הדפים הראשונים קיבלו תוספת צמר. אחרי הכול - בשביל מה הוא נקרא ספר שמן אם אי אפשר להכניס לדפים שלו קצת צמר שאני כל כך אוהבת?

אז הנה הדפים שלי להחלפה הראשונה של הספר השמן.

ראשון, מיקי מאוס -

שניה, מיני מאוס -

שלישי - דונלד דאק -

רביעי - גופי -

וחמישי - פלוטו -

ה"חוברת" הקטנה שעשיתי בדף של פלוטו נפתחת, ומתחתיה מופיעה שוב הדמות של פלוטו -


ההחלפה השניה של הספר השמן היא בנושא נסיכות. הפעם נוכל להכין את אותו דף, מכיוון שדפי הנסיכות "נוסעים" לבתים שונים. בהתחלה כמעט שפרשתי ממנה, גם בגלל שאני לא מתה (בלשון המעטה...) על הנסיכות של דיסני (יש גבול לקיטש ;-)), וגם בגלל שעברנו דירה וכל החומרים שלי עדיין ארוזים. בסופו של דבר החלטתי להישאר בהחלפה הזו, גם כי לא משנה מה אעשה, הנסיכות הן חלק בלתי נפרד מדיסני, וגם כדי לאתגר את עצמי קצת, לא לברוח כשנעשה קצת קשה...

אני מניחה שייקח עוד שבוע עד שנפרוק את חדר העבודה, ואז העבודה על הנסיכות תיכנס להילוך גבוה. כפי הנראה, בגלל קוצר הזמן שיישאר לי, אני אלך על עיצוב מאוד דומה ל-5 הדפים. סביר להניח שיהיו שינויים קלים בין דף לדף, כי תמיד נורא קשה לי לעשות 2 דברים זהים לחלוטין.

מעניין לדעת אם אני אחזיק מעמד לאורך כל 7 ההחלפות... ימים יגידו...

שנה חדשה - בלוג חדש

לפני כמה חודשים החלטתי שהגיע הזמן לפתוח בלוג, ואכן פתחתי בלוג. היו בו דברים קטנים שעצבנו אותי, אבל חשבתי שאני אסתדר איתם. היום החלטתי שאין סיבה להסתדר איתם, וחיפשתי לי בית חדש לאחסן בו את ההגיגים שלי. נקווה שהפעם ה"רומן" שלי עם הבלוג ישרוד זמן רב יותר.

ראש השנה ממש בפתח, ולמרות הלחץ והעומס, הצלחתי לעשות כמה פרוייקטים שמאוד רציתי להספיק.

הפרוייקט הראשון הוא החלפת ראש השנה, שארגנה כסלו בפורום אומנות שימושית ב-Ynet. הכוונה היתה להחלפה של משהו קטן, שיפתח לנו את השנה עם קצת תשומת לב, ויחד איתו, איך לא, כרטיס ברכה לראש השנה. את ההחלפה שלי שלחתי מעבר לאוקיינוס, לנועל'ה, וזה מה ששלחתי:

תפוח קטן שזור מחרוזים, שישמש כעדיפון -

תפוח נוסף, סרוג, שישמש כמחזיק מפתחות -

ואת שניהם ליווה כמובן כרטיס ברכה -

דבר נוסף שרציתי להספיק, הוא להכין כרטיסי שנה טובה לכמה חברות טובות. כבר הרבה נכתב על זה שבעידן ה-SMS והאימייל, אנחנו מקבלים לתיבת הדואר הרגילה שלנו כמעט אך ורק חשבונות ופרסומות. אני חושבת שאין כמו לקבל כרטיס ברכה אמיתי ומוחשי. ישבתי יחד עם אורית, אחותי, והכנו יחד , בסרט נע, כרטיסים לחברות הטובות שלנו -

פרוייקט אחרון שבאמת חשבתי שלא אספיק, הוא להכין משהו קטן עם תשומת לב לחברים בעבודה. לא מזמן החלפתי מקום עבודה, והחמימות שהתקבלתי בה שם, לא יכולה להחליף שום דבר. במשך הרבה מאוד זמן הרגשתי פשוט רע כשקמתי בבוקר וידעתי שבעוד שעה אני אגיע לעבודה, ובמקום החדש, לפחות עד עכשיו, זה לא קורה. פשוט כיף לי להגיע לשם בבוקר. אתמול היו לי שעתיים פנויות, ושוב, בשיטת הסרט הנע, הכנתי 50 כרטיסי "שנה טובה ומתוקה", לפי ההדרכה של זיקוקית המקסימה. ואין דבר יותר מתאים לאחל שנה טובה ומתוקה מאשר... סוכריות כמובן. אז הנה צילום של מדגם מהנבחרת, הכוללת 25 כרטיסים -

ובנימה אופטימית זו נאחל שנה טובה ומתוקה לכל עמישראל :-)