מי מכם שניחנו בזכרון משובח במיוחד בטח זוכרים שאי שם בתחילת החורף התחלתי בפרוייקט השמיכה המסתורית. זהו פרוייקט שבו בכל שבוע התפרסמו הוראות לסוג אחר של ריבוע, ובסופו כל הריבועים חוברו יחד לשמיכה. את הריבועים של השמיכה דווקא סיימתי לסרוג בדיוק לפי לוח הזמנים המתוכנן, אבל אז..... אז הגיע שלב החיבור..... והיו ימי הולדת, וקרו דברים, ועברתי דירה, ו.... ו.... ו..... הריבועים שכבו בשקט בקופסא שלהם ואפילו לא צייצו כדי לעשות לי רגשות אשם על זה שהם עדיין לא מחוברים.
כשסידרתי את ציוד היצירה שלי סידרתי בין כל הדברים גם את הצמר, וכמות הפרוייקטים המותחלים שלי התחילה להטריד אפילו אותי. בו במקום קיבלתי החלטה לערוך "מבצע חיסולים" ולסיים בשצף קצף את הפרוייקטים המותחלים. הראשון שבהם היה שאל אביבי בקשרי שלמה שאמא שלי חיכתה לו כשנתיים. בהתחלה היא חיכתה כי החוט נגמר באמצע ולא השגנו חוט מספיק דומה, ואח"כ היא חיכתה כי איבדתי סבלנות אליו. דווקא בגלל שלא היה לי שום חשק לחזור אליו, הוא היה הפרוייקט הראשון שסיימתי. עמכם הסליחה על כי אין תמונות. הסבלנות אליו עדיין לא חזרה מספיק בשביל שאצלם אותו :-)
הפרוייקט השני היה השמיכה המסתורית. הריבועים חוברו אחד לשני בתפירה, כי לא היה שום סיכוי שבעולם שאחרי כל העבודה אני אחפף עם חיבורים בסריגה (התוצאה שמתקבלת הרבה פחות חלקה ונעימה לעין וגם למגע). כשסיימתי לחבר הגיע השלב המעצבן אך החיוני של ניקוי החוטים, ואז כל מה שנשאר הוא לסרוג את הסיומת מסביב. אני חייבת להודות שאם הייתי יודעת שאצליח להשתלט על כל הסיפור בשבוע וחצי, הייתי מסיימת אותה כבר מזמן...
אבל סוף טוב הכול טוב, ובחורף הבא תהיה לי שמיכה חדשה להתכרבל בה -
חדי העין מביניכם יבחינו בכרית תואמת לשמיכה, שרגינה סרגה לי ליום ההולדת שלי.
והנה קצת תקריבים, כי אי אפשר בלעדיהם אחרי כל ההשקעה -
ההוראות לכל הפרוייקט שמורים ממש כאן בצד ימין, ואם השמיכה השלמה עוררה בכם חשק אתם מוזמנים לצאת לדרך. אני מבטיחה להיות כאן, במסרים או במייל לכל שאלה.
ועכשיו קדימה, לעבודה, לפרוייקט המותחל הבא.
רק בשמחות!
מיכל
