ביום שלישי, אחרי שהתאוששנו מליל הסדר, הבנתי שאין לי ברירה יותר. כל הבית מסודר, הכול נפרק וסודר במקום או נמסר, ומה שנשאר זה לסדר את חומרי היצירה שלי, אחרת אני לא אגיע אליהם לעולם. אז פרקתי ושוב מיינתי וניפיתי, חלק מהדברים נמסרו, חלקם מוצעים למכירה (כלים לעבודות פרגמנט וחומרים לעבודות דקופאז' - פרטים במסרים) והשאר מסודר לתפארת מדינת ישראל.
בין האוצרות ש"גיליתי" מחדש היו מפות של פאריז ולונדון, שטיילתי בהן מזמן... מאוד מאוד מזמן... למה שמרתי את המפות? אני לא ממש יודעת. מה שאני יודעת זה שעם כל מעברי הדירה שעברו עלי בשנים האחרונות, סירבתי להיפטר מהן. בנוסף גיליתי את פאנץ' הפרפר המלכותי של מרתה סטיוארט שאורית קנתה לי וטרם הספיקותי לחנוך, ו-2 מסגרות קטנות עם נפח מאיקאה. עם אוצר כזה בידיים לא יכולתי לשבת בשקט. התאכזרתי אל המפות, גזרתי אותן ופינצ'צ'תי פרפרים מ"מקומות אסטרטגיים" שהזכירו לי את הטיולים הנפלאים ההם. את הפרפרים סידרתי על נייר מתוך המארז Butterfly garden של Pink Paislee שנרכש במסטיקים, והכנסתי למסגרת עם נפח. העבודה לא מורכבת במיוחד, אבל היא מעוררת הרבה זכרונות נעימים.
מצליחים לזהות חלק מהמקומות?
מכיוון שהמארז המדובר מכיל דפים הורסים (טקסט, פרפרים, פרחים, אפילו נקודות - מי צריך יותר?) ומכיוון שביום רביעי נפגשנו, חבורת בנות פטפטניות, ולימדנו האחת את השניה להכין פרחים מסוגים שונים, המשכתי לתמונה נוספת. השתמשתי בפרח שלימדה אותנו דפי המתוקה, שהרשתה לכולנו להתאכזר לכרך ישן של מילון אבן שושן. גזרתי תוספות מדפים אחרים, שוב נדרשה תוספת פרפרים, אז השתמשתי בפנצ'וצ'ים מיום רביעי (לא, זה לא הפאנץ' של מרתה, למרות הדמיון), וזה מה שיצא -
קשה, קשה לצלם דרך זכוכית...
קצת תקריבים -
זהו להפעם. מועדים לשמחה!
מיכל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה