לפני שנתחיל אני רוצה להודות לכם על התגובות החמות לציפורים. לא הספקתי להגיב באופן אישי הפעם, אבל קראתי כל אחת ואחת מהתגובות, וזה ממש מחמם את הלב - תודה!
אני חושבת שכל מי שעבר את גיל 30 זוכר אותם. הם היו כחולים, חמודים, היה להם זנב עגול וקטנטן, וכל מי שראה אותם התאהב בהם - הדרדסים. הם נוצרו ע"י אמן הקומיקס הבלגי, פייר קאליפורד בשנת 1958. שנה לאחר מכן הם כבר קיבלו סדרת קומיקס משלהם. בהמשך הופק להם גם סרט קולנוע, בשחור-לבן, ובשנת 1981 הגיע חברה Hanna-Barbera והכירה אותם לעולם עם סדרת הטלוויזיה המצליחה.
מסתבר, שלפני כמה חודשים הסדרה חזרה. אמנם בשושו, בערוץ הראשון, בשעות הבוקר המוקדמות (7:00), אבל חזרה, והיא תופסת תאוצה. אצלנו בבית למשל, בזכות הדרדסים, הדרדסית הפרטית שלי מתייצבת מוכנה ומזומנה בסלון, כשכל מה שצריך לבי"ס כבר מוכן, כדי שלא תפסיד אפילו דקה מהדרדסים. חנויות הצעצועים התמלאו בפאזלים, בובות ושאר מוצרים נלווים, במקררים כבר אפשר למצוא ארטיק דרדסים, ואני חושבת שאפשר לקרוא לזה קאמבק כדת וכדין.
אני חייבת לציין שממרומי גילי המופלג, היום אני כבר לא מסוגלת לתעב את גרגמל, המכשף הזקן והמתוסכל, או את חתחתול, החתול האומלל שלו, שתמיד נשלח קדימה וחוטף את כל המכות בעצמו, אבל עדיין - הסדרה מקסימה בעיניי.
לכן, השנה, כשהגענו לסוגיית "למה מתחפשים בפורים" התשובה היתה ברורה מאליה - לדרדסית, כמובן. אני לתומי חשבתי שהחלק הבעייתי בתחפושת יהיה השמלה והכובע שצריך לתפור, אבל מסתבר שלנסות להשיג טיץ כחול וחולצה צמודה כחולה תואמת היה לא פחות קשה. בארץ חמה כמו שלנו, כבר בפברואר כמעט ולא רואים בחנויות את הבגדים הארוכים, והכול כבר מוכן לקיץ. אחרי חריש לא קטן על כ-5 חנויות, נמצאו הבגדים המבוקשים. לשמחתי, פברואר הוא עדיין חודש סביר להשיג מטר וחצי של פליס, בכל צבע שרוצים.
בינתיים הספקנו לעבור דירה, והבגדים והפליס וכל מה שקשור למכונת התפירה נארזו בארגז שכתבתי עליו באותיות קידוש לבנה "תחפושות", כדי שאוכל למצוא אותו בין ים הארגזים אחרי שנעבור. יומיים לפני פורים הצלחנו לפנות פינה שקטה בבית שבה אוכל לשבת ולתפור. לעזרתי גויסה שמלונת קיץ קצרה ויצאתי לדרך. תוך חצי שעה השמלה והכובע היו מוכנים. למחרת עשיתי עוד כמה תיקונים קטנים אחרי המדידות, והתחפושת היתה מוכנה. הכובע מרופד מבפנים בבד כותנה, כי ללבוש פליס על הראש בחום ששרר אתמול נשמע לי סיוט.
ניצלנו את היום היפה ויצאנו לצילומים בחוץ, כדי שלא לעשות עוול לתחפושת ולילדה -
והנה עוד אחת, שתראו את האושר מקרוב -
והנה גם הזאטוט, שהתחפש לנמר, והואיל בטובו להשאיר את הכובע על הראש בדיוק לצורך תמונה אחת, וגם החצי ששיתף פעולה עם החג עם משקפיים מפוארים :-)
שיהיה חג שמח!!
מיכל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה