אתמול חגגנו לגליש המקסימה והמוכשרת יום הולדת, באחת מההפקות היותר מושקעות ומרגשות שהייתי בהן. היה לנו ערב נעים, טעים בטירוף ומעל הכול - מרגש ביותר.
בחלק הראשון של הערב גליש קיבלה ערימה של ריבועי בד שהכינו המשתתפות, והיתה צריכה לנחש מי הכינה מה. היה מצחיק, ובעיקר יפה לראות איך כל אחת לקחה את הריבוע שלה למקום שונה. בהמשך, כל הריבועים יחוברו לכרית טלאים ע"י שרון רותם המוכשרת, שהגיע הזמן שתפסיק לשכור שטחי בלוגים לפי שעה ותפתח לעצמה בלוג משלה... אני לא מכירה את גליש המון זמן, אבל הספקתי להתרשם שהיא אוהבת עיצובים נקיים, עדינים ורומנטיים, ולכן היה לי ברור שאני עומדת לסרוג מפית קטנטנה עבור הריבוע שלי. סרגתי את המפית, וכשרציתי לתפור אותה לריבוע שלי היא צעקה לי "תחרה! תחרה!" ולכן היא הונחה על מצע של פרח תחרה בורוד עדין. כל הכבודה חוברה על הריבוע, ומה ש"סגר" לי את הלוק הכללי היה כפתור ורדרד באמצע.
הנה תקריב על המפיונת.
כמתנת יום הולדת גליש קיבלה ממני פיית אמיגורומי (הנה קישור להוראות) שאפשר לתלות על התיק או על מחזיק מפתחות, וככה גליש תוכל להיות צמודה לפייה שתשמור עליה בכל מקום.
כמובן שלא יעלה על הדעת לתת מתנה בלי כרטיס ברכה.
ואם כבר, אז ניצלתי את ההזדמנות לתת לגליש את ההחלפה המחממת שהכנתי לה - צעיף בדוגמת גלים שנסרג מצמר אלפקה רך ונעים. (וגם כאן כמובן קישור להוראות. בהוראות זה אמור להיות שאל, אבל עשיתי לו הסבה לצעיף ע"י כך שהארכתי אותו וסרגתי פחות שורות. מי שרוצה לסרוג צעיף כזה, שתסרוג בתור שרשרת בסיס 202 או 224 עיניים, ולא 180, כי בתור צעיף, 180 עיניים זה קצת קצר. צריך להירשם כדי לקבל את ההוראות, אבל ההרשמה חינם ופותחת חלון נפלא למאות הוראות לפריטים מקסימים).
אז מה נשאר? לאחל לגליש שכלללללללל המשאלות שלה יתגשמו, ושתמשיך להיות מוקפת באהבה כמו האהבה שעטפה אותה אתמול בערב, וכמובן - לחכות לחורף שיגיע כבר...
ועוד משהו קטן: ראיתי שכשהסתיים פרוייקט השמיכה ביקשו לחזור לראות ממני קצת פרוייקטים בתפירה, אז אני מתנצלת, אבל תפירה לא תראו ממני בזמן הקרוב. אני עמוק עמוק בתוך כמה פרוייקטים בסריגה. אולי יהיה משהו תפור, אבל הוא עוד עמום ורחוק כרגע, ובמילים אחרות - בגלל הלחץ מימי ההולדת הממשמשים ובאים הוא בהדחקה! 
רק בריאות ושמחות!
מיכל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה