אני חושבת שרק מי שחי מחוץ לכדור הארץ בחודשיים האחרונים יוכל להתעלם מתופעת אליס בארץ הפלאות ששוטפת אותנו בימים אלה (ותסלחו לי שאני לא קוראת לה "עליסה" או גרוע מכך "עליזה"... האות ע' אינה חלק מהשפה האנגלית.)
אז עמדתי בגבורה בהחלפת ATC, וגם ספר שמן, ועוד החלפה ועוד אחת... ובסוף נשברתי. ככה זה כשמכורים לספר ולכל מה שקשור בו (הסתייגות: את הגרסא של טים ברטון עדיין לא ראיתי, ואני לא בטוחה שאלך לראות. השמועות על דרקון שנדחף לסיפור ועל איזה בחור שמתאהב בה קצת הוציאו לי את החשק. אני אמנם אוהבת דרקונים ואוהבת רומנטיקה, אבל הם לא שייכים לעניין הספר, ויסלח לי אדון ברטון). כשעדי פרסמה החלפת פריט בהשראת אליס בארץ הפלאות, המסרגה שלי הסתכלה עלי במבטים של "נו, תירשמי כבר. אח"כ נחליט ביחד מה לעשות". (כן, אני יודעת, האמיגורומי השתלט על חיי. עכשיו אני כנראה אצא להפסקה מאולצת בגלל יבלת איומה וכואבת על האצבע. פתרונות חכמים יתקבלו בברכה).
אז נרשמתי. וחשבתי על כל מיני פריטים, ועל כל מיני דברים שאפשר לעשות. אחרי שסיימתי לחשוב חזרתי אל המוכר והאהוב מכל - סצינת מסיבת התה של הכובען המטורף. כבר הכנתי בעבר ATC בהשראת הסצינה -
וגם הכנתי מסיבת תה זערורית בתוך קופסת גפרורים -
אבל עוד לא יצא לי לסרוג מסיבת תה. הפעם החלטתי להפעיל קצת את הראש ולא רצתי לחפש תרשימים. הכול הכול מהראש. ראשונים לעלות על שולחן מסיבת התה הם כמובן קומקום וספל תה. כדור סרוג נראה לי כמו התחלה טובה לקומקום. חיש מהר נוספו לכדור זרבובית, ידית ואפילו מכסה, והקומקום היה מוכן. מכאן לספל תה עם תחתית הדרך היתה קצרה. (קצת פרופורציות, כי שכחתי לצלם ליד משהו בגודל מוכר - גובה הקומקום כ-5 ס"מ, וספל התה כ-2.5 ס"מ).
ולא תיתכן מסיבת תה בלי משהו לאכול, אז סרגתי גם קאפקייפ (גובהו גם הוא כ-2.5 ס"מ) ועוגיה ממולאת (בקוטר של כ-2.5 ס"מ).
וכל זה בחסות הכובען המטורף, שלא יכול להגיע למסיבת ללא המגבעת שלו (כ-3 ס"מ).
הנה כל החבורה יחד -
כולם חוברו לטבעת מקושטת בסרטים, כדי לשמש כקישותיק, ונשלחו ל........ אי שם 
וכולי תקווה שהם יתקבלו בברכה.
אי אפשר לסיים בלי ציטוט נבחר מאותה מסיבת תה מופלאה, נכון?
'קחי קצת עוד תה,' אמר הארנביב לאליס, בלבביות רבה.
'עוד לא לקחתי כלום', ענתה אליס בקול נעלה: 'אז איך אני יכולה לקחת יותר?'
'את רוצה להגיד שאת לא יכולה לקחת פחות,' אמר הכובען: 'קל מאוד לקחת יותר מלא כלום'.
רק בשמחות,
מיכל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה