יום ראשון, 28 ביוני 2015

קן לציפור בין העצים...

אני ממש שמחה להמשיך ולהציג את ליין השרשראות שלי, והפעם ליין הציפורים.
יש ציפורים על נדנדה, עם ענף קטן שמתנדנד בקלילות מעליהן...


ויש גם ציפורים ששומרות על הקן שלהן, שבו כמובן שלוש ביצים, ממש כמו בשיר...


גם השרשראות האלו נמצאות בחנות האטסי שלי, ואני אשמח לראות אתכם שם.
(עדכון - החנות כבר לא פעילה).
ה-1 ביולי עוד שניה מגיע, וזו הזדמנות טובה לאחל לכל המורים והילדים שיוצאים לחופשה - תהנו, תבלו, תנוחו, תשתוללו, ובבקשה-בבקשה-בבקשה - אל תשכחו לשמור היטב על עצמכם מכל משמר, ושתהיה חופשה מהנה!!
ולכל ההורים אני מאחלת שנעבור את הקיץ הזה בשלום, גם בגוף, גם בנפש ואם אפשר גם בכיס 
מיכל

לבקשת הקהל - השמלה והדוגמנית

הפעם פוסט קצר, ודי מלא בשוויצים ;-)
כשפרסמתי את רשומת השמלות, היו תלונות על זה שהשמלות מצולמות על קולב במקום על דוגמנית הבית, אז הנה התיקון שלי.
דוגמנית הבית אמנם חוגגת את יום ההולדת שלה עמוק עמוק בתוך החופש הגדול, לקראת סופו ליתר דיוק, אבל מכיוון שהגן מסתיים לו אוטוטו (הצילו!!!!!!) חגיגות ימי ההולדת של ילדי החופש הגדול כבר התחילו. הנסיכה כמובן לא פספסה את ההזדמנות ללבוש את שמלת הטלאים המהממת שרגינה תפרה לה, ואני לא פספסתי את ההזדמנות לצלם את השמלה כמו שמגיע לה.
הפוזות אגב, הן פרי המצאתה של הנסיכה. אני מכחישה כל קשר 
והנה היא גם מסתובבת...
ואם כבר שוויצים, אז לא נקפח את הג'ינג'י, שכבר למד לעשות פוזות ממזריות למצלמה...
רק בשמחות!
מיכל

שרשראות... הנה הן באות!

הפעם אני שמחה להציג את הסנונית הראשונה של השרשראות שאני עובדת עליהן.
השרשראות עדינות ורומנטיות, והן יימכרו בחנות האטסי שלי, שנפתחה מחדש בימים אלה.
הסגנון הראשון הוא שרשראות פרחים ועלים, משולבות בקריסטלים סברובסקי.
הראשונה, בגווני ורוד -
השניה, בגווני טורקיז -
השלישית, בגווני סגול -
לרגל פתיחת החנות, המשלוחים בארץ חינם!
אני מאוד אשמח לשמוע את דעתכם, ואשמח אם תבואו לבקר בחנות שלי.
 (עדכון - החנות כבר לא פעילה).
רק בשמחות!
מיכל

איזה כיף - עוד פרחים!

זוכרים את הקשת הפרחונית שהכנתי לנועה?
קיבלתי עליה המון תגובות מחממות לב, ואני מודה לכם עליהן!
אז אחרי שנהניתי מכל התגובות, החלטתי לקום ולעשות עם זה משהו.
אספתי את כל חוטי הכותנה מרחבי הפרוייקטים השונים שאני נמצאת בהם, וסרגתי מהם המון פרחים, שיהיה צבעוני ושמח. את הפרחים חיברתי לסיכות ראש, ואני ממש גאה להציג אותן.
נתחיל בפסטליים -
(מלמעלה בכיוןו השעון) צהוב בננה, ירוק תפוח, ורוד בייבי, ורוד עתיק, ירוק-טורקיז, לבן, תכלת שמיים, סגול לילך.
והנה מעוד זווית, להתרשמות נוספת -

ונעבור לצבעים הבוהקים יותר -
(מלמעלה בכיוון השעון) כתום, אדום, בורדו, סגול, כחול, תכלת-טורקיז, ורוד פוקסיה, צהוב-מוזהב.
וגם אותן צילמתי מזוויות נוספות -

הסיכות מוצעות למכירה, ב-20 ש"ח לזוג, או 35 ש"ח ל-2 זוגות, כולל דמי משלוח.
מעוניינים? צרו איתי קשר במסר או במייל.
אשמח לשמוע מכם!
מיכל

שמלות... שמלות... שמלות...

ועה, כמו כל ילדה בגילה, מאוד אוהבת שמלות. רצוי כמובן שהן יתנפנפו ו"יסתובבו" כמה שיותר, אבל כל עוד מדובר בשמלה - זה עובד בשבילה. אם להודות על האמת - גם אני מאוד אוהבת לראות אותה בשמלות, כי בינינו - מה יותר חמוד מילדונת לבושה בשמלה?
לפני המון המון זמן ראיתי ב"מעיין הבדים" בכפר סבא בד טריקו מהמם, אדום עם נקודות לבנות. קניתי אותו מייד והיו לי המון תוכניות לגביו. בזו אחר זו הן נגנזו, והבד חיכה לתורו.
הצצה בכמה בלוגים ושיטוט בחנות Ralph Kattaהניבו "גופיית סבא" בטורקיז שזעקה לשדרוג, ורעיון חדש - להפוך את הגופיה לשמלה.
איך הופכים גופיה לשמלה? בבקשה -
גוזרים את הגופיה לאורך של "גופיית בטן". גוזרים מלבן בד (יכול להיות טריקו, כותנה, או כל בד אחר שאתם אוהבים) למלבן ברוחב שישלים את אורך הגופיה לאורך השמלה הרצוי ובאורך פי 3-3.5 מהיקף המותניים/ החזה (תלוי לאיזה אורך קיצרתם את הגופיה).
מקפלים את המלבן ל-2 לרוחבו, כשהצד היה בפנים, ותופרים את הצדדים הקצרים של המלבן זה לזה. נוצר מעין צינור.
בחלק התחתון של הצינור שנוצר יוצרים מכפלת (אפשר להוסיף תחרה, סרט אלכסון וכו' - תהיו יצירתיים).
בחלק העליון יוצרים תפר כיווץ, ומכווצים את הבד להיקף מעט גדול יותר מהיקף החזה/המותניים.
כאן מגיע החלק ה"טריקי" - היקף הגופיה ייראה יותר צר מההיקף שהגעתם אליו. זה בסדר. זה משום שהגופיות האלה הן מבדים מאוד אלסטיים, והן מאוד צמודות לגוף.
מחברים את ה"צינור" שלנו לגופיה - מאוד רצוי להיעזר בסיכות, כדי להצליח למתוח את הגופיה להיקף הדרוש לנו. מחברים כך שהצד היפה של הצינור מונח על הצד היפה (החיצוני) של הגופיה.
זה הכול בעצם.
(הסתייגות - יכול להיות שאם משתמשים בבד 100% כותנה צריך לעשות תפר חיצוני כדי שהחלק התחתון יישב יפה. לא ניסיתי. אני עבדתי כאמור עם טריקו).
השמלה למעשה היתה מוכנה, אבל ממש זעקה לקישוט. השתמשתי בשארית מבד הטריקו, בפיסת תחרת קרושה לבנה ובכפתור תואם כדי ליצור פרח יויו שיקשט אותה.
 

פרחי היויו התגלו כפתרון טוב כשגיליתי שבשמלת התותים שתפרתי לנועה בשנה שעברה נקרעה אחת הלולאות ששימשה לסגירה של השמלה. קיצרתי את הכתפיות ותפרתי אותן כמו כתפיות רגילות, סגרתי בתפירה את הלולאות ועליהן תפרתי 2 פרחי יויו, להסתיר את ה"זוועה" (במאמר מוסגר אני יכולה לומר שאני יותר אוהבת אותה עכשיו מאיך שהיא נראתה קודם).
 
ולסיום סיומת, אפשר אפילו לקרוא לזה גראנד פינאלה, של פוסט השמלות, אני גאה מאוד להראות ולהשוויץ בשמלה המהממת שרגינה תפרה לנועה, על פי גזרה של סנדי הנדרסון. השמלה הזו התחילה בתור בדיחה, אבל רגינה לקחה אותה מאוד ברצינות, והחליטה לתפור לנועה שמלה ליום ההולדת שלה, שחל באוגוסט, ולתת לה אותה כבר עכשיו כדי שנוכל להנות ממנה כל הקיץ. נועה כמובן התאהבה מייד, ומבחינתה אני יכולה עכשיו לזרוק לפח את כל המלתחה שלה, והיא תלבש רק את השמלה הזו מעתה ועד עולם...
אפשר להבין אותה, לא?
מיכל